פורום הפרעות חרדה במבוגרים, נוער וילדים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
פחדים וחרדות הן בין הבעיות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר בילדים ומתבגרים (למשל, פוביות ספציפיות, חרדה חברתית, חרדת נטישה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת פאניקה). אצל רוב הילדים תופעות אלו מופיעות בצורה מתונה וחולפות במהלך הזמן. אולם, אצל חלק הן הופכות לחמורות ומתמשכות ועשויות לחבל בתפקוד בתחומי חיים רבים. למרות השכיחות הגבוהה שלהן וההשלכות השליליות המשמעותיות, הפרעות חרדה בילדים ובמתבגרים לרוב אינן מאובחנות ואינן מטופלות. מחקרים מראים כי התערבות טיפולית קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בשלבים מוקדמים בהפרעות חרדה בילדים הינה יעילה ביותר ומקצרת את משך הזמן בו הילדים סובלים מהסימפטומים, משפרת את איכות חייהם ומונעת את התבססות ההפרעה לטווח הארוך. .
88 הודעות
82 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות חרדה במבוגרים, נוער וילדים

שלום אני משתמש מזה כמה שנים בתרופה לוסטרל בעיקר בגלל חרדה והתקפי פאניקה, כמובן שגם למצב רוח, אבל הסיבה העיקרית שהביאה אותי לשימוש בתרופה קונבנציולית זה בגלל ההתקפי הפאניקה. זה לא העלים הכל, אבל בהחלט אפשר לומר שהתקפי פאניקה אין לי. העניין הוא שמאז שאני משתמש בתרופה עליתי לא מעט במשקל, ואני חושב שזה גם בגלל התרופה, ועל אף שאני לא אוכל יותר מפעם, וכן כיום אני עושה הליכות באופן קבוע, עדיין יש את הבעיה עם המשקל. רציתי לנסות להפסיק את הלוסטרל (קיבלתי את זה מרופא המשפחה), כמובן בהדרגה. קראתי שיש תוספים שיכולים להוות תחליף לא רע לתרופות ממשפחת ה SRRI כמו הלוסטרל למשל, ומועילים לחרדה ודכאון ומניעת התקפי פאניקה. אשמח לקבל הכוונה ועצה בעניין, מה מומלץ לעשות. ספציפית יצא לי לקרוא על 4 תוספים: 1. BCM-95 Bio-Curcumin 2. SAM-e (מחירו יקר) 3. L-Tryptophan 4. היפריקום (על זה קראתי שיש גם תופעות לוואי, והוא פחות מתאים לחרדה אלא מועיל יותר לדכאון) מה מהם מומלץ? ומה המינונים המומלצים בשביל להשיג תועלת ממשית, ולהחליף את הלוסטרל. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

דן שלום אינני רופא אנא פנה לרופא עם שאלות אלו ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני

21/09/2016 | 22:49 | מאת: סיגל

שלום רב , בני בן 8 בכיתה ג מאז שהיה בכיתה א הוא אינו מוכן לעלות לכיתה בבוקר ללא ליווי של חבר , זה אומר שבדכ הוא פוגש איזה תלמיד מהכיתה בבוקר ואז הם עולים יחד , הבעיה מתחילה אם הוא לא רואה חבר מהכיתה. הוא מסרב לעלות לכיתה ולא תמיד מורה. או יועצת מצליחה לעזור ובהרבה מקרים אנחנו מחזירים אותו הביתה , השאלה מה אנו כהורים יכולים לעשות על מנת להפחית לו את החרדה לעלות בעצמו לכיתה ?

סיגל שלום, הקושי נמשך מספר שנים. באופן עקרוני כדאי שתפנו לאיש מקצוע שמומחה לטיפול בחרדות. תבנו תוכנית הדרגתית של עזרה לבנכם להתמודדות עם קושי זה. ברמה הכללית חלק מהתכנית גם יהיה הכוונה לגבי כך שההתנהלות הינה עקבית ואין אפשרות לחזור הביתה. בהחלט ניתן לעזור לכם ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

07/09/2016 | 21:51 | מאת: הורה לאלוני

שלום רב, אני אבא לאלוני בן ה3. בגיל חצי שנה אלוני נכנס לגן כי אשתי חזרה לעבודה. עד סוף שנה קודמת אלוני היה באותו הגן עם אותה הגננת שהוא מאוד אוהב. השנה רשמנו אותו לגן פרטי מסובסד עירייה (העדפנו לנסות ולשמור על כמות ילדים קטנה ככל שניתן). מאז כניסתו לגן החדש (גן של גדולים כפי שאנו קוראים לו בפני אלון) אלוני התחיל לפתח חרדת נטישה מטורפת ויש כל יום בכי ואזכורים בשעות הערב שהוא אינו רוצה ללכת לגן. השיא הגיע היום בערב כאשר מרגע לאחר המקלחת ועד עכשיו הוא חוזר רק על משפט אחד אתם תיקחו אותי מהגן?. אלוני במיטה עם אשתי והוא לא מפסיק לחזור על המשפט כמובן שאנו מנסים להסביר לו שברור שניקח אותו ומעולם לא נשאיר אותו לבד... אפילו כבר ענינו לו בכעס שיפסיק לחזור על כך - תבין שענינו בכעס כי הילד חוזר על המשפט כל חצי דקה ואמר זאת כבר מעל 100 פעמים... הבנו שלענות בכעס רק גורם לבכי והצטערנו על כך במהרה. נראה כי הילד נכנס לסוג של עמוק ולא יכול לשחרר. מה אתה אומר? האם זה מוקדם מדי לפסיכולוג ילדים? האם לנסות ולחכות עוד קצת עם הגן? אשמח לכל רעיון ועצה שיש לך כי אני כבר מותש נפשית ולא מפסיק לבכות מזה... תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום להורה לאלוני, לילדים רבים יש קושי בכניסה למסגרת חדשה, בטח בימים הראשונים. אתה מתאר דוגמאות שכיחות של תגובות הוריות הנעות בין כעס (ואשמה אח"כ) לבין ניסיונות רבים להרגעה (מגוננות). באופן עקרוני אצל ילדים רבים קשיים אלה חולפים תוך זמן קצר, אך אצל חלק זה נמשך יותר. בכל מקרה, באופן עקרוני, ניתן לעזור לכם על ידי הכוונה (נכונה) במספר פגישות בודדות ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

17/08/2016 | 08:03 | מאת: אמא שלו

בוקר טוב דר קושניר בני בן ה 8 סובל מביעותי לילה כבר מגיל 4. התופעה מפחידה ביותר. תוך כדי שינה הוא קם בבהלה מהמיטה צועק רץ וקופץ מבוהל בכל הבית. כך כשתיים-שלוש דקות עד שנרגע וחוזר לישון. הוא אינו מודע לכך וכמובן לא זוכר מכך דבר. בהתחלה זה היה לעיתים רחוקות בערך פעמיים שלוש בשנה. לאחרונה פתאום קרה 3 פעמים בשבוע. אנחנו לא יודעים למה. בנוסף כמעט כל לילה יש לו בריחת שתן. הפעמון לא עזר לו. הכדורים כן אבל אני מעדיפה לא לתת אותם אלא אם הוא הולך לישון אצל חבר. תופעה נוספת (ואחרונה...) - בערך פעמיים בשבוע הוא חוזר עם מעט צואה בתחתונים. הוא טוען שבורח לו קצת כשהוא נבהל או נלחץ ממשהו. זה מסריח ולא נעים. יש לציין שהוא ילד מאד מוצלח חכם וחברותי עם המון בטחון עצמי. מה עושים??? אודה לעזרתך אמא

לקריאה נוספת והעמקה

אמא שלום, את מתארת מספר תופעות שונות. 1. לגבי ההרטבה - הטיפול היעיל ביותר זה טיפול בזמזם, כמובן שיש כל מיני מסגרות לעשות את טיפול זה וההדרכה היא קריטית, מעבר למכשיר עצמו. כ 25% מהילדים שמרטיבים יש גם בריחות במהלך היום גם של צואה. זה נפתר בד"כ כתוצאה מהטיפול בלילה. 2. לגבי הביעותים - גם שם ניתן לעזור לכם, אך אני מציע שתפנו לאיש/אשת מקצוע המומחים לשינה, כדי שתתארו את התמונה במלואה ותוכלו לקבל הכוונה ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

01/08/2016 | 10:30 | מאת: שרה

שלום, הבת שלי בת 13 לא מסכימה לישון לבד במיטתה עד עכשיו, ובתחילת הלילה יושנת במיטת אחותה ובמשך הלילה מתעוררת ועוברת למיטתה. יש לה פחד מכמה סדרות שראתה בטלוויזיה, ומכל מיני חלומות שחלמה שכל הזמן חוזרת ומזכירה אותם. לא מסכימה לישון אצל אף אחד, אפילו הסבתא, וקשורה מאוד מאוד אלי (האמא). איך אפשר להתמודד ומה צריך לעשות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, קושי זה הוא די נפוץ בגילאים אלו ויכול להיות קשור למגוון חששות/פחדים או הפרעות חרדה. ניתן בהחלט לעזור לכם. כדאי לפנות למומחה/מומחית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בגיל זה. ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

23/06/2016 | 23:14 | מאת: hof

אהלן, לפני כשנה בדיוק התחילו לי התקפי חרדה שגררו הפרעת פאניקה שבגללה פרשתי מהלימודים וחזרתי הביתה. הרופא ישר הביא לי ציפרלקס 10 מ"ג ותקופת ההסתגלות הייתה קשה מנשוא. בחילות בלי סוף, רעידות, תחושות קשות מאוד שאפילו הביאו אותי למיון. לאחר חודשיים הגיעה קצת הטבה. באותו זמן טופלתי ע"י פסיכולוג, ביופידבק, שיאצו ומה לא. חזרתי לעשות ספורט והיום אפילו אני מדירכת אירובי והרגשתי שאני על הגל. לפני כחודש וחצי בהמלצת הפסיכיאטר הפחתתי בכמות לחצי כדור לשבועיים ואז לגמרי הפסקתי. בהתחלה היו קצת סחרחורות ואחרי זה הרגשתי מעולה. היום כחודש לגמרי בלי התחילו לי תחושות לא נעימות שוב. נפילות כאלה. חשוב לומר שבמהלך אימון ספורט הכל נעלם... כרגע אני בבית, גרה עם אמא תומכת מאוד. בלי גורם מלחיץ. אני נחושה הדעתי לא לחזור לקחת כדורים ולחזור לחיים עצמאיים כפי שהייתי בעבר. אבל היומיים האחרונים גרמו לי לחשוב שאולי לא אוכל בלי? שוב פעם נתקלתי בלחץ שנוחת על החזה ומעכב אותי. כיום אני ביותר שליטה עליו ועוד לא נתתי לו להשפיע עליי ברמה של פאניקה בלי נשלטת. אבל כמו אז, שמישהו מתקשר אליי הלב שוב קופץ, ושוב תחושות של פחד שאיני יודעת מאין הן נובעות. אשמח לשמוע מה את חושבת... האם זה תקופת גמילה ויחלוף? האם יחמיר? אני ממש אובדת עצות ובעיקר פוחדת מאיך זה יתפתח. תודה רק מדגישה שאני עסוקה רוב היום באימונים ובעבודה מסודרת. הייתי מאוזנת לפחות חצי שנה לפני שהפסיכיאטר הדריך אותי להגמל וכמובן שאני רציתי מאוד.

לקריאה נוספת והעמקה

הי, אני ממש לא הייתי מתייאש. לפי מה שכתבת לא ניסית טיפול CBT להפרעת פאניקה (נאי ממש לא מתכוון לביופידבק). סה"כ בטיפול טוב את יכולה להגיע להשגים יפים מאוד, פעמים רבות גם ללא תמיכה תרופתית. אני מציע לך לפנות למומחה/מומחית לטיפול CBT עם ניסיון כמון בטיפול בהפרעת פאניקה ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

11/06/2016 | 07:06 | מאת: שרית כהן

ביתי בת 15 שהיא קרת רוח ובוגרת לפתע החלה סובלת מפחדים וחרדות..אימצה לעצמה דמות מסדרת נוער ומתנהגת כמוה... כמו כן בלבול בעקבות החלטה לחזק קשר עם אביה הגרוש ממני.

לקריאה נוספת והעמקה

שרית שלום, אני מציע כי תלכו ליעוץ פסיכולוגי/פסיכיאטרי להערכת מצבה ולבחינת כיוון טיפולי ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני

23/05/2016 | 13:34 | מאת: אנדי

שלום רב, בתקופה האחרונה אני סובלת מחרדות ובכללי ממצב רוח מאוד ירוד. בהתחלה זה התחיל כמקרים של התקפי חרדה שבאים והולכים בתדירות גבוה ועם הזמן ההתקפים פחתו. במקום ההתקפים התחלתי להרגיש פחד מתמיד , במיוחד ממצבי הבריאותי ונהייתי ממש אובססיבית לגבי העניין. כל כאב קטן הופך לצרה צרורה ואפילו הגעתי פעמיים למיון שבסופו של דבר לא הניב שום תוצאה מסוכנת. אני מודעת לזה שהמצב בו אני נמצאת הוא מצב מאוד לא בריא מבחינה נפשית ואני מאוד אשמח אם תוכל להמליץ לי על דרך טיפול אולטימטיבית לטיפול בו כי זה נהיה בלתי נסבל והורס לי את אורך החיים , מערכת היחסים ואת היחסים עם המשפחה ועם החברים תודה לך מראש

לקריאה נוספת והעמקה

אנדי שלום, נשמע שבהחלט הקושי הינו משמעותי. איו לי ספק כי הכיוון הטיפולי הנכון הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יתכן שבשילוב עם תרופות, אך דבר ראשון חשוב שתפני לאיש/אשת מקצוע שמומחים בטיפול כזה בהפרעות חרדה כדי לעשות הערכה קלינית ולקבל הכוונה טיפולית. באופן כללי בהחלט ניתן מאוד לעזור לך ולשפר את המצב ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

22/05/2016 | 22:11 | מאת: נעה

שלום יונתן, אלה בת 7, ילדה שמחה ובעלת דמיון ושפה עשירים, מעט לא מווסתת רגשית (שינויים קיצוניים במצב הרוח מאז שקטנה,הולך ומשתפר. בחודש האחרון החלו חרדות שיכולות להיות קשורות למשהו שראתה בטלויזיה או למשהו שחלמה. יש חשש ממוות ומלא לקום בבוקר, יש עכשיו משהו חדש עם מראות שנמנעת לעבור לידן (היום החלטתי לעזור לה והורדתי מראה קטנה בחדר שלה). יש חרדה מלהוריד מים בשירותים מתגברת בערב, מחיפושיות עד כדי אי הנאה מטיול בטבע. היא לא מחפשת לדבר איתנו על הדברים, להיפך, מעדיפה שלא וכשאנחנו מתעניינים היא נכנסת ללחץ מלדבר על זה. דווקא לאחרונה פחות מתעוררת בלילה מחלומות. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, לפעמים חרדות משמעותיות פורצות לאחר גורם מלחיץ כמו שתארתם. לעיתים חרדות אלו יורדות מצעמן אך לעיתים יכולות להחמיר ולהפוך למשהו כרוני. הקושי נמשך כבר חודש, אני מציע כי אם אין ירידה בעוצמה והפחתה של ההמנעויות תלכו להתיעץ עם איש מקצוע, שוב כדי שתקבלו הכוונה נכונה שהדבר לא יהפוך לכרוני לרוב בהכוונה נכונה ניתן להוריד את החששות והפחדים. ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

15/05/2016 | 16:33 | מאת: צחי

דוקטור שלום, בן 23 מזה כעשרה חודשים נוטל ציפרלקס 10 מ"ג להפרעות חרדה. בעבר מגיל 17 טופלתי כל שנה במשך חודשיים בערך בציפרלקס עם הפסקה על דעת עצמי עקב שיפור במצב. שמתי לב כאשר אני מעשן מריחואנה (סיגריה בשבועיים בערך) אני מרגיש טוב רגוע ושליו כמובן לא יצא לי לעשן בתקופה שאני נוטל כדור. האם שילוב בין השניים יכול לגרום להחמרה של מצב החרדה? או יותר מזה לסכנה לבריאות? ואם כן האם יהיה אפשר לשלב בין רמוטיב למריחואנה?

לקריאה נוספת והעמקה

צחי שלום, אני לא רופא ולא דן בנושאים רפואיים בפורום זה אנא פנה לרופא המטפל ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני

25/04/2016 | 18:20 | מאת: אילן כהן

שלום לך וחג שמח..מזה כמה שנים אני סובל מאו סי די בדיקות חוזרות אם הדלת נעולה אם המפתחות במקום אם הגז סגור ועודדד אני חי אם זה שנים ודי מתגבר..לעולם לא הלכתי לטיפול... נולד לי ילד לפני חצי שנה והאו סי די התחיל להתבטות במחשבות אובססיביות של אם חלילה אני אפגע בילד(הבנתי שזה קורה לנשים אחרי לידה גם) באים לי דמיונות ומחשבות מפחידות על כל מיני מצבים שאני פוגע בו ברור שאני לא רוצה בכך ואוהב אותו יותר מכל דבר בעולם.. אם אני יודע שהמחשבות סתם משקרות לי ולא הגיוניות אז למה זה מהדהד בראשי? אני לא מעוניין בתרופות וכאלה..אני אדם שמח בריא עובד לעולם לא היו לי דכאונות.מאושר הכי בעולם שיש לי כזה ילד חמוד..אבל המחשבות גורמות לי לחרדה ולפחד שאולי יפגע בו חלילה ושובבב זה סתם בראש ..איך אני עוזר לעצמי לחזור לחיים רגילים..ללא המחשבות הרעות??

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, המחשבות הכפיתיות שאתה מתאר אופייניות לאנשים הסובלים מ OCD. בהחלט ניתן לעזור לך, אנא פנה למומחה/מומחית בטיפול קוגנטיבי התנהגותי ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushrni.com

של אני בת 62 ומטופלת בסימבאלטה עקב חרדות ודיכאון.גלי חום קשים .האם אפשר לשלב קפסולות שורש מאקה להקלה נוספת? תודה רבה

הי אנא שאלי את הרופא המטפל ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני

02/03/2016 | 23:48 | מאת: שמואל הנגיד

שלום לך אני סובל מהפרעות חרדה OCD דיכאון ו ADD. מטופל תרופתית כנראה לכל החיים. אשתי גם סובלת מחרדות OCD ודיכאונות. ואני מאוד חושש על הילדים, כי בעצם גם אם בן זוג אחד סובל זה מסוכן גנטית. ואם שנינו סובלים, זה מסוכן פי שתיים אולי פי ארבע. מה אני יכול לעשות ברמה האופרטיבית, למנוע הופעות של חרדות אובססיות ודיכאונות אצל ילדים המקסימים. כמובן שאיני רוצה להכניס להם תסבוכים בראש. אבל האם קיים בכלל "פסיכולוגיה מונעת". האם הגנטיקה תתבטא בהכרח ? או שגם אם מבחינה גנטית יש לבנאדם את הפוטנציאל, אפשר להקדים תרופה למכה. (במובן המטאפורי) ואדגיש שוב, אני יודע שלא תמיד הגנים מתבטאים ופעילים, יש טווח סטטיסטי מסוים. אבל אם נצא מנקודת הנחה שבאחד מילדי אכן שוכן גן פעיל עם אנומליה הגורמת להפרעות דלעיל, והגן הזה רק מחכה ומתוזמן להתפרץ בגילאים שהוא נוטה להתפרץ. האם יש דרך פעולה למנוע את הבעיות , כי תמיד מניעה עדיפה מטיפול. תודה רבה (חשבתי למשל הטמעת רעיונות CBT, בחינוך. בלי קשר ל"טיפול". אולי יש עוד דרכים)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, כמובן שאם אי אפשר לנבא האם גנטיקה תתבטא בהכרח. בכל אופן צריך לבחון אם יש השלכות על ה"כפייתיות" על הילדים, כלומר האם הילדים הופכים להיות חלק מהמערכת הכפייתית מה ששם אותם בסיכון פוטנציאלי. במקרה כזה כדאי לקבל הכוונה מקצועית ד"ר יונתןק קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

היי לכולם, במסגרת עבודת תזה לתואר שני בפסיכולוגיה, אנו בוחנים את הקשר שבין התקף פאניקה להפרעה פוסט טראומטית - ובמילים פשוטות, האם התקף פאניקה עשוי לגרום לסימפטומים פוסט טראומתיים. אם איי פעם חוויתם התקף פאניקה (או אם אתם מכירים אדם כזה שתוכלו להפנות אליו את הפניה), יותר מנשמח ונודה אם תקחו חלק במחקר, הכולל מספר שאלונים - זמן כולל למילוי כ- 12-15 דקות. המחקר אנונימי לחלוטין, ואין צורך בפרטים מזהים. להלן הלינק (במידה ולא נפתח, אנא העתיקו והדביקו בשורת הכתובות): https://docs.google.com/forms/d/1PdGgOwaGgcFv93JC9a91rzUTH9HJHtTvws30EYZnzSM/viewform בברכה ובתודה, אשמח לענות על כול שאלה או פניה, תומר שאשא טל: 052-6775998 דוא"ל: tomash.psych@gmail.com

28/01/2016 | 19:36 | מאת: מיכל

אני זקוקה בדחיפות לטיפול שיניים . לפני שנתיים במהלך טיפול, נשמטה לרופא חתיכת צמר גפן שכמעט גרמה לי לחנק. מאז, אני ממש בחרדה . חשבתי לבקש שיטפל בי בישיבה אך זה לא ניתן. מרגישה אבודה.

הי כדאי לפנות למטפל/מטפלת קוגניטיבית התנהגותית, לעתים ניתן תוך כמה פגישות בודדות להוביל להטבה ניכרת בקושי שאת מתארת, כך שתוכלי לעבור את הפרוצדורה בקלות יחסית ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

11/01/2016 | 13:02 | מאת: הילה

יונתן שלום, הבת שלי בת 10 אמורה לעבור בדיקת דם לקראת ניתוח ויש לה פחד ממחטים. עד כה נמנענו מבדיקות דם ואצל רופא שיניים היא עבורת טיפול עם גז צחוק. יש לך עצה מה לעשות לפני ובמהלך בדיקת הדם כדי שזה יעבור בשלום?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אין לזה פתרון זריז. אבל אפשר בהחט לעזור לכם על ידי חשיפה הדרגתית למחטים. אני מציע שלפני הפרוצדורה תלכו לאיש/אשת מקצוע שמתמחים בזה ואפשר באופן עקרוני תוך כמה פגישות לעזור לכם מאוד להתמודד עם החשש ממחטים ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

10/12/2015 | 09:04 | מאת: ימית

שלום אני בת 35 וקיבלתי ציפרלקס 10 מ"ג נגד חרדה עקב היפוכונדריה כי לאחרונה אני סובלת מקפיצות שרירים והתקפי חרדה האם שימוש בציפרלקס מתאים כי שמעתי שזה יכול לעשות התכווצויות שרירים קשות וזה גורם לחנק (או שזה מידע שגוי) והאם התרופה בטוחה ולא גורמת ליותר מידי תופעות לוואי?

לקריאה נוספת והעמקה

ימית שלום, בקשר לשאלות לגבי התרופה אני פני לרופא המטפל, אני פסיכולוג קליני ולא רופא. ניתן לטפל בהיפוכונדריה (חרדת בריאות) בצורה טובה מאוד בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

14/01/2016 | 12:21 | מאת: יעל

גם אני סובלת מהיפוכונדריה. אל תגעי בכדור הזה. התופעות לוואי שלו גמרו אותי

01/12/2015 | 09:55 | מאת: שרון

היי בוקר טוב. הסיפור שלי הוא קצת ארוך אז אקצר ואגיד שיש לי ילד בן 13 שסובל מאוד מהפרעה טורדנית של ניקוי ושטיפת ידיים במים וסבון...ההפרעה הזו מפריעה לו בתפקוד הבסיסי ביותר של לאכול לשתות להתפנות בשירותים כל דבר מצריך שטיפות,או אי נגיעת הידיים בכלום! ממש כמו רובוט.ההפרעה נקראת ocd התופעה התפרצה ממש בשיא שלה לפני חודש וקצת .והיו סימנים של משהו שקורה לפני ,כמו מגבות רטובות סבונים שנגמרים אבל השיא הקשה זה בחודש האחרון... התחלנו טיפול בדיקור סיני,ובשיחות עם פסיכולוג.היה קצת שיפור אבל האובססיה נשארה אז הוספנו לו בעזרתה של המטפלת בדיקור טיפות של פרחי באך... בימים האחרונים הכל ממש התגבר.הילד ממש סובל ובוכה קשה לו לתפקד ולהסתיר את המתרחש מסביבתו.הוא ממש חווה חוויה קשה ומתישה כמו כן כל בני הבית. אני רוצה להתייעץ רוצה שמישהו יבין אותי כאמא מודאגת וחרדה להווה ועתיד של הבן שלי.כל הטיפולים נעשים באופן פרטי יש לציין. אך אני לא יודעת האם הטיפולים נכונים? האם יש עוד ילדים כאן בפורום? צריכה מידע חיזוק ולראות האם יש אור בכל הדבר הזה? אשמח שתעזרו לי אם יש כאן אמהות או מישהו שידריך אותי ? האם זה המקום להתייעץ? תודה רבה שקראתם ...

לקריאה נוספת והעמקה

שרון שלום, הביטוי של OCD יכול להיות מאוד לא פשוט אך בהחלט ניתן לטפל ולעזור לכם. טיפול התנהגותי ל OCD (לעיתים בשילוב תרופתי) הוא הטיפול היעיל ביותר שיכול להוביל לשיפור משמעותי ביותר ולהקלה גדולה. לא ידוע לי כי הטיפולים האחרים שציינת יעילים בהקשר זה. ממליץ לך לפנות בהקדם למישהו/מישהי מומחים בטיפול זה בילדים ונוער, יש גם במסגרת פרטית כמובן וגם במסגרת ציבורית ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushrnir.com

01/12/2015 | 18:29 | מאת: שרון

תודה רבה !

שלום ! אני בדרך כלל נותן פה עיצות לאנשים, אבל הפעם אני בצד של זה שצריך את העזרה. אני בחור בן 20, בריא בד"כ, אמנם גופנית אבל נפשית אני חולה. אני סובל רבות מהיפוכונדריה מאז שאני זוכר את עצמי, ההתעסקות בגוף וכל דבר מפרש את זה לרעה. קשה אמונה לרופאים, מאמין תמיד שאני חולה מבלי שיודעים זאת. תמיד מחפש תסמינים שהופך אותם קשורים למחלות איומות. יכולים תמיד להגיד לי אני בריא ואין לי כלום אבל עדיין סובל ותמיד מרגיש כאילו לא גילו לי עדיין את המחלה. אני סובל מזה מאוד. בנוסף אני סובל מהפרעת דה פרסונליזציה לדעתי, לפעמים אני פשוט מרגיש בבועה, כאילו מנותק מהגוף, חוסר תחושות בגוף, מאמין שזה קשור כבר לפסיכולוגי ולא למשהו רפואי פיזי, אני פשוט מרגיש שהגפיים, הראש וכל חלק בגוף מנותק ממני. כאילו חוסר תחושה. בחדר כושר שאני מתאמן אני תמיד עוקב אחרי תחושות, ואם פתאום מרגיש קצת עקצוץ או סחרחורת, ישר נכנס להתקף חרדה שגורם לי לתחושות של מחנק, הרגשת עילפון (למרות שבחיים לא התעלפתי), רעד וחוסר תחושות בגוף. אני בצבא ואני לא יכול כרגע לטפל בעניין הזה, מה אפשר לעשות ? אני פשוט חסר אונים ותמיד יורדים עליי הקרובים שאני אידיוט, ופחדן, אבל לא מצליח לשלוט בזה ! :(

לקריאה נוספת והעמקה

ניב שלום, מה שאתה מתאר יכולה בהחלט להתאים לחרדת בריאות (היפוכונדריאזיס) וגם להפרעת פאניקה שתחושות של דה-פרסונאליזציה וגם דה-ראליזציה יכולות להיות חלק ממנה. כדאי כמובן שתפנה תקב"ן ותראה מהן האפשרויות הטיפוליות וכמו כן ניתן לקבל גם עזרה מגורם פרטי גם בהיותך חייל. באופן עקרוני בהחלט ניתן לעזור לקשיים שאתה מתאר ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

16/11/2015 | 09:07 | מאת: אסנת

הילדים שלי לא מצליחים לבלוע כדור, הבן 8 והבת 6.5 כמעט מקיאים כשאני מנסה לתת להם. גם אני הייתי ככה בילדות. האם זו חרדה? האם זה נפשי? למה זה קורה?

הי, יתכן ומדובר בפחד מבליעה אבל כמובן שצריך לעשות הערכה כדי לברר את העיניין בצורה יותר יסודית. בהחלט ניתן לעזור באופן עקרוני ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

15/11/2015 | 08:26 | מאת: yossefun

שלום, בני בן השמונה הוא ילד מקסים, חברותי מאוד, מקובל בקרב חבריו לכיתה, ספורטאי - כל ספורט שהוא נוגע בו הוא מצטיין. מתקופת צוק איתן הוא מסרב לישון לבד בחדר שלו, לא עשינו מזה סיפור כיוון שממילא אחותו הגדולה ישנה איתו, במקרים שהיא הולכת לישון אצל חברות או סתם מתחשק לה לישון בחדר השני הוא מסרב ומגיב בבכי ולא מוכן לשמוע על כך שיישן לבד. לאחרונה נוסף סימפטום נוסף לחרדה, הוא נרשם לאחרונה לחוג כדורגל, במפגשים הראשונים הכל היה תקין, לאחר ביצוע מבחני יכולת, הוחלט כי הוא יהיה בקבוצת ילדים שהרמה גבוהה יותר, מאז כל נסיעה לאימון מלווה בדיווח על כאבי בטן, עד רמת הקאה, אנחנו לא מוותרים לו ולכל האימונים נסענו, גם אם הקיא בדרך או לפני העלייה למגרש, מיד לאחר שעולה למגרש, הכל נעלם הוא משתתף באימון והכל תקין. אירוע חריג נוסף - הוא הוזמן עם חבר ללכת לסרט, הוא מאוד התלהב, ברגע שהבין שהוא נוסע עם אב הילד שהזמין אותו, החלו שוב כאבי הבטן, "נאלצתי" לקחת אותו בעצמי לסרט, הוא הקיא בכניסה לקולנוע, הכנסתי אותו לסרט, לאחר שעה הוא התקשר אליי שכואבת לו הבטן ושאבוא לקחת אותו. הבוקר עקב הצגה שיש לכיתה הוא חושש מהנסיעה באוטובוס , מתלונן על כאבי בטן, לאחר שיחה ארוכה שלי איתו, הוא השתכנע ללכת לבית ספר, הוא חושש שלא יספיק להסעה להצגה, אך גם חושש שיקיא מול התלמידים - " זה מביך אותי אבא ". הוא חמוד וברור לי שהוא חרד. מה עושים ??

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אלו בהחלט סימנים אופייניים לחרדה. נשמע כי יש החמרה לאורך הזמן עם הכללה למגוון מצבים. אני מציע שתפנו לקבלת עזרה מקצועית. הטיפול המתאים הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

15/11/2015 | 12:57 | מאת: יוסי

11/11/2015 | 17:11 | מאת: רוני

1. איזה כדורים (הרגעה) מומלץ לקחת לצורך התמודדות עם פחד טיסה קיצוני? 2. איזה כדורים (שינה\הרדמה) מומלץ לקחת לצורך התמודדות עם פחד טיסה קיצוני? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי אני לא רופא ולכן לא יכול להמליץ על כדורים. ממליץ בחום על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

09/11/2015 | 21:38 | מאת: שחר

שלום, אני בת 23 וחווה התקפי חרדה למעלה מ8 שנים. ההתקף מגיע בעיקר כשאני צריכה לישון מחוץ לבית ובלילות אך לפעמים מופיע גם כשאני בבית כשיש משהו חדש או לא יומיומי שקורה לי, ולדעתי גם נובע מפחד מאיבוד שליטה שלי או של אחרים (למשל אם אני רואה מישהו מתעלף) ההתקף מלווה בדפיקות לב מועצות, רעידות בכל הגוף, בחילות והקאות ואי יכולת להירדם כל הלילה. הייתי אצל מספר פסיכולוגים ואפילו הייתי בטיפול באורה גולן ואף טיפול לא עזר לי. לפני כשנה וחצי הופנתי לפסיכיאטר שנתן לי "ובאן" והנחה אותי לקחת חצי כדור כשמופיעה החרדה. אמנם התרופה קצת מרגיעה אך הסיפמטומים כגון בחילה והטראומה שלאחר החרדה נשארים, והטראומה מעצם החרדה נשארת גם כמה ימים לאחר ההתקף. אני מרגישה שהחרדה מונעת ממני לחיות חיים רגילים, לנסוע לחול או לשהות מחוץ לבית בלילות, להיות בזוגיות, וצורך להיות קרובה להורי ותלויה בהם. רק עצם המחשבה שאולי החרדה תופיע גורמת לי להירתע מהרבה דברים ורצון להישאר בבית. מצד אחד אני לא רוצה להיות תלויה בתרופה כל חיי ואני גם מפחדת מתופעות הלוואי אך אני כבר אובדת עצות. אשמח לשמוע את דעתך. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שחר שלום, סך הכל ניתן לטפל בצורה יעילה בהתקפי חרדה עם תוצאות מאוד יפות. לא כ"כ מכיר יעילות של הטיפולים שציינת ואף להיפך לצערי. כך גם לגבי הכדורים שציינת שיכולים להוביל לשיפור רגעי בסימפטומים אך להחמיר את הבעיה לטווח הארוך טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח כיעיל ביותר לטיפול בהפרעת פאניקה. אני ממליץ לך בחום לפנות לאיש/אשת מקצוע מומחים בתחום זה. בטוחני שעם טיפול טוב יש לך סיכוי מצוין להשתפר! ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני wwww.drjkushnir.com

07/11/2015 | 17:48 | מאת: אני

שלום, אבי בן 80, בסה"כ בריא. תמיד היה איש רתחן ומתרגז על כלום, אבל המצב החמיר ואימי מאוד סובלת ממנו. האם פסיכיאטר זו הכתובת? תודה,

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, פסיכו-גריאטר בהחלט יכול להיות כתובת ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

20/10/2015 | 13:37 | מאת: טלי מ.

שלום בני בן 5.5. אני מרגישה שמאוד קשה לו במצבים חברתיים וכי בבית המצב שהוא משוחרר ועקשן ויודע לעמוד על שלו.בשנתיים האחרונות הרבה לבכות ולהתלונן על כל דבר אפשרי ולא רצה ללכת לגן - הראה סימני פחד של ממש(כמו אחיזה בבגד שלי ...חשש להציג משהו חדש - נעל חדשה בקבוש הביא) קשרתי זאת תמיד לנושא בטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך שלו לצד מחשבה שמא עבר התעללות כלשהיא במססגרת הזו. נכון להיום קיים שיפור במצבו -הולך לגן אחר יותר בטוח מה שמלחיץ אותי שהוא לא מדבר עםאנשים גם אם כאלה שרואה ביום יום דבר שגרם לי לחשוב על אילמות סלקטיבית כחלק מאותה חרדה השאלה מדוע גם לפני סיטואציה מוכרת יכול לחשוש ולא להיות בטוח הרי זה דבר שמכיר ויודע - למשל...אתמול אבא רצה לקחת אותו לבני דודיו - מקום שכיף לו בדכ והוא ממש התעקש שלא ללכת אלא רק איתי יש לו תלות מוחלטת בי וכנראה שאני מעבירה לו תחושת בטחון אבל ברור שזה מקשה עליי בהתנהלות היומיומית שכן עליי להיות נוכחת כל הזמן. כיצד ניתן לעזור לו והאם חרדה חברתית או אילמות עוברת עם הזמן הדבר מטריד אותי ביותר שכן אני בטוחה שהוא ככ רוצה להיות הילד השובב והוא לא מסוגל :(

לקריאה נוספת והעמקה

טלי שלום, בהחלט יתכן שמדובר בחרדה חברתית ואילמות סלקטיבית. המחקרים מראים כי אצל ילדים רבים תופעות אלו נשארות ולא נעלמות. לכן כדאי מאוד לקבל עזרה והכוונה התנהגותית סביב כך. בעבודה נכונה וטובה עם הרבה הכוונת הורים בהחלט ניתן לעזור לכם ולשפר את מצבו של בנך ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

20/10/2015 | 10:45 | מאת: ימית

שלום אני בת 35 בחורה בריאה אבל סובלת המון מחרדות עקב היפוכונדריה, לאחרונה אני נותה להתקפי חרדה במיוחד מתוך שינה וזה מתבטא בחוסר תאבון וקפיצות שרירים בכל מיני מקומות בגוף? אני חרדתית ומפחדת שזה לא ALS אין לי חולשה בשרירים רק קפיצות האם הקפיצות הן סימנים של חראדה?

לקריאה נוספת והעמקה

ימית שלום לחרדה ישנם כל מיני ביטויים. אם עברת בירור רפואי ונשללה בעיה רפואית אני ממליץ לך בחום לפנות לקבל טיפול קוגניטיבי התנהגותי לקשיים שאת מתארת. בהחלט ניתן לעזור לך ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 11:25 | מאת: שירי

קשה להימנע באופן מוחלט מהדלקת הטלוויזיה בשעות הערב בכלל ובמיוחד עכשיו עם כל המבזקים גם א זה לזמן קצר. הילדים שואלים מה קרה ואני לא פעם מוצאת עצמי נבוכה. מה כן אפשר לספר להם ואיך? הרי קשה לספר שפשוט ערבים לוקחים סכין ומתנפלים על יהודים ברחוב...

באופן טבעי ילדים גם רוצים לדעת מה קורה. הייתי מספר להם בצורה פשוטה בלי דרמה אם היה ארוע והם שמעו זאת. גם הדרך והאופן בה אתם תספרו להם (טון הדיבור, מהירות הדיבור, לחץ* יכולים להשפיע כל דרך הקבלת המסר. כלומר היכולת שלכם לווסת את עצמכם הינה חשובה ביותר ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 10:27 | מאת: ענת

שלום , ביתי בת 9 עם קשיי קשב וריכוז. מזה שבוע ימים היא לא ישנה טוב ,מתעוררת בלילות מבוהלת וגם ביום היא כל הזמן צמודה אלינו. סיפרתי לה סיפור טוב לפני השינה ושוחחנו והיא נרדמת אך מתעוררת כל לילה בבהלה.אודה לתשובתך. ענת

לקריאה נוספת והעמקה

ענת שלום, לא ברור לי אם מה שאת כותבת קשור למצב הביטחוני או לא אך בכל מקרה צריך להזהר שפתרונות קצרי טווח אלו לא יהפכו למצב כרוני. באופן עקרוני ילדים עם הפרעת קשה סובלים במידה משמעותיות יותר מפחדים וחרדות. הדגש הוא על כך שאתם לא תהפכו להיות גורמי ההרגעה שלא גם במהלך היום וגם במהלך הלילה. אם זה נמשך אני ממלית לכם בחום לפנות לאיש מקצוע כדי לקבל עזרה בכך ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 10:01 | מאת: מירון

שלום רב, קיבלתי לשבוע הבא צו מילואים. אישתי עם 3 ילדים ישארו לבד והם קצת חוששים, במיוחד לאחר הפיגוע שהיה בפסגת זאב. אנחנו גרים בשכונה והרוחות לא נרגעו מאז. איך אני יכול לעזור להם? במיוחד כשאהיה בשבוע הבא במילואים?

מירון שלום, אני מאחל לך ולכולנו ימים שקטים יותר. אני חושב שמה שיכול לעזור זה שאם תוכל לשמור על תקשורת קבועה עימם בזמן המילואים, וכמו כן לגייס בני משפחה שיוכלו לעזור ולתמוך בזמן שאשתך תהיה לבדה עם הילדים. אם תוכל לבקש מעט יותר יציאות בזמן המילואים זה כמובן גם דבר שיוכל לתרום. והכי חשוב תשמור על עצמך! ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 09:27 | מאת: מירב

בני בן השש וחצי מאוד הופתע לראות שאת פעילות חוג הכדורגל שלו אבטחו שני מג"בניקים חמושים. הוא שאל מי אלו ונראה היה שזה גרם לו לתחושה לא נוחה. האמת שזה הלחיץ גם אותי. איך נכון להסביר את זה לילד?

מירב שלום, זה בהחלט פרדוקס שבאים לשמור עליכם וזה מלחיץ. זה כאילו מאשר שיש באמת סכנה? בכל מקרה אם הוא ירצה הסבר את יכולה להגיד שאלה מאבטחים. לא צריך להכנס לדיון מעמיק על זה. אם תתיחסי לזה ותפגיני נונשלנטיות זה יתרום גם לו מה שהכי חשוב זה שיתפקד יפה במגרש ויבקיע הרבה גולים! ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 11:45 | מאת: מירב

אין ספק שהילדים מרגישים שמשהו לא בסדר

19/10/2015 | 08:06 | מאת: אלונה

שלום הבת שלי בת 8 -אינה מדברת על המצב הבטחוני או שואלת שאלות מאחר והיא לא ילדה שמדברת על דברים אני חוששת אולי אני טועה שלא מעלה הנושא ומסבירה ללא קשר כי מן הסתם שומעת על זה בביהס אולי מילדים אחרים.... האם העלאת הנושא תעורר חשש גדול יותר או שעדיף כן לדבר... לציין הדבר היחיד שכן ראיתי זה שבימים האחרונים זרקה פה ושם רצון לישון איתנו (שזה יכול הוות כמובן סימן אך קרה פעם פעמיים ולא יומיומי)

אלונה שלום, אם הפחד נמצא בראשה את לא תגבירי אותו. את יכולה בצורה רגועה להגיד לה שאם יש משהו שמציק לה בעקבות המצב (או בכלל) היא תמיד מוזמנת לדבר איתך על זה. וזהו, לא להכנס לחקירות ו"להזמין" אותה כל הזמן לדבר על זה. סה"כ רוב הילדים (והמבוגרים) מתמודדים עם תקופה בצורה יפה מאוד ללא שינוי משמעותי במצבם הפסיכולוגי והתפקודי ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 08:00 | מאת: לילך

היא פוחדת שיבואו לבית הספר שלה ושחלילה יהיה פיגוע. הסברתי לה שיש אבטחה מעולה בבית הספר שלה ואני מקפידה לקחת אותה ולהחזיר אותה. היא עדין חוששת. מה כדאי עוד לעשות?

לילך שלום, הדרך הטובה היא לתת "אישור" והכרה לפחדים של בתך אך מצד שני לכוון אותה לכיוון התמודדות באופן נחוש, רגוע ועקבי. לללכת לבי"ס כרגיל ולשמור על שגרה עד כמה שיותר קבועה. אין צורך להכנס לדיונים אין סופיים והרגעה סביב המצב. דברים אלה במינון גבוה מידי תורמים לשימור של החרדה. ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 07:49 | מאת: סוזנה

שלום רב, בתי בת ה-9 מעוניינת לנסוע לטיול בן יום אחד עם תנועת הנוער אך אנו מאוד חוששים לשלוח אותה ונראה שתיאלץ לוותר למרות מחאותיה. כיצד אפשר להסביר לה את הסיבה בלי לגרום לנזק (להחדיר בה פחדים וכו')?

סוזנה שלום, תקופה זו הינה מאתגרת במיוחד עבור הורים. הורים רבים דווקא דוחפים את ילדיהם להתמיד בפעילויות ולא לשנות את השגרה. דבר זה יכול לעזור מאוד בהתמודדות עם פחדים של הילדים. אני יכול להניח כי טיול זה עבר את כל האישורים הביטחוניים שצריך וכי לא שמים את הילדים בסכנה מיוחדת. האם בטיול היא בסכנה מיוחדת יחסית למצב בו היא נמצאת היום? אני כמובן בשום פנים ואופן לא שופט את החלטתכם אך מאחר והחלטתם לא לאפשר לה לצאת (בגלל חששותיכם) כמובן שבאופן עקרוני זה יכול לתרום לחששות שלה. ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 07:26 | מאת: שני

ד"ר קושניר שלום, בעקבות האירועים האחרונים ביתי בת ה-9 מביעה חששות לצאת מהבית למקומות הומי אדם מפחד לפיגועים. אפילו לסבא ולסבתא שלה חששה ללכת כי שמעה שהיה פיגוע בעיר שלהם. כיצד מתמודדים עם המצב?

שני שלום, זוהי בהחלט תקופה מאתגרת וחוסר הוודאות מקשה על המצב. חשוב מאוד לשמור עד כמה שניתן על שגרה ושאת תהווי גורם שיעזור לבתך לשמור על שגרה זו, לא להסחף יחד עם פחדיה. חשוב לתת לה ולידציה למה שמרגישה אך לתת דגש על חשיבות ההתמודדות עם הפחד והחששות תוך כמובן הקפדה על הנחיות הבטחון הנדרשות. האופן שבו היא תחווה את הצורה בה את מווסתת את חששותיך והדרך שבה את מתיסחת לחששותיה היא גורם מכרגי ביכולת שלה להתמודד ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

19/10/2015 | 07:20 | מאת: אדוה

בעקבות המצב הביטחוני אני ממש חרדה, לחוצה ומתוחה. אני נוסעת בתחבורה ציבורית על בסיס יומיומי כדי לחזור מהעבודה הביתה, ומבחינתי כל אדם חשוד ואני דרוכה מאוד. לאחרונה סובלת מכאבי בטן, עייפות, שרירים תפוסים, סיוטים בלילה, קושי להיות מרוכזת וכו', שנדמה לי שמקורם בתחושת המתח שבה אני שרויה. אני מפחדת להמשיך בשגרה וכל יציאה מהבית מלווית בחרדות ממשיות. אני אפילו פוחדת ללכת לרופאה / לפסיכולוג בשביל להקל על מצבי. במסגרת העבודה נרשמתי לשיעור חד-פעמי של הגנה עצמית, אבל לא נראה לי שזה יספק לי את תחושת הביטחון שאני זקוקה לה. גם אם המצב איכשהו יירגע, אני לא יודעת כמה זמן ייקח לי "לחזור לעצמי". מה אפשר לעשות?

19/10/2015 | 07:22 | מאת: אדוה

שכחתי לציין שאני בת 33.

18/10/2015 | 09:01 | מאת: בת-שבע

ד"ר קושניר הנכבד, מאז תחילת מתקפת הטרור בארץ, הנני מרגישה דפיקות לב מואצות, כאבי ראש וסחרחורות, האם אני נמצאת במצב חרדה? אם כן מה ניתן לעשות כטיפול הומואופטי. הנני סובלת לעיתים קרובות מורטיגו ותת-פעילות של בלוטת התריס ללא קשר למצב הבטחוני. יש לי שני בנים שמשרתים בכוחות הביטחון ואני מאד דואגת. תודה על תשובתך בת-שבע

לקריאה נוספת והעמקה

בת שבע שלום, אלו בהחלט יכולים להיות סימנים של חרדה. אני לא מומחה בטיפול הומאופתי אם את מעוניינת בטיפול כזה אנא פני לכתובת מתאימה מתפלל לשלום בנייך בתקוה לימים שקטים יותר ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

20/10/2015 | 04:10 | מאת: בת-שבע

ד"ר יונתן קושניר הנכבד, תודה על תשובתך המהירה. מודה מאד על אישיותך, אנושיותך והאמפתיה הראויים לציון לשבח. בת-שבע

14/10/2015 | 11:55 | מאת: תמר

שלום, התחלתי טיפול בציפרלקס בעקבות חרדות (לוקחת 5 מ"ג) סובלת מבחילות בגלל הציפרלקס ושמתי לב שאני מקיאה קיא שקוף עם מעט דם ורדרד. זו תופעה מוכרת בזמן נטילת ציפרלקס? דיי חוששת...

לקריאה נוספת והעמקה

תמר שלום, אינני רופא ולכן לא אייעץ לך לגבי תרופות. הדבר הסביר הוא לפנות לרופא המטפל ולברר עימי ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

14/10/2015 | 10:06 | מאת: יעל

אם קיימת תופעה פיזית בזמן חרדה של הרגשה כמו שהלב צונח. בדיוק כמו שנבהלים ממשהו ומרגישים את הלב צונח... (יכול גם לקרות תוך כדי צפייה בטלוויזיה) זה קורה בדרך כלל ללא טריגר כלשהו. כמובן אחרי שזה קורה אני מאוד נלחצת ומתחילות דפיקות לב מואצות וזה בדרך כלל נרגע לאחר רבע שעה... סובלת מחרדות בעקבות בעיה לבבית שחשבתי שיש לי אך הבדיקות הקדיולוגיות תקינות.

לקריאה נוספת והעמקה

תמר שלום, אני שמח שהבדיקות הרפואיות תקינות. אנשים רבים מפתחים חרדות לאור בעיות רפואיות. לעיתים נדמה לנו כי הטריגר כאילו בא משום מקום אך בעצם הטריגר הוא משהו (תמים ולא מזיק) שקורה בגוף ואנו מפרשים זאת כמצב מסוכן וכל החרדה מתגברת. אם הבעיה הינה משמעותית ונמשכת זמן רב כדאי לך לפנות לאיש מקצוע ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

06/10/2015 | 13:57 | מאת: אמא ממש מודאגת

שלום רב, אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון. אני מעוניינת להתייעץ לגבי בני בן הכמעט 13. כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית חווה התקף חרדה. מס' ימים לפני ההתקף חשתי בירידה מסוימת במצב הרוח ובשיחה ארוכה עמו הסביר לי שהוא סובל מפחדים, חרדות. אחרי בירור מעמיק (כאשר בכל שיחה התבהר לי עוד פרט ועוד פרט) התברר כי הוא נהג לצפות בסרטונים לא צנועים באינטרנט, ופתאום לפני תחילת שנת הלימודים חשש שמא יעלו עליו בביה"ס (הוא לומד בביה"ס דתי). משם החרדה התעצמה, ועוד ועוד פחדים נוספו. הוא החל לפחד ממחלות, כאשר כל כאב קטן התפרש אצלו כמחלה מסוכנת, הוא נהג למשש כל חלק בגוף באובססיות, לבדוק שהצד השני זהה, ומכל ממצא קטן נכנס להיסטריה. כעת ההתנהגות הזו קצת פחתה, אבל הוא עדיין שרוי בסוג של חרדה (כל פעם מפחד ממשהו אחר, כולל מפחד להיות הומו וכו'). החרדה גבוהה במיוחד שהוא מתעורר בבוקר. אין לי ספק שהוא זקוק לטיפול פסיכולוגי, וכבר קבעתי לו תור. אך עד שיגיע התור, אני רוצה להתייעץ לגבי משהו שהוא סיפר לי ומאוד הדאיג אותי. הוא סיפר לי שלפני כשנתיים, כאשר היה בערך בן 11, הוא החל בסיפוק מיני עצמי. הוא סיפר לי שמס' פעמים היה נוהג להרים את אחותו הקטנה, שהייתה אז בת 7, (כדי לקבל גירוי אני מניחה), אבל נשבע לי שאת המעשה עצמו המשיך במיטה. אני ממש נחרדת ממה שסיפר לי, השבעתי אותו מס' פעמים שלא עשה לאחותו יותר מזה, הוא ממש מצטער על המקרה, מביע חרטה עמוקה, מרגיש סוטה, וממש בוכה כאשר אנו מדברים על זה, ואני מקשרת את החרדה שלו ממחלות למעשה הזה (כנראה מפחד שאלוקים יעניש אותו). אפילו בחנתי אותו ואמרתי לו שאני אקח את אחותו לבדיקה כדי לוודא שלא עשה לה יותר מזה (שיש בדיקות שמגלות בדיוק את הכל), ועד כה לא נראה שהוא לחוץ מ"הבדיקה", כך שאני רוצה להאמין שהוא דובר אמת. הוא נשבע לי שהוא לא בדיוק הבין את המשמעות של מה שהוא עשה בגיל 11 (טען שהוא חשב שרק לו קורה הדבר הזה בגוף) ושפעם אחרונה שעשה זאת לאחותו הייתה שהוא היה בן 11, ושאח"כ הבין שזה אסור והפסיק. אני מרגישה ייאוש מוחלט ממה ששמעתי. הוא סיפר שחבר מהכיתה סיפר לו שצריך להכניס את האיבר (ואני מניחה שזה מה שניסה כנראה לעשות מתוך סקרנות, אך עם בגדים, כי כנראה לא ממש הבין את מה שהחבר סיפר). אני לא יודעת איך לפרש את המעשה הזה, אני ממש פוחדת ממה שזה גרם לאחותו (אפ"ע שכנראה לא הבינה). בנוסף, הוא סיפר שהוא נוהג לחשוב על הסרטונים כאשר הוא מספק את עצמו, אך שלפעמים הוא גם חושב על אחותו (לצערי רק לאחרונה התחלתי להקפיד שהיא לא תתלבש לידו אחרי מקלחת). אודה על ייעוצכם הדחוף, אני ממש מודאגת...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, הפורום הזה נועד לתת הכוונה כללית. התאור מכיל תאורים רבים אך כדי לקבל תמונה ברורה וכן המלצות טיפוליות חשוב שתגיעו לאיש מקצוע בהקדם להערכה.

25/09/2015 | 20:26 | מאת: שיפרה

שלום, שמי שיפרה ואני בת 62 מזה כשנתיים יש לי הרגשה של גוש בגרון ותחושת מחנק , הרגשה של לשון נפוחה ,בנוסף בכל פעם שאני יושבת לאכול כל מאכל זה גורם לי לחומציות וריפלקס הקאה . פניתי למספ רופאים מטעם קופ"ח ומייאוש פניתי גם לרופאים פרטיים שהפנו אותי לבדיקות. עברתי מס' בדיקות דם + גסטרוסקופיה+ הכנסת מצלמה דרך האף , בכל הבדיקות הללו לא נמצאו כל ממצאים ונאמר לי שהכל בסדר. אני לא אוכלת כבר מס' ימים בשל ההרגשה הנוראית שפוקדת אותי כל פעם. איני ישנה בלילות מהפחד וממחשבות טורדניות לגבי מצבי הנוכחי. אני מתחילה לחשוב שאולי הדבר קשור למשהו נפשי למרות שאיני מרגישה ביום יום בלחצים או בחרדות. אני אובדת עצות לגבי כיוון למציאת הבעיה .... מבקשת בכל לשון של בקשה....מתחננת לעזרה / לכיוון מה עוד אני יכולה לעשות כדי למצוא את הבעיה שבתוכי , כדי שאני יוכל להתחיל לחיות חיים נורמאליים , שקטים ורגועים . אנא אנא עזרתך...

לקריאה נוספת והעמקה

שפרה שלום, אני שמח שנבדקת ורפואית הכל תקין. סימנים אלו בהחלט יכולים להיות קשורים לחרדה. כדאי לפנות להערכה למישהו/מישהי שמומחים להפרעות חרדה וספציפית בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ד"ר יונתן קושניר [פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

28/09/2015 | 09:55 | מאת: שיפרה

תודה רבה חג שמח:)

23/09/2015 | 19:04 | מאת: אורח

יש לי או סי די קלאסי אבל יש לי סימפטומים נוספים שלא מצאתי שום התייחסות אליהם בשום פורום ואני אובד עצות. הדבר הכי קרוב שאמרו לי הוא "טקסים מחשבתיים". אני נאבק בתחושות ורגשות טבעיים ומדכא אותם. לדוגמא- אני נאבק בצורך לצאת לשירותים. כשיש לי דחף להפריש צואה אני מדכא אותו בצורה נפשית. אני נותן לעצמי פקודה לא רצונית "לא" . כך גם בשינה. כשאני חש שהשינה אופפת אותי אני מתנגד ומבטל את הדחף. כך במגע עם בני אדם. כשאני חש רגשי חבה כלפיי אני כופה על עצמי להתנגד ולהרוס כימיה. קשה לי להסביר את זה. הרופאה אומרת שזה או סי די. מה דעתך? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורח, זה בהחלט יכול להשמע כמו התנהגות כפייתית - גם מחשבה או ביטול של מחשבה הן התנהגויות. בכל מקרה המטרה של זה היא להוריד עם המחשבות הטורדניות ואת המצוקה הנלווית להם. אני מקוה שאתה מקבל עזרה בהקשר זה ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

חייל יקר שלום, אני לא יכול לייעץ לך לגבי טיפול תרופתי אך אני ממליץ לך בחום לפנות לקבל עזרה מקצועית פסיכולוגית (בגישה קוגניטיבית התנהגותית) על מנת שתוכל להתמודד בצורה טובה יותר עם הקשיים אותם אתה מתאר שנה טובה! ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

15/09/2015 | 21:02 | מאת: עומר

חייל בן 22 דוקטור שלום לפני 4 שבועות התחלתי נטילת ציפרלקס 10 מ"ג עקב הפרעות חרדה שחזרו בייעוץ עם הפסיכיאטר שלי כמובן. אחרי שבוע קשה של תופעות לוואי שכללו איבוד תיאבון ובנוסף כמה התקפי פאניקה בעוצמה חזקה עוצמת החרדה נרגעה אך אני עדיין מרגיש תחושת חרדה כללית שמתאפיינת בעיקר ממחשבות שווא רעות לווא דווקא אובדניות אבל רעות על מוות וכו' כמו כן ישנם גם התופעות הנוספות לסירוגין של חרדה כמו הזעה בכף הידיים ודופק גבוה בזמן מנוחה...הפסיכיאטר אמר שאם אין שיפור משמעותי אחרי שבועיים לעלות במינון ל15 מ"ג אך קראתי בפורומים שאומרים שלתרופות הssri לוקח 6 שבועות להשפיע על חרדה...מה אתה ממליץ? תודה רבה.

08/09/2015 | 09:51 | מאת: דיאנה

שלום רב, בתי בת ה12 נוטלת תרופה strattera בעקבות האבחון לבעיות קשב ובנוסף לחרדות יום יומיות המקשות עליה התנהלות שגרתית. לאחרונה החרדות התעצמו ועוד יותר מקשות עליה. חשוב לציין כי היא נוטלת את התרופה פחות מחודש. שאלתי, האם זהו רק פרק זמן של התרופה עד שהיא תתחיל להשפיע בצורה יעילה או שהתרופה אינה מתאימה ויש להפסיקה לאלתר? הודה על תשובתך. בברכה, דיאנה

דיאנה שלום אנא התיעצי עם הרופא המטפל לגבי טיפול תרופתי הפורום אינו עוסק בתרופות דר' יונתן קושניר פסיכולוג קליני

02/09/2015 | 14:48 | מאת: רויטל

שלום, כבר כמה חודשים שבתי בת ה 21 אינה אוכלת ואיבדה המון במשקל. כל פעם כשאני מנסה לדבר איתה על זה היא אומרת שהיא עוברת תקופה לחוצה ועמוסה ואינה רעבה. היא שיתפה את אחותי בכך שיש לה חרדות לאכול. היא נגעלת מהמגע והמרקם של האוכל ומפחדת להקיא או להיחנק. אני לא יודעת אם זה קשור אבל במהלך שירותה הצבאי היא עברה תקיפה מינית מתמשכת אך לא נראה שזה השפיעה עליה בזמנו. היא המשיכה לתפקד כרגיל, ולא קיבלה סוג של טיפול. האם יכול להיות קשר בין הדברים? מה עושים?

רויטל שלום באפן עקרוני זה יכול להיות קשור אך גם לא.. זה לא משנה. הייתי פונה לעזרה מקצועית במהירות כדי להבין את התמונה הקלינית ולעצור בהקדם את מצב זה שיכול אף להחמיר ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

31/08/2015 | 19:54 | מאת: ימית

רציתי לשאול האם צוואר ופנים יותר חמים מהגוף זה תסמין חראדה או עליי לבדוק

הי כעקרון זה שהגוף חם יכול להיות תסמין של חרדה אך יש המון שאלות שצריך לברר. למשל האם זה בא פתאום? האם את באופן כללי בלחץ? האם זה מופיע רק במצבי לחץ? ועוד שאלות נוספות ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

30/08/2015 | 14:35 | מאת: ימית

שלום יש לי לפעמים מידי פעם שאיך שאני נרדמת עדיין לא שוקעת בשינה עמוקה שאני מתעוררת עם קוצר נשימה ודופק מהיר וחזק שאני מתעוררת מזה אני נלחצת כי אני מרגישה שאני עומדת לקבל התקף לב עשיתי ברור מקיף של אקג הולטר של 24 שעות בדיקת דופלר אקו לב במאמץ ואפילו בדיקה עם מכשיר שינה שבודק את השינה הכל יצא תקין וזה לא משהו לבבי יש לציין שזה לא קורה כל לילה זה קורה פעם ב האם זה יכול להיות התקף חראדה והאם זה מסוכן ללב?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, זה יכול להיות מאפיין של חרדה ובאופן עקרוני אם כל הבדיקות תקינות אז אין סכנה מהחרדה עצמה. לטווח הארוך כמובן שכדאי לטפל בזה ולעזור להתמודד עם קושי זה. צריך לעבור הערכה אצל מומחה/מומחית לחרדות ושינה כדי להבין את התמונה במלואה ולכוון לטיפול בהתאם ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

20/08/2015 | 21:41 | מאת: גליה

שלום. לפני שלושה שבועות נותחה ביתנו בת השנתיים לאחר התפרצות תוספתן. החוויה היתה קשה מאד עבורה וכללה שהות של שבוע בבית החולים, חלקו בטיפול נמרץ. כעת אנו מבחינים ברתיעה, המנעות ופחד ממגוון דברים שבעבר לא היו: אמבטיה, חושך, הרדמות, רכיבה על אופניים בכיסא קטן עם אחד מאיתנו, אנשים זרים... אנחנו משוחחים על הדברים. היא ילדה מאד חכמה ומילולית ומשתפת אותנו בפחד וגם בזכרונות מבית החולים. יחד עם זאת אנחנו לא יודעים האם לאפשר לה את כל ההתנגדויות האלה והאם בכך אנחנו לא מחמירים את מצבה. כעת למשל אנחנו בטיול אופניים והיא מסרבת להתיישב במושב, בוכה מאד ואומרת שלא נעים לה. כך גם עם מקלחות. איפה להתעקש ואיפה לוותר? והאם הויתור לא יחמיר את המצב?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, לאחר ארועים מלחיצים בהחלט יכול להיות שינוי בהתנהגות של הילד (וגם שלנו). בכל מקרה העקרון הכללי צריך להיות לתת ולדיציה לקושי ולחשש אך בצורה הדרגתית ותומכת לעזור לה לחזור לפעילויות קודמות. ללא כעס מצד אחד וללא מגוננות יתרה מצד שני ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

שלום רב בני בן 10 עם איחור התפתחותי ו PDD נוטל סטרטרה 25 אנו מנסים לעזור לו בקשב וריכוז וניסינו להוסיף לו ריטלין קונצרטה ואמפטמים אף אחד לא עזר מה ניתן להוסיף לו \. בתודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אנא הפנו את שאלה זו לרופא המטפל ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com

שלום רב בתי בת 4.5 בחודש האחרון נמצאת במצב של פחד תמידי מנמלים... לא מוכנה לחלוץ נעליים בבית ולא הולכת יחפה, גם מתוך המקלחת מייד נכנסת לנעלי בית, פוחדת לדרוך. לא מוכנה להימצא בחדר שלה ולא מוכנה לשבת לאכול לבדה במטבח, כי לפני כן נראו שם נמלים... היא מרגישה הכי בטוחה על הספה בסלון. כל הזמן היא מתעסקת בחיפוש נמלים, מסתכלת על הרצפה, על השולחן. כלומר רוב הזמן ההתעסקות שלה זה נמלים. כבר ריססנו את הבית וכמעט ולא נראים נמלים בבית. פניתי לבריאות הנפש בעיר אבל הם מוכנים לקבל אותנו רק בעוד כחודשיים. בכל התחומים האחרים - ילדה חכמה, מפותחת, שמחה וחברותית. אף אחד מהמשפחה לא סובל ממשהו דומה. (כששאלנו למה היא פוחדת מנמלים, אז ענתה: "נמלים אוהבים מתוק, ואני אוהבת לאכול ממתקים, אז הנמלים יבואו אלי"...) אשמח לשמוע דעה/עצה... תודה מראש

שלום מה שאת מתארת כאן על פניו מתאים לפוביה ספציפית. ניתן בהחלט לעזור לכם בעזרת הכוונה שלכם ההורים. כדאי לפנות למטפל מומחה בתחום קוגניטיבי התנהגותי שיול לעזור לכם. יש מרפאות מיוחדות כאלו בבתי חולים (למשל בתל השומר ובשניידר) אך אפשר גם לברר דרך הקופה שלכם או דרך טיפול פרטי ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com