טיניטוס - צפצופים שבאים מבפנים

(29)
לדרג

כשהמוח מקבל פחות גירויים אקוסטיים מהחוץ, הוא מסנן פחות רחשים מבפנים, והאדם מתחיל לסבול מצפצופים באוזניים. כשהבעיה אינה חולפת, חשוב לגשת לרופא

מאת: ד"ר טליה מרק

טיניטוס (טנטון) הוא תופעה פיזיולוגית ונורמלית שקורית אצל אנשים רבים, אולם מפריעה ומטרידה רק אצל חלק קטן מהם. החולה שומע צלילים שמקורם במערכת השמיעה שלו ולא ממקור אקוסטי חיצוני. התופעה נוצרת בחלקי המוח שפועלים באופן אוטומטי, כלומר ללא שליטה רצונית של האדם, ועל כן החולה אינו יכול "לכבות את התחושות", בדיוק באותה מידה שאינו יכול לשנות את קצב הלב שלו לפי רצונו.

כשהטיניטוס מטריד, עיקר הבעיה היא לא נוכחותו אלא התגובה אליו ותחושת הסבל, ועל כן מטרת הטיפול צריכה להיות קודם כל הסבר נכון לנושא, ותיקון בעיות פיזיולוגיות קשורות ובראשן ליקוי שמיעה.

מרבית הרופאים אינם יודעים לרפא ריפוי מלא את רוב המחלות, אלא לטפל בהן. ההטעיה הגדולה ביותר היא במילה "רופא" שמביעה משאלת לב, והלוואי שיכולנו לרפא את כל תחלואי העולם. טיניטוס הוא תופעה שסובלת מיחסי ציבור גרועים מאוד, ומחולים מושפלים ומדוכאים השומעים לעיתים קרובות מדי את המשפט המעליב "אין מה לעשות, תלמד לחיות עם זה".

משפט שכזה, בעולם מודרני שבו טסים לירח ומטפלים בסרטן, גורם לדיכאון מחד, ולהתמקדות יתר בתופעה מאידך. לכן חשוב מאוד, שאנשים יבינו את מהות התופעה, כדי שמשפטים אלה לא יפגעו בהם יותר. חשוב שידעו שברוב המקרים התופעה נעלמת ולא נותרת כמטרד.

המוח אינו מסנן

הבסיס לתופעה זו הוא תגובה אוטומטית של מרכזים במוח הקשורים להישרדות, והם מגיבים לצלילים שקיימים בתוך המוח, שלמעשה אין להם בפני עצמם משמעות כלשהי. כשיש הפרעה כלשהי לשמיעה, המוח חש שהוא מקבל פחות גירויים אקוסטיים וחש מתח (סטרס).

בסיטואציה זו הוא עשוי לחפש "צלילים אלטרנטיביים" ולהתחיל להקשיב לקולות של מערכת השמיעה שאינם בעלי מקור חיצוני. אם במקרה קיים מתח נוסף, כמו כאב, חבלה, תאונה, מחלה או כל מתח אישי, המוח מתקבע על אותם צלילים אלטרנטיביים, ומתחיל להתייחס אליהם כאילו הם סמן לסכנה שגרמה לכאב או למתח. נוצר מעין מעגל, שבו המוח מזהה צליל תמים וחסר משמעות (להלן הצפצוף, הטנטון), ובשל "טעות זיהוי" הוא מגביר את הצליל במקום לסנן אותו.

חשוב מאוד להבין שהמוח האוטומטי, האחראי על ההישרדות והתפקוד, יודע לסנן תופעות ותחושות של הגוף שאינן נתפסות על ידיו כחיוניות לתודעה שלנו. אנחנו לא מרגישים את קולות הנשימה, הדופק, פעולות המעיים וכו', יש גם קשר בין תחושות "מסוננות" מאברי הגוף אל החשיבה שלנו.

כשהתודעה מכוונת לאיבר או לתחושה, כמו הרגל לדוגמה, מרגישים אותה, למרות שבמשך כל היום לא הרגשנו אותה באופן מיוחד. כשחושבים על גירוד, מרגישים צורך להתגרד, וכו'. כלומר, החשיבה שלנו משמשת מעין "אות" למוח להתמקד בתחושות מסוימות.

מתי המוח לא מסנן? כשאנו מכוונים את החשיבה הפעילה לבעיה קלה, למשל, אם יש כאב ראש ונחשוב עליו - נרגיש את הכאב באופן חריף יותר. כשנחשוב שכלו כל הקיצים, שהטיניטוס ישתלט עלינו ואין לו טיפול אלא "תתרגל אליו", נתמקד בו, ונרגיש אותו יותר, כמו במעגל אכזר של הגברה. כשישנה בעיה רפואית, נוכל לקבל "תשדורת" של כאב בטן, דופק לב חריג או אפילו נשמע כדפיקות את זרימת הדם. במקרים אלה ברור שהמוח אינו מסנן את הקולות הפנימיים וזהו למעשה רמז לגשת לרופא.

אנו נתקלים רבות באנשים היוצאים ממסיבה או חתונה, אחרי שרקדו וחגגו בתנאי הרעש. הם יוצאים אל הלילה השקט, מרגישים אטימות כלשהי באוזניים ואולי אפילו ראשם קצת כבד מהאלכוהול, והם חשים צליל דק וארוך שהוא הטיניטוס. במקרים רבים האנשים מכירים את התופעה, ואפילו קוראים לה "הצפצוף שאחרי המסיבות".

אם לא מתייחסים יותר מדי לצפצוף, הוא נעלם, לרוב תוך דקות עד שעות, ולא נותר לו זכר, אלא אחרי המסיבה הבאה. אבל נניח שהאדם יוצא אל החושך ומרגיש מאוים בשל אנשים שמאחוריו; נניח שהוא מרגיש מאוים על בריאותו כי הוא חושב שנחשף לרעש חריג במסיבה וזה גורם לאטימות באוזניים; נניח שהוא פוחד מהנהיגה הביתה - בקיצור נניח כל מצב של סטרס שנעלה על דעתנו. במקרים אלה המוח עשוי לחבר את החוויה של הצליל הסתמי, עם תחושת החרדה, ולהתקבע כמו בהתניה על הטיניטוס.

עוד בנושא:

כיצד לטפל בדלקת ונוזלים באוזן?

ירידה בשמיעה? יש לכם זכויות

טיניטוס: האמת מאחורי הצלילים

כשהצפצוף מתחיל

לפעמים לא צריך אלכוהול, מסיבות ורעש. לעיתים הסיבה פשוטה עוד יותר - פקק שעווה באוזן או דלקת שגרמו לליקוי שמיעה זמני, ואז הסטרס יכול להיות מקרי וכללי או אפילו מתקשר לפעולת ניקוי האוזן אצל הרופא אם היא כאבה קצת או אם האדם נוטה לחרדה ומתח. לעיתים הגורם הוא ליקוי שמיעה פתאומי, לעיתים הגורם הוא חשיפה לרעש חריג כמו פיצוץ, ירי, מטווח, פיגוע וכו'.

אז מה צריך לדעת כל אדם ברגע שמתחיל צפצוף ? אם הוא קצר ונעלם, לא צריך לעשות כלום, אלא לדעת שהמוח סינן את התופעה, כמו שהוא יודע היטב לסנן תחושות של הגוף. אם הוא נותר והשמיעה טובה ותקינה, וכן אם יש ליקוי שמיעה איטי ומתפתח - יש לגשת לרופא אא"ג ולעבור בדיקה ובדיקת שמיעה וכן לבצע ברור רפואי כדי לראות שאין כל בעיה רפואית אחרת. אם יש גם ליקוי שמיעה פתאומי, חייבים טיפול מהיר ויש לגשת לרופא אא"ג בטווח של ימים בודדים כדי שלא תהיה פגיעה בשמיעה.

על החולה להבין שהמוח יכול לסנן את התופעה, ולהבין שאם הוא יתמקד בה באופן פעיל, המוח לא יוכל לסנן אותה ביעילות, ועליו להבין שמוטב לו להרפות מהנושא ולתת למוח לסנן את הרעשים. כמובן "להרפות מהנושא" לא אומר שעל החולה להזניח את הבירור הרפואי - להיפך. הברור הרפואי הוא במקום הראשון, תמיד.

במרבית המקרים, המוח מסנן את הטיניטוס לרמה שבה לא תהיה הפרעה בתפקוד, בריכוז או בשינה. בכל המקרים שבהם יש ליקוי שמיעה נלווה צריך לטפל בליקוי בין אם על ידי תרופות, ניתוחים ובין אם על ידי התאמה נבונה ונכונה של מכשירי שמיעה.

במעט המקרים שנותרת הפרעה תפקודית ישנה דרך לטפל על ידי שיטה הנקראת TRT, שבה מדריכים ומכוונים את המטופל ומשלבים גירוי הולם למערכת השמיעה (על ידי מכשירי שמיעה או מכשירים הנקראים "ממסכים") או מחוללי קול. בהדרגה הקשב לטיניטוס יפחת ואיכות החיים תשתפר.

ד"ר טליה מרק היא מומחית ברפואת אא"ג, שיקום שמיעה וטיפול בטיניטוס.

בואו לדבר על זה בפורום מכשירי שמיעה ובעיות שמיעה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום