דיסטוניה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

דורבן ברגל: גורמים ושיטות טיפול מתקדמות

יש לכם כאב בלתי מוסבר בכף הרגל? ייתכן שזהו דורבן ברגל, מחלה הנגרמת כתוצאה ממאמץ ממושך ועומס על העקב. כיצד מונעים דורבן ברגל ואיך מטפלים? הכל במדריך אחד עיקרי הכתבה: דורבן ברגל היא מחלה שמתבטאת בכאבים בעקב כף הרגל ובפרט ברקמת החיתולית הכפית שהיא רקמה הנמתחת לאורך תחתית כף הרגל, תומכת בקשת כף הרגל ומקשרת בין העקב לבין כל אחת מאצבעות כף הרגל. עומס על הרקמה ועל העקב הנגרמים מפעילות ממושכת, מאמץ ולחץ עלולים לגרום להתפתחות דלקת ברקמה ולכן לכאבים שמחמירים בהדרגה ונוטים להופיע יותר לאחר שנת הלילה ועם תחילת ההליכה. פעילות ספורטיבית, עמידה ממושכת, עודף משקל וגיל הם כולם גורמי סיכון לדורבן ברגל. הטיפול מתבצע על ידי משככי כאבים, תרגילים פיזיותרפיסטים ופעילות מונעת כמו נעילת נעליים מתאימות והימנעות ממאמץ.________________________________________ מה זה דורבן ברגל? דורבן בכף הרגל הוא השם המוכר למחלת החיתולית הכפית, באנגלית Planter...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לדיסטוניה

בוטוקס - תמונת המחשה
בוטוקס הזרקות בוטוקס וחומרי מילוי מיטיבים את מראה עור הפנים, שמזדקן לאורך השנים. מתברר כי הבוט...
לבודופה - תמונת המחשה
לבודופה כ-31 אלף חולי פרקינסון חיים בישראל. על תסמיני מחלת פרקינסון, המחקר, הטיפולים לחולים ועל...
בנזודיאזפינים - תמונת המחשה
בנזודיאזפינים סלין דיון הדהימה את העולם כשהצהירה שהיא סובלת ממחלה נוירולוגית נדירה, שהופכת את החולה ב...
בקלופן - תמונת המחשה
בקלופן שיתוק מוחין (CP) נחשב לגורם הנכות הנפוץ ביותר בקרב ילדים. מהם הגורמים לשיתוק מוחין? כיצ...
אולנזאפין - תמונת המחשה
אולנזאפין שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו קוטבית. מה עוד יודעים על תסמינ...
ללמוד עוד על דיסטוניה
תסמונת שדונים או מלאכים?-תמונה

במשך שמונה שנים הסתובבה רעות 45 עם ההרגשה שיש לילד שלה תומר...

מאת: ריקי אמה...
25/01/2021
תיקון פזילה במבוגרים: משקפיים או ניתוח?-תמונה

פזילה עלולה לעורר מבוכה חברתית. התאמת משקפיים עשויה לפתור...

מאת: ד"ר בנימין...
23/12/2018
דום נשימה בשינה: אבחון - וטיפול-תמונה

בת הזוג מתלוננת שאתם נוחרים כמו טרקטור? מתעוררים בבוקר...

מאת: מד שופ
14/11/2018
תשניק נשימה: לילה לא שקט-תמונה

הפסקת נשימה במהלך שינה פוגעת בבריאות ובאיכות החיים. המטרה:...

מאת: ד"ר אסנת...
16/07/2007

דיסטוניה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי

מה הסימנים בתסמונת קלינפלטר

תסמונת קליינפלטר .XXYבקליינפלטר . XYבזכר רגיל יש שני כרומוזומים .Xבנים וגברים שיש להם עודף של כרומוזום כרומוזום X איונו כרומוזום נשי. גם בזכרים וגם בנשים יש כרומוזום X. בנים וגברים עם תסמונת זו הם זכרים מבחינה גנטית ואינם מרגישים שיש להם כרומוזום נוסף. בדרך כלל, מבחינה חיצונית הם נראים בנים וגברים רגילים. שכיחות התסמונת היא בממוצע 1:600 לידות. ( 1:500 עד 1:1000). משערים שמצליחים לגלות רק 25% מהגברים שיש להם תסמונת זו, כיוון שהרוב נראים גברים רגילים. לתסמונת בדרך כלל אין סימנים מזוהים בגיל הילדות וגם במבוגר לעיתים קשה לזהות סימנים. בנים וגברים רבים אינם מודעים לכך שיש להם תסמונת זו. מגלים לעיתים את התסמונת בגבר כאשר הזוג אינו מצליח להביא ילדים לעולם. ככל שלגבר יש יותר כרומוזומי X הסימנים רבים יותר ובולטים יותר הסימנים האפשריים של התסמונת שלא תמיד קיימים הם:- בתינוקות התפחות מוטורית איטית , כלומר מתחילים מאוחר מהרגיל לזחול, לשבת, ללכת, לדבר. שקטים יותר. בגיל הילדות: בישנים, ביטחון עצמי ירוד, קשיים בקריאה, בכתיבה, בכתיב, בריכוז, פחות אנרגטים, קושי בקשרים חברתייםוקושי בביטוי רגשות בגיל ההתבגרות: גבוהים יותר מהרגיל מהצפוי במשפחה, ידים ורגליים ארוכות, מתח שרירים נמוךהתפתחות שרירים איטית, הופעת שיער בגוף מאוחרת ופחותה מהרגיל. אבר מין ואשכים קטנים, הגדלת השדיים. התבגרות מאוחרת וצורך בטיפול בטסטוסטרון להשראת התבגרות. בבגרות: עקרות, משיכה מינית וחשק מיני נמוכים. ברוב הבנים והגברים הסימנים יכולים להיות לא משמעותיים ויכולים לחיות חיים בריאים ונורמליים.הבעיה העיקרית היא עקרות, אך יש בחלק יכולת לעזור בשטח זה. לגברים עם תסמונת קליינפלטר יש סיכון לבעיות בריאותיות: סוכרת שאינה תלויה באינסולין אוסאיאופורוזיס, סיכון לשברים בעצמות מחלות לב וכלי דם וקרישיות יתר מחלות אוטואימוניות (של מנגנון החיסון) תת פעילות של בלוטת התריס חרדה, דיכאון, קושי בלימודים. אם כי בדרך כלל האינטליגנציה אינה פגועה נדיר מאד סרטן שד הטיפול בטסטוסטרון יכול לעזור ולמנוע את הופעת \הסיכון של חלק מבעיות אלה הסיבה להופעת התסמונת היא תקלה בעת ההפריה ה X הנוסף יכול להגיע מהאב או מהאם. תקלה זו אינה תורשתית. הסיכוי לבן נוסף עם תסמונת זו הוא קטן מאד. הטיפול בתסמונת קליינפלטר כולל: (יש לזכור שלא לכולם יש סימנים רבים הזקוקים לטיפול פרט לטסטוסטרון הנחוץ להגיע לרמה נורמלית.) עזרה בשפה ודיבור עזרה בלימודים ובהתנהגות פיזיוטרפיה: עזרה בקואורדינציה והתפתחות שרירים תמיכה פסיכולוגית הסרת רקמת שדיים טיפול בעקרות

בעלי מזה שנה סובל מפרקינסון עם רעד ביד ותחילת רעד ברגל. טרם התחלנו טיפול תרופתי מחשש לתופעות לוואי בלתי הפיכות מהתרופות. אשמח לקבל מידע לגבי טיפול בתא לחץ באיזה שלב של מחלה רצוי ואיך ניתן להגיע באופן פרטי .כמו כן מה לגבי קנביס רפואי אני מודעת שרק לאחר כשנה של טיפול קונבנציונאלי יש אפשרות לרישיון.אשמח לקבל מידע. מודאגת מאד ומבולבלת בקבלת החלטה לגבי סוג הטיפול האולטמטיבי . תודה רבה

שלום רב. הטיפול בתא לחץ לא הוכח עדיין כיעיל במחלת פרקינסון, הוא אינו מכוסה על ידי המבטחים ועלותו יקרה. קנביס היא אופציה לטיפול בכאבים על רקע דיסטוניה או רעד בלתי נשלט וזאת לאחר הליך רישוי של משרד הבריאות

שלום לכם, לפני כחודשיים חליתי בסינוסיטיס, ראו זאת בצילומים קיבלתי טיפול כ 3 פעמים, לאחרונה עברתי עוד צילום שאראה שיש סינוסיטיס בצד ימין, לכן עברתי גם סיטי, תוצאות הסי.טי תקינות. אני סובלת מלחץ באוזנים כמו אוזניים סתומות, בעיקר בכיפוף או בתנועות מסוימות, כמו שכיבה, יש לי נזלת שאני רק יכולה לבלוע אותה והיא לא יוצאת , לפעמים כן יוצאת, ותחושה של ליחה בגרון. יש לי כאביים באיזור ארובות העיינים ולחצים בעיינים לפעמים, ומין תחושה של סחרחורות שזה מה שמדאיג אותי, כמו כאבי ראש וסחרחרורות כאלו, מין עמעמום בראש. בדיקת א.א.ג 3 רופאים שונים יצאו תקינות נשלחתי לסי.טי. תקין. בדיקת רופא עיינים - 2 רופאים שונים שטוענים שהכל תקין יש אלרגיה קלה בעיינים. בדיקת נירולוג שהכל תקין כולל הסי.טי מוח שעשיתי ביחד עם הסי.טי סינוסים. בדיקת פה ולסת שיצא תקין אמר לי להרפות את השרירים הרבה, לפעמים אני מרגישה שאני סוגרת את השיינים חזק , אבל אני מרפה הרבה. וכירופרקט של הקופה שעשה לי טיפול בצוואר התפוס והכואב שלי שלאחריו נעלמו כל הכאבים שלי כאילו לא היו..... אבל זה שוב חזר, עדיין יש לי כאבים בצוואר אבל זה מדאיג אותי. מה אפשר עוד לעשות ולבדוק??? תודה מראש

שלום רב אם ה CT תקין אין כבר סינוסיטיס. לכן אי אפשר לשייך את כל התלונות המרובות שלך לסינוסים. בעיית פה ולסת יכולה לגרום לכאבים שמבלבלים ומטעים כאילו זה מהסינוסים.... אולי כאן טמון הכלב. גם הצוואר יכול להטעות עם כאבים מבלבלים, משום שכאב צואר ממקור של מתח שרירים גורם גם לכל התלונות שאת מתארת... לכן הייתי פונה לאורטופד ולרופא פה ולסת. בברכה ד"ר טליה מרק, מומחית ברפואת אף אוזן וגרון, יעוץ להתאמת מכשירי שמיעה, טיפול בטיניטוס (טינטון) והיפראקוזיס, מנהלת רפואית, אופקים איכות השמיעה, www.tinnitus.co.il

בשכיבה בעיקר, השבת הזאת זה לא חלף כל פעם ששכבתי לישון/לנוח הרגשתי את הסחרחורות וכאבים בראש בעיקר שהסתובבתי מצד לצד. ואני מרגישה כמו דקירות לעיתים באוזניים ואוזניים סתומות. אציין גם שיש לי נזלת וליחה, אני מטופלת באריוס כרגע, אני לא מצליחה תמיד לקנח כאילו הנזלת תקועה. פניתי לרופא לסת, הוא אמר להרפות את השרירים ולהשתדל להרגע אפנה לאורטופד תודה

בשכיבה בעיקר, השבת הזאת זה לא חלף כל פעם ששכבתי לישון/לנוח הרגשתי את הסחרחורות וכאבים בראש בעיקר שהסתובבתי מצד לצד. ואני מרגישה כמו דקירות לעיתים באוזניים ואוזניים סתומות. אציין גם שיש לי נזלת וליחה, אני מטופלת באריוס כרגע, אני לא מצליחה תמיד לקנח כאילו הנזלת תקועה. פניתי לרופא לסת, הוא אמר להרפות את השרירים ולהשתדל להרגע אפנה לאורטופד תודה

היי אני בת 23 בעברי סבלתי מבעיות באוזנים ובגיל קטן עברתי ניתוח כפתורים ומאז לא היו לי בעיות. כרגע מטיילת בחול וככל הנראה התקררתי חום גרון צינון, לאחר ההחלמה התחלתי להרגיש לחצים באוזנים ואף מעין כאב מלחץ באחת מהאוזניים ולא מצליחה לשחרר מה ניתן לעשות? לפנות לרופא? לקחת אנטיביוטיקה ? אשמח אם תוכלי עזור