חיסון שפעת החזירים: כל האמת

(0)
לדרג

בתגובה לפרסומים נגד חיסון שפעת החזירים, פרופ' דן אנגלהרד מגיב: השפעת מסוכנת ומאיימת, והחיסון יעיל, בטוח ומומלץ מאד

מאת: פרופ' דן אנגלהרד

בעקבות מכתבי השרשרת, פרסומים ופניות אישיות ולאור דיסאינפורמציה ומידע שגוי שהופץ לציבור, החלטתי לתת תשובה מקצועית ואמינה לנקודות שהועלו. עמדתי המקצועי ועמדות חברי בצט"מ (צוות טיפול במגיפות) מבוססת על שילוב של ספרות מקצועית מחקרית המתפרסמת לאחר בקורת מקצועית קפדנית, על שיקול דעת של רופאים מומחים ויועצים עתירי ניסיון בתחום הרלבנטי, וכן על נתונים המתפרסמים על ידי הנציגים המוסמכים של המדינות והארגונים בעולם. זאת בניגוד לקטעי מידע וציטוטים חלקיים המבוססים בעיקר על פרסום שמפיצים מתנגדי החיסונים. מרבית הפרסומים מגיעים מקבוצות המתנגדות באופן אידיאולוגי לכל סוג של חיסון, כולל לחיסוני השגרה בפעוטות.

להלן התייחסותי למכתב השרשרת שיועד אלי והופץ בשמה של ד"ר דייזי שטרן:

טענת הכותבת:

הנתונים הסטטיסטים המוצגים על-ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) וגופי פיקוח אחרים מעוותים באופן חמור. מספר מקרי המוות המוכחים בגין שפעת החזירים הוא קטן בהרבה מהמדווח בתחילה.

העובדות:

המציאות היא הפוכה - מספר מקרי המוות בפועל גבוה ממה שדווח. ישנם חולים שנפטרו משפעת החזירים ולא דווחו כנפטרים כתוצאה ממחלה זו, שכן לא נשלח משטח לאבחון במעבדה. זה נכון במיוחד לגבי חולים שנפטרים בביתם. בכל מקרי המוות שדווחו עד כה בישראל, החולים אובחנו כחולים בשפעת החזירים בטרם נפטרו מהשפעת או סיבוכיה, והוכח בבדיקה מעבדתית כי אכן הנגיף היה בגופם.

טענת הכותבת:

נגיף שפעת החזירים הוא נגיף של שפעת מתונה. הוא קל הרבה יותר אפילו מהשפעת העונתית הרגילה, ומספר מקרי המוות הוא קטן יחסית בהשוואה לשיעורי המוות השנתיים משפעת רגילה.

העובדות:

מגיפת השפעת הנוכחית מתפשטת ברחבי העולם בקצב מדאיג. נתונים עדכניים מראים, כי התחלואה והתמותה משפעת זו שונים באופן משמעותי ביותר מהשפעת העונתית, שכן הפגיעה היא בצעירים. שיעור התחלואה באוכלוסייה עולה כבר כעת על שיא שיעור התחלואה משפעת עונתית. מספר החולים המתאשפזים ושיעור התמותה גבוהים בצורה יוצאת דופן בקרב שכבות הגילאים הצעירות. אמנם בקרב רוב החולים המחלה היא קלה, תחלואה קשה ותמותה מופיעות בעיקר בקרב אנשים בעלי גורם סיכון, אך גם בקרב אנשים צעירים ובריאים לחלוטין. מרבית המקרים של התחלואה הקשה בישראל, כמו-גם מקרי התמותה, הם מקרים שניתן למנוע באמצעות חיסון. כמו-כן, פנדמיות קודמות של שפעת הדגימו פוטנציאל להחמיר עם הזמן, ותיתכן הופעה של גלים נוספים, חמורים יותר.

טענת הכותבת:

עונת החורף בחצי הכדור הדרומי חלפה ללא כל קטסטרופות גדולות. עונת השפעת כבר הגיעה לשיאה בארה"ב.

העובדות:

בחצי הכדור הדרומי המחלה הגיעה בשלב מאוחר, וזו אחת הסיבות לכך שבשלב הראשון המחלה לא הייתה חמורה במיוחד. בהמשך מאות חולים נפטרו מהמחלה, ובעיקר אנשים צעירים ובריאים בכל מדינות חצי הכדור הדרומי. המחלה טרם הגיע לשיאה בארה"ב והיא ממשיכה להתפשט שם בקצב מהיר ביותר. בישראל, רק עתה החלה מגמה של עלייה בתחלואה, כך שקיימת חשיבות לחסן את האוכלוסייה ולמנוע את מרבית מקרי התחלואה והתמותה. יש לציין כי באוקראינה מדווח כעת גל של תחלואה חריגה עם כ-200 מקרי תמותה משפעת החזירים בתקופה קצרה, כך שברור שהמגיפה נמשכת.

טענת הכותבת:

קיים חיסון שלא מכיל אף אחד מהאדג'ובנטים או תימרוסל. חיסון זה נמצא בשימוש על 250 אלף חיילים גרמניים.

העובדות:

מרבית החיסונים המסופקים למדינות אירופה מכילים אדג'ובנט ותיאומרסל. הנושאים הללו נבחנו לעומק על ידי הרשויות באירופה, ועל ידי מומחים מהעולם ומישראל. קיים חיסון נוסף ללא אדג'ובט (לא החיסון שהוזמן על-ידי מדינת ישראל), הנמצא בשימוש בחלק ממדינות אירופה. חיסון זה מורכב מנגיף שפעת שלם ושונה באופן מהותי מבחינת הרכבו ותהליך הייצור משאר החיסונים. לגביו קיים ניסיון מועט ביותר ולכן המידע לגבי בטיחותו ויעילותו נמוך בהשוואה לשאר החיסונים.

אדג'ובנט הינו מרכיב שמתוסף לחיסון על מנת להגביר את התגובה החיסונית של הגוף, ובכך להגביר את יעילות החיסון בהגנה מפני המחלה תוך שימוש בכמות אנטיגן (החומר החיסוני) קטנה יחסית. החיסון כנגד שפעת החזירים אינו מכיל נגיפים שלמים חיים-מוחלשים, אלא חלקי נגיף מומת בלבד. על כן, דרוש לו הוספת אדג'ובנט על מנת לסייע ביצירת התגובה החיסונית הרצויה. אדג'ובנטים מוספים לרוב החיסונים הניתנים בשגרה. האדג'ובנטים שנכללו בחיסונים כנגד שפעת החזירים נבדקו באלפי מתנדבים בניסויים קליניים לפני רישומם ואישורם, והם נמצאו כיעילים ובטוחים.

היות שניסויים אלו כללו מעט (באופן יחסי) משתתפים מתחת לגיל שלוש, ולא כללו כלל נשים הרות, הרי שעל מנת להחמיר בכללי הזהירות במתן החיסונים, בישראל הוחלט שנשים
הרות וילדים עד גיל שלוש יחוסנו בחיסון שאינו מכיל אדג'ובנט, שהוא הדומה ביותר לחיסון השפעת העונתי הנהוג אצלנו. זאת עד שיהיו נתונים במדינות באירופה ובקנדה, שם כן ניתן חיסון הכולל אדגו'בנט גם לנשים הרות ולילדים מתחת לגיל שלוש. בנוסף, בשנים האחרונות נמצאים האדג'ובנטים הללו בשימוש קליני נרחב, ומיליונים רבים קבלו אותם.

יש לציין עוד כי אדג'ובנטים אחרים (בעיקר על בסיס אלומיניום) נמצאים בשימוש נרחב גם בחיסונים אחרים. לשימוש באדג'ובנט מספר יתרונות:

1. הוא מאפשר שימוש בפחות אנטיגן וכתוצאה מכך מאפשר ייצור בכמות גדולה יותר שייתן מענה מהיר יותר לחיסון האוכלוסייה.

2. התגובה החיסונית לחיסון עם אדג'ובנט היא טובה יותר (החיסון יעיל יותר).

3. חיסון עם אדג'ובנט עשוי להיות יעיל גם במידה שנגיף השפעת יעבור שינוי חלקי.

תרכיב החיסון מכיל תיאומרסל כחומר משמר. הוספת החומר המשמר מסייעת לשמור על סטריליות החיסון ולמנוע זיהום של התרכיב לפני הזרקתו. החומר המשמר תיאומרסל,
המכיל תרכובת של כספית, הינו שכיח בתרכיבי חיסון, ובטיחותו בכלל, ובטיחותו בילדים בפרט, נבדקה על ידי גורמים רשמיים בעולם. יש לציין כי כספית מצויה בדגים
אותם אנו אוכלים, דג טונה ואחרים. סקירות עדכניות של הרשות האירופיות (EMEA) והאמריקאית (Institute of Medicine) אינן מצביעות על קשר בין חיסון בחיסונים
המכילים תיאומרסל לבין הפרעות התפתחות נוירולוגיות.

היות ובשאר החיסונים בארץ ובארצות שונות לא מקובל להשתמש בתיאומרסל, נערכו ארבעה דיונים בהשתתפות מומחים בתחומים שונים: בריאות הציבור - חיסונים, רפואת ילדים, מחלות זיהומיות וטוקסיקולוגיה. מסקנות הצוות היו כי התיאומרסל מכיל כספית ברמה מזערית שנמצאת מתחת לרמה המותרת לצריכה במזון וכי בטוח להשתמש בו. אישורים
דומים התקבלו במדינות אחרות בעולם.

טענת הכותבת:

סקוואלין הוא חומר מאד רעיל למערכת העצבים ויכול לגרום לתגובות אוטו-אימוניות חמורות, לרבות מוות.

העובדות:

אין כל בסיס מדעי לטענה זו. האדג'ובנט בתרכיבי החיסון שנרכשו על-ידי משרד הבריאות מכילים חומר בשם squalene - זהו חומר שומני ממקור טבעי, אשר נבדק לעומק במשך שנים רבות, והוכלל בתרכיבי חיסון שונים המשמשים לחיסון, כולל חיסוני שפעת עונתית. אחד החיסונים מסוג זה כנגד שפעת ניתן החל משנת 1997ליותר מ-40 מיליון בני אדם. בטיחותו של חומר זה נבחנה ונמצאה תקינה.

טענת הכותבת:

ריכוז הסקוואלין בשני התרכיבים, הפנדמריקס והפוצטריה, הוא פי חצי-מיליון עד מיליון יותר מריכוזו בחיסון האנתרקס שניתן לחיילי ארה"ב בשנת1991 , שבא לידי ביטוי באופן רציני בסינדרום מלחמת המפרץ. סבלו ממנו מאות אלפי חיילים, בהם כמה אלפים שמתו. המשך חיסונם של חיילי ארה"ב ללא רישום גרם לפגיעות קשות ואף מוות בקרב אלפי אנשים. צה"ל גם כן לקח חלק לאחרונה בניסוי בלתי חוקי של חיסון האנתרקס על 716 חיילים ישראלים שלא חשדו בדבר. מתן חומרים רעילים על-ידי ממשלות ארה"ב וישראל אינו חדש.

העובדות:

מעולם לא הוכח כל קשר בין סינדרום מלחמת המפרץ וחיסון האנתרקס, שבו ניתן חיסון עם אדג'ובנט אחר (אלומיניום). האמירה שאלפים נפטרו מהחיסון איננה נכונה מבחינה עובדתית. לגבי האמירה לפיה ממשלות ארה"ב וישראל נתנו חומרים רעילים - לא לכבודי להגיב על לעז זה.

טענת הכותבת:

מסע החיסון המיותר נגד שפעת החזירים בשנת 1976 גרם למקרים רבים של ג'יליאן-באר, כמה מהם בלתי הפיכים. אז, כמו היום, אנשים לא דווחו על הסיכון הפוטנציאלי הכרוך עם לקיחת חומרים רעילים מאד אלו.

העובדות:

הסיבה המדויקת להופעת התסמונת ג'יליאן ברה לא נמצאה. יש להדגיש כי החיסון שניתן בשנת 1976 שונה באופן מהותי מהחיסון הניתן כיום, אשר מיוצר בתהליכי ייצור טכנולוגיים מתקדמים, בטוחים ומבוקרים. כיום מדובר בחיסון שונה מזה הניתן בעבר. השכיחות הרגילה של מחלה זו באוכלוסייה (ללא קשר לחיסון), בתקופת החורף מוערכת בכ-1 למיליון.

טענת הכותבת:

פנדמריקס בקושי נוסה על ילדים בכלל ונאסר לשימוש בקרב ילדים מתחת לגיל 18 בשוויץ בשל חוסר במידע קליני.

העובדות:

שני החיסונים הניתנים כעת בישראל (פנדמריקס ופוסטריה) מבוססים על אב-טיפוס של חיסון שפותח במשך למעלה מ-5 שנים ואשר נבדק ונמצא יעיל ובטוח בקרב כל קבוצות הגיל. החיסון פנדמריקס נוסה בילדים מעל גיל 3 שנים אבל לא נוסה על ילדים מתחת לגיל 3 ולכן הוחלט בישראל לחכות לחיסון אחר, הדומה לחיסון השפעת העונתית. יש לציין כי כמעט כל מדינות אירופה נותנות את החיסונים גם לילדים קטנים.

יש להדגיש כי בשבועות האחרונים ניתן חיסון זה ליותר ממיליון מתחסנים באירופה בכל הגילאים ונמצא בטוח. החיסונים לשפעת החזירים שנרכשו על ידי מדינת ישראל, ושניתנים כיום במסגרת מבצע החיסון, עברו את כל תהליכי הרישוי המתחייבים, והם רשומים, מוכרים ומאושרים לשימוש על ידי סוכנות התרופות של האיחוד האירופי.

טענת הכותבת:

בשל טכניקת הרקומביננט המשמשת בייצור חיסונים אלו קיים סיכון משמעותי שהחיסון עצמו יוביל למגפה רצינית הרבה יותר, כאשר יחבור לנגיפים אחרים הנמצאים בקהילה.

העובדות:

החיסון הניתן בישראל הינו מומת וכולל חלקיקי נגיף בלבד. נגיף זה, היות שאיננו חי, איננו יכול לעבור כל "ערבוב" עם נגיפים אחרים.

לסיכום, החיסון יעיל, בטוח ומומלץ מאד.

פרופ' דן אנגלהרד הוא מנהל מחלקת ילדים ומומחה למחלות זיהומיות בביה"ח הדסה עין כרם.

בואו לדבר על זה בפורום שפעת החזירים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום