כאבי ראש אצל ילדים

(11)
לדרג

הסיבות לכאבי ראש בקרב ילדים מרובות. כדי לטפל בכאבים, מומלץ לבדוק אם הם נובעים מסינוסיטיס, מיגרנה או לחץ תוך גולגולתי מוגבר

מאת: פרופ' ליאורה הראל

כאבי ראש הם תלונת הכאב השכיחה ביותר אצל ילדים, אחרי כאבי רגליים וכאבי בטן. לרוב, ההורים אינם יודעים אם לרוץ לרופא ולבקש בדיקת CT ראש דחופה, או להמליץ לילד לחזור לשיעורי הבית. כמה קווים מנחים יכולים לסייע להורים לדעת כיצד להתייחס לתלונות.

צורת התגובה לכאב הראש משתנה בהתאם לגיל. בעוד שילדים גדולים ומתבגרים יתלוננו על הכאב ואף יצביעו על מקומו, הרי שפעוטות לא מסוגלים לתאר כאב ראש במלים, ורק מהתנהגותם אפשר להסיק שיש בעיה: הם חסרי שקט, נוטים לבכות לעתים קרובות, מעדיפים חדר חשוך, משפשפים כל הזמן את העיניים והראש, או מקיאים בלי סיבה נראית לעין.

הסיבות לכאבי ראש מרובות, ובמרבית המקרים אין מדובר במחלה קשה. לא בכל מקרה יש צורך בבדיקות עזר, דהיינו הדמיית ראש (CT ו-MRI). לעתים תיאור המחלה על ידי ההורה והילד ובדיקה כללית ונוירולוגית מקיפה עשויים להספיק לאבחון הבעיה.

מיגרנה אצל ילדים

מיגרנה היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבי ראש בילדים. שכיחותה נעה בין 2.5% בילדים ל-7.5% במתבגרים. השכיחות בקרב הבנות עולה בגיל ההתבגרות. אצל יותר ממחצית מהילדים חלה הפוגה בתלונות לאחר גיל 10. ביותר משני שלישים מהמקרים קיים רקע משפחתי.

מיגרנה מאופיינת בכאבים חוזרים, הולמים, בצד אחד של הראש, המלווים בכאב בטן, בחילות והקאות, חיוורון, פוטופוביה (אי סבילות לאור) ופונופוביה (אי סבילות לרעש). שינה מביאה להקלה בכאב. לעתים יש סימפטומים מקדימים לכאב הראש הנקראים אאורה (aura), המתבטאים בהפרעה חולפת בראייה או בהבזקי אור. אחרי דקות עד שעות מופיע כאב הראש.

מיגרנה בילדים שונה ממיגרנה אצל מבוגרים ההתקפים אצלם קצרים יותר, ולא תמיד קיימת אצלם התמונה הקלינית הטיפוסית. בנוסף, אצל ילדים מופיעות לעתים תסמונות שאינן מתבטאות בכאבי ראש כמו התקפים חוזרים של הקאות או התקפים חוזרים של חוסר יציבות, המצביעות על כך שבעתיד יפתח הילד מיגרנה.

הסיבה למיגרנה לא ידועה. עד לאחרונה היתה מקובלת התיאוריה שלפיה הופעת המיגרנה קשורה להתכווצות, ואחר כך להתרחבות של כלי הדם. אך תיאוריה זו אינה מסבירה את כל התסמינים. ההשערה הרווחת כיום היא שמדובר בבעיה תפקודית של אזורים מסוימים בגזע המוח.

יש גורמים סביבתיים המעוררים את התקפי המיגרנה, בהם: מתח, עייפות וחרדה; שינויים הורמונליים; אכילת סוגי מזון שונים (כמו שוקולד, שוקו, גבינה צהובה ונקניקיות); חשיפה ממושכת לשמש; רעב, שימוש בגלולות למניעת הריון (אצל נערות מתבגרות), אלכוהול (אצל מתבגרים) ופעילות גופנית מאומצת.

מניעת התופעה

1. הימנעות מגורמים מעוררי התקף, כגון: הימנעות ממאכלים מסוימים, כמו גבינה צהובה או שוקולד, אם נמצא שאחרי אכילתם מופיע התקף; הקפדה על שינה מספקת; ומניעת לחץ נפשי, הנובע במקרים רבים מקשיים לימודיים או חברתיים בבית הספר. אבחון של קשיי למידה או בעיות הסתגלות עשויים לתרום רבות לטיפול בכאב הראש. ובכלל, נמצא שבילדים הנבדקים על ידי רופא ומקבלים הסבר המרגיע אותם ואת הוריהם, שיעור ההתקפים וחומרתם יורד ב-50% לפחות.

2. טיפול תרופתי מונע: מדובר בטיפול יומיומי, וההחלטה על השימוש בו מבוססת על חומרת ההתקפים, תדירותם והשפעתם על פעילות הילד בבית הספר ומחוצה לו. התרופות שבשימוש הן: דרלין, אלטרולט, דפלפט, טופמקס ואחרות.

3. טיפול התנהגותי: נמצא שלטיפול התנהגותי, כמו ביופידבק או היפונזה עצמית, יש השפעה מניעתית, אך הוא נועד לילדים מגיל 8 ומעלה.

טיפול בהתקף

- תרופות משככות כאבים: אקמול, נורופן, רוקל ועוד.
- תרופות נגד הקאה.
- במבוגרים הסובלים ממיגרנה מקובל כיום שימוש בתרופות מקבוצת הטריפטנים. אך רוב התרופות ממשפחה זו לא אושרו לטיפול מתחת לגיל 18, מאחר שלא הוכחה יעילותן ובטיחותן בילדים, מלבד תרסיס של סומטריפטן (תכשיר שעדיין לא קיים בארץ), שנמצא יעיל בהתקף חד של מיגרנה אצל ילדים.

Tension Type headache- זוהי סיבה שכיחה לכאבי ראש בילדים ומתבגרים (מופיעים אצל כ-1% מהילדים בגיל בית ספר). לעתים קשה להבדיל בין סוג זה של כאב ראש לבין מיגרנה, ויש הרואים בו Tension headache ובמיגרנה ביטויים שונים של אותה מחלה.

בניגוד למיגרנה, ל-Tension headache אין רקע משפחתי. הכאב מתואר ככאב עמום, לוחץ, לרוב באזור האחורי של הראש. הוא מלווה במתח שרירי, ומופיע בתגובה למתח נפשי. הכאב הולך ומתגבר במשך היום ולא מלווה בהקאות. הטיפול כולל הרגעת הילד ומשפחתו, אלטרולט כטיפול מונע וכן טיפול פסיכולוגי והתנהגותי.

סינוסיטיס - דלקת מערות האף גם היא סיבה שכיחה לכאבי ראש בילדים. היא מלווה בדרך כלל בנזלת מוגלתית, עם או בלי חום. האבחנה נעשית לרוב על ידי תיאור הסימפטומים ובדיקת רופא. CT ראש מאשר את האבחנה, אך לרוב אינו נחוץ. הטיפול המומלץ הוא טיפול תרופתי אנטיביוטי זינאט, מוקסיפן או אוגמנטין למשך שבוע עד שבועיים.

לחץ תוך גולגולתי מוגבר - כאב ראש הוא הסימן הראשון של עליית לחץ בתוך הגולגולת והוא נובע ממתיחת קרומי המוח וכלי הדם. הכאב מופיע בעת שינויים בתנוחת הראש, למשל בזמן קימה בבוקר. הוא מתגבר בשיעול, עיטוש או לחץ בזמן פעולת מעיים, מלווה בהקאה בבוקר וכן בשינויים בהתנהגות: הילד נעשה מנומנם או עצבני.

הסיבות ללחץ תוך גולגולתי מוגבר הן: גידול מוחי, הידרוצפלוס (הגדלת חדרי המוח), מורסה מוחית, שטף דם מוחי. האבחנה נעשית בעזרת הדמיית המוח (CT ו-MRI), והטיפול ניתן בהתאם לבעיה. לקבוצה זו שייכת מחלה נוספת, שניתן לטפל בה עד להבראה מלאה: פסאודוטומור צרברי (pseudotumor cerebri) - תסמונת קלינית המחקה גידול מוחי ומאופיינת בלחץ תוך גולגולתי גבוה, אך ללא גידול או דלקת. תסמונת זו מתבטאת בכאב ראש, הקאה, מרפס בולט בתינוקות או בצקת של עצב הראייה (פפילדמה) בילדים גדולים.

במצב זה CT מוח יהיה תקין, והאבחנה נעשית על ידי ניקור מותני (lumbar puncture) ומדידת לחץ הנוזל בתעלת השדרה. הסיבות למצב זה רבות, וכוללות: שימוש בתרופות מסוימות, כמו סטרואידים, אנטיביוטיקה כמו טטרציקלין ופורדנטין, גלולות למניעת הריון והורמון גדילה; השמנת יתר; הפרעות הורמונליות; עודף או חוסר ויטמין A ועוד.
המחלה חולפת בעזרת טיפול מתאים הכולל טיפול במחלת הרקע (כגון הפסקת הגלולות אצל נערות מתבגרות) והקלת הלחץ הגבוה בעזרת ניקורים מותניים חוזרים ותרופות כגון דיאמוקס וסטרואידים. יש חשיבות לטיפול מוקדם, שכן לחץ תוך גולגולתי ממושך עלול לגרום לעיוורון.

דיכאון של גיל הילדות

כאבי ראש אצל ילדים ומתבגרים יכולים להיגרם גם כתוצאה מיתר לחץ דם, אפילפסיה, או הפרעות פסיכיאטריות, במיוחד דיכאון של גיל הילדות. לרוב כאבי ראש כתוצאה מדיכאון מלווים גם בסימנים נוספים, כמו תיאבון ירוד, קשיי שינה ועצירות. ברוב המקרים, אם כן, כאבי הראש בילדים לא מצביעים על מחלה חמורה, אך אין תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.

סימני אזהרה להורים

1. הידרדרות בלימודים.

2. שינויים בהתנהגות הילד: עצבנות, בכי בלי סיבה, אגרסיוויות, או שקט לא אופייני.

3. כאב ראש המעיר את הילד משנתו (זה סימן שתמיד מצביע על בעיה).

4. כאב ראש המופיע מוקדם בבוקר, כשהילד קם משנתו, עם או ללא הקאה.

5. כאב ראש תוך שיעול.

6. עלייה בתדירות וחומרת הכאבים.

7. כאב ראש המלווה בפרכוס.

8. סימנים נוירולוגיים מלווים: שיתוק בצד אחד, ראייה כפולה או לא ברורה, הפרעה תחושתית, סחרחורת והפרעה בשיווי משקל.

פרופ' ליאורה הראל היא מומחית לרפואת ילדים וראומטולוגיה (מחלות פרקים), מנהלת המרפאה הראומטולוגית וסגנית מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי שניידר.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום