נשימה נכונה: לא רק ביוגה

(0)
לדרג
תוכן מקודם

צורת הנשימה הנכונה אצל כל היונקים היא דרך האף. כיצד נשימת פה משפיעה על בריאות הפה וצורת הפנים? מדוע היא קורית? ומהם סוגי הטיפול המומלצים?

רופא שיניים
077-2312874 (מספר מקשר)

הנשימה הנכונה, למקרה שתהיתם, היא נשימה דרך הנחיריים. נשימת פה, לעומת זאת, כלומר ההכנסה וההוצאה של האוויר דרך השפתיים באופן קבוע, היא תופעה העלולה להופיע בגיל צעיר, ההולכת ומחמירה ככל שמתבגרים. בני האדם הם היונק היחידי, כמעט, שתופעה זו מתרחשת אצלו, ויש לה השלכות בריאותיות נרחבות על הסובלים ממנה בגיל צעיר, השלכות ההולכות וגוברות והופכות אקוטיות יותר ככל שמתבגרים, כולל על בריאות השן, התפתחות עצמות הפנים וסיכון מוגבר לשבץ.

האם ישנה דרך נכונה לנשום?

ובכן, התשובה היא כאמור בבירור כן - נשימה דרך הנחיריים. כל היונקים, והאדם בכללותם, נועדו להיות נושמי אף. סוס דוהר במרוץ, פרה, חתול וכמובן אנחנו בעת כל פעילות, אכילה, דיבור (אצלנו) ושינה הנשימה הנכונה היא נשימת אף.
בזמן נשימת אף, בשאיפה, האף מסנן את האוויר, מחמם אותו ומוסיף לו לחות. בנשיפה האף מפנה את האבק והמזהמים שנכנסו בעת השאיפה אל מחוץ לגוף על ידי ריסים מיקרוסקופיים המסיעים את הפסולת לכיוון הנחיריים. תופעות יוצאות דופן, כמו כלבים המקררים את עצמם בנשימת פה, הן יוצאות מן הכלל המעידים על הכלל. מובן שבמאמץ ספורטיבי כמו ריצת ספרינט או שחייה סביר לנשום מהפה לזמן מוגבל.
התפתחות האדם ליצור מדבר הגמישה ושינתה את האנטומיה שלנו ויצרה מרחק גדול יותר בין החך לבין בית הבליעה, מרחק המאפשר לנו למעשה לדבר. יחד עם זאת, התפתחות בית הבליעה, כך שיאפשר דיבור מתבטאת, בין השאר, בצינור נשימה ארוך יותר, גמיש יותר, ולכן מועד יותר לקריסה. נשימה דרך הפה בלבד מגבירה את הסיכון לקריסה כזו, המובילה לעתים לדום נשימה חסימתי ולשבץ בעת השינה.

נשימת אף סדירה, לעומת זאת, מאפשרת בתקופת הילדות התפתחות תקינה של הלסתות, מחיצת האף והפנים, מאפשרת יצירת מרחב מספק בין החך לבית הבליעה ומובילה להתפתחות של קשתות שיניים בנויות כהלכה. בנוסף, היא מסייעת בשמירה על בריאות השן ובתפקוד התקין של הגוף בעת השינה.

הידע בדבר חשיבות נשימת האף להתפתחות התקינה של ילדים ובהמשך גם בבגרותם קיימת בשולי המדע מאז ומתמיד. העמים הילידים באמריקה הצפונית (ארצות הברית וקנדה), למשל, נהגו לחסום לילדים ותינוקות את הפה כאשר החלו לנשום ממנו בזמן שינה, על מנת לגרום להם ללמוד נשום מהאף.

הידע קיים גם בישראל של ימינו. למשל, ה"דנגה" הרחבת החך של יילודים באמצעות עיסויו עם האגודל מנהג שהיה מקובל עד לא מזמן בקרב מיילדות מהעדה התימנית בישראל. נשים תימניות מבוגרות עדיין מחזיקות בידע גם אם הן לא עושות בו שימוש כיום, מכיוון שהדבר אינו מקובל בחדרי לידה. ה"דנגה" מאפשר התפתחות נכונה והרחבה של הרווח בין החך לבית הבליעה, מביא לנשימה אפית טובה ומסייע במניעת נשימת פה בגיל הינקות.

מהן ההשלכות הפיזיולוגיות של נשימת פה?

הרפואה המערבית מודעת להשלכות נשימת הפה הפנים של נושמי הפה יתפתחו בסבירות גבוהה להיות מוארכים וצרים, והם יפתחו לסת עליונה צרה עם שיניים צפופות ועקומות ולסת תחתונה קטנה ושקועה לאחור.

בנשימת אף, הלשון משתתפת באופן פעיל בדחיפת השיניים לכיוון הלחיים, ובכך בהרחבת הלסתות והמרווח שבין החך לבית הבליעה. התפתחות החך כלפי מעלה משפיעה בתורה על מחיצת האף, גורמת לה להתעקם ומגבירה את חסימת כניסת האוויר לאף, ומכאן מגבירה את הסיכוי לפיתוח נשימת הפה.

פנים מוארכות ולסת קטנה העשויים להתפתח בשל נשימת פה מגבירים את הסיכוי להפרעות נשימה בשינה בעיקר נחירות ודום נשימה חסימתי - המשפיעות על איכות השינה והחיים של הסובלים מנשימת פה, פוגעות בבריאות השן והגוף שלהם ואף עשויות להגביר את הסיכון שלהם ללקות בשבץ.

מהן הסיבות להתפתחות נשימת פה?

נשימת פה מתחילה, בדרך כלל, בגיל צעיר מאוד, כאשר האף נסתם בגלל פוליפים, שקד שלישי, שקדים מוגדלים, לשון קשורה או נזלת אלרגית, שלא מטופלים בילדות. בשנות השבעים של המאה הקודמת ההתערבות הכירורגית להוצאת השקדים היתה נפוצה מאוד, אך ב-30 השנים שעברו מאז התפתחה רתיעה מהתערבות כירורגית זו, והמודעות לחשיבות של נשימת אף להתפתחות הפנים היתה נמוכה יחסית.

בשנים האחרונות עלתה המודעות שוב, ובכנסי רפואת שינה, למשל, מדובר יותר ויותר הצורך לפתוח באופן כירורגי את נתיב האוויר אצל ילדים כשהוא נחסם, מתוך ראיית ההשלכות העתידיות החיוביות של נשימת אף. המודעות עלתה גם בקרב יועצות הנקה ואחיות טיפת חלב, והן מפנות פעוטות ותינוקות שאך נולדו לטיפול אצל רופאי שיניים לילדים המתמחים בהתרת לשון קשורה.

כיצד משפיעה נשימת פה על בריאות השן והגוף?

ילדים ומבוגרים הנושמים מהפה בלבד סובלים הרבה יותר מדלקות חניכיים ועששת (חורים) בשיניים הקדמיות ביחס לאלה הנושמים מהאף, גם כאשר הם נוקטים באמצעים השגורים של צחצוח שינים ושימוש בחוט דנטלי מדי יום. זרם האוויר הנכנס לפה גורם לרוק להתייבש על השיניים הקדמיות, ונוצרת כך שכבה נקבובית ושקופה (ביופילם), שסופחת אליה בקלות רבה יותר חיידקים הגורמים לדלקות חניכיים ועששת.

לנשימת פה גם השלכות על הידבקות במחלות חורף (כמו נזלת ויראלית) ועל ההחלמה מהן. הנושמים מהפה מועדים יותר לסבול מנזלות לאורך זמן, וההחלמה מנזלת ארוכה יותר עבורם.

חשוב לסייג כאן כי לא כל מי שנוחר הוא בהכרח נושם פה, אבל אם אדם הוא נושם פה, הסבירות שינחר כבר מילדות תהיה גבוהה, וכל שיתבגר יהיה יותר מועדות להפרעות נשימה בשינה. כך, כאשר הלסת התחתונה קטנה יותר ושקועה לכיוון הגרון בשל נשימת פה, מבוגרים הסובלים מן התופעה בעת השינה מועדים יותר ללקות בדום נשימה חסימתי.

מהו דום נשימה חסימתי?

השינה היא תהליך אקטיבי, במהלכו שרירי הגוף רפויים אמנם, אך המוח פעיל הוא מייצב את הזיכרון של מה שלמדנו במהלך היום החולף, מפנה פסולת ומבצע חלימה. חשוב, לכן, לאפשר שינה רציפה ומרעננת.

בדום נשימה חסימתי, בית הבליעה נחסם בשל רפיון השרירים ושקיעת הלשון והלסת לכיוון הגרון בשלב שאיפת האוויר, כך שבית הבליעה נחסם למשך שניות ארוכות. לעתים, המוח אינו מקבל את החמצן הדרוש במשך 30-40 שניות. דום נשימה חסימתי גורם ליקיצות לא מודעות וגלי המוח יוצאים מתבנית השינה המסודרת. מחקרים רבים במעבדות שינה מראים זאת בבירור.

קיימות סיבות רבות לדום נשימה חסימתי: עודף משקל, מבנה אנטומי צר במיוחד ועלייה בגיל. נשימת פה מגבירה גם היא את הסיכון לדום נשימה חסימתי ומשפיעה על איכות השינה. דום נשימה חסימתי אינו בא לידי ביטוי רק בנחירות. מי שסובל מתופעה זו, מרגיש עייפות לאורך כל היום (בשל היקיצות הלא מודעות וההפרעה לתפקוד המוח בעת השינה), אשר עלולה לפגוע ביכולותיו הפיזיות, הקוגניטיביות וכן במצב הרוח. כך, למשל, גוברת הסכנה לתאונות דרכים ותאונות אחרות הנגרמות בשל עייפות וחוסר ערנות. לעיתים קרובות, דום הנשימה החסימתי מוביל ליתר לחץ דם לא מוסבר אצל מבוגרים, ומעלה את הסיכון לשבץ מוחי.

כיצד מזהים נשימת פה וכיצד ניתן לטפל בה ולמנוע את השלכותיה?

הסימפטום העיקרי אצל ילדים הוא קיומה של נשימת פה ביום ובלילה, והיא מצדיקה ביקור אצל רופא אף, אוזן, גרון. הטיפול בנשימת פה ובתופעות הפיזיולוגית שהיא גורמת להן אצל ילדים משלב בין טיפול כירורגי שמטרתו פתיחת החסימה, לבין טיפול אצל קלינאי תקשורת, המלמד נשימה נכונה והקניית הרגלים לנשימת אף, הכוללים הפעלה נכונה של הפה בדיבור, אכילה, ערות וכתוצאה מכך גם בשינה.

אצל מבוגרים נחירות ונשימת פה ביום ובלילה הוא סימפטום המצדיק ביקור אצל רופא א.א.ג. הטיפול אצל מבוגרים כולל בדרך כלל טיפול כירורגי המחזיר את האפשרות לנשום מהאף כגון, יישור מחיצת האף, צמצום קונכיות וסילוק פוליפים אם ישנם. רפואת השיניים תורמת את חלקה באמצעות התקן דנטלי מיוחד המורכב על השיניים בזמן השינה. ההתקן מחזיק את הלסת קדימה כך שלא תשקע, ופותח את נתיב האוויר בבית הבליעה. זאת, במקביל לטיפול הכירורגי המאפשר נשימה אפית. לבסוף, הקניית הרגלי נשימה מהאף מומלצת אף היא.

ד"ר דני מאור מטפל בדום נשימה ובנחירות במחלקת אף-אוזן-גרון בבית החולים איכילוב בתל אביב, ובמרפאתו בראש העין.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים בתחום הרפואי הנ"ל. בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום