תגובה לכתבה בוואלה בריאות מאתמול על ההשפעות הרגשיו

דיון מתוך פורום  פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה

13/04/2010 | 10:48 | מאת: רויטל

אחיותי היקרות! כאחת שעברה 7 טיפולי פוריות להביא את ילדתי הראשונה ועוד 2 כדי לסדר לה אח שלא תהייה לבד בעולם... אני מזדהה עם התגובות שנכתבו בנוגע לכתבה והן צודקות, חבל שלא נתנו כדוגמא נשים שזה ההיריון הראשון שלהן - כי במקרה הנ"ל הייתה בעיה אחרת - בעיה זוגית שבמקרה נפלה ויצאה לאור עקב טיפולי הפוריות שהיוו את הטריגר לעניין. לא הוזכרו בכתבה הרגשות העזים כשאת מסתובבת שבועיים בהרגשה שאת משוועת לילד כי את אולי בהיריון וכבר מדמיינת (כי אי אפשר אחרת... ומי שעברה יודעת...) איך תסדרי את החדר לתינוק ואיפה תעמוד המיטה ואיך תצבעי את הקיר.... ובסוף את מקבלת טלפון שרק לשמוע את ההלו של האחות התורנית את כבר לא צריכה שהיא תמשיך לדבר ולהכאיב ולספר ש"לא עברת ותנסי בפעם הבאה..." ושוב, את מתנפצת לרסיסים: הבית ריק, את חוזרת מהעבודה לקירות ריקים, לשקט תהומי, לשממה ובעיקר להרגשת התבוסה מול גופך ונישמתך, איך שוב לא הצלחת לעמוד במשימה... למרות שזה לא הגיוני בעצם שאת מאשימה את עצמך... אבל כאן זה המקום שההיגיון כבר חדל מלהשפיע ומפנה את מקומו לרגשות אחרים כמו דיכאון, עצב, חרדה, חוסר אונים מול כל העולם (את רואה ילדים ומתכווצת מרוב שאת רוצה או פשוט שונאת אותם על זה שהם קיימים, כן גם זה קורה...) וחוסר אונים משווע גם מול עצמך, התסכול שה"משימה" לא הושלמה כל כך מדכא-את כבר לא רואה את זה כלהביא ילד-נשמה קטנה לעולם, את כבר הופכת להיות רובוטית על אוטומט-"המשימה עברה בהצלחה" או שלא.... (הכל הופל להיות מספרים, סטטיסטיקות, אומדני גובה, עובי, רוחב, מחטטים בגופך כאילו היית עכבר מעבדה עד שאת כבר מסגלת לעצמך מן ניתוק של "אני פה אבל לא פה" ועוד כל מיני...), וכן, אובדן השמחה-את לא מסוגלת לראות איך "עולם כמנהגו נוהג" כשעולמך שלך בעצם נחרב.. פעם אחר פעם... טיפול אחר טיפול... ואת, בשקט של עצמך ואף אחד לא באמת יכול להבין אותך!!!!! את מסתובבת כמו מת-חי מהלך ובא לך לצעוק, ובא לך לצרוח אבל את יודעת שזה לא יעזור, אז פשוט מסתובבת "כרגיל" כדי לא להעיק על הסביבה, ובבית... אך בבית... לבד בין ארבע קירות את מרשה לעצמך "להשתגע" קצת ולבכות קצת ולכאוב הרבה.... אף אחד לא יכול להבין מה את עוברת, ותהייה המשפחה הכי מכילה שיש בעולם והבעל הכי מדהים שיש בעולם ואם את לבד אז בכלל אני מורידה בפנייך את הכובע - אף אחד לא יכול להבין אותך ומה את מרגישה - רק מי שעבר את זה מבין אותך! כואב יחד איתך! בוכה יחד איתך! כוסס ציפורניים כל הבוקר כשאת מחכה לתשובה! כואב איתך שוב...! או שצוחק יחד איתך את צחוק הניצחון ומבין שבזה היום השמש זרחה עליך מחדש.... יקירות שלי, מאחלת לכל אחת שמשוועת, שיבוא בקרוב היום שהשמש תיזרח עליה מחדש!!! מחבקת אתכן המון המון, רויטל ומי שמרגישה שבא לה לדבר ולשתף ומרגישה שקצת תמיכה רגשית לא תזיק, בשמחה אשמח לעזור 052-3210311

מנהל פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה