נגישות
נגישות

דיאליזה צפקית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

דיאליזה - dialysis

טכניקה לסילוק תוצרי פסולת מהדם במקרה של אי-ספיקת כליות חריפה או כרונית. קיימות שתי שיטות עיקריות, המודיאליזה ודיאליזה צפקית. בהמודיאליזה מעבירים את דמו של החולה דרך משאבה, ובה מפרידים אותו מנוזל הדיאליזה הסטרילי באמצעות ממברנה חדירה למחצה. הפעולה מאפשרת לכל החומרים הרעילים שהצטברו בזרם הדם, ושבדרך כלל מסוננים החוצה על ידי הכליות, לפעפע החוצה מהדם אל תוך נוזל הדיאליזה. המודיאליזה היא טיפול יקר ולרוב מצריך הכנסת המטופל ליחידה מיוחדת. בדיאליזה צפקית משתמשים באחת הממברנות החדירות למחצה הטבעיות של הגוף עצמו, לאותה מטרה. מטפטפים באטיות שני ליטר נוזל דיאליזה לתוך חלל הצפק בבטן ומנקזים אותם, וחוזר חלילה במשך כשעתיים. בזמן הזה הרעלנים מהדם מפעפעים אל חלל הצפק, מעבר לממברנה הצפקית. היתרון...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לדיאליזה צפקית

טיפולים תומכים לייצוב מצב רפואי - תמונת המחשה
טיפולים תומכים לייצוב מצב רפואי מהן התגובות האופייניות של ילדים לאחר תאונה או פציעה, וכיצד כדאי להתנהג בימים הראשונים ל...
ללמוד עוד על דיאליזה צפקית
דיאליזה - dialysis-תמונה
מאת:
14/06/2011
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לדיאליזה צפקית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

דיאליזה צפקית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, ברקע עמילועידוזיס עם פגיעה כלייתית . מטופלת בולקייד עם תוצאות טובות מאוד ושרשראות קלות שחזרו לנורמה אחרי שישה מחזורים ברוך השם! היום נשלחתי להערכה אצל נפרולוג מכיוון שהשתן עדיין מוקצף ויש הפרשת אלבומין רבה באיסוף 3150 לליטר מאתיים. אולם הערכים של האלבומין והקריאטינין יציבים בדם .. Bun _ נע בין 18.5 ל 20 כאשר הנורמה היא בין 6_20 יחס אלבומין גלובלין 1.78 כאשר הטווח הוא 1.20_2.60 אלבומין תמיד בטווח הנורמה כולל באלקטרופוזה ובדם קריאטינין 6.2 כאשר הנורמה היא 0.70_1.20 קלציום, פוטסיום וסודיום תקין פרוטאין טוטאל _ 6.2 כאשר הטווח הוא 6.6_8.7 תפקודי כבד: got תקין gat תקין בילירובין טוטאל 0.20 כאשר הטווח 0.30_1.20 אלקליין פוספאט תקין וגם פוספאטה בסיסית Ggt עולה והיום 343 שהטווח הוא 8_61 ומיקרוגלובלין b2 נמצא 2.40 שהטווח הוא 0.80_2.20 אולטרסאונד כליות תקין. האם הערכים האלה ( שרובם יציבים מעידים על החמרה בכליות? מאוד פוחדת מדיאליזה.... מקווה שתשפכי אור על מצבי ניתן לטיפול, עצירה? ושאלה נוספת האם אופייני לggt לעלות בהדרגה בתסמונת נפרוטית? האם העלייה אופיינית בטיפולים מהסוג ולקייד וסטרוואידים. תודה מראש יהודית

ערך קראטינין מעל 6 דורש הכנה לקראת טיפולי דיאליזה. ההחלטה על טיפול תלויה בגורמים נוספים מעבר לערך הקראטינין עצמו, אך בהחלט יש להחליט על דרך הטיפול בדיאליזה המתאימה לך - דיאליזה צפקית מול המודיאליזה - ולהתכונן בהתאם. בנוגע ל- GGT - יכול להיות מוגבר כחלק מהמחלה או משנית לטיפול. העובדה שרמת השרשראות הקלות התנרמלה אכן משמחת, אך כפי שידוע לך לא ברור כמה מהפגיעה הינה הפיכה ויתכן שלמרות הירידה בשרשראות לא תראי ירידה בקראטינין.

היי נראה לי שלא הבנת אותי נכון אול סירבלתי ובלבלתי קצת.. הקריאטנין שלי 0.62 כלומר מתחת לטווח הנורמה ולא למעלה. הטווחים של קופת חולים האם מתאים לדיאליזה?????😶 התחשב בכל המדדים מההודעה הקודמת והקראטינין 0.62 תודה

אפשר בבקשה התייחסות לתגובתי השנייה... נראה לי שהייתה אי הבנה בהודעה הראשונה. תודה

קראטינין 0.62 הינו תקין. העובדה שהשרשראות הקלות בירידה גם היא חיובית מאוד. ממליצה על סבלנות, יתכן שתראי עם הזמן ירידה הדרגתית בהפרשת החלבון (אם כי לעיתים הנזק שנוצר בעמילוידוזיס אינו הפיך)

09/01/2018 | 10:14 | מאת: יוו
מתוך פורום נפרולוגיה

ההינו אצל נפרולוג שאמר לנו שהכליות של אבא שלי ( בן 61 סכרת לחץ דם עבר אירוע מוחי) עובד 12 אחוז הוא אמר שיש לישקול לדיאליזה רציתי לשאול מזה ( מה עושים ) ניתוח לפני דיאליזה ומה האחוזים והסיכונים של השתלת כיליה (לשתי הכליות) למטופל ולתרום (תודה רבה)

שאלה מאוד מורכבת, התשובה לה ארוכה. אומר בקצרה: יש 2 שיטות לבצע דיאליזה: המודיאליזה או דיאליזה צפקית. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. לצורך המודיאליזה יש לבצע ניתוח ליצירת פיסטולה עורקית-ורידית שתאפשר זרימת דם טובה על מנת לבצע טיפול דיאליזה איכותי. את הניתח יש לבצע לפחות חודשיים לפני התחלת דיאליזות על מנת שהפיסטולה תבשיל, ולכן מפנים לניתוח זה מספר חודשים לפני שצופים התחלת דיאליזות. דיאליזה צפקית מתבצעת דרך צינורית בבית, המוכנסת בניתוח בהרדמה מקומית או כללית. הצינורית מוחדרת מספר שבועות לפני התחלת דיאליזות על מנת לאפשר למקום להחלים לפני התחלת טיפול. ממליצה על הערכה במסגרת מרפאה פרה דיאליטית על מנת להבין מה ההבדלים בין השיטות כך שתוכלו לקבל החלטה מושכלת ולהתקדם בהתאם. ניתן לבקש הפניה מהרופא המטפל. לפני השתלת כליה יש צורך בבדיקות רבות, בראש ובראשונה לנתרם - לוודא שיכול לעמוד בניתוח ההשתלה ובסיבוכים שאחרי - והן לתורם - לוודא שהוא בריא לחלוטין ושאין מניעה מתרומה. הסיכונים העיקריים לתורם - סיבוכים סביב הניתוח (שכיחות נמוכה), יכול לפתח יתר לחץ דם ובאחוז נמוך מאוד יכול לפתח אי ספיקת כליות בעתיד. נשים צעירות שתורמות יכולות לפתח רעלת היריון בהיריונות הבאים. הסיכון לתורם לא נחשב גבוה (אחרת לא היו מתקיימות השתלות מן החי).

שלום רב, אמי אשה חולת סכרת וכן סובלת מהלב, ולאחרונה הושתל קצב לב. בביקור אחרון אצל נפרולוג נאמר לה שתפקוד הכליות עומד על 15% אחוזים בלבד והיא צריכה להתחיל דיאליזה. אמי חוששת מאד היות וסובלת מעוד בעיות רפואיות רבות, ביניהן שיתוק ביד אחת שלה וכאבי גב נוראיים, מתקשה מאד לשבת לאורך זמן, ונאמר לה שהיא צריכה דיאליזה 3 פעמים בשבוע 4 שעות בכל פעם. שאלתי, האם ישנה איזושהי אלטרנטיבה לדיאליזה? עד כמה ניתן לדחות את תחילת הדיאליזה כאשר תפקוד הכליות עומד על 15%? והאם אין מניעה מביצוע דיאליזה ביד ימין (יד שמאל משותקת) כאשר הקוצב נמצא בצד ימין? תודה מראש על התשובות.

ראשית – עקרונית יש אפשרות לבחור שלא לבצע דיאליזה, אלא לבחור בטיפול פליאטיבי תומך בבית שיטפל בתסמיני אי ספיקת כליות מתקדמת. אם הבחירה יא כן לבצע דיאליזה (שיכולה לשפר תסמינים של אי ספיקת כליות מתקדמת, ובחלק מהמטופלים גם להאריך חיים) קימות 2 שיטות דיאליזה. האחת שהוצגה לך מכונה המו דיאליזה. השנייה היא דיאליזה ציפקית/ביתית. הדיאליזה מבוצעת על ידי המטופל /בן משפחה/מטפל בבית המטופל ולא במכון דיאליזה. אם בוחרים בהמודיאליזה, אכן עדיף שלא ליצור גישה ביד עם הקוצב. שיתוק ביד לא מהווה התווית נגד ליצירת גישה לדיאליזה ביד המשותקת. אשר למועד התחלת הדיאליזה – הוא תלוי בתסמינים ובבדיקות הדם. לעתים ניתן לחכות עד תפקוד כלייתי משוערך נמוך יותר.

שלום. בעלי בן 67 עבר בדיוק לפני שנה אירוע לב קל וצנתור אחריו בו הוכנסו לו שני סטנטים מפרידי תרופה. מאז הוא מטופל בפלוויקס וקרטיה. יחד עם זה בעלי חולה באי ספיקת כליות ושלוש שנים כבר עושה דיאליזה צפקית, ומצבו הכללי טוב, ערכי בדיקות דם תקינים. הרופא הנפרולוג ממליץ שיילך להשתלה, אולם הקרדיולוג אמר לו שניתוח כזה, שמחייב אותו להפסיק תרופות מסכן אותו בהתקף לב נוסף. האם באמת אי אפשר לעשות השתלה לאחר צנתור? גם אם מצבו טוב מאוד, מתפקד מלא ללא שום מגבלות?

רחלי בודאי שניתן לבצע השתלת כליה לאחר צינטור עם הטמנת סטנטים. זמן ההמתנה תלוי בשני גורמים. האחד הוא האם הצינטור בוצע בעקבות אירוע חריף (התקף לב) או במטופל יציב באופן מתוכנן (תעוקת לב יציבה, ממצאי מיפוי לב – אך לא במהלך התקף).ההמתנה המומלצת לאחר התקף לב היא של שנה. הגורם השני הוא סוג הסטנט: סטנט מצופה תרופה או סטנט שאינו מצופה תרופה. זמן ההמתנה בסטנט שאינו מצופה תרופה הוא בדרכ של 3 חודשים בעוד שבמצופה תרופה בדרכ בין 6-12 חודשים. זמן ההמתנה תלוי בזמן שלוקח לכיסוי הסטנט בתאי אנדותל. כשהליך זה מושלם יש הגנה מפני יצירת קרישי דם וחסימת הסטנט. מתוך הזמן הזה נגזר גם משך הטיפול המשולב באספירין עם פלביקס ( או ברילינטה/אפיאנט). לאחר שנה של טיפול משולב הפסקת פלביקס לצורך ניתוח נחשבת בטוחה. השתלת הכליה היא האופציה המועדפת לטיפול כלייתי חליפי מבחינת תוחלת חיים ואיכות חיים ואין מקום למנוע אותה ממטופלים עקב צינטור עבר. בהצלחה