הורות - אח חדש במשפחה
ילד נוסף במשפחה הוא שמחה להורים אך לא תמיד לאחים. כדאי להכין את האחים הגדולים לשינוי ולהיות קשובים לתגובותיהם לתינוק החדש
מרבית הילדים הצעירים עוברים משבר כאשר נולד אח חדש במשפחה. הבכור, שזכה עד כה למלוא תשומת הלב ולסיפוק צרכיו באופן מידי, עלול לתפוס את לידת התינוק כאקט תוקפני של "הדחה מן הכתר". המטרה בהכנתו לקראת הולדת אח היא להפוך את הולדת התינוק לחלק טבעי בהתפתחות המשפחה, שאינו בא לפגוע בו.
קרוב לוודאי שיחסו של הילד הבכור לתינוק החדש ישקף את גישתכם לעניין. לא תועיל העמדת פנים או ניסיון לומר אחרת. אם אתם בטוחים בעצמכם, משוכנעים ברצונכם להרחיב את המשפחה ומעוניינים בהעשרתה, סביר להניח שגם הילד ירגיש כך, גם אם יבטא קשיים לאחר הלידה. אם אתם מרגישים אשמים וחשים שאתם פוגעים בו, סביר להניח שגם הוא ירגיש כך. על כן קיימת חשיבות רבה להכנות לקראת הולדת אח, זאת בהתאם לשלב ההתפתחותי שבו נמצא הבכור. במידה שיש צורך לערוך שינויים בחיי הבכור, רצוי לעשותם לפני הולדת התינוק, ולבצע אותם בהדרגתיות. 
הולדת אח יכולה להביא ללא מעט רגשות כמו קנאה, כעס ורגרסיות בחיי הבכור, לכן לא יהיה זה נכון להציג בפני הילד את הפן החיובי בלבד שבהולדת אח חדש. יצירת ציפיות גבוהות מדי ולא מאוזנות עלולה לגרום לאכזבה לאחר שמתבררת המציאות על כל צדדיה. לכן כדאי לפרוש בפני הילד מגוון של אפשרויות ריאליות שהוא יצטרך להתמודד איתן, כולל האפשרות שאמא תהייה עייפה מדי ואולי גם כעוסה יותר, ולא יהיה לה תמיד כוח לשחק איתו כמו קודם. חשוב להבהיר לו שזה טבעי שירגיש כעס וקנאה, שמותר לו להרגיש רגשות כאלה ולבטאם. חשוב לתת לילד לבטא את רגשותיו כעסיו ותחושותיו. עם זאת, יש לקבוע גבולות ברורים בנושא. ילד שאינו נפגע מקנאת אחיו בצורה קיצונית עשוי לצאת מהמשבר מחוזק יותר ובסופו של דבר יהיה בטוח באהבת הוריו, סובלני יותר כלפי ילדים אחרים, שקט ובטוח יותר כלפי החיים ומאמין בכוחו להתמודד. יש לזכור שגם אם הילד מגיב בשמחה רבה בימים ואף בשבועות הראשונים לאחר הלידה, אותות הקנאה עלולים לצוץ בהמשך ביתר שאת.
הולדת ילד שני היא מעבר משמעותי עבור כל בני המשפחה, היא שינוי דרמטי בדינמיקה המשפחתית. כאשר נולד אח קטן, טבעי שהגדול נסוג להתנהגויות ילדותיות. ראשית, הלידה יוצרת שינוי, התרגשות ורגשות סותרים אצל הילד - מצד אחד רגשות חיוביים, ומצד שני חששות וחרדה למקומו בבית. אחת הדרכים לבטא את החרדה היא נסיגה להתנהגויות צעירות יותר כמו מציצת אצבע, או מוצץ, הרטבה או שתייה מבקבוק. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הנסיגה היא פשוט לקבל אותה, לא להילחם בה, ולהדגיש שגם לגדול מותר להיות קטן לפעמים. במקביל, כדי להדגיש את התגמולים החיוביים שיש לגילו של הילד, מותר לראות טלוויזיה כשהתינוק ישן, הוא יכול לשחק עם ההורים וכן הלאה.
כדי להקל על הבכור, יש להשתדל ולבקש מאורחים, אם הדבר אפשרי, לתת לו יחס לפני שימקדו את תשומת הלב ברך הנולד. כדי לעדן את הקושי, חשוב להקפיד על זמן איכות ייחודי רק עם הילד הגדול. נכון, קל לומר וקשה לעשות, אך כאשר יש שני הורים בבית, אפשר להתפצל כך שכל ילד יקבל את מלוא תשומת הלב מאחד מהם, ואפשר גם לשבור שגרה ולבלות עימו גם מחוץ לבית, כמו בעבר.
כדאי לספר לילד על ההריון רק כשהוא כבר בולט לעין. אין טעם להעמיס על ילדים צעירים פרטים ומידע מיותרים. אפשר לומר בפשטות שעוד מעט ייוולד תינוק ולהוסיף פרטים רק אם הילד מתעניין ודורש עוד הסברים. בגיל שנתיים-שלוש מספיק לומר שאמא בהריון ובעוד כמה חודשים ייוולדו אח או אחות, ולחכות לשאלות נוספות של הילד.
לפני הולדת תינוק חדש ואחריה תוכלו לציין באוזני ילדיכם את ההבדלים בין יכולתו של התינוק ליכולתו שלו. למשל, כמה טוב לו שהוא יודע ללכת בכוחות עצמו, או שהוא יכול לעבור ממקום למקום ולא להיות תלוי באחרים. אפשר להרחיב ולומר לילד כי תינוק בבית הופך אותו לאח גדול, וזהו מעמד חשוב ומיוחד. יחד עם זאת, כדאי לא להגזים בשיחה עם הילד על הפיכתו לבוגר, כדי שלא יחוש מאוים מכך שמעכשיו עליו להיות בוגר לכל דבר.
יש הורים שחוששים לשתף את הילד בהכנות המעשיות לקראת הילד החדש, מחשש לקנאה, או פשוט מכיוון שזה מכביד עליהם. ההפך הוא הנכון. עדיף לשתף ככל האפשר את הילד הבכור בהכנות המשפחתיות לקראת בוא הילד החדש. למשל, לקחת אותו לקניות לתינוק, לסדר יחד איתו את החדר וכיוצא בזה. כך הוא לא ירגיש שמסתירים ממנו, יתפוס עצמו כחלק חשוב במשפחה ותהיה לו הזדמנות לעבור תהליך נפשי מכין אמיתי לקראת השינוי המשפחתי.
מינימום שינויים: במידת האפשר, רצוי שלא לעשות שינויים נוספים בחייו של האח הבכור סמוך למועד הלידה, כמו גמילה מחיתולים, ממוצץ, או מבקבוק ואפילו מעבר של חדר.
ביקור בבית היולדות: חשוב לקחת את האח הבכור לביקור אצל אמא בבית היולדות. הביקור מאפשר לו לעבד את העובדה שאמא כבר לא בהריון וכשהתינוק עומד להגיע איתה הביתה מבית החולים.
גמישות והקשבה: רצוי לגלות גמישות ולהקשיב לצרכיו של האח הבכור המתקשה לוותר על בילוי במיטת ההורים בלילה כמו התינוק, ולפתוח את הראש ואת הלב לשינויים שיאפשרו לכולם להרגיש טוב יותר.
שיתוף הבכור בקניות לתינוק: שיתוף כזה עשוי להעניק לו תחושה שדעתו נחשבת והיא משמעותית.
ביטוי לרגשות השלילים: חשוב לתת מקום לרגשות האח הבכור, אך גם להציב לו גבול שיגן עליו מפני גילוי תוקפנות וישמור על ביטחונו של האח הקטן.
חיזוקים חיוביים: כאשר האח הבכור מגלה נדיבות או חיבה לתינוק, מומלץ לחזק אותו על כך.
זמן אינטימי: למרות שהתינוק החדש צריך נוכחות אינטנסיבית של ההורים, חשוב לייצר זמן רק של אבא או של אמא עם האח הבכור בנפרד.
הבכור עדיין ילד: חשוב לתת לבכור להישאר ילד. זה לא התפקיד שלו להוות דוגמא לאחיו. התפקיד החשוב הזה נשאר באחריות ההורים.
קשובים לרגרסיה: אם מתפתחות התנהגויות רגרסיביות, למשל אם תהליך הגמילה הושלם, אך הבכור חזר לעשות את הצרכים בתחתונים, רצוי לדבוק בגמילה, למעט כאשר מדובר במוצץ אצל ילד בין שנתיים לערך, מכיוון שהמוצץ מסייע לו להירגע.
מתנת הלידה: חשוב שנזכיר לעצמנו כל העת כי למרות הקשיים המלווים את קליטתו של האח החדש הרי מדובר במתנה הטובה ביותר שנוכל לתת לילדינו.
ד"ר רמי רחמים הוא פסיכולוג קליני ומרצה בכיר לפסיכולוגיה, הקמפוס האקדמיה אחוה.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.
