מתבגרים: ניתוח הרזיה או דיאטה?

(0)
לדרג

מגיפת ההשמנה פוגעת גם בצעירים. בני נוער עם השמנת יתר חולנית סובלים מבעיות פיזיות ורגשיות. מחקר מראה שניתוח הרזיה עשוי להועיל יותר משינוי הרגלי חיים

בית רופאים
053-7932999 (מספר מקשר)

בעיית מתבגרים עם השמנת יתר חולנית הולכת ועולה בשנים האחרונות, בד בבד עם עליית שכיחות התופעה אצל מבוגרים. מתבגרים אלה סובלים ממחלות שקשורות להשמנה ושנחשבו עד לא מזמן למחלות של גיל מתקדם בהרבה, ביניהן סוכרת מסוג 2, עודף שומנים בדם, מחלות כלי דם, שחיקת סחוסים הרבה לפני גיל הזקנה ועוד. לתופעה מדאיגה זו חייבים לצרף גם את ההשפעה הפסיכולוגית חברתית העצומה שיש להשמנת היתר. מתבגרים בעלי עודף משקל סובלים מבעיות קשות בדימוי גוף ומתקשים מאוד במצבים חברתיים. לא בכדי שכיחות ההתעללות בהם, פיזית או מינית, גבוהה בהרבה מזו שבחבריהם בעלי המשקל התקין.

הטיפול הראשוני בבעיה הוא ניסיון לשינוי הרגלי חיים: דיאטות, הגברת פעילות גופנית על חשבון פעילות "פסיבית", כגון צפייה בטלוויזיה או ישיבה מול מחשב, אימון גופני, ניסיון לשנות הרגלי אכילה וצריכת מאכלים "נכונים" כל אלה במקום צריכת מוצרי מזון עתירי קלוריות.

לאחרונה התעוררה התעניינות באפשרות להציע טיפול ניתוחי לטיפול בהשמנת יתר קיצונית גם למתבגרים מתחת לגיל 18. הרף התחתון של הגיל אינו מוסכם, אך בנייר עמדה של משרד הבריאות והאיגוד הבינלאומי של כירורגיית ילדים אנדוסקופית (IPEG), מדובר על גיל גבוה מ-14 לבנות ו-15 לבנים. למגבלת גיל זו מצטרפת רשימה של דרישות המתייחסת לבגרות המינית והפיזית של המועמדים לניתוח, והמתייחסות גם לאספקטים הסביבתיים, המשפחתיים והפסיכולוגיים של המתבגר.

תוצאות חיוביות לניתוח מתבגרים

קבוצת חוקרים מאוסטרליה הציגה מחקר בגיליון פברואר 2010 של הביטאון הרפואי JAMA, שבו היא השוותה קבוצה של 50 מתבגרים בגיל 18-14, אשר חולקו אקראית לקבוצת ניתוח של טבעת מתכווננת, וקבוצת התערבות ב"הרגלי החיים". ההתערבות בהרגלי החיים כללה תוכנית מבוקרת, עם ליווי והדרכה על ידי דיאטנים, אנשי כושר גופני, מומחים ברפואת ספורט ושיתוף הורים בכל הפעילויות החינוכיות. קבוצת המנותחים קיבלו תמיכה דומה מבחינת ייעוץ דיאטני וליווי רפואי ופסיכולוגי במידת הצורך.

המטופלים היו במעקב במשך שנתיים, והרי התוצאות: בקבוצת המנותחים 84% הצליחו להוריד מעל 50% מעודף המשקל כעבור שנתיים, זאת לעומת 12% בלבד בקבוצת "הרגלי החיים". המנותחים איבדו בממוצע כ-35 ק"ג לעומת שלושה ק"ג בקבוצה השנייה, אובדן עודף המשקל הגיע ל-79% אצל המנותחים לעומת 13% מאלה שלא נותחו. מהמנותחים, ל-36% היה סינדרום מטבולי מוכח בכניסה למחקר, בסופו לא סבל אף מנותח מסינדרום זה. בקבוצת שינוי "הרגלי החיים" סבלו מסינדרום מטבולי 40% בכניסה למחקר, כאשר בסופו נותרו 22% מהחולים עם הסינדרום. יש לציין, כי שליש מהמנותחים נזקקו לניתוחים חוזרים לטיפול בבעיות הקשורות לטבעת, כמו החלקה של הטבעת או בעיות בצנרת. לא היו במחקר זה כל מקרי תמותה או סיבוכים משמעותיים בקבוצת המנותחים. כל המנותחים דיווחו על שיפור באיכות חייהם, זאת לעומת פחות מחצי מהקבוצה שלא נותחה.

מחקר זה מצטרף לידע המצטבר על האפשרות לטיפול ניתוחי בהשמנת יתר חולנית אצל מתבגרים, בצורה שקולה ומבוקרת, תוך שימת דגש על ליווי צמוד והדרכה, אך עם תקווה גדולה לגבי תוצאות בריאותיות, מכל הבחינות, גופניות ונפשיות, לנוער זה.

ד"ר דוד גויטיין הוא מנהל השירות לטיפול ניתוחי בהשמנת יתר בבית החולים "שיבא" תל השומר, כירורג בכיר במרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר - מלב"י, מקבוצת אסיא מדיקל.

בואו לדבר על זה בפורום פתרונות ניתוחיים להשמנת יתר.

    רוצה לדרג?
    זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום