מחלות מערכת העיכול: אבחון מוקדם

(1)
לדרג

רוב החולים בסרטן המעי הגס מאובחנים בשלב מאוחר, בשל ההיענות הנמוכה לעריכת בדיקות לגילוי מוקדם. על חשיבות הבדיקות - בכתבה שלפניכם

מאת: אתי דור

דוד, 40, היה מיואש. מזה שנים הוא סבל מכאבי בטן חריפים שלוו בירידה במשקל. בהיסטוריה הרפואית שלו רשומה מחלת פרקים אך לא היה לה קשר לכאבי הבטן. הוא נשלח לבצע בדיקות קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה אך הממצאים לא העלו דבר שיכול היה להסביר את כאביו. כמוצא אחרון הוצע לו לפנות למחלקת גסטרואנטולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם ולבצע בדיקה באמצעות קפסולת וידיאו.

"בבדיקה התברר שהוא סובל מכיבים דלקתיים במעי הדק", מספר פרופ' איאן גרלנק, מומחה לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם, "דוד קיבל תרופות מתאימות והבריא לגמרי".

באמצעות בדיקה חדשנית אובחנה במדויק בעיה רפואית במעי הדק. פרופ' גרלנק: "למחלקה הגיע גבר בן 55 בריא ובלי היסטוריה משפחתית של סרטן במעי הגס. הוא ביקש לעבור בדיקת קולונוסקופיה כי שמע שמומלץ לעשותה. בבדיקה מצאתי פוליפ גדול בגודל15 מ"מ. אם הוא היה מחכה כמה שנים רוב הסיכויים שהפוליפ היה מתפתח לגידול סרטני במעי".

סרטן המעי הגס מהווה את הסיבה השנייה בשכיחותה למוות ממחלה ממארת בארצות הברית ובאירופה. לפי נתוני רישום הסרטן הלאומי אובחנו בישראל בשנה האחרונה כ-3,000 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכ-1,500 נשים וגברים מתו השנה מהמחלה. הסרטן מאובחן בשכיחות יתר אצל אנשים (גברים ונשים כאחד) מעל גיל 50 אך הוא מופיע גם בקרב צעירים. רוב החולים המאובחנים בישראל מתגלים בשלב מתקדם של המחלה בשל ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקה לגילוי מוקדם. לדברי פרופ' גרלנק, כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ-90%. לעומת זאת אם הגילוי נעשה בשלב מתקדם, כאשר ישנן גרורות, הסיכויים להבריא נמוכים מאד, פחות מ-10%.

להלן כמה בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ומחלות אחרות הקשורות למערכת העיכול. הבדיקות יכולות לא רק להציל חיים אלא גם לחסוך את הצורך בניתוחים הכרוכים בפתיחת הבטן.

1. קולונוסקופיה

מה זה? בדיקה המבוצעת לצורך אבחון מחלות שמקורן במעי הגס. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה לחלל המעי הגס ולכל אורכו. בקולונסקופיה אפשר לבצע פעולות טיפוליות כמו הסרת פוליפים (גידולים שפירים) או צריבתם ללא צורך בניתוח, הרחבת היצרויות במעי הגס ועצירת דימום. כמו כן, ניתן ליטול דגימות רקמה (ביופסיות) לצורך הבדלה בין גידולים שפירים לגידולים ממאירים. הביופסיות משמשות גם לאבחון ואיפיון תהליכים דלקתיים.

מי צריך לעבור את הבדיקה? ככלל, מומלץ לכל אדם מעל גיל 50 לעשות את הסקירה כבדיקת אבחון מוקדם לגילוי סרטן המעי הגס. כמו כן מי שסובל מכאב בבטן התחתונה מסיבה לא ברורה, מי שמתלונן על שינוי בהרגלי יציאות, דימום מפי הטבעת, כשיש צורך לערוך בירור במקרים של חוסר דם (אנמיה), ירידה במשקל שאינה מוסברת, כבדיקת מעקב אחר מטופלים המצויים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס, וכן כבדיקת סקירה לאבחון מוקדם ראשוני של סרטן המעי הגס בהתאם להנחיות המקובלות. במרבית המקרים סרטן המעי הגס מתחיל להתפתח מנגע שפיר המכונה אדנומה. תהליך המעבר מאדנומה לסרטן נמשך בדרך כלל מספר שנים, כך שלרוב הסרת נגע השפיר יכולה למנוע התפתחות גידול סרטני.

כיצד מתבצעת הבדיקה? הנבדק מקבל זריקת טשטוש, המאפשרת לו לא להרגיש את הבדיקה. במהלך הבדיקה מוחדר דרך פי הטבעת שלו צינור גמיש (אנדוסקופ) שבראשו מצלמה זעירה. הרופא מנפח את חלל המעי באוויר דרך האנדסקופ ובמקביל הוא עוקב אחר התקדמות האנדוסקופ לאורך המעי הגס על המסך הנמצא מולו.

בעת הפעולה תיתכן הופעה של הרגשת לחץ בבטן המלווה באי נוחות עקב ניפוח חלל המעי באוויר. הבדיקה נמשכת כ-20 דקות. משך הבדיקה מושפע מאיכות ניקיון המעי, מבנהו ומידת שיתוף הפעולה מצד הנבדק. לטיב ההכנה של הנבדק יש חשיבות מכרעת להצלחת הבדיקה.

ההכנה הנדרשת: דיאטה מיוחדת ושתייה של חומר משלשל לצורך ניקוי חלל המעי הגס מתוכן. קיימת חשיבות רבה להקפדה על הכנה טובה. הכנה לקויה תפגום באיכות הבדיקה, ביכולת האבחון ולעיתים תצריך ביצוע פעולה חוזרת.

כדאי לדעת - הבדיקה היא פעולה רפואית אבחנתית וטיפולית כאחד. במהלך הבדיקה קיימת, כאמור, אפשרות ליטול ביופסיות וכן אפשרות להסיר פוליפים. בהשוואה לבדיקות הדמיה מקובלות לקולונוסקופיה יש רמת דיוק גבוהה המאפשרת זיהוי תהליכים קטנים ועדינים על דופן המעי.

2. קולונוסקופיה וירטואלית

מה זה? בדיקה המשלבת CT וקולונוסקופיה והיא מבוססת על הדמיה רנטגנית ועיבוד תמונה ממוחשב לצורך הפקת תמונות תלת ממדיות של חלל המעי הגס. בדומה לבדיקת קולונוסקופיה סטנדרטית, היא מאפשרת איתור פוליפים וגידולים במעי הגס. לפי הספרות הרפואית יש לה רגישות של 90% לאיתור פוליפים בגודל 10 מ"מ ומעלה ורגישות גבוהה מזו לאיתור גידולים.

מי צריך לעבור את הבדיקה? נבדק הנמנע מבדיקה פולשנית או חושש מבדיקת קולונוסקופיה רגילה.

כיצד מתבצעת הבדיקה? במהלך הבדיקה מוחדר צינור דק לפי הטבעת, בדומה לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, אלא שבמקום הצינור הרגיל המכיל את המצלמה, הנבדק עובר בדיקת CT שאינה פולשנית (דרך צינור זה מחדירים אוויר למעי הגס ואוויר זה משמש להרחבת המעי הגס כך שגידולים קטנים יבלטו). משך הבדיקה הוא כ-10 דקות והיא מבוצעת ללא הרדמה או טשטוש.

ההכנה הנדרשת: דיאטה מיוחדת ושתייה של חומר משלשל בדומה להכנה לבדיקת הקולונוסוקפיה הרגילה.

כדאי לדעת - קולונוסקופיה וירטואלית משמשת לעיתים להדמיה של המעי הגס במקרים בהם היה קושי טכני לסיים בדיקת קולונוסקופיה סטנדרטית. כמו כן, הבדיקה מאפשרת הדמיה של שאר איברי הבטן. אולם מצד שני לא ניתן להסיר פוליפים או גידולים וכן לא ניתן לבצע ביופסיות.

גסטרוסקופיה

מה זה? בדיקה המיועדת לאבחון מחלות שמקורן במערכת העיכול העליונה. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה לתוך חלל הוושט, הקיבה והתריסריון. הבדיקה מבוצעת בעזרת מכשיר בצורת צינור גמיש ודק בקוטר של 9.8 מ"מ המוחדר דרך הפה. נוסף לאבחון מחלות, בדיקת גסטרוסקופיה מאפשרת עצירת דימום שמקורו במערכת העיכול העליונה, שליפת גופים זרים, הרחבת היצרות במערכת העיכול העליונה והסרת פוליפים (גידולים שפירים) תוך כדי הבדיקה ללא צורך בניתוח.

מי צריך לעבור את הבדיקה? מי שסובל מתחושת אי נוחות או מלאות בקיבה, בחילות או הקאות. תחושת כאב או קושי בבליעה, צרבת ממושכת או כאב חזה ממקור לא ברור, אנמיה (חוסר דם), איבוד תיאבון או ירידה במשקל שאינם מוסברים.

כיצד מתבצעת הבדיקה? לאחר קבלת זריקת הרגעה הנבדק שוכב על צידו השמאלי. אנדוסקופ גמיש מוחדר דרך הלוע לוושט ומשם לקיבה ולתריסריון. החדרת המכשיר אינה מפריעה לנשימה. רוב המטופלים ישנים בזמן הפעולה, חלקם מטושטשים וחשים מעט.

ההכנה הנדרשת: צום של 8 שעות לפני הבדיקה (מותר לשתות מים צלולים עד 5 שעות לפני הבדיקה). גם לפני הצום מותר לאכול ארוחה קלה בלבד. במקרים מסוימים, ייתכן שהרופא המטפל יורה על צום ממושך יותר.

כדאי לדעת - לבדיקה רמת דיוק גבוהה בהשוואה לצילום רנטגן של דרכי העיכול העליונות. באמצעותה ניתן להבחין בפרטים עדינים ברירית מערכת העיכול, לגלות גידולים קטנים בשלב מוקדם של התפתחותם ואף ליטול ביופסיות.

קפסולת וידאו

מה זה? בדיקה אנדוסקופית לאבחון מחלות במעי הדק. הבדיקה מתבצעת באמצעות קפסולה (באורך של שני סנטימטרים וקוטר של סנטימטר אחד) שהיא בעצם מצלמה קטנה בגודל של כדור ויטמינים. לאחר הבליעה, המצלמה מצלמת ומשדרת למקלט קטן הנמצא על גבי חגורה הנחגרת על מותני הנבדק. לאחר הבדיקה החומר המצולם מועבר למחשב.

מי צריך לעבור את הבדיקה? חולים הסובלים מאחת התופעות הבאות: אנמיה (חוסר דם) מסיבה לא ברורה, חוסר בברזל, עדות סמויה או גלויה לדם בצואה מסיבה לא ברורה או חשד למחלת "קרוהן" (דלקת של המעי).

כיצד מתבצעת הבדיקה? הבדיקה מתבצעת בבוקר. מחברים לנבדק את המקלט הנישא בתוך חגורת פאוץ' רחבה המקיפה את המותניים ושתי כתפיות. לאחר חיבור המקלט הנבדק בולע את הקפסולה עם מים. לאחר הבליעה הוא שוהה בבית החולים כשעה לצורך השגחה לאחר מכן הוא יכול לחזור לפעילות רגילה (למעט מקלחת). שעתיים לאחר בליעת הקפסולה ניתן לשתות משקאות לא מוגזים. לאחר 4 שעות ניתן לאכול ולשתות באופן חופשי. כעבור כ-8 שעות מבליעת הקפסולה יש להסיר את החגורה ואת המדבקות ולשים הכל בשקית יציבה מבלי לנתק את הכבלים מהמקלט. הקפסולה נפלטת באופן טבעי עם הצואה עד כ-48 שעות לאחר בליעתה.

ההכנה הנדרשת: 24 שעות לפני הבדיקה יש לשמור על דיאטה דלת סיבים (בלי ירקות, פירות, בשר ודגנים). 12 שעות לפני בליעת הקפסולה יש להיות בצום. בערב שלפני הבדיקה, בשעה חמש, יש לשתות 2.5 ליטר של חומר מרוקן במשך 3 שעות (החומר גורם לשלשול ומטרתו לאפשר ניקוי של המעי על מנת לאפשר ראות טובה יותר). 3 שעות לפני הבדיקה יש לשתות חצי ליטר מרוקן נוסף.

כדאי לדעת - הבדיקה נחשבת לבטוחה מאוד. סיבוך נדיר מאוד הוא אי פליטת הקפסולה בצואה. במצב כזה יש להגיע לבדיקת רופא ולבצע צילום בטן. במקרים מאוד נדירים יש צורך בהתערבות פולשנית להוצאת הקפסולה.

בדיקה לאיתור "הליקובקטר פילורי"

מה זה? הליקובקטר פילורי הינו חיידק נפוץ הנמצא בקיבה. לרוב, נוכחותו אינה גורמת לבעיה, אולם אצל חלק מהאנשים הנגועים בו הוא עשוי לגרום לדלקות וכיבים בקיבה ובתריסריון. פעילות החיידק פוגעת בציפוי המגן של הקיבה והוא מאפשר לחומצה לחדור ולפגוע בדופן הקיבה (למעשה גם החומצה וגם החיידק גורמים לגירוי דופן הקיבה וליצירת כיבים אצל חלק מהנגועים).

מי צריך לעבור את הבדיקה? מטופלים המתלוננים על כאבי בטן ואי נוחות בקיבה, וכן כשמתעורר חשד אצל הרופא להימצאות כיב בקיבה.

כיצד מתבצעת הבדיקה? את החיידק אפשר לגלות באמצעות בדיקת נשיפה או באמצעות לקיחת דגימות מהקיבה במהלך בדיקה גסטרוסקופיה ובדיקת צואה. בבדיקת הנשיפה המטופל בולע איזוטופ (שמתפרק בקיבה במידה והחיידק קיים) ואחר כך הוא נושף לתוך מבחנה. הבדיקה מהווה לא רק סמן לגילוי ואיתור החיידק אלא גם אמצעי פשוט ויעיל להוכחת הצלחת הטיפול האנטיביוטי להכחדתו.

ההכנה הנדרשת: צום של 4 שעות לפחות לפני הבדיקה.

כדאי לדעת - יש קשר בין החיידק לסרטן הקיבה.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום