"לא נעלים את הסרטן, אבל נשלוט בו טוב יותר"

בשני העשורים האחרונים ירד שיעור התמותה ממחלת הסרטן ב-25 אחוז, והירידה הדרמטית ביותר נרשמה בעשר השנים האחרונות. אמנם מדובר בנתון מעודד, אך אסור לשכוח כי מדובר עדיין בגורם התמותה מספר אחת: מדי שנה מאובחנים בישראל כ-30 אלף איש עם מחלת הסרטן, ובשנת 2015 הלכו לעולמם 11,117 מהמחלה.

הירידה בשיעור התמותה התאפשרה לא מעט בזכות גילוי מוקדם, המאפשר טיפול מרפא וכלים טובים ויעילים יותר לטפל בחולים עם מחלה מתקדמת. את התפתחות הכלים העומדים לרשותנו היום, בהשוואה לעשור הקודם, אפשר בהחלט להגדיר כדרמטית. במובן הפרקטי, לרופאים יש כיום מגוון אלטרנטיבות ושילובים של תרופות חדשניות לצד הכימותרפיה הוותיקה, המשמשים לטיפול מיטבי במחלת הסרטן.

בשלב זה אין טיפול אחד אולטימטיבי כנגד "שק" המחלות הגדול הנקרא סרטן. צילום: שאטרסטוק

אין טיפול אחד נגד סרטן

במשך עשרות שנים, הטיפול בסרטן היה מוגבל יחסית, וכלל ניתוחים להסרת הגידולים הסרטניים, כימותרפיה והקרנות חזקות, שגרמו לפגיעה גם ברקמות הבריאות שמסביב לגידול. אך בעשור האחרון פיתוחים טכנולוגיים ורפואיים שינו את עולם האונקולוגיה ואת הטיפול בסרטן: פיתוח תרופות ביולוגיות מונחות מטרה; פיתוח בדיקות גנומיות מדויקות שמאפשרות לאתר בצורה יעילה יותר מוטציות ושינויים גנומיים הגורמים לגידולים לשגשג ובהתאם לכך לכוון טיפול מדויק; פיתוח הטיפולים האימונותרפיים, המפעילים את המערכת החיסונית; טיפולי קרינה יעילים ומדויקים יותר, ושילוב גישות ניתוחיות על הטיפול התרופתי והקרינתי.

צריך להבין שבשלב זה לא נראה שיש טיפול אחד אולטימטיבי כנגד "שק" המחלות הגדול הנקרא סרטן. הדבר החשוב ביותר הוא שכיום יש לנו מגוון אופציות טיפוליות. מגוון זה מאפשר לנו להבין איך למקד את הטיפול, מתי להשתמש בכל כלי, ומתי ניתן לשלב בין כמה כלים שונים.

גיוס מערכת החיסון למלחמה

פריצת הדרך המשמעותית ביותר בשנים האחרונות היא פיתוח האימונותרפיה, המפעילה את המערכת החיסונית של הגוף נגד התאים הסרטניים. פריצת דרך זו הגיעה לאחר שהחוקרים הבינו איך לתמרן את הבלמים של המערכת החיסונית ולהפעיל אותה נגד הגידולים, בדרך כלל עם טיפולים שכרוכים בתופעות לוואי פחות קשות יחסית לטיפולים אונקולוגיים אחרים. טיפולים אלה משמשים כיום כנגד גידולים רבים, תוך שילובם עם טיפולים אחרים, כמו למשל כימותרפיה. אחד האתגרים הגדולים שעוד לפנינו הוא ללמוד לאפיין בצורה טובה יותר מי ירוויח מטיפולים אלו באמצעות בדיקות מנבאות.

במהלך העשור האחרון, השתפר בצורה משמעותית המיפוי הגנומי של גידולים סרטניים. התפתחו בדיקות מדויקות ויעילות המבוססות על ריצוף גנומי היברידי מהדור החדש, טכנולוגיה המאפשרת לזהות במקביל מאות גנים ואת השינויים הגנומיים שעשויים לגרום לסרטן להתפתח. זאת, בניגוד לבדיקות מהדור הראשון, המתוכננות למצוא שינוי גנומי בודד או שינויים ספורים בלבד. בדיקות אלו מתאימות בעיקר במקרים שבהם יש מוטציה דומיננטית המפעילה את מנגנון השגשוג של הגידול. האפשרות למפות בו זמנית מאות גנים הקשורים לגידולים סרטניים גם האיצה את פיתוח התרופות הממוקדות לכל שינוי גנומי (למשל, מוטציה).

לעיתים, הבדיקה הגנומית תאתר עומס מוטציות או מצב של אי יציבות גנומית. מקרים אלה מנבאים תגובה טובה לטיפולים אימונותרפיים.

טיפול ממוקד עם פחות נזק

התפתחות שלישית בטיפול בסרטן היא דווקא בטכנולוגיה הוותיקה ביותר – טיפול בהקרנות. טכנולוגיית הטיפול בקרינה פותחה כבר במאה ה-19 על ידי הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן, שגילה את קרני ה-X, הקרויות על שמו (קרני רנטגן). הטיפול בקרינה (רדיותרפיה) נועד לחסל את התאים הסרטניים באמצעות פגיעה ב-DNA שלהם. הבעיה הייתה שבדרך נפגעו גם רקמות בריאות.

אולם, כיום ניתן לכוון את הקרינה בצורה הרבה יותר ממוקדת, ולטפל בגידול באופן מדויק יותר בזכות ההתפתחות הטכנולוגית. השיטה החדשנית לטיפולי הקרנה, המכונה טיפול סטראוטקטי SBRT (Stereotactic Body Radiation Therapy), מבוססת על הקרנות מדויקות עד רמת המילימטר, המסתמכות על מערכת דימות משוכללת (CT ו-MRI), המשולבת במאיץ קווי חדיש שמשמש לטיפולי הקרנות בחולי סרטן. בזכות התפתחות טכנולוגית זאת, ניתן לטפל נקודתית בגידול הראשוני או בגרורות, ולצרוב את הגידול מבלי לגרום לנזק לרקמות הסמוכות. זאת מהות האונקולוגיה: לטפל בגידול ולהמעיט את הנזק לרקמות הבריאות.

כיום, בזכות ההתפתחות הטכנולוגית, ניתן לטפל בגידול באופן מדויק יותר. צילום: שאטרסטוק

המטרה: להפוך את הסרטן למחלה כרונית

למרות כל הפיתוחים הללו, צריך לרדת אל קרקע המציאות ולהבין שלמרות הכול, כיום עדיין לא הצלחנו לנצח את מחלת הסרטן. "סרטן" הוא למעשה שם קוד למאות מחלות שונות: עם מאפייני גידול שונים, באזורים שונים בגוף, בעלות הרכב הגנטי שונה ועם תגובה שונה לכל טיפול ושילוב בין טיפולים. הכימותרפיה הוותיקה, שלה תופעות לוואי קשות, היא עדיין כלי הנשק בעל העוצמה הרבה ביותר נגד הסרטן. הפיתוחים הטכנולוגיים, התרופות ממוקדות המטרה, האימונותרפיה, הקרינה, הניתוחים והשילובים השונים ביניהם, מעניקים לנו, הרופאים, כלי נשק נוספים ויעילים נגד המחלה. כלי הנשק הללו, לצד הכימותרפיה הוותיקה, מאפשרים לתפור לכל חולה גישה ומסלול טיפולי בהתאמה אישית. אז גם אם לא נמגר לחלוטין את הסרטן, הרי שנצליח לשלוט בו בצורה טובה יותר.

אני מלאת תקווה כי בעשור הבא נחווה פריצות דרך דרמטיות עוד יותר, איתן נוכל להיאבק במחלת הסרטן בהצלחה יתרה. אני גם מאמינה, כי בשנים הבאות אנו נצפה בהתפתחותם של טכנולוגיות וטיפולים חדשניים, אשר יאפשרו לנו להאריך את חיי החולים באופן משמעותי, להפוך את הסרטן למחלה כרונית איתה ניתן לחיות שנים ארוכות ואף להביא לאחוזי ריפוי גבוהים יותר. כל זאת, תוך שיפור ושמירה על איכות חיי החולים.

ד"ר רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול ויחידת המחקר הקליני בביה"ח איכילוב.