סוריקטה בוקר טוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/04/2019 | 06:20 | מאת: אביב 22

בשלושה ימים האחרונים מרגע שהפלת כאן את הפצצה ...נראה לי שעברתי את כל הרגשות האפשריים ... גם כתבתי כאן לא מעט הודעות ..דומיננטיות יתר כנראה , אבל נראה לי שפשוט יותר העברות והרבה ..ממני אלייך וממך אלי ..ובגדול שתיינו חוות כמעט את אותן רגשות (ככה נראה לי , אולי אני טועה ) כותבת לך כאן לפני שיעלו כל ההודעות ...מצטערת באמת , כואב לי שנפגעת מקווה שתמצאי בליבך מקום לסליחה . לא מנסה יותר להסביר וגם לא לוקחת את כל האשמה עלי - שנהם באים מאותו מקום של העברות ... אני באמת יכולה להבין , מקווה שתאמיני לי את תחושת הכעס התסכול העלבון הצורב , האין מקום שאת מרגישה מול איך שדבריי עברו אלייך ..ליבי אתך באמת יש לך כאן מקום אדיר לא בגלל שאת מנהיג בגלל מי שאת והאיכויות שלך .. המילים שכתבת שצרובות לך בזכרון "הלוואי שאודי לא יענה לך" גם אם אין ממש לא שלי הם כואבות ביותר, אבל סוריקטה אני מקווה שאת יודעת עד כמה את חשובה לאודי , עד כמה הוא דאג לך , עד כמה הוא אוהב אותך , זוכרת באש ובמים !! ככה שגם אם הייתי כותבת ככה או חושבת ככה , מי היה מקשיב לי בכלל .... מכוון שעוד רגע ונסגר כאן , אני באמת רוצה לנסות ולהבין מה אני יכולה לעשות כדי שאת תרגישי כאן שוב בטוח מוכל ומוגן ...שתירצי להיות חלק מהמקום הזה ...כי בניינו את חלק מכאן לפחות בלב של כולנו כל הזמן . שמחה שחזרת , דאגתי לך באמת . כואב על האבדניים כואב על הכאב העמוק שלקחת אתך ממני ... מושיטה לך יד בניסיון לגשר על הפער העמוק הזה ...אני מאמינה שאפשר , כי מאמינה שהיה בניינו הרבה יותר מהעברות השליליות האלו ..הייתה בניינו קרבה אמיתית של מי שמבינה אחת את השנייה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית