התלקחות ותפקוד כללי
דיון מתוך פורום גסטרואנטרולוגיה - תמיכה
סתם שאלה שמעניינת אותי, בזמן התלקחות איך אתם מתפקדים, הולכים לעבודה, ללימודים? לאיזה רמת תשישות אתם מגיעים? תספרו לי מהנסיון שלכם בבקשה. אתי (חלשה חלשה שנוטה להתעלף מכל מאמץ וכותבת עכשיו מהעבודה)
אתי, חוץ מאשר בתקופת הצבא, אני אף פעם לא נזקקתי ליותר מאשר יום יומיים מנוחה בבית בגלל התלקחות, אבל יש כאלה שמגיעים עד אישפוז, או תשישות כמו שאת מתארת, ואז כדאי לבקש מהרופא ימי מחלה כי אחרת פשוט מביאים את הגוף למצב בלתי אפשרי בו עליו להלחם במחלה לא קלה, בתופעות הלואי של התרופות, ובעומס עבודה רגיל - באותו זמן. אנחנו לא סופרמנים.. ודרך אגב - פעם אחת קרה לי שהתפטרתי מעבודה בגלל הקוליטיס. לא בגלל העייפות והתשישות, אלא בגלל שעבדתי במשרד קבלת הזמנות טלפוניות, לבד לגמרי, ויותר מדי זמן לא היה מי שיענה לטלפונים ויקבל הזמנות, כי אני הייתי בשירותים... :-) ממילא זו היתה עבודה מעצבנת..
היי אתי בהתקף האחרון הגעתי למצב שכל מה שהכנסתי לפה הפעיל את מע' העיכול והייתי חייבת לרוץ לשירותים ,בכל זאת הלכתי לעבודה ופשוט לא הייתי אוכלת עד שהייתי מגיעה הביתה ,לא שזה עזר כי בכל זאת המעי הפריש ריר ודם ניצלתי את רוב ימי המחלה והחופשה שהיו לי לגבי לימודים:למדתי (ועבדתי)בשיעורים הייתי יושבת כמה שיותר קרוב לדלת במקרה של דחיפות וקרה לי מצב שהמרצה דיברה ודיברה ללא הפסקה ופשוט הייתי נעלמת(כמה אפשר להתאפק) למבחנים גם הייתי הולכת בצום +אימודיום ומקווה לטוב (במבחנים יש מין סידור כזה שחצי שעה ראשונה לא יוצאים לשירותים וכבר זה היה מלחיץ....) אני כותבת את השורות האלה ולא מאמינה שאיכשהוא תיפקדתי כנראה שבמצבים קשים אנחנו מגייסים כוחות אחרי שנתיים שחייתי ככה החלטתי על ניתוח.בבוקר שאחרי הניתוח המנתח שמע שאני עובדת ולא האמין למשמע אוזניו... האמת לקראת הסוף חשבתי להתפטר אבל בדיעבד טוב שלא עשיתי זאת אתי תחזיקי מעמד אנ י מקווה שההתקף ירגע ותספרי מה קורה איתך
היי אתי אצלי בזמן התלקחות, אני לא מסוגל לעבוד ולתפקד באופן נורמלי. בזמן ההתלקחות יש לי סחרחורות ואני נמצא קרוב לשירותים ככל האפשר. בזמן ההתלקחות אין לי אפשרות לעבוד ומשום כך כבר פיטרו אותי, לצערי, ממספר עבודות עקב "אי התאמה לתפקיד". ברוב ההתלקחויות שהיו לי עד היום הייתי נזקק לאישפוז כתוצאה מחום ומסיבוכים במחלה (כמו פיסטולה ואבסס). מקווה שתרגישי טוב יותר בקרוב והרבה הרבה בריאות. צוקי
אצלי זה היה תלוי מאד ברמת ההתקף. כשממש לא יכולתי לתפקד עוד מרב תשישות, פשוט לקחתי מחלה, והיו אמנם מעסיקים שזה לא נראה להם, אבל היו גם כאלה שקיבלו את זה יפה. לדעתי, אף עבודה לא שווה התמוטטות, אבל באמת שזו רק דיעה אישית (ואולי עצלנית קצת ??). איחולי רפואה שלמה ומהירה
זה פעם ראשונה שאני עוברת התלקחות כזאת רצינית לכן אני שואלת כל כך הרבה שאלות. אז הרבה תודה לכולכם שאתם נותנים לי לדעת אם הדברים הם רק אצלי או גם אצל האחרים... היום אני כבר בבית אחרי שאתמול כשחזרתי לא יכולתי לקום מהמיטה עד הבוקר ואני לא מתכוונת ללכת לעבודה לפחות עד יום ראשון. התשישות הזאת היא בטח תוצאה של חודש וחצי שלשולים (לפני חודש ספירת הדם שלי היתה 9.6 והברזל 17, אני מפחדת לבדוק מה המצב עכשיו). מקווה ששבוע הבא אני אספר לכם שהשילשולים עברו סוף סוף והגוף משתלט על ההתלקחות. ואז אני אהיה בצד של נותנת העצות והתומכת בלבד. אתי
שום עבודה לא שווה להתמוטט גופנית בגללה. נקודה. זה לא עניין של עצלנות או פינוק. בגיל מבוגר יותר אנשים כל הזמן אומרים "העיקר הבריאות", וכנראה שהם למדו כמה דברים במהלך החיים שלהם... באמת שהעיקר הבריאות, ושהעבודה תקפוץ, סליחה על הביטוי.. :-) גם הלימודים יכולים לפעמים לחכות. במיוחד באוניברסיטה. ועוד דבר - חשבתי פעם, ואני עדיין די משוכנעת בזה, שאם אני נמצאת בעבודה שממשת לא נעימה לי ומתסכלת אותי - ובדיוק אז המחלה מתלקחת בצורה קשה, אז אוליהגוף שלי מנסה להגי לי משהו...?
