כף רגל סוכרתית והטיפול בה

(0)
לדרג

ד"ר יוסף סטראזשינסקי מצליח לרפא פצעי כף רגל סוכרתית ולמנוע כריתות באמצעות גישה הוליסטית, טיפול משולב המותאם פרטנית לחולה ומעקב מתמשך. צרכנות רפואית

מאת: מערכת zap doctors

עם העלייה בשכיחות של מחלת הסוכרת, תסמונת כף הרגל הסוכרתית, הנמנית על סיבוכי הסוכרת, הופכת גם היא לבעיה נפוצה יותר ויותר ומאיימת על איכות חייהם של החולים. ד"ר יוסף סטראזשינסקי, פרופסור חבר ברפואת משפחה ומנהל מרכז ווסקולרי לרגל סוכרתית ברעננה, אומר שיותר ממחצית קטיעות הרגליים בעולם הן על רקע של סוכרת. ביותר מ-70% מהמקרים של קטיעה, המצב התחיל כפצע שהתפתח עד לנמק או דלקת. בישראל יש 1,500 קטיעות בשנה אצל סוכרתיים, מתוכן 1,000 על רקע תסמונת רגל סוכרתית.

כשהדם לא מגיע

כיצד מתפתחת התסמונת? ד"ר סטראזשינסקי מסביר שהמקור לסיבוך הוא ניוון באספקת דם לכף הרגל. בשל הסוכרת, חלה ירידה בכמות הדם שמגיע לרגל ומזין את הרקמות. ישנה גם פגיעה בהחזרה של דם מהרגל אל המערכת. כל זה מוביל לפציעה של העור, ומכיוון שאספקת הדם לקויה, הפצע קשה לריפוי. הריפוי, מסביר סטראזשינסקי, מחייב אספקה סדירה של דם וחומרי הזנה אל האזור. כאשר החולה מקבל אנטיביוטיקה לטיפול בפצע, גם הגעת האנטיביוטיקה למקום מוגבלת מפני שהיא תלויה באספקת הדם. אם, למשל, אזור הפצע מקבל רק 50% מאספקת הדם הנורמלית, בהתאם כמות האנטיביוטיקה שתגיע אליו תהיה רק 50% מהמינון. לא ניתן לפצות על החסר על ידי העלאת המינון, מפני שהאנטיביוטיקה מגיעה עם מחזור הדם לכל חלקי הגוף ועלולה לפגוע בכבד, בכליות ובאברים אחרים.

ד"ר סטראזשינסקי מוסיף: "סוכרתיים נוטים לפתח מה שמוכר כנוירופתיה סוכרתית, מצב שבו העצב, שבמצב רגיל שולח אותות מכף הרגל אל המוח, הופך רגיש פחות, מה שגורם לירידה ביעילות פעולתו. העצב שולח פחות אותות, והחולים לא מרגישים את כף הרגל". החולים, אם כן, אינן מודעים לפגיעות, אינם מטפלים בהן, והתוצאה היא זיהום והחמרת מצב הפצע.

ד'"ר סטראזשינסקי מצליח במרפאתו למנוע אחוז גבוה ממקרי הכריתה הודות לשימוש בכל השיטות האפשריות היום ועל ידי התאמה אישית של הטיפול לכל מטופל. "אנחנו לא עובדים לפי 'תפריט', אלא מתכננים את מסלול הטיפול באופן פרטני. אם אנחנו רואים שמשהו לא עובד כמו שצריך, אנו מנסים לשנות את סוג התרופה או המינון", הוא מסביר. חולה שמתקבל לטיפול, הוא כזה שיש תקווה להציל את כף הרגל שלו. "היו חולים שאמרתי להם שזה מאוחר מדי או שאנחנו לא מטפלים במצב שלהם. אפילו עם זה עדיין יש לנו 20% כישלון. יש לנו 20% כישלון ו-80% הצלחה", מספר ד"ר סטראזשינסקי. "בממוצע אני מצליח להעריך אחרי שלושה-ארבעה שבועות אם יש סיכוי לשיפור". סטראזשינסקי מקפיד לעקוב אחר החידושים בתחום ריפוי הפצעים, הוא חבר האגודה האירופאית לטיפול בפצעים (EWMA - European Wound Management Association) ומשתתף בכנסים שמתקיימים במסגרתה. הוא מביא אל מרפאתו את החידושים שאליהם נחשף ומנסה אותם.

טיפול משולב

הטיפול מתחיל בסקירה של כל ההיסטוריה הרפואית של החולה, בדיקות שעבר והפנייה לבדיקות נוספות אם יש צורך בכך. אם יש צורך בהתערבויות כמו צנתור, החולה יופנה לקבלתן. ד"ר סטראזשינסקי, שאינו שייך לקופת חולים, אומר שלרוב הוא זוכה לשיתוף פעולה עם רופאי המשפחה מהקופות.

לטיפול המשולב מספר מרכיבים. אם מדובר בזיהום, ד"ר סטראזשינסקי בודק איזו בקטריה מחוללת אותו ומתאים את סוג האנטיביוטיקה. לאחר מכן הוא בודק אם הזיהום נרפא ואם אין זיהום שנגרם על ידי בקטריה אחרת. שלב זה עוזר בהפחתת הדלקת. בנוסף, משתמשים במרפאה בגז אוזון על מנת להילחם בזיהום באופן חיצוני. טיפול חיצוני אחר שנעשה בו שימוש הוא משחות רפואיות עשירות בוויטמינים ובמינרלים שחלקן, לפי הצורך, מכילות גם אנטיביוטיקה. המשחות נועדו לסייע בבנייה מחדש של הרקמה הפגועה. למשחות יש כמה גרסאות והן מותאמות למצב החולה.

במרפאה נעזרים גם באינפוזיות עם תרופות ממשפחת הווסודילטורים (vasodilators) שמרחיבות את כלי הדם. ד"ר סטראזשינסקי אומר שתרופות כאלה ניתנות גם בבתי חולים, אבל שם הן יותר חזקות מהסוג שמשתמשים בו במרפאתו, כך שהחולים צריכים להישאר תחת השגחה בבית החולים לשבוע עד שלושה שבועות, ואילו במרכז הווסקולרי לכף רגל סוכרתית הם יכולים לשוב לשגרה אחרי הטיפול. בנוסף לתרופות, יש באינפוזיה ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו שנדרשים לבנייה מחודשת של הרקמות. דבר נוסף שמייחד את עבודתו של ד"ר סטראזשינסקי הוא שיתוף פעולה עם כירורג מומחה לאורתופדיה. במקרים מסוימים, כאשר באים חולים שנאמר להם שיצטרכו לעבור כריתה מלאה של כף הרגל, סטראזשינסקי ועמיתו מבצעים כריתה חלקית מינימלית ומנסים לשמר את יתר כף הרגל.

ד"ר סטראזשינסקי סבור שטיפולים כמו שהוא מספק אינם ניתנים בבתי החולים מפני שאין להם מספיק כוח אדם ואולי גם אין להם את התרופות הנדרשות. "לדעתי", הוא אומר, "קל להם יותר לכרות מאשר לנסות להציל את כף הרגל. זאת דעתי האישית".

יחד עם שני פרמדיקים, סטראזשינסקי מטפל בכ-500 חולים בחודש, כשכל טיפול נמשך 60-45 דקות. חלקם מגיעים פעמיים-שלוש בשבוע, אחרים אחת לשלושה חודשים. לאחר שהפצע נרפא, החולה נשאר בקשר עם המרפאה, למעשה לכל החיים, לצורך מעקב. סטראזשינסקי מציין שדיאטה מתאימה הכרחית לשימור תוצאות הטיפול. הוא אומר שבארץ אין סטנדרטיזציה של דיאטה מומלצת לסוכרתיים והחולים שמגיעים אליו מדווחים על המלצות שונות זו מזו. הוא ממליץ על הסטנדרט האמריקאי ומספק ייעוץ תזונתי. לדבריו באמצעות תזונה אפשר להוריד משמעותית את מינון האינסולין, דוגמה לכך היא מטופלת שלו שהצליחה תוך שמונה חודשים לרדת מ-198 יחידות אינסולין ל-48 יחידות בלבד. העיקרון הוא טיפול הוליסטי שכולל התייחסות לאוכל, תרופות וסגנון עבודה, בנוסף לריפוי מקומי של הפצעים.

בואו לדבר על זה בפורום כף רגל סוכרתית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום