פורום התקפי לב ומוות פתאומי

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - קרדיולוגיה - מבוגרים
אלקטרופיזיולוגיה הוא המקצוע שעוסק בהפרעות קצב לב. אנו מטפלים בעיקר באנשים הסובלים מהפרעות בקצבי לב: 1. טיפול בקצבי לב מהירים - טיפולים אלה כוללים מיפויים וצריבות של מוקדים או מעגלים חשמליים בתוך הלב אשר מובילים להפרעות קצב. 2. טיפול בקצבי לב איטיים - באמצעות השתלת קוצבי לב מכל הסוגים, כל חולה לפי הצורך האישי הלבבי שלו. 3. טיפול בהפרעות קצב קטלניות - לדוגמה, אירועי דום לב. במצבים הללו אנו נוהגים להשתיל מכשיר דהפיברילטור תת עורי אשר עוקב כל הזמן אחרי קצב הלב. למעבר לפורום לחצו כאן.
126 הודעות
119 תשובות מומחה

מנהל פורום התקפי לב ומוות פתאומי

02/06/2015 | 16:22 | מאת: גל

בת 56 לא מעשנת ולא שמנה.אבי נפטר בגיל 49 מהתקף לב. כולסטרול-246 טריגליצרידים-83 hdl-72 ldl-158 non כולסטרול-175 מה דעתך? מה עלי לעשות? תודה.

29/05/2015 | 13:16 | מאת: מיכל

שלום בת 65 , לא מעשנת, בעלת עודף משקל, סובלת מלח"ד ומטופלת בתרופות, כמו כן רמות סוכר גבוהות ומטופלת בגלוקופז'. מבצעת בדיקת עיניים שנתית בהתאם להוראת רופאת המשפחה. נשלחתי לבצע בדיקת אקו (לא בגלל תלונה כלשהי) ע"י רופאת המשפחה בגלל יתר לח"ד. מצ"ב סיכום התוצאות, רציתי לשאול האם התוצאות תקינות? יש משהו שדורש בירור נוסף או מעקב כלשהו? סיבת הפניה: OBESITY, DM מסתמים: מסתם מיטרלי: אי ספיקה קלה מסתם אאורטלי: אי ספיקה מינימלית מסתם טריקוספידלי: אי ספיקה קלה מסתם פולמונרי: אי ספיקה מינימלית סיכום: NORMAL LEFT VENTRICULAR SIZE AND SYSTOLIC FUNCTION NORMAL RIGHT VENTRICULAR SIZE AND SYSTOLIC FUNCTION GRADE 1-MILD DIASTOLIC DYSFUNCTION MILD LEFT ATRIAL DILATATION MILD MITRAL REGURGITATION MILD TRICUSPID REGURGITATION, TIG - 37 MMHG MILD PULMONARY HYPERTENSIO תודה רבה

28/05/2015 | 22:19 | מאת: דן

שלום בן 41, לא מעשן, ללא תרופות, ועם עודף משקל. מהו דופק מנוחה? ועל מה הוא מלמד? מודדים את הדופק מנוחה מיד ביקיצה ולפני שקמים מהמיטה? הרי במשך היום בוודאי הדופק גבוה יותר גם לא בזמן מאמץ. שמתי לב אצלי שביקיצה יש לי דופק שבין 65-70. אבל במשך היום הוא גבוה יותר. ובאופן כללי כשאני עומד על פי רוב זה בסביבות 100 (פלוס מינוס) ומאמץ קל מעלה לי את הדופק עוד יותר. האם הנתונים הנ"ל תקינים? האם זה נורמלי שבעמידה הדופק עולה? אוסיף עוד נתון, רמות הסטורציה שלי בדרך כלל באזור 94 (פלוס מינוס), אבל בבוקר ביקיצה מדדתי כמה פעמים והיה באזור 90 (אני חש חוסר נוחות מסויימת) האם זה בעייתי? זה קשור לעניין הדופק? תודה רבה

20/05/2015 | 15:25 | מאת: מיכאל

שלום בן 41, (לא מעשן, אבל יש עודף משקל) לאחרונה חש חולשה ועייפות יותר מהרגיל, וכן חש קוצר נשימה במאמצים. כמו כן לאחר מאמצים הדופק שלי יכול להישאר כמה שעות בסביבות 110. האם יש סיבה לחשוש למשהו או שזה יכול להיות קשור לשינה לא הכי טובה או מצב נפשי? אציין שלפני כשנתיים עשיתי אקו לב עקב קוצר נשימה, אך לבסוף הוברר שהיה מדובר בברונכוספאזם. מצ"ב תוצאות האקו, ורציתי לשאול: 1. האם האקו תקין (לגיל 39) לגמרי? מהמעט שהצלחתי להבין המחיצה בגבול העליון של הנורמה, האם זה משמעותי? דורש מעקב? 2. כתוב שהמסתם המיטרלי - MINIMAL INCOMPETENCE. מה פשר הממצא ?זה נורמלי ותקין לגמרי? TRICUSPID VALVE MILD INCOMPETENCE מה פשר הממצא? האם זה תקין? דורש מעקב כלשהו? M-MODE_MEASUREMENTS Normal Values (Cm) LEFT VENTRICLE ED DIAMETER..................... 4.70 ( 3.60- 5.60) ES DIAMETER 2.60 ( 2.70- 3.40) % FRACTIONAL SHORTENING 44.00 (27.00-53.00) IV SEPTUM-DIASTOLIC THICKNESS 1.20 ( 0.60- 1.20) LV FREE WALL-DIASTOLIC THICKNESS 1.10 ( 0.60- 1.20) RATIO IVS:PW 1.09 ( 0.80- 1.20) LEFT ATRIUM DIAMETER 4.00 ( 2.50- 4.00) AORTA DIAMETER 3.40 ( 2.40- 3.70) DESCRIPTIVE_DIAGNOSIS_(2-D_ECHO) LEFT VENTRICLE...... NORMAL SIZE LV CONTRACTION...... NORMAL RIGHT VENTRICLE..... NORMAL SIZE AND FUNCTION LEFT ATRIUM......... NORMAL SIZE AORTA............... NORMAL MITRAL VALVE........ NORMAL APPEARNCE NO M.V.P AORTIC VALVE........ NORMAL TRICUSPID VALVE..... NORMAL PULMONIC VALVE...... NORMAL PERICARDIUM......... NORMAL DOPPLER MITRAL VALVE MINIMAL INCOMPETENCE AORTIC VALVE NORMAL TRICUSPID VALVE MILD INCOMPETENCE TV GRADIENT: 20.00 MMHG PULMONIC VALVE NORMAL LEFT VENTRICLE...... INFLOW E:109 ,A: 64 CM/SEC, E/A: 1.70 NORMAL FIILING PATTERN תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

לא ברור לי מה יש לך. עייפות וחולשה היא תלונה בלתי ספיציפית. האקו לפני כשנה שנתת את הפרטים שלו בשבילי תקין ואין בו חשש. לעומת זו המשך קצב לב מהיר אחרי סיום מאמץ לתקופה ארוכה אינו דבר תקין ויש לברר אותו. לכן אני מציע לך לפנות לקרדיולוג שתוכל לסמוך עליו על מנת לברר במה מדובר. בהצלחה

17/05/2015 | 06:39 | מאת: ספיר

שלום אני בת 19 ויש לי מספר שאלות אשמח לקבל תשובה .אני סובלת מsvt ברמה מאוד גבוה עד כדי כך שאני בבהתקפים מאבדת תעכרה .היה לי עד שבוע שעבר שלוש הפרעות קצב ושבוע שעבר עברתי אבלציה עם 7 צריבות על שנים מהפרעות קצב והשלישי זה על העורק הראשי של הלב הרופאים לא רצו ליסתכן לכן לא בצעו שם צריבה ולראות איל הגוף יגיב אז כן יש לי פחות התקפים אבל מה עדיף לחיות ככה או לקחת תסיכון ? *האם מותר לי לעשות כושר ?*למה זה מגיע ובגיל ככזה *האם זה תורשתי הכוונה מיממני והלאה כי במשפחה שלי אין את זה לאפחד

לקריאה נוספת והעמקה

לספיר שלום, לא ברור לי מה סוג הפרעת הקצב שהיתה לך ובגללה עברת את האבלציה. גם לא ברור לי מב בדיוק היה במהלך הפעולה עצמה. מה זה היו קרובים לעורק הראשי של הלב. בדיוק בפרטים אלו נמצאים התשובות לכל השאלות שלך ומי שעשה את הפעולה היה צריך לספק לך את התשובות המלאות והמדויקות. יתכן ובאמת הוא אמר לך את הפרטים אך לא כפי שאת מציגה אותם. תמיד אפשר לעשות אבלציה שוב ולנסות להתפטר מכל הבעיה אך קודם צריך לדעת על מה בדיוק אנו מדברים. תרגישי טוב

17/05/2015 | 06:18 | מאת: פיר

בת 19 אני סובלת מאיס וי טי היה לי שלושה הפרעות קצב והיתי סובלת התקפים חריפים של כ3 פעמים ביום עשיתי שבוע שעבר אבלציה עם 7 צריבותעל 2 מההפרעות והשלישית זה על העורק הראשי ופחדו לקחת סיכון וההתקפות ממשיכות לי מה אני צריכה לעשות האם מותר לי ספורט ומה הסיבה שזה מגיע ובכלח בגיל כזה ולגבי תורשתי

לקריאה נוספת והעמקה

ראי תשובתי לעיל.

שלום בן 48 מעשן עד לפני שנה טבעוני כ שנתיים מקיים שיגרה ספורטיבית כבר כשנה וחצי אני רוכב פעם בשבוע או פעמיים בעצימות גבהה ןכן רץ פעמיים בשבוע 8 קמ בכל פעם. לאחרונה התחלתי למוד את קצב הלב . הקצב במנוחה - 83 קצב בפעילות 140 - 180 בפעילות ספורטיבית. הנתון המדאיג אותי שבמנוחה לאחר פעליות לא יורד לי קצב הלב . לכל חברי יורד ל 80 -90 - 100 לי נשאר הרבה זמן באיזור 135 . האם יש מקום לדאגה. יש לי לפעמים לחץ דם נמוך מלידה האם יש קשר לזה ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

התגובה של הדופק שלך לאחר סיום המאמץ אינה נורמלית . הייתי מציע לך לברר את הסיבה לכך אצל קרדיולוג על מנת לעמוד על הגורם ולטפל בו בהתאם. בהצלחה

07/05/2015 | 13:39 | מאת: רקפת

ני בת 46- עקב mvp נוטלת דרלין 10 מ'ג שלוש פעמים ביום(האחרון לפני השינה). בעייתי יוצאת דופן: לפחות שלוש פעמים בכל לילה אני מתעוררת לפתע ומתוך שינה אני מרגישה צורך דחוף להתמתח (למתוח את הרגליים והידיים ) ובמשך שניות ההתמתחות אני מרגישה רע מאוד (כאילו עליית לחץ דם בראש ועלייה מהירה בדופק המלווה בפעימות מוקדמות). ההרגשה הזו בדרך כלל עוברת אחרי כמה שניות אבל לילה שעבר לאחר התמתחות דומה הדופק המשיך לעלות וסרב להרגע במשך כשעה שבה נטלתי SOS תוספת 20 מ'ר דרלין.הרגשתי שאני ממש עומדת לחטוף התקף לב בגלל מהירות הדופק. רק אחרי שעה נרגעתי. מעניין לציין שברגע שאני מתעוררת וחשה את הדחיפות להתמתח- אני מנסה לא לעשות זאת כדי למנוע את עליית לחץ הדם והדופק אבל אני לא יכולה להמנע מכך. מה לעשות? האם יש לך הסבר? לאיזה רופא עלי לפנות? (קרדילוג? נוירולוג? מומחה ללחץ דם? ) תודה על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

לא ברור לי מה הקשר בין התמתחות ועלית קצב הלב או לחץ הדם. האם אכן ישנה עליה בקצב ולחץ הדם או זו תחושה? לפני שעושים כל צעד מציע לך במקרה שנתקלת בהרגשה זו למדוד גם דופק וגם לחץ דם ולתעד. לא ברור לי מה הקשר אם ישנו כזה ל- MVP והשאלה העקרונית האם באמת יש לך MVP ומי עשה את האבחנה. במיה ואכן ישנו קצב לב מואץ יש לעשות אק"ג בזמן אירוע כזה ואז לפנות לקרדיולוג מומחה על מנת לראות במה מדובר.

26/04/2015 | 00:51 | מאת: אור

שלום אימי בת חמישים ושתיים האם יתכן שבגיל כזה יתכן דום לב בשינה?

לקריאה נוספת והעמקה

לא יודע מי זו אימי לשאלתך, אין ברפואה יתכן או לא יתכן, כל העניין הוא סבירות . ראינו בני 14-15 שהיו להם אירועים של "התקף לב" וגם דם לב והיו כאלו גם בני 90. הסבירות שמישהו בגיל צעיר מ - 30 שיהיה לו אירוע לבבי "התקף לב בלשון עממית" נמוך אך לא אפס. מקווה שעניתי על השאלה.

16/04/2015 | 17:48 | מאת: שרית

האם ניתן לנבא דום לב בבדיקה כלשהי? עשיתי בדיקת אקו לב והיא תקינה. עשיתי הולטר אק"ג 24 שעות ויש לי אריתמיה (שנמסר לי שזה לא הפרעת קצב לב משמעותית). האם אני יכולה להבין מזה שאין סיכוי שאקבל דום לב או התקף לב?

לקריאה נוספת והעמקה

לצערי רפואה לא מתימטיקה. איבחון רפואי כולו עובד לפי הסתברות מסויימת. חלק מן האבחנות אתה מניח שמדובר במחלה X ואתה יכול לאחר מכן לבדוק אם האבחנה שלך נכונה ע"י נטילת דגימה ממקור הנגע המדובר. כאשר מדובר בקרדיולוגיה אין אף אבשיטה שתוכל לקבוע בוודאות שנבדק X יקבל אירוע לבבי ונבדק Y אף פעם לא יהיה לו אירוע לבבי. הבדיקות המבוצעות יכולות לנבא שהנבדק המסוים יש לו סבירות A גבוהה שיש לו הצרות משמעותית באחד מכלי הדם הכליליים המפריעה לזרית דם תקינה לחלק מהלב או שאין לו היצרות כזו. התקף לב קורה כאשר ישנה הפסקה מוחלטת של זרימת דם לאיזור מיוחד של הלב שהעורק שמספק לו דם נחסם לפרק זמן מסוים.

31/03/2015 | 12:29 | מאת: זיו

בוקר טוב, אני בת 35 מזה מספר חודשים אני סובלת מלחצים באזור החזה. השבוע באמצע הלילה התעוררתי בשל דופק כנראה השתבש וממש הרגשתי הפסקת נשימה המצב הזה העיר אותי וניסיתי להסדיר את הנשימה והייתה לי סחרחורת. מאז (זה קרה שלשום) אני מרגישה את הלחץ באזור החזה השמאלי כמו לחץ כזה. ביקרתי אצל רופאת המשפחה ובגלל שהתלוננתי בחודשים האחרונים מספר פעמים על לחץ באזור ועייפות וקשיי נשימה בהליכה ולו הקלה ביותר. החליטה לשלוח אותי לבדיקת אקו לב ומבחן מאמץ. שאלותיי הן: 1) אני כבר שנים שלא עושה כושר בכלל ואפילו הליכה או עלייה במדרגות גורמת לי לנשום בכבדות. אני חוששת איך אעשה את מבחן המאמץ, הפחד שאקבל התקף לב באמצע. 2) האם סביר שהתלונות אותם אני מציינת קשורות למחלת לב. ידוע כי יש לי איוושה בלב. תודה רבה זיו

לקריאה נוספת והעמקה

לשואלת היקרה, קשה לעמוד על הגורם לתלונות שלך. כקרדיולוגים תמיד אנו חושבים בראש ובראשונה על הלב, אך את חייבת להבין שבבית החזה הרבה איברים אחרים שיכולים לגרום לכאב בחזה. על מנת לדעת מה קורה לך צריך לשאול ולעמוד על כל התיאור של הכאב, ההיסטוריה המשפחתית שלך וגם על גורמי הסיכון למחלת לב הקיימים אצלך. נוסף על כךזה שלא עשית מאמץ בשנים האחרונות אינה גורעת מהיכולת של האיבחון שלנו. ישנם מספר שיטות לגלות מחלת לב חוץ ממאמץ. הקרדיולוג שלך מכיר את כל הטיכניקות הללו ללא כל ספק ויכול לעזור בעניין.

22/03/2015 | 23:23 | מאת: roni

שלום... יש לי כר יות משבוע לחצים בחזה, הלחצים מלווים אותי בכאבים שמקרינים לגב, לידיים ופעמיים תפס אותי התקף עקב כאב חד וחודרני בחזה שבלתי נסבלות ואי אפשר לזוז ולנשום, כל השאר לחצים מלווים אותי לאחרונה לעייפות... ברופאת משפחה תיארה לי כדלקת בשריר החזה בבדיקה גופנית, אקג מראה תקין, כששאלתי מה עושים במקרים של התקף לחץ בחזה, אז אין מה לעשות ואין לזה פתרון... אני לא מאמינה, כי במקרה כזה אני מאוד רוצה לחיות...

לקריאה נוספת והעמקה

לרוני שלום, לא ברור לי בת כמה את ואם יש לך מחלות רקע. צריך לקבל היסטוריה מפורטת על מנת לקבוע מה טיב וגורם הכאב שיש לך. יתכן ורופאת המשפחה שלך צודקת וזה דלקת של שריר או משהו דומה כמו גירוי או אפילו מעורבות איבר אחר. קודם כל צריך לשלול דברים מסוכנים הקשורים למבנה ותפקוד הלב, ובמידה והכל בסדר אז יש צורך לקבוע אבחנה מדויקת ולטפל בשורש הבעיה. בזמן הזה שממתינים עד לאבחנה מדויקת ניתן לתת טיפול נגד כאב בצורה אמפירית ולא צריך לסבול ולקבל את הכאב כגזירה משמים. בהצלחה

20/03/2015 | 20:31 | מאת: חני

שלום דוקטור. האם יתכן דום לב פתאומי או התקף לב אצל בחורה צעירה עקב הפרעות קצב? בת 30.

לקריאה נוספת והעמקה

לפני שעונים לשאלה זו צריך להגדיר שני מושגים, דם לב (מושג עממי שמשומש לתאר מצב בו ישנה בד"כ הפסקה של פעילות מיכנית שלו בגללפרעת קצב קטלנית מהירה). המושג השני הוא התקף לב וזה משמש לתאר מצב שבו אספקת הדם לחלק משריר הלב מפסיקה בעקבות חסימה מלאה של עורק המספק איזור זה. לשאלתיך שני המצבים יכולים תיאוריטית כן לקרות לבחורה בת 30, אך הסכוי לכך הוא נדיר ביותר. במצב של דם לב ישנם מחלות נדירות גיניטיות אשר מורשות מדור לדור בהן ישנם בעיות בחלבונים מסויימים בממברנות של שריר הלב. בעיות אלו יכולות במצבים מסיימים להביא להפרעת קצב מהירה וממאירה אשר בסופו של דבר יכולה להביא לדם לב. המצב השני של התקף לב גם יכול לקרות בבחורה צעירה בת 30 במקרים נדירים ביותר כמו מחלת לב על רקע בעיה תורשתית במיטבוליזם של שומנים או במצבי הריון נדירים בהם יכולים להווצר קרעים בדופן כלי הדם כולל עורקי ההזנה של הלב.

20/03/2015 | 16:11 | מאת: יעל

שלום דוקטור ניימר. יש לי שאלה. באחד הפוסטים שנכתבו פה עלידי בחורה שהתלוננה על דפיקות לב מהירות, סחרחורות, חיוורון, הרגשת שיגעון, פחד, קור, הרגשה ממש רעה כמו שקורה לי. נאמר לה על ידך שללא צל של ספק מדובר ב-svt. ציינת שם שזה מסוכן. מדוע? דבר שני. באחד ההתקפים הללו, בעצם בשני התקפים דומים למה שציינתי מעלה עליתי לבית חולים רמבם. שם נאמר לי שאני סובלת מ-svt. לאחר מספר שבועות ביצעתי הולטר ל-24 שעות. כל הסעיפים נקיים פרט ל-2 הפרעות קצב על חדריות, apc's וקטעי סינוס טכיקרדיה עד 143 פעימות לדקה. יצא לי לעיין בשאר הדפים שנקראים דוח הולטר קרדיולוגי ואחה הסעיפים. APB'S-2 Dropped beats-4 Paced beats-2 אני בת 27, משקל תקין, מעשנת. לאחרונה אני מרגישה שקצב הפעימות שלי הסתדר לערך בלי שלקחתי את הקרדילוק 2.5 שביקשו ממנע לרכוש בבית חולים. אבל לפעמים אני מרגישה מין רטט בלב, ולפעמים אני שומעת אותו דופק מפסיק לרגע וממשיך לדפוק ולזה מתלווה ההרגשה של כאילו מישהו מוחץ לי תלב. הרגשה נוראית. בדרך כלל יש לי דפיקות לב מהירות אחרי אוכל וממש דפיקות מוגזמות אחרי שאכלתי טיפה יותר. תמיד יכלתי לאכול ארוחות גדולות ואף פעם לא היו לי דפיקות לב כאלה. מדוע זה ככה. ולמה לדעתך svt זה מסוכן? אגב ההפרעות קצב האלה התחילו אחרי חיסון שפעת יכול להיות לזה קשר או שזה מקרי לחלוטין? מודה לך מקרב לב על התשובה ועל הסבלנות.

לקריאה נוספת והעמקה

ליעל שלום, הפרעןת קצב זה כל קצב שהמקור שלו לא מהגינרטור הטבעי של הלב שנקרא הנוד של הסינוס. SVT אלו הפרעות קצב שמקורן לרוב מאיזור העליות והן מהירות יותר מאשר קצב הסינוס ולכן מרגישים את הקצב בזמן הפעלתן מהיר. בד"ר קצב זה מתחיל פתאום ומסתיים פתאום. לפעמים זה מתחיל ומסתיים באופן הדרגתי אך לוקח לו מספר שניות להסתיים. זה בניגוד לסינוס טכיקרדיה שהיא בעצם האצה של הקצב התקין של הלב במצב מנוחה או מאמץ קל כך שהתגובה של קצב הלב לעוצמת המאממץ אינה תואמת. לכן גם כאן חשים בקצב לב מהיר. כאן ההתחלה של האירוע מתחילה הדרגתית והסיום שלה גם הדרגתי ולוקח לו מספר דקות עד שנרגע. בד"כ הקצב כאן אינו הבעיה אלא שהוא תגובה שת הלב (מוגזמת) למצב או גירוי כלשהו. במקרה של SVT או של סינוס טכיקרדיה אין בד"כ סכנת חיים בכלל (בניגוד להפרעת קצב חדרית). הדבר המפריע הוא איכות חיים, כי אדם רגיל לא יכול לסבול את התחושה של הלב הרץ. ברור סוג ההפרעה דורש בדיקה והערכה מלאה. במקרה של SVT רוב ההפרעות מסוג זה ניתן לטפל בהם ע"י צריבה, קצב של סינוס טכיקרדיה צריך לברר מה הסיבה שלו ולטפל בסיבה הגורמת בהצלחה

17/03/2015 | 01:21 | מאת: שירה

שלום אישה בת 58 אושפזה בעקבות בדיקה אקראית בקופת חולים עקב דלקת ריאות, הופנתה למיון בגלל פרפור פרוזדורים. טיפול בפרוקור 24 שעות לא עזר, חוסמי בטא במשך כמה ימים גם לא עזרו. הוחלט על היפוך חשמלי, ובוצע אקו דרך הוושט להערכה לפני היפוך קצב. Aorta – Normal Aortic Valve – Normal Left Artium – Spontaneous echo contrast Low velocity in L.A.A No thrombus Mitral Valve – thickened , Doming DOPPLER Mitral Valve- Moderate lncompetence Aortic Valve- Mild lncompetence Moderate lncompetence Tricuspid Valve – Conclusions – No thrombus seen including in left atrial appendage 1. מה המשמעות של הממצאים הללו? 2. האם זה דורש טיפול או רק מעקב? 3. והאם יש קשר בין הממצאים לבעיות בקצב הלב? 4. מה ההבדל בין היפוך חשמלי לצריבה בצנתור? למה יש עדיפות? 5. היפוך חשמלי נעשה עם הרדמה מלאה או טשטוש? תודה רבה על המענה

לקריאה נוספת והעמקה

המקרה שאת מתארת מקרה טיפוסי למישהו שיש לו דלקת ריאות נבדק ופתאום מוצאים אצלו ממצא אחר, שבד"כ לא קשור לדלקת הריאות. הממצאים הקלינים שתיארת (פרפור עליות אשר לא חולף לאחר טיפול תרופתי וזקוק להיפוך קצב נקרה פרפור עליות פירזיסטינטי-ממושך). הממצאים באקו תוך ושטי מתארים מצב ממושך של פרפור עם זרימת דם איטית בעליה בעקבות הפרפור אשר גורם לעליה שתאבד את הפעילותהמיכנית שלה. בנוסף האקו מתאר את הבעיה אשר כככל הנראה הביאה או גרמה לפרפור וזה בעיה מבנית במסתם המיטרלי (מחלה MVP מיקסומטוטית) . בהסתמך על העובדה שלא נמצאה עדות לכריש דם באוזנית הדבר מאפשר בצוע היפוך קצב לב דבר שיפסיק את הפרפור ויאפשר ללב לחזור לקצב הסינוס הסדיר והנורמלי של החב. להמשך שמירה על קצב זה החולה יזדקק לטיפול תרופתי למינעת חזרה של הפרפור.לגבי שאלתך בקשר לצריבה דרך קטטר זו פעולה שעושים במצב של כישלון של טיפול תרופתי וגם לאחר שמתקנים או מסירים את הסיבה של הפרפור שבמקרה זה היא הביעה של המסתם. לפעמים בזמן תיקון הבעיה יש אפשרות לשעות משהו לפרפור אך צריך לעשות הערכה מלאה של כל המצב לפני שקובעים מה עושים לטוח ארוך.

04/03/2015 | 21:45 | מאת: Hen

סבתא שלי עברה התקף לב,כמובן שעשו לה צינתור והיא נשארה בהשגחה של 5 ימים בבית החולים. היא חזרה הביתה והבאנו לה הליכון . חשוב לי לציין שמדובר באישה בת 84 שהייתה מתפקדת באופן מלא,מבשלת ומנקה אבל עבר כמעט שבוע מהצינתור והיא נראת חלשה,עייפה והולכת רק בעזרת ההליכון.היא לא זזה מהמיטה כמעט. האם המצב ישתפר והיא תוכל לחזור לתיפקוד או שהיא תשאר במצב הנוכחי?

לקריאה נוספת והעמקה

באשה בגיל 84, מלת המפתח הוא סבלנות. גם כאב שיניים גורם לה אי נוחות וקושי לחזור לפעילות נורמלית. אחרי אוטם שרור לב החולה במיוחד קשישה בגיל כזה חייבת תקופת החלמה הכוללת התאוששות נפשית וגופנית מהמכה שחטפה. תן לה זמן ואל תוותר.

28/02/2015 | 17:00 | מאת: אבי

שלום, כבר זמן רב (כארבעה חודשים) יש לי כאבים בחזה שמאל ליד בית השחי, לפעמים מרגיש גם באזור בית שחי ימין ולפעמים גם מוקרן לגב עליון ולכתף. בדיקת אקו וארגומטריה יצאו סהכ תקינות. מה עוד יכול לגרום לכאבים כאלו שיכולים להמשך מידי פעם שעות ארוכות (בעיקר במנוחה) כאשר פעילות ספוטיבית דווקא מקלה על הכאב. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הרבה סיבות יש לכאב חזה: ממקור עורי (הרפס זןסטר)\ שריר שלד, ממקור ע"ש צוארי גבי עליון, פרקים, קיבה ו/או ושט

21/02/2015 | 01:21 | מאת: דניאל

לפני כשלוש ימים התחילו לי כאבים בחזה שמתמשכים עד עכשיו ואני אחד שמתאמן כבר הרבה שנים ואני בכושר טוב ולפני כחודש עברתי אקג ,אקו לב ואקו לב במאמץ והתוצאות היו תקינות ולא היה שום דבר חריג אז רציתי לדעת האם צריך לדאוג והאם כדאי לי לגשת לקרדיאולוג שוב? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

ככל הנראה שהכאב לא ממקור לבבי, סבות אחרות כוללות הרבה גורמים כגון כאב ממקור ע"ש, שריר שלד, קיבה וושט, או קרומים בבית חזה. הוועץ ברופא המשפחה להדריך אותך לבדיקה יסודית שתתן את רוב האינפורמציה

26/01/2015 | 18:09 | מאת: שאלה

לפני 8 חודשים קבלתי לחץ בחזה ועברתי בדיקות אקג ארגומטריה במאמץ אקו יצאו תקינים. לפני שבוע וחצי לחץ בחזה אמצע מימין ויד שמאל כל הזמן לא פוסק ומתגבר בצד חזה ובכתף וביד שמאל חולשה. שלחתי למיון. תקין חוץ מאקג אבנורמל צדדי אחורי. למרות זאת כתבו תקין. שלחו למפוי לב. האם אני צריך לחשוש מהתקף לב? או שזה אולי רומז שהיה התקף ומחפשים שאריות בכלי דם או שריר שנפגעו? או שאם כתבו תקין זה אומר תקין. הכאב לא עובר. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

מהספור שלך לא ניתן להבין טוב מה תכונות הכאב חזה שישנו. בד"כ בדיקות אלו אמינות לגילוי מחלת לב ותמיד יש צורך לקבל (לראות בעיניים את התרשימים). מבחינה עקרונית חייבים מהספור שלך לשקלל את הסיכון, לסרוק את גורמי הסכון, לקבל היסטוריה טובה אודות הכאב, ורק לאחר מכן בדיקה גופנית טובה ואז להעריך את האק"ג. רק לאחר כל זה ניתן לחשוב על בדיקות ואיזה בדיקה הינך צריך. גם לא חייב לעבור עוד בדיקה .

26/01/2015 | 17:30 | מאת: יולה

שלום, אני בת 34 בריאה בד"כ ועד לפני כחצי שנה ביצעתי פעילות ספורטיבית כ3-4 פעמים בשבוע (ריצות של 10-5 ק"מ) במהלך חיי היו לי מספר פעמים - תקופות שדופק הלב היה מואץ במנוחה. במהלך שלושת החודשים האחרונים תדירות המקרים עלתה וכשהצלחתי למדוד את הדופק - הוא עמד על 160 פעימות בדקה במנוחה. כאשר לחץ הדם היה 90/60. (הדופק במנוחה בתקופה האחרונה נע בין 80-100 פעימות בדקה במנוחה).נשלחתי ע"י רופאת המשפחה לבדיקות הולטר ואקו לב, אותן טרם ביצעתי. בבדיקות הדם שעשיתי כל הערכים יצאו תקינים למעט הברזל - ug/dl 201 כאשר זאת לא הפעם הראשונה שהברזל בחריגה. הפריטין - 9.10ng/ml ההמוגלובין 13.8 g/dl שאלתי היא האם יש קשר בין רמת הברזל הגבוהה - (האם מוגדרת כך ברמה זו) להפרעת הקצב? והאם מותר לי לחזור ולבצע פעילות ספורטיבית. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה הראשונה שנשאלת אם מה שאת חשה זה הפרעת קצב או קצב תקין מואץ מסיבה כלשהי. לשאלתיך אין קשר ישיר בין רמות ברזל מוגברת והפרעןת קצב מסויימות. לפעמים כאשר ישנה מחלה כמו המוכרומטוזיס שבה ישנה רמה טוקסית של ברזל ששוקע ברקמות כולל לב אז ישנם שינויים ברקמת הלב דבר שבסופו של דבר יכול ולו תיאוריטית יכול להביא להפרעות קצב כלשהן.

שלום אני בן 55 ידוע על ברדיקרדיה , יש לי מיטרל פרולפס ולפני כמה שנים אובחנה בעיית פעימות מוקדמות שעבורה נאמר לי לקחת קרדילוג 1.25 לפני שבוע פקד אותי מיד בבוקר קצב לב מטורף,הגעתי לקופת חולים ושם אובחן פירפור פרוזדורים הובהלתי לחדר מיון ושם זה חלף ללא היתערבות מלבד מתן הפרין לוריד ולעיסת אספירין ושוחררתי לביתי נגשתי לקרדיולוג בקופה שהימליץ על צריבה ואמר שזה מצליח ב90% פניתי ליעוץ במסגרת הבטוח המשלים של ה'קופה לקרדיולוג מומחה להפרעות קצב לב שראה כי רשמו במיון רמת אשלגן של 3.2 המליץ להפסיק מתן דיזוטיאזיד 12.5 ללחץ דם ולעבור לאלדוסטרון 12.5 במקום המשתן הקודם וכן רשם לי טומבקור וביקש שאקח קבוע קרדילוג 1.25 היום 4 ימים לאחר התחלת הטיפול באלדוסטרון עברתי בדיקת דם והתוצאה אשלגן 4.3 שאלותיי, היות ואני חושש מהמשך עליית האשלגן מה עליי לעשות? עליי לציין כי אכלתי בימים האחרונים כבננה ליום 2 כפות אבוקדו ועגבניה אחת בכל יום האם הכדור עצמו מקפיץ ככה את האשלגן? איך לא לעבור את הרמה המותרת ושאז עלולים להופיעה הפרעות מהסוג האחר ברמת אשלגן גבוהה מידיי? אני כעת בחששות ובדילמה איך מיתנהגים חושש שאולי בעוד שבוע תיהיה רמת אשלגן מעל 5 או 6 ולא אדע על כך. ואם אוכל בננה או עגבניה האשלגן פשוא יהרוג אותי מה כדאי לעשות במצבי זה ?

לקריאה נוספת והעמקה

אם אני מבין נכון ממך שזה אירוע פרפור עליות ראשון בחיים. אם זה נכון אתה לא חייב שום טיפול אנטיאריטמי. אם זה לא אירוע ראשון אלא אירוע חוזר אך תדירות האירועים די נמוכה כמו פעם למספר חודשים גם אז אני לא בטוח שאתה זקוק לטיפול אנטיאריטמי כמו טמבוקור בצורה קבועה. ישנה היום שיטה שנקראת PILL IN THE POCKET שלפיה אנשים לוקחים מנה מסויימת של התרופנ רק בזמן האירוע. זה בנוגע לפרפור עליות. אני בכלל לא מציע לך בשלב זה לחשוב על אבלציה של פרפור עליות. יש לחשוב על סיכון של תשחיף והצורך לקבל קומדין או לא כלום לפי דרגת הסיכון (סולם CHADS). לפעמים אנשים מבלבלים בין רפרוף לפרפור עליות. העניין עם רפרוף שונה לחלוטין מפרפור. במידה ומה שהיה לך היה רפרוף עליות וזה אכן מה שנקרא טיפוסי שמוצאו מעליה ימנית אכן סיכויי ההצלחה באבלציה כמו שנמסר לך סביב 90 ואפילו יש שמגיעים מעל 95%. נוסף על כך התגובה של רפרוף עליות לטיפול תרופתי היאנ גרועה כי ההשפעה של התרופות בד"כ על רפרוף היא שולית ולא משתלטים עליו. על כן במקרים שהרפרוף חוזר אכן מעדיפים אבלציה. לגבי אשלגן נמוך ככל הנראה שזה בגלל תרופה ואןלי משהו כלייתי. אדם עם תפקוד כלייתי תקין צריך להתמודד עם אשלגן של דיאטה ולא צריך לחשוש צרמות אשלגן גבוהות כי זה מופרש דרך הכליה. רמות גבונות מופיעות בד"כ בחולים עם הפרעה כלייתית משמעותית או מחלות אחרות אשר גורמת להאטה בפינוי יון זה מהדם.

05/01/2015 | 19:31 | מאת: רועי

שלום. עברתי התקף לב לפני שמונה חודשים, ועשו לי צינתור. אני מקבל תרופות ושומר על עצמי. הורדתי במשקל ואני מקפיד על הליכה. לפני ההתקף הייתי מעשן קצת (שלוש סיגריות ביום, לא כל יום) וכמובן הפסקתי לגמרי. לפעמים אני מרגיש שאני צריך סיגריה, ואני יודע שזה לא יגיע ליותר מ2-3 סיגריות ביום, כי זה מה שעישנתי מאז הצבא ועד לפני שנה. השאלה אם סיגריה אחת או שתיים ביום יכולות באמת להזיק לי? אני מבקש תשובה כנה, ולא סתם שליפה מהמאגר שעונים לכולם שאסור לעשן. כי זה באמת חסר לי לפעמים מאד.

לקריאה נוספת והעמקה

התשובה חד משמעית כן גם סיגריה אחת מזייקה. לפעמים אינך צריך לעשן אקטיבית ויש שלא מעשנים אלא מעשנים על ידם וגם הם ניזוקים.

התשובה חד משמעית גם סיגריה אחת יכולה להזיק. קשה לדעת למי כן ולמי לא. אך יש עדויות ברורות שאנשים שלא מעשנים אקטיבית אלא פסיבית יש להם נזק מעישון פסיבי זה ( לשבת ע"י מישהו מעשן ולשאוף חלק מעשן שפולט). לאור זאת אני קובע שאכן עישון של סיגריה אחת או שתיים כן מזיקה זה מבחינת הלב . מבחינת הריאות ושאר איבי הגוף תוכל לשאול את מנוע החיפוש גןגל על נזקי העישון בכמויות קטנות על שאר איברי הגוף בהצלחה

30/12/2014 | 22:27 | מאת: מאיה

כבר מעל חודש יש לי כאבים ולחץ חזק באזור מרכז הגוף כמה סנטים מעל החזה. ברור לי שבמהלך אתגרי היום אני נתונה ללחצים ומתחים, אך אני שמה לב שהכאב ממשיך... ולא מרפא. הרופאת משפחה שלחה אותי לבדיקות דם והכל יצא תקין, מה אתה ממליץ? הקופה לא ססה לשלוח לצילומים קפדניים וכעת אני בתחושה שיש ספק ולו קטן שמשהו אינו כשורה אני בת 32 בריאה בד"כ

לקריאה נוספת והעמקה

כאבים בחזה ממושכים כל כך הרבה זמן לא מתאימים לבעיה לבבית בד"כ. בעודי אומר זאת, שום דבר לא 100%. את זקוקה ללכת לקרדיולוג לקבלת היסטוריה רפואית מלאה, בדיקה גופנית והערכה מלאה לפני שפולטים כל מיני אמרות או שמפנים לכל מיני בדיקות באופן שרירותי.

24/12/2014 | 22:46 | מאת: אילן

שלום בחולה מבוגר (שאינו מתקשר)מזה זמן משתעל, משמיע אנחות, נשמעים חרחורים בנשימה, לפעמים נושם בקצב מואץ ומאומץ. איך ניתן להבדיל האם מדובר בדלקת ריאות או בבעיה לבבית כמו אי ספיקת לב וכדומה? עקב חום הוחל בטיפול אנטיביוטי, אם כי ספירות דם יצאו תקינות, וכן תרבית דם ללא צמיחה, רק תרבית שתן חיובית, אבל זה חיידק שהיה קיים עוד לפני. בצילום ריאות אין אבחנה של דלקת ריאות: בוצע צילום AP בלבד, בישיבה ציור אינטרסטציאלי וברונכוווסקולרי מוגבר דיפוזי שערי הריאות בולטים אין עדות לתפליט פולירלי לחולה אין רקע לבבי מלבד קוצב לב עקב ברדיקרדיה, וכן מספר אירועים של פרפור פרוזודורים במסגרת אשפוז חריף עקב ספסיס, ומטופל בפרוקור) תודה

לקריאה נוספת והעמקה

בעיקרון אנו זקוקים ליותר פרמטרים קלינים. ניתן בכל זאת לברר קיום בעיה ריאתית לבבית או שתיהן ביחד. ניתן לקחת בדיקת דם של BNP אשר במידה והיא מוגברת מצביע על בעיה של אי ספיקת לב. אז מתחילים טיפול במשתנים ולאחר מספר ימים ניתן לעשותבדיקתריאות ולראות אם ישנה הפרעה בזרימת אורי בדרכי הנשימה ואם ישנ בעיה בדיפוזיה של גזים בריאות. כמובן מעבר לזה ניתן לעשות אקו לב וצילום ריאות לאחר נסיון טיפולי עם דיוריטיקה על מנת לראות דינמיקה. כל אלו בדיקות לא חודרניות. במקרה והחולה מצאושפז ןאין מספיקאינפןרמציה ניתל לכנס לצינתור לחצים ולברר לחצי מילוי לבביים. בהצלחה

19/11/2014 | 21:43 | מאת: ליאור

שלום וברכה האם טמבוקור זו תרופה להפרעות קצב חדריות ??

לקריאה נוספת והעמקה

התשובה היא כן למרות שרוב השימוש שלה בהפרעות קצב על חדריות, ניתן בחלק מהפרעות הקצב החדריות להשתמש בה ובהצלחה

18/11/2014 | 07:37 | מאת: אהובה

מה הן תופעות הלוואי של סטטינים?

לקריאה נוספת והעמקה

כמו לכל תרופה יש הרבה תופעות לואי. אם ברצונך לסקור את כל תופעות הלואי, כנסי לגוגל ותרשמי תופעות לואי של סטטינים. בטח תקבלי הרבה יותר ממה שאציין. מעשית מתחלקות תופעות הלואי לשתי קטיגוריות: השפעה על שריר שלד אם בצורה של עייפות, כאבי שרירים או הפרעה בבדיקות אנזימי שריר בראשם CPK. הפרעה בתפקודי כבד: בעיקר הפרעה קלה אשר מתבטאת בעליה של זליגת מרכיבי תאי כבד לדם שאנו קוראים להם טרנסאמינזות שהם סוגים של אינזימים. לרוב הפרעה זו שקטה ומגלים אותה בבדיקות דם בלבד. חלק קטן מאד מהחולים יכולים לפתח הפרעות יותר משמעותיים מבחינה קלינית בתפקודי כבד כולל נזק כבדי, במצב זה מ]סיקים את התרופה. חשוב לזכור כי לא כל אחד יפתח את כל התופעות ויש חלק ניכר מהחולים שנוטלים את התרופה שלעולם לא יפתחו שום תופעות לואי.

14/11/2014 | 19:13 | מאת: רועי

ד"ר סמנייה שלום, השאלה שלי מתייחסת לאבי כבן 63, עבר לפני כ-4 שנים ניתוח לתיקון דליפה קשה של המסתם המיטרלי (מחלה שזהלה לאט לאורך השנים). ברקע היפרכולסטרולמיה. אינו סובל מיל"ד, או מסכרת. מס' שבועות טרם הניתוח הנ"ל היה ארוע של פרפור פרוזדורים עם הענות חדרית מהירה והוא עבר היפוך חשמלי. טופל תקופה קצרה בנוגדי קרישה לאחר הניתוח (3 חודשים) ובהמשך הועבר לאספירין. כמו כן מאז הניתוח החל לקבל קרדילוק, בתחילה 2.5 ואח"כ הופחת המינון ל1.25 (בגלל דופק בסיסי איטי, סביב 50 ותחושת דיזינס). כ-3 שנים לאחר הניתוח היה חזרה של ארוע של פרפור פרוזדורים עם הענות מהירה, עבר היפוך תרופתי ע"י ריטמקס. כחצי שנה לאחר הארוע השני הוא קיבל גם פרדקסה (סבל מפריחה בעבר כשקיבל קומדין), אך טיפול זה הופסק וכעת מקבל אספירין, קרדילוק וריתמקס (150X3). תחת טיפול זה מרגיש בסה"כ טוב, הוא עבר גם הולטר לאחרונה שלא הדגים ארועי פרפור. באקו האחרון המסתם המיטרלי המתוקן עם דליפה קלה מאוד. העלייה השמאלית שלאחר הניתוח הצמטצמה בקוטרה , באקו האחרון עומדת על קוטר 45 (מעט יותר גדולה מאקו מלפני חצי שנה - אז היה 40 ממ). תפקוד החדר השמאלי וגודלו - תקין. שאלותי: 1. האם במצבים אלו לאחר תיקון מסתם מיטרלי ראוי להתייחס לפרפור כאל פרפור על רקע וולבולרי ? האם הדירוג של ה- CHADS (אפס במקרה שלו) תופס או שבגלל שהייתה לו מחלה מסתמית שתוקנה גם ב- CHADS -0 יש לקחת נוגדי קרישה (שמענו דעות שונות). 2. מה יכול להסביר הגדלה קלה כאמור בקוטר העליה (היה 40 לפני חצי שנה וכעת 45 ממ) - האם זה בסטיית מדידה הסבירה או שיכול להיות הסבר אחר? האם ארועים לא מודעים של פרפור יכולים לגרום בעצמם להגדלת עלייה או שגודל העלייה גורם לפרפור ולא הפוך?. 3. האם מקובל להמשיך בטיפול ברימתקס לשמירת סינוס ללא הגבלת זמן ? 4. במידה ויהיה חלילה בעתיד ארוע נוסף של פרפור - האם פעולות של צריבה בצינטור (בידוד ורידי הריאה) - מונע צורך בקבלת נוגד קרישה לטווח זמן ארוך - או שזה רק טיפול לסימפטומים של הפרפור? 5. האם פעולה זו של צריבה בעייתית באדם שפתחו לו בעבר בניתוח את העליה השמאלית לתיקון או שזה לא אמור להפריע (בהנחה שיש שם צלקת וכו'). תודה רבה על התתיחסות!

לקריאה נוספת והעמקה

הרבה שאלות, בחלקן יש תשובות ודאיות לפי מידע בדוק בחלקן לא, על כן התשובות לא אחידות ויש בהם בעיקר שיפוט קליני. אשתדל לענות לך כפי שהשיפוט הקליני נותן לי מרווח תמרון. המדד CHADS2 SCORE נבנה עבור פרפור עליות LONE והכוונה ללא מחלת לה מסתמית, הכוונה בעיקר היה למחלת לב מסתמית ראומטית העיקר היצרות ראומטית מחטרלית. שם החוקים של CHADS אינם תופסים כלל כי המחלה היא מחלה אחרת מבחינת התנהגות קלינית. מחלה דיגינרטיבית כמו MVP שלא היתה בה אי ספיקה מסתמית לתקופה ארוכה אשר הרסה את רקמת העךיה אולי היינו יכולים להכליל עליה את כללי ה- CHADS אך במקרה של אביך עם אי ספיקה מיטרלית מתמשכת לא נראה לי נכון להכליל עליו את חוקי ה- CHADS. 2. אנשים כמו אביך יש להם אירועי פרפור עליות סימפטומטים אך יש להם בנוסף אירועים אסימפטומטים. שילוב של שני סוגי אירועים כאלו כשאנו יודעים שמחלת הפרפור כמו רוב מחלות הלב אינו דבר קבוע אלא דבר דינמי. הדבר הזה לבד יגול לגרום להרחבת שתי העליו ולכן הרחבה מתמשכת של עליה שמאלית אינו דבר נדיר או בלתי נתון להסבר. 3. במקרה כזה שישנם הישנויות הייתי אומר שכן אך הדבר לא מחייב. הרמז אשר יכול לתמוך בדעתי הוא ההישנות של אירועי הפרפור מצד אחד וההגדלה המתמשכת בגודל העליה השמאלית מצד שני. 4. הצריבה או ההפרדה החשמלית של ורידי הריאות אינה דבר קל להשגה. התוצאות של פעולה אחת לטווח רחוק אינן כה טובות ומסתכמות בצורה גסה סביב ה-50 - 50 %, גם במרכזים הטובים בעולם. יש הרבה פרמטרים שמשפיעים על התוצאות, לא רק הנסיון של אטתו מרכז אלא גם פרמטרים של החולה עצמו, מחלנה יסודית, גודל העליה וככל הנראה כמות רקמת הצלקת בעליות. כל אלו פרמטרים שקשה לכמת אותם ברוב המקרים. 5. ישנו ויכוח מתיש את כולם אם צריבה של AF יכולה לאפשר לנו הפסקת נוגדי קרישה. רוב הדעות לא בעד הפסקה כי חוסר הודאות יותר מאשר הנתונים התומכים בהפסקת התרופה. לגבי שאלתך האחרונה נתוח בעבר לא מהוה סיבה לא לגשת ולעשות את הצריבה אך לגבי התוצאות של הצריבה קשה להתחייב.

23/10/2014 | 16:05 | מאת: ליה

ד"ר שלום, אני בחורה צעירה בת 23, בריאה בדרך כלל, לא לוקחת שום תרופות באופן קבוע, אין מחלות כרוניות, אין לי אלרגיה ולא רגישות לכלום, לא מעשנת ולא עישנתי אף פעם, עושה פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע וברקע המשפחתי אף אחד לא חלה במחלות לב או חווה התקפי לב. אתמול חוויתי אירוע שהתברר לי כחשד להתקף לב. תחילה חשתי לחץ בחזה בצד שמאל שהיה מלווה בקשיי נשימה וכאב חד בגב למעלה בצד שמאל שהקשה עלי פיזית לקום מכיסא ואפילו לדבר. לאחר כשעה התחלתי להרגיש צרבת כבדה מלווה בבחילות. לקחתי כדור אחד של אספירין והלכתי לישון. כשקמתי היום בבוקר, הכאב בחזה נעלם אך עדיין יש כאב בגב העליון מצד שמאל. כמובן שהיום נירשמתי כבר לראופא קרדיולוג לשבוע הבא. אך בכל זאת, הייתי רוצה לדעת כתוצאה ממה זה יכול להיות? האירוע הזה הדאיג אותי מאוד, הרי אני לא מעשנת ואוכלת בריא, ואין שום דבר דומה בהיסטוריה הרפואית במשפחתי. אודה מאוד על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

רפואה זה לא מדע מדויק, אנו מדברים על סבירות. במקרה שלך, בהתחשב בגילך הצעיר, המין הנשי שלך, חוסר גורמי סיכון למחלת , העובדה שאת עושה פעילות גופנית מסודרת וחוסר היסטוריה משפחתית למחלת לב, הסיכוי לקיום מחלת לב אצלך שואף לאפס. הרושם שלי שיש לך בעית בדרכי העיכול העליוניים וזה דורש בדיקת רופא טוב שלאחר מכן הוא אמור להפנות אותך למומחה בתחום שנראה לו מתאים ךתלונות שלך. בהצלחה

10/10/2014 | 18:02 | מאת: יוני

שלום רב,לפני כשבוע היו לי כאבים עזים באיזור החזה שהלכו והתגברו,הוזמן טיפול נמרץ היתה הזעה והאקג היה ממש לא תקין ,נתנו לי מורפיום וכו' ופינו אותי לבי"ח ואמרו שאני צריך לעבור צינטור,הכאבים קצת עברו ובטיפול נמרץ חשבו שמדובר בפריקרדיטיס,לאחר יומיים שינו את דעתם בעקבות זה שהיה לי בעבר דלקת בקיבה והחליטו שהבעייה בקיבה ,עשיתי גסטרו לאחר שבוע והקיבה תקינה .השאלה שלי -אני חושש שעדין יש בעייה בכרום הלב ואין לי טיפול לזה והאם להתנהג כרגיל ,אני מופנה לקרדיולוג ,איזה בדיקות כדאי לבקש כדי לדעת האם הלב תקין? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

זה מסוג המקרים שאתה זקוק לקרדיולוג אשר ישב איתך, יקשיב להיסטוריה המלאה שלך, יערוך לך בדיקה גופנית מקיפה, יעבור על סיכום המחלה שלך עם כל הבדיקות ורק לאחר מכן יגבש איזשהו חשד . חשד זה צריך לעבור ברור ןרק לאחר מכן אפשר לדעת ממה אתה סובל ואיך לטפל בזה. בהצלחה

20/09/2014 | 19:21 | מאת: יוסף

לדר שלום וברכה.כיצד ניתן להסביר תופעה של מוות פתאומי בשינה לא עלינו באדם בריא שלפי כתבה בעיתון אומרים שהיה בריא לחלוטין ספורט ללא עישון לא שתיה שומר תזונה מה הסיבות כיצד זה יתכן?

לקריאה נוספת והעמקה

כפי שאמרת תגובה מהירה. מוותפתאומי בשינה יכותלקרות בשל בעית מבנה בלב אשר יכולה לגרום ליצירת הפרעת קצב חשמלית אשר צוביל לדם לב. מצד שני היות ולב מורכב בעיקרון משריר לב ומסתמים, כלי דם ולבסופו של דבר מערכת חשמלית אשר מהווה את הגירי להפעלת כל המערכת. לשם קבלת דם לב הכל יכות להיות תקין למעט הפרעה חשמלית טהורה. כפי שאחלץלא עלינו בד"כ ישנה בעיה גיניטית באחד ממרכיבי תעלות היונים החשמליים בלב דבר שבתנאים מסויימים יכול להוביל לדם לב. אותו אדם ימצא בבדיקה גופנית ובבדיקת אקו לב תקין לחלוטין. לפעמים ישנם רמזים לבעיה בתרשים האק"ג אך בחלק מהמקרים גם שם אין ממצאים מסגיריםוחלק מחולים כאלו אנחנו יודעים עליהם רק לאחר שעברו החיאה מוצלחת. זה אכן מצער שלא נוכל לזהותם בעוד מועד אנחנו תמיד צחפשים רמזים שיכולים לכוון לגורם אפשרי כגון סיפור משפחתי שך דם ל בגיל צעיר אן תרשים אש"ג מעניין או תלונתהנבדק על אירוע עילפון ללא סיבה ברורה מאד. אף אחד לא הבטיח לנו חיים ורודים כל הזמן

14/09/2014 | 02:27 | מאת: עודד

ערב טוב מבוגר שאושפז בגין דלקת ריאות קשה והונשם, ללא רקע לבבי ידוע. היה אירוע של פרפור פרוזדורים באשפוז שהתייצב רק לאחר העמסת פרוקור. בהמשך קיבל פרוקור 200 מ"ג וקלקסן 60 מ"ג (או 80). הסיבה לקלקסן זה בגלל הפרפור או בגלל השכיבה הממושכת? לאחר האשפוז הועבר למוסד סיעודי, והגריאטר החליט לתת פרוקור 100 מ"ג במקום 200, וקלקסן 40 במקום 60 (או 80). האם שינוי המינונים משמעותי? החלטתו להוריד את המינונים לא נעשתה עקב בדיקה כלשהי (לחולה לא נעשה אקו, גם לא באשפוז). השאלות הן ברמה העקרונית, וכמובן לא בתור ייעוץ לגופו של מקרה. מה האינדקציות לטיפול בפרוקור לאחר אירוע של פרפור פרוזדורים? איך מחליטים עד מתי להמשיך טיפול, ובאיזה מינון? והאם מינון של 100 בכלל אפקטיבי? כנ"ל השאלה לגבי קלקסן (הוא לא מקבל קומדין או משהו דומה). שבוע טוב

לקריאה נוספת והעמקה

מדובר בחולה מבוגר אשר התקבל בשל דלקת ריאות. הדבר הזה לבד ללא כל גורם אחר יכול להיות גורם מספיק ליצירצ םרםור עליות. מעבר לזה יש עוד גורמים אשר מוסיפים לאפשרות לפתןח פרפור עליות שכולל גיל מבוגר, יתר לחץ דם, מחלת לב כלשהי, מחלת קרום הלב ועוד ןעוד. מהנתונים שאתה מספק לא ברור אם אי פעם סבל מפרפור, אם לא אז אולי אחרי חלוף המחלה החריפה ניתן להפסיק טיפול בפרוקור וגם הקליקסאן. יש רופאים שמאד נרתעים מלהפסיק טיפול אך התחושה הכללית אם האירוע הזה אכן הראשון בחיים וזה רק הופיע תוך כדי האירוע החריף של דלקת הריאות לא נראה לי שיש צורך להרעיל אותו עם פרוקור כל ימי חייו. במידה וזה לא אירוע ראשון והחולה סובל בזמן הפרפור אז יש בהחלט אינדיקציה לטיפול ממושך נגד הפרעת הקצב ועל מנת למנוע ההישנות שלה. לגבי איזה טיפול יש תמיד ווכח לגבי איזה סוג תרופה. הגישה אם לחולה באקו לב אין שום סימן למחלת לב מבנית אז ניתן לטפל בו ע"י מספר תרופות כגון ריטמיקס, טמבוקור, סוטלול או גם פרוקור. במידה ויש מחלת לב מבנית ההיצע הצטמק ומעשית אנו נשארים רק עם פרוקור. לגבי קליקסאן\ חולים עם פרפור מטופלים בנוגדי קרישה וזה על פי דרגת הסיכון שלהם לפי סולם CHADS SCORE. במידה ודרגת הסיכון נמוכה מדרגה II ניתן לא לטפל כלל או לתת אספירין ( גם על זה יש ויכוח) כאשר שוקלים נזק לעומת רווח מטיפול. במידה דרגת הסיכון לפי המדד היא 2 ומעלה אז יש צורך לתת אנטיקואגולציה כרונית היום יש קומדין (לפי INR אן מהתרופות החדשות). מתן הקליקסאן הוא רק בקרים דחופים ומצב מעבר. המינון של 40 מג' הוא מינון מניעתי בשל השכיבה הממושכת ולא טיפול מלא במניעת אירועים אימבולים כתוצאה מפרפור. מינון פרוקור 100 מג' זה קומפרומיס לא רע לחולה בגיל מבוגר אך יש וללדא צורך אמיתי לכף וגם מה תופעות הלואי או הסבילות של החולה לתרופה. קשה להחליט?? בהצלה נימר

05/09/2014 | 00:51 | מאת: יוסי

שלום חולה שמתקבל למיון לאחר אספירציה קשה ובעיות נשימה. לפי הקליניקה ההתייחסות היתה כאל ספסיס (שבמהשך גרר נפילת עוד מערכות בגוף) בבדיקת דם כ 12 שעות מאז תחילת האירוע (אין בידי את הבדיקות שבוצעו בתוך ה 12 שעות הראשונות) לויקוציטים 5.5 (לא גבוה) לימפוציטים נמוך. בהמשך האשפוז הלויקוציטים עלו בצורה ניכרת. האם יכול להיות אלח דם ללא עליה בלויקוציטים? יכול להיות שהבעיה לא היתה אלח דם אלא קריסת מערכות עקב האי ספיקה הנשימתית והמאמץ הכרוך בזה? אציין שקריאטנין היה גבוה 2.3 (בהמשך עלה גם ל 7) LDH - 1370 CK - 1336 טרופונין I - גבוה - 0.165 (כל התוצאות לעיל זה מבדיקות שנלקחו 12 שעות מאז תחילת האירוע) האם הסממנים דלעיל מסתדרים עם אלח דם או שיכול להיות שעל רקע האי ספיקה נשימתית היה פגיעה לבבית? ואולי הפגיעה הלבבית היא שהביאה בסופו של דבר לקריסת המערכות (צניחת לחץ דם וצורך בהנשמה). משום מה הנושא הלבבי לא נבדק בפני עצמו, ואינני יודע אם לא מפספסים משהו. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

א. הכל יכול להיות. ב. לא קובעים אבחנה על פי בדיקה אית, אלא שאבחנה קובעים על פי מס' קריטריונים המבוססים על הסיפור של המחלה, בדיקת החולה ובסוף בדיקות נוספות הכוללות תרשים אק"ג, אמצעי הדמיה אחרים שיכולים לכלול צילום חזה, בדיקת אקו לב, לפעמים נחוץ אולטרא-סאונד או CT ולפעמים צינתור כלשהו. בדיקות הדם הן חלק מהבדיקות שאנו משתמשחפ בהם להשלים את התמונה הכוללת.

22/08/2014 | 16:21 | מאת: יעל

שלום חולה בן 65 דמנטי סיעודי, פונה לבית החולים עקב אספירציה קשה באמצע הלילה בזמן שינה, היה כחול ועם סיטורציה נמוכה וקוצר נשימה. בבית האבות עשו סקשן ופונה בנט"ן למיון כשהוא בקוצר נשימה ונושם כמו טרקטור. במיון קוצר נשימה קשה, חירחר מאוד, דופק 145, קיבל טיפול בחמצן - אינהלציה - סקשנים (יצא המון הפרשות, אך ייתכן והוא כל הזמן שאף עוד ועוד הפרשות שעלו באמצעות הקאה, לא הכניסו זונדה במיון) והוחל טיפול אנבטיוטי, בהמשך היה ניסיון בסיוע של בי פאפ. לאחר כתשע שעות לערך הוחלט לבצע אינטובציה ולהנשים עקב נפילת לחץ דם. לאחר הנשמה ירידת הלח"ד הוחמרה, טופל בדופמין ונור אדרנלין. וכמובן טיפול אנטיביוטי, טיפול תומך במשתנים עקב ירידה בתפקוד כליות. היה מונשם כשבועיים, אך גם לאחר סיום ההנשמה עדיין מתקשה בנשימה, נשימות מהירות ושטחיות, שימוש בשרירי עזר לנשימה, רואים זאת בצוואר, וכן ניתן לראות תנועות "סחיטה" של הבטן, ריבוי ליחה (שמטופל ע"י סקשנים ופיזותרפיה נשימתית, בצילום יש עדיין תמטים, מחובר באופן קבוע לחמצן. רציתי בבקשה לשאול: 1. האם העובדה שתשע שעות הוא נשם עם מאמץ קשה מאוד בכוחות עצמו, עם דופק של 145 גרם לנזק לריאות? ללב (עומס על הלב, התקף לב)? לשרירי הריאות? או לשרירים אחרים? 2. האם העומס הנ"ל זו הסיבה לנפילת הלחץ הדם וקריסת הכליות? או הספסיס? 3. האם העובדה שהוא מתקשה בנשימה ונושם מהר, זה בגלל התמטים והליחה? או עקב פגיעה בשרירי הנשימה? ניתן לבדוק את זה? יש משהו לעשות במקרה של פגיעה בשריר? 4. יש סיבה לחשוד שקוצר הנשימה הוא על רקע לבבי? במיוחד לאור השעות הארוכות במיון עם דופק גבוה מאוד ומאמץ נשימתי גדול. 5. יש סיכוי שיחזור לנשום כמו שצריך וללא חמצן? זה יצא קצת ארוך, אך אעריך מאוד אם אקבל מענה על הכל. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אשתדל לענות על כל שאלה: 1. נשימה במצב כפי שתיארת גם אם נכנס מרגע ראשון לפרפור עליות לא תגרום בד"כ להחלשת שריר הלב בתקופה של יום אחד. בד"כ לוקח ללב זמן יותר ארוך על מנת להחלישו וזה מוערך בד"כ לפחות בחודש ימים. 2. לאחר שאמרתי את זה אומר שקצב חדרי מהיר בעקבות פרפו עליות כן יכול לגרום לאי ספיקת לב ויצירת גודש ריאתי וירידה בלחץ הדם כולל צורך להנשמה. יותר סביר ממה שאמרתי, במקרה שתיארת הירידה של לחץ הדם ותחילת כריסת מערכות החא כתוצאה של זיהום בשילוב של חמצון ירוד של הדם בגלל הפגיעה הריאתיתי דבר שבהמשך יגרור אחריו פגיעה רב מערכתית. 3. הקושי בנשימה ועליה בקצב הנשימות הוא בד"ח תוצאה של עליה בתצרוכת החצמן מצד אחד וירידה בכושר הריאות לספק צורך זה. הדבר קורה בדלקת ריאת, תשחיף ריאתי, תמט ריאתי או הצפקת הריאות בנוזלים על רקע סיבה לבבית. בכל אחד מהמקרים הללו כן ניתן לטפל וברוב המקרים אנו מסוגלים להחזיר את המצב לקדמותו כאשר מטפלים בגורם שהביא למצב זה. כדוגמה מטפלים באנטיביוטיקה בזמן זיהום, מטפלים בפיזיוטירפיה נשיתית בזמן הפרשות או תמט ריאות, מנקזים את האויר הלקוד בין הריאות לבית החזה בזמן חזה אויר ומטפלים בכישלון הלבבי בזמן אי ספיקת או כישלון לבבי. 4. צריך לעשות אקו לב במיון או בכניסתו לאישפוז על מנת לדעת מה התפקוד הבסיסי של הלב ומאיפה מתחילים. לשאלתיך על קצב לב מהיר, בד"כ לוקח הרבה זמן להבחא שריר לב תקין למצב של אי ספיקב בגלל דופק מאד מהיר. ככל שהפגיעה הראשונית קשה יותר והמצב ההתחלתי של שריר הלב יותר רעוע ככל שזמן זה הדרוש להוציא את הלב ממצב מאוזן למצב הפרת האיזון קצר יור ולפעמים מספיק שעות ספורות ולא ימים. 5. הסיכויים לגמול את החולה המונשם תלוי בריזרבה של הריאות, כלומר האם היאות חולות לפני תחילת הבעיה הנוכחית, תפקוד הלב, תפקוד מערכות אחרות, מצב התזונה של החולה ומצב הכודר המיכני של השרירים של השלד שאחראיים על הפעלת מערכת הנשימה ככל שהאדם בריא יותר הסיכויים להביאו למצב של גמילה גבוהה יותר ובזמן קצר יותר. לעומת זו ככל שהחולה יותר חולה, כלומר ככל שמירכות הגוף האחרות יותר חולות הריזרבות שלו יותר מצומצמות ולכן קשה יותר לגמול אותו מהנשמה ולוקח בד"כ יותר זמן. לצערי לפעמים יש צורך בהנשמה ארוכת זמן על כן דרוש פתיחת קנה (פיום הקנה) ע"י טרכיוסטומיה על מנת להמנע מנזקים לקנה ע"י הנשמה ממושכת דכך צינור לקנה עם בלון. בהצלחה

13/08/2014 | 02:03 | מאת: ניר

שלום האם אדם שחי עם דופק גבוה יחסית (בין אם זה תוצאה של סטרס או סיבה אחרת) זה עלול לפגוע בלב בטווח המיידי או הרחוק? האם ברדיקרדיה בגיל מבוגר (מעל 50 למשל) עד למצב שיש צורך בקוצב יכולה לנבוע מכך שבמשך השנים שלפני הלב פעל בעומס עקב דופק גבוה? והאם זה משנה באם מדובר בדופק מעל 100 או בדופק 80-90? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

לא ידוע לי מאומה על הנתונים שאתה מצטט. דופק לב מזיק ללב צוטט בעבר בטכיקרדיות (סוגים של קצב לב מהיר) מיוחדות ולא סינוס טכיקרדיה שהינה תוצאה של מצב סטרס ספיציפי. בעבר נקשר אפקט שלילי על הלב עם SVT מסוג שנקרא PJRT .לאחרונה מיוחס לפרפור עליות ורפרוף עליות עם תגובה חדרית מהירה בסדר גודל 120 ומעלה לדקה להחלשת כושר התכווצות שריר הלב. קצבים אלו אכן יכולים במהלך זמן ארוך להחליש את כושר התכווצות הלב. החדשות הטובות הן שברגע שמחסלים את אותו קצב מהיר התפקוד של שריר הלב חוזר בד"כ לתפקוד שהיה בו לפני תחילת הקצב המהער. לא מוכר לי השפעה שלילית של קצב מהיר של הלב שבמהלך הזמן תעייף אותו ותגרום לו להאטת הקצב של הלב בצורה קיצונית

13/08/2014 | 00:48 | מאת: נתן

שלום לרופא גיל 55 ,קיימת היצרות קרוטיס צד אחד 25% מטופל ב סיבסטטין 20 מ'ג טריטיס 5 פעמיים ביום אומפרדקס 20 מיקרופירין 75 ו דיזוטיאזיד 12.5 מ'ג אני מבצע מעקב שומנים אחת לחצי שנה,בבדיקה האחרונה שהייתה השבוע התקבלה התוצאה-CHOLESTEROL166 ' LDL 87.3 ' HDL63 ' TRIGLYCERIDES 78 כשבבדיקה שלפניה הייתה רמת ה LDL69 ' HDL 70 ולפני זה LDL68 ' HDL 54 ועוד לפני זה LDL 70.6 ' HDL 66 השאלה האם רמת ה LDL הנוכחית87.3 תחת סימבסטטין 20 [כשברקע גורם הסיכון שציינתי,] ,לעומת התוצאות הקודמות של ה LDL , - [אין סכרת] - היא רמה רצויה? שלא צריך להיתיחס אליה במיוחד? או האם יש לשאוף להגיע לLDL נמוך יותר, ואם כן איך להגיע לכך? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

מבחינה לבבית אנו יודעים פחות או יותר לפי קווים מנחים מה הרמות הרצויות במצבים שונים כמו במניעה ראשונית או מצב של מניעה שניונית אחרי אוטם שריר לב עם או ללא גורמי סיכון אחרים. לא ברור לי אם מבחינה נוירולוגית המצב במחלת כלי דם של המח המצב זהה לחלוטין ללב. נראה לי שאין מספיק נתונים וההמלצות הן דומות לאלו של הלב בקווים המנחים לטיפול תרופתי. כלומר אנשים עם מחלה מקבלים דרגה ראשונה LDL מתחת ל- 100 ובמקרה שהחולה כבר עבר אירוע והוא נמצא בעמדת מניעה שניונית ההמלצה היא להוריד את רמות LDL מ- 70 ומטה

למומחים שלום רב, בעקבות אירוע פרפורים, קבעו לי רופאי מחלקה פנימית, להשתמש ב-XARELTO 20 מ"ג ליום. בזמן הקרוב עלי לעבור ניקור של בלוטת התריס. האם יש להפסיק את השימוש ב-XARELTO לפני הניקור? כמה זמן לפני? האם ההפסקה מגבירה את הסיכון לשבץ מוחי? בתודה ובברכה, עמוס

לקריאה נוספת והעמקה

ניתן להפסיק את הקסארילטו לפני דיקור או ניצוח מתוכנן ויש להפסיקו לפחות 48 -24 שעות לפני הפעולה. הסיכון לאירוע מוחי תשחיפי בתקופה זו מאד נמוך בהצלחה

לד"ר נימר סמנייה שלום רב, תודה רבה על תשובתך. פניתי גם למומחי אאג ותשובתם היתה: אין צורך להפסיק לפני ניקור. לא הפסקתי ועברתי את הניקור בשלום. שאלה נוספת: האם הפסקה של 24-48 ש' גם מפחיתה את שטפי הדם הכרוכים בניתוח כלשהו? האם גם לפני עקירת שן מספיק להפסיק 24-48 ש'? כל טוב, עמוס

06/08/2014 | 01:43 | מאת: ירון

שלום האם פרפור פרוזדורים יכול לבוא גם לאדם שלא סובל ממחלת לב? (ברקע קוצב לב בגלל ברדיקרדיה) מדובר בחולה בשנות השישים, מורדם ומונשם לאחר אספירציה קשה - דלקת ריאות ונפילת לחץ דם. באחד הפעמים שבוצע פיזותרפיה נשימתית הופיע פרפור פרוזדורים, טיפול באיקורור לא עזר, לאחר העמסת פרוקור בעירוי הדופק חזר לעצמו. האם יש קשר בין הטיפול של הפיזותרפיה נשימתית לפרפור? האם זה מסוכן לכשלעצמו? האם צריך לעשות בירור לסיבה לפרפור? האם זה מעיד על כשל/בעיה לבבית? כמה זמן יש להמשיך בפרוקור (בכדורים) ? האם זה דורש טיפול קבוע בנוגדי קרישה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

במקרה הנידון: האירוע החל לאחר אספירציה. יש לזכור שכל מחלה ריאתית יכולה להיות קשורה לפרפור עליות, בחן אםזה תהליך דלקתי או ירדת חימצון הדם או כל גירוי דלקתי או זיהומי. לגבי הטיפול בפרפור במקרים כאלו הדבר אינו קבוע וברור ובוסס מדעית. מהשעושים בנוי על ידערפואי וגם על םי שיפוט קליניץ הדבר לגבי מך טפול בפרפור אינו ברור ותלוי גם במבנה של הלב המפרפר. במידה וזה אירוע פרפור ראשון בלב תקין ללא כל פגם בד"כ מתייחסים לאירוע בסלחנות ומטפלםבקצב לפרק זמןמוגבל ומידה וקצב לב ממשיךלהית בסינוס ניתן להפסיק טיפולז אחרי תקופה קצרה יחסית. יש כאלו אפילו שלא יתנו טיפול אנטאריטמי (נגד הפרעת הקצב) בצורה ממושכת. לגבי טיפול נוגד קרישה יש הערכה של הסיכון של אירוע כזה לפי דרוג מסוים CHADS SCORE בחולים עם פרפור לא על רקע מחלה מסתמית של הלב. על פי דרוג זה מחליטים במה לטפל ולאיזה משך.

08/07/2014 | 19:25 | מאת: שלמה

בת 90 עם MR, TR ו-PH בינוניים, AR ו-LVH קלים, NVAF מזה 14 שנה, HTN מיוצב תרופתית (110\70), קיפוסקוליוזיס קשה. משקל כ-60 ק"ג, קראטינין 1.07 אלבומין 3.2 שתנן 60 ולכן eGFR לפי MDRD ו-EPI בין 39 ל-51 ולפי CG זה 33. CHADS 5-6 (גלוקוז אחרון 110, HBA1C 6.7% לא מטופלת). INR לא מאוזן כ-50% מהזמן. מיפוי תליום תקין לפני 3 שנים. תרופות: lercanidipine 10mg, ramipril 5mg bid, furosemide 60mg, spironolactone 12.5mg, atorvastatin 40mg, seretide 50/500 bid, warfarin 2.5mg, timolol 0.5% דופק במנוחה 60-70, בשכיבה יכול לרדת עד 45. קצב נשימות לא פוחת מ-23 לעולם, בד"כ יותר. מתלוננת על פלפיטציות ולכן הקרדיולוג הציע להוסיף bisoprolol 1.25mg ורופא המשפחה הציע להתחיל מ-0.625mg. כמו כן הציע apixaban 2.5mg bid. האם ההמלצות האלו נראות לך סבירות? מה דעתך על הנכתב בספר הנ"ל שבקרב ישישים השילוב של spironolactone ו-beta blocker עשוי להיות לא אפקטיבי ושבאופן כללי spironolactone בעייתי בקרב ישישים שכאלה עם תפקוד כלייתי ירוד? http://books.google.co.il/books?id=y6eXKa8Rc6sC&pg=PA79

לקריאה נוספת והעמקה

זה מקרה טיפוסי של קשיש עם הרבה בעיות שיש בהחלט לכל אחת השפעה על הבעיה השניה. מקרים כאלו חייבים לדון עליהם בכל חולה בנפרד ולגופו של מקרה. בנוסף יש לזכור שבמקרים כאלו אין חוקים כל כל מקרה שונה מרעהו. לגבי מה שציינצ בספר הדבר נכון באופן כללי אך ישנם כאלו שסובלים טיפול X ואחרים לא מסוגלים לסבול אותו או שמפתחים לגביו תופעות לואי. בשל השונות בין כל מקרה ומסובכות המקרים הללו יש לדון בכל מקרה לגופו.

02/07/2014 | 10:24 | מאת: רפי

אני בן 58 לא מעשן,מזה כמה שנים מקבל סיבסטטין 20 וטריטייס לפני כ5 שנים אובחנה אצלי איסדירות בדופן עורק קרוטיס פנימי,ושנה אחר כך הצרות של 25% עקב רובד פיברוטי,מאז אני במעקב פעם בשנה, רופא משפחה נתן לי עקב הממצא מיקרופירין 75, היות ויש ממצא בעורק הקרוטיד , האם זה נותן איזושהיא אינדיקציה לגביי הצרות גם באחד הכליליים בלי שאדע על כך?האם יכול להיות מצב שיש גם באחד מהקורונריים היצרות כלשהיא,שלא ידוע עליה? יש המלצה כלשהיא איך לנהוג בעיניין כזה? מה מומלץ?

לקריאה נוספת והעמקה

ישנו בהחלט קשר סטטיסטי ומיכניסטי בין הוורות טרשת עורקים בכלי דם של איברים שונים. הלא אותו דם זורם בשתי המערכות של אותו בן אדם. עםאת ההמלצה שלי אליך במקרה כזה לפנות לקרדיולוג על מנת להעריך את דרגת הסיכון שלך לטרשת עורקים קלינית תחת טיפול שאתה נוטל. בשל כך ישנו צורך לקחת בחשבון את כל גורמי הסיכון שלך , קבלת אנמנזה טובה (היסטוריה רפואית),בדיקה גופנית ועוד מספר בדיקות. רק לאחר כל זה ניתן לקבוע באיזה דרגת סיכון אתה נמצא, וזה מה שבאמת קובע בסופו של דבר כי לכולנו בגיל מסוים ישנה טרשת כלשהי בכלי הדם. בהצלחה

27/06/2014 | 21:00 | מאת: דני

שלום מיזה מספר חודשים אני מרגיש לחץ רב בחזה בצד שמאל , מלווה בדקירות מידי פעם ותחושת כאב פתאומית לכמה שניות אף היא מידי פעם באמצע החזה וגם קצת מתחת לבית השחי בצד שמאל. כמו כן גם דפיקות הלב יכולות להיות רגילות ופתאום הרגשה שהלב מדלג על פעימה . אשמח לחוות דעתך המקצועית , תודה !

לקריאה נוספת והעמקה

לדני שלום, התיאור שהינך נותן לא נראה כתיאור המתאים לבעיה לבבית. למרות הכל ישנם גורמים נוספים שיש להתחשב בהם בזמן התיחקור שלך . מציע לך בכל זאת לפננות לקרדיולוג ולהשיג חוות דעת מיקצועית שהינה יותר מהימנה מאשר מסגרת כזו. בהצלחה

לדני שלום, התיאור שהינך נותן לא נראה כתיאור המתאים לבעיה לבבית. למרות הכל ישנם גורמים נוספים שיש להתחשב בהם בזמן התיחקור שלך . מציע לך בכל זאת לפננות לקרדיולוג ולהשיג חוות דעת מיקצועית שהינה יותר מהימנה מאשר מסגרת כזו. בהצלחה

25/06/2014 | 08:11 | מאת: רימונה יהדואי

שלום עשיתי אקו לב, וקיבלתי תשובה מה זה mild pericardial effusion רימונה יהודאי

לקריאה נוספת והעמקה

ישנה כמות נוזל קטנה בין שריר הלב לבין שק הפיריקרד אשר טוטף אותו. כמות זו נמצאת בתפקיד ואינה חולנית. כאשר הכמות הזו מתחילה להתרבות ובמיוחד לגרום ליצירת לחץ על הלב ולמנוע ממנו להתמלא. כתוצאה מזה ישנו קוצר נשימה עייפות וירידת לחץ דם. עצם זה שיש למישהו כמות קטנה של נוזל בחלל הפיריקרד אינה אומרת כלום. במקרה זה הרופא צריך לעקוב אחרי המצב הקליני של אותו חולה ולעשות לו בדיקות חוזרות של כמות זו. אם כמות הנוזל קבועה ויציבה ואינה משקפת שום סכנה על הנבדק, אין שום צורך לטפל בה. לעומת זאת אם ישנה כמות נוזל קטנה כזו שאף פעם לא נצפתה יש צורך לראות אם מתרבה הכמותץ עם מטרה למנוע מהחולה להגיע למצב נוזל לוחץ וחונק את הלב.

11/06/2014 | 01:44 | מאת: דודי

שלום יש לי דליפה במסתם מיטרלי בינוני עד קשה הקרדיולוג אומר רק מעקב כרגע האם בגלל הבעיה המסתמית אני בסיכון גבוה לחטוף דום לב??אני בן 37 תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דליפה במסתם מיטרלי בגיל שלך היא משנית לבעיה ראומטית או בעיה מבנית מולדת של המסתם. בד"כ אנשים שיש להם דליפנ בחומרה קשה חייבים מעקב קליני ובדיקות אקו על מנת לבחור את התזמון המדויק של הניתוח של ציקון או החלפת המסתם. נדיר מאד שדליפה מיטרלית גורמת לדם לב, ואם זה קורה בד"כ זה קורה כאשר היתה הזנחה קיצונחת ואי טיפול בדליפה אשר מביר להרחבת חדר שמאל וירידה קשה בתפקודו. כיום הרוב המכריע של דליםות אלו מתוקן בזמן או אפילו מעט לםני הזמן וכך לא מגיעים למצב שצוין מקודם ואשר יכול להסתבך בדם לב.

שלום ד"ר יקר, שמי דור בן 29, אבי בן 65 בן אדם בריא מאד בדרך כלל, הולך הרבה, פעילות גופנית רבה, מקפיד לאכול רק בריא כל הזמן, לא שותה או מעשן. לפני שלושה ימים קיבלתי את הטלפון הארור ובישרו לי שאבא קיבל דום לב ברחוב ומאושפז בטיפול נמרץ לב בבית החולים ברזילי באשקלון (אנחנו מאשקלון). לדברי הרופאים כשהגיע רמת הסוכר שלו הייתה 400 והייתה בעיה עם המלחים, יש לציין שכשנפל ברחוב באותו רגע מישהי ממדא שלא הייתה בתפקיד ראתה את זה וישר ביצעה בו החייאה ללא הצלחה, תוך כדי התקשרה למדא ונתן שהגיעו תוך 3 דקות וביצעו בו החיאה ממושכת עם מכשיר שוקים חשמליים, לפי מה שהבנו לקח קצת זמן להחזיר לו את הדופק. איך שהגיע לבית החולים נכנס לקירור והרדמה , לאחר 24 שעות הופסק הקירור וההרדמה עברו 42 שעות בערך מאז הפסקת הקירור וההרדמה ואבי עדיין לא חזר להכרה, הוא עדיין מונשם . מדי פעם הוא מזיז טיפה את הפה, או פוקח עיניים לשניה ושוב סוגר. יש איזושהי אפשרות לעשות משהו שישפר את מצבו? הייתכן והייתה לו סכרת ולא ידע בכלל וזה מה שגרם לדבר ? יש אפשרות שזה קרה מ"סטרס" ? (אני אמור להתחתן בעוד כשבועיים, אולי זה ריגש אותו מדי? ) אשמח לתשובות, בתודה מראש. דור.

לקריאה נוספת והעמקה

אני רק יכול להזדהות איתך. מה שקרה לך , קרה בדיוק לי. בגיל 85 אבי עבר דם לב תוך שניות. בניגוד לנה שקרה לאביך לא עבר החייאה ולא זכה לצוות מדא להחייאה או מכות חשמל. הרופא שהגיע באיחור טרח רק לקבוע את מותו. אז אמרו לי שהוא נפטר מיתת נשיקה. לא משנה איך נפטר מוות הוא מוות וצער הוא צער. לגבי אביך המצב שונה, שלושה ימים זה לא נוצן שום רמז לגבי מה יהיה בעתיד. בינתיים הוא עבר את כל הטיפול החדשני ביותר לאחר מצב החייאה: טיול תןמך וטיפול קירור למשך יממה. אחרי זה הטיפול הוא טיפול תומך, ונסיון לברר סיבת האירוע ואם ניתן אחר כך לעשות משהו שימנע אירועים חוזרים. אני מחזיק לך אצבעות, שתקופה זו תעבור מהר ולטוב. בהצלחה

02/06/2014 | 20:41 | מאת: דור

תודה רבה ד"ר, העידוד עוזר מאד במצבים כאלה. מקווים לטוב ומחזיקים אצבעות .

22/05/2014 | 21:32 | מאת: קרן

בבדיקת דם שעשיתי באפריל היה לי סודיום נמוך האם זה יכול להעיד על הפרעה במאזן מלחים בגוף שיכול לגרום לי לבעיות לב? יש קשר בין הדברים כי דשום לב זה עניין שמפחיד אותי בתודה על תשובה מראש קרן

לא ברור לי מה מצבך. הפרעות במאזן הסודיום די נדירות ובד"כ ריבוזי סודיום נמוכים קשורים להפרעות כלייתיות או הפרעות בבלטה שמפרישה ה שהולכים ומחפשים סיבות ביזריות. בצורה נורמלית באנשים שבד"כ "בריאים" הפרעה מסוג זה די נדירה. זה יכול להופיע בזקנים אשר מתבטא בהם בצורה של הפרעה בהכרה ( נראים בבלבול) או אנשים צעירים ששתו מעך 10 ליטר מים זכים ואז יש להם גם כן הפרעת בהכרה. לרוב אם אתה בריא כדאי לעבור בדיקת דם חוזרת לפני שמחילים לחפש דברים לא רגילים. לעומת הפרעה בסודיום זו ערכי אשלגן נמוכים הרבה יותר שכיחים וגורמים אכן להפרעות קצב בחולי לב שונים. שוב באנשים בריאם אנו לא אמורים למצוא ערכי אשלגן נמוכים אם הכליות שלהם תקינות ואינם מקבלים משתנים

04/05/2014 | 01:33 | מאת: נעם

שלום בן 40, מבצע פעילות גופנית של הליכה כ - 3 פעמים בשבוע למשך 50+ דקות. רציתי בבקשה לשאול מספר דברים. 1. האם פעילות אירובית ניתן/מומלץ לעשות על בסיס יומיומי או שיש צורך בימי מנוחה ? (בפעילות אנאירובית ידוע שמומלץ לא לבצע כל יום אלא לתת 48 שעות מנוחה) השאלה היא הן מבחינת מנוחה למערכת השלד והשריר, והן מבחינת הלב. 2. לאחר הליכה של 50-60 דקות, האם יש צורך במנוחה להסדרת הדופק? תוך כמה זמן הדופק אמור לחזור לדופק מנוחה? ממה שבדקתי לפעמים, גם בשעות שלאחר הפעילות עדיין הדופק אצלי גבוה (באזור ה 100). 3. לפני ולאחר פעילות אירובית יש צורך באכילה כמו לפני ואחרי פעילות אינאירובית או שזה לא משמעותי? 4. איזה שרירים מתחזקים (מעבר לרגליים והלב) בפעילות גופנית כמו הליכה למשל? והאם הליכה משפיעה גם על שרירי הבטן? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אני אענה על פי ידיעתי, לא בקיא בכל התחומים שאתה שואל עליהם. על כל מקרה, הפעילות המומלצת בצורה גסה היא פעם ביום כל ימות השנה. רק משוגעים לדבר מסוגלים להצמיד בקצב כזה. רוב הפעילים מבחינה ספורטיבית מתאמנים בין 4-5 פעמים בשבוע. פעילות מתונה כמו הליכה היא תמיד מבורכת וקשורה לשיפור מצבו של מי שעושה את זה מבחינת מבנה שריר השלד בעיקר שרירי הרגליים, שיפור מצב שרירי הנשימה עם שיפור תפקודים נשימתיים, שיפור קרדיווסקולרי- כלומר שיפור תפקודו של הלב. פעילותכזו בודאי אינה מזיקה ללב. לעומת זאת פעילות מאד מאד אינטינסיבית כמו אימון שרירים קשה כמו הרמת משקולות, או ריצות מטורפות כן בסופו של דבר יגרמו לעיבוי שרי הלב, רבוי רקמת לייפת ובסוף פגיעה בתפקוד שלו. לסיכום לעשות את הכל בצורה מתונה ושקולה. לגבי שאלתך השניה, בן אדם בריא בסיום מאמץ ישנה ירידה תלולה של קצב הלב במשך מס' דקות קטן. הדופק אינו צריךלהיות מעל 100 לד', שעות אחרי סיום המאמץ. לגבי שאלה שלישית: בד"כ יש להמנע מלאכול ארוחה כבדה לפני אימון גופני. לפעמים ישנה תחושת בחילה במהלך מאמץ דבר שיכול לגרום להקאה עם וסיבוכים לא נחמדים. בשל כך לא מומלץ לאכול כבד לפני מאמץ אחרין אני לא בטוח שיש המנעות מאכילה במידה סבירה.

25/04/2014 | 19:19 | מאת: דניאל

שלום בגלל לחץ דם גבולי בחלק מהמדידות, אני מודד לפעמים בבית באמצעות מכשיר ביתי. מדדתי בשני הלילות האחרונים, והדופק היה מעל 100 גם במדידות חוזרות באותה עת. לחץ הדם התחיל גבוה, ירד בהמשך, ושוב עלה (בעבר הייתי רגיל שזה בהתחלה גבוה ובמדידות חוזרות יש מגמת ירידה, אך הפעם זה קצת השתגע). כמו כן, במרבית המדידות הבהב לי על הצג סמן שאמור להצביע על דופק לא סדיר. אציין שגם מבחינת הרגשה יש לי תחושת של החסרת פעימה וכדו'. היום בצהרים מדדתי שוב, והנתונים היו דומים לשני הלילות האחרונים בנוסף הפעם היתה תופעה נוספת, במדידה ראשונה היה דופק 101, במדידה שניה היה 78, במדידה שלישית טיפס שוב למעל 100. לפני כמה חודשים הלכתי לרופא בגלל התחושות של החסרת פעימה, אך כשהייתי אצל הרופא הדופק היה תקין, נשלחתי לבצע הולטר (שמצביע רק על אותן 24 שעות), היה תקין מלבד חריגות שנחשבות עדיין לנורמה. מה פשר התופעות הללו? אין לי מושג אם יש צורך או טעם ללכת שוב לרופא, מה גם שהולטר לא בהכרח יתן מענה לבעיה. האם יש משהו שיכול להשפיע על השינויים המוזרים דלעיל, ועל הדופק הגבוה? האם זה בעיה של לחץ דם? של לב? או גורם אחר? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לא ברור לה הבעיה עם הדופק. למרות זה ברור שיש לכך נטיה לחות כל שינוי בקצב הלב אך קשה לך להגדיר בדיוק מה אתה חש כי בזמן תלונות כאלו יש לעשות אק"ג על מנת לדעת אם מקור התלונות הוא פרפור עליות\ פעימות חדריות או עלייתיות מוקדמות. ההתייחסות לכל סוג שונה. לסיכום צריך לחזור לרופא המשפחה וךבקש ממנו ברור של תלונות אלו.

25/04/2014 | 18:40 | מאת: יניב

שלום לרופא בן 40 עם עודף משקל וכולסטרול מעט מעל הנורמה, לח"ד משתנה, לעיתים גבולי, לעיתים תקין, לעיתים גבוה. לא מטופל בתרופות, ידוע לי עניין החשיבות בירידה במשקל (דבר לא קל) וכן לשמור על תזונה. אך רציתי לשאול בעיקר על עניין הפעילות הגופנית ותועלתה. עד כמה פעילות גופנית חשובה להורדת לחץ הדם בפרט? ובכלל לבריאות הלב וכלי הדם? האם פעילות גופנית במסגרת ביתית של הליכה על הליכון יכולה לענות על הצרכים? (מכון כושר זה דבר שקשה לשמר, והליכה בחוץ קשה בגלל מזג אוויר) באיזה תדירות רצוי לעשות את ההליכות על מנת לקבל את התועלת והורדת לחץ הדם ו/או בריאות הלב? מה המינימום הנדרש? וכן לגבי אורך הזמן של הפעילות, מה נדרש בכל פעם? ושאלה לסיום, האם במידה ויש לח"ד מעט גבוה יש הגבלה כלשהי על פעילות אירובית (הליכה/הליכה מהירה) יומיומית? אודה אם הרופא יוכל לענות על כל השאלות הנ"ל בכדי שאוכל ליישם את ההמלצות. תודה רבה ושבת שלום

לקריאה נוספת והעמקה

אני מניח שרוב התשובות שארששום יהיו ידועות לך. ירידה במשקל אף פעם לא הייתה משימה קלה וזה מהגישה לכך שזה דורש משמעת וכשמדובר בבעית אוכל זה כל הבעיהכי ההפרעה הראשונית מצתחילה בראש. הנקודה השניה היא שאנשים שונים מתמודדים עם מצבים מטבולים בצורה שונה. אתה רואה אנשים שבכל ארוחה טורפים כיכר לחם ולא עולים במשקל ולהפך. אי לכך צריך להתייחס לירידה במשקל כאל אורח חיים מיוחד שהפרט צריך לסגל את עצמו לו ולא להתייחס אליו כאל עונש על פשע גדול של הפרט. ברגע במשנים את הגישה בראש העניין יותר קל אך אף פעם זה לא קל. אין צורך לחזור על זה שבמאה הזו השמנת יתר היא המחלה הקטלית ביותר אולי בעולם המתועס. אנו עוזרים לבסס את המחלה הן בשל העובדה שאנו טורפים מאכלים עתיחרי אנרגינ ובמקביל לא שורפים אנרגיה זו בשל המצאות כלי רכה דבר שהופך אנרגיה זו לשכבות שומן בגופינו. אי לכך יש לעשות פעילות גופנית והדגש הוא פעיות סדירה . חבל על המאמץ אם רוצים לעשות את זה פעם בחודש. ככל שתדירות הפעילות יותר היעילות שלה יותר. כדאי לעשות פעילות לפחות 4-5 פעמים בשבוע כשעה כל פעם. בהצלחה

12/04/2014 | 03:35 | מאת: אנונימי

שלום , אני בת 16 (עכשיו השעה 3:30 לפנות בוקר) ובשתיים עשרה וחצי בלילה הרגשתי כאב באזור הלב והזרוע השמאלית ,בזרוע השמאלית הרגשתי מאין תחושה של כובד על היד ... כאילו קשה לי להזיז אותה , לאחר כמה דק" הכאב עבר לאזור של העורק התרדמני והתחלתי להרגעש סחרחורות וחרדה ... וכל שהזמן עובר הכאב ביד שמאל הולך וגובר... מה לעשות ?? אני הייתי כבר בבית חולים פעם(לפני איזה ארבעה חודשים פלוס מינוס) אבל בגלל שהרגשתי רק כאבים בחזה ואמרו לי שהכל בסדר.. אני צריכה לדאוג למרות שאני בת 16 ??

לקריאה נוספת והעמקה

מה שאת מתארת לא מתאים לבעיה לבבית כלל. יתכן ומשהו קשור לפרקך הכתף או שרירי הצואר בשל תנוחת שכיבה לא נכונה. למרות הכל הייתי פונה במקומך לרופא המטפל לשם גביית עדות טובה על המקרה ולאסוף את כל הנתונים על מנת לקבוע חוות דעת מתאימה.

05/04/2014 | 23:22 | מאת: אורן

אני מקבל איקאקור להסדרת קצב הלב והתחלתי לקחת טמסולוסין עקב בעיות בערמונית שבהתוויות כתוב שמי שהיו לו הפרעות קצב אסור לו לקחת את התרופה. האורולוג טוען שאפשר ואמר לי לשאול קרדיולוג.. האם אתה יכול לברר לי את הענין? בתודה אורן

לקריאה נוספת והעמקה

איקקור לא יעיל להסדרת קצב לב וזה לא תרופה אנטיאריטמית. הוא רק יכול להאיט את קצב הלב. הבעיה של שילוב שתי התרופות כרוכה בעובדה ששתיהןיכולות להוריד לחץ דם.

תרופה זו ניתנת לחולים עם בעיות פרוסטטה ובעיקר יכולה לגרום ליריד בערכי לחץ הדם . טיפול בתרופה כמו איקקור שגם היא מורידה את ערכי לחץ הדם יכול להיות בעייתי במקרים ונוטלים טמסולוסין. לא בטוח שלקחת שתי התרופות יש איסור אך יש בהחלט לנקוט במשנה זהירות בזמן שנוטלים את שתי התרופות גם יחד.

04/04/2014 | 23:51 | מאת: מוטי

מידי פעם החסרת פעימה .כמו חריקה של הלב .מלווה בקוצר נשימה.לחץ הדם 140/50 האם תקין.דופק 55. פעם היה130/90 .לקחתי קרדיוליק 1.25 גורם למועקה באזור הלב. הפסקתי .בדיקת אקו תקינה. בן 63.התופעה שנים רבות .האם לעשות הולטר.

לקריאה נוספת והעמקה

פעימות מוקדמות זו תלונה שכיחה. אינה מסוכנת כלל.חוסמי ביטא כמו קרדילוק וחבריו בד"כ אינה מספקת תשובה הולמת לזה. דברים כמו תנועה וניידות בד"כ מפחיתה פעימות אלו , במקרים בעייתיים תרופות אנטיאריטמיות יכולים לעזור אך בהחלט זה מפלט אחרון.