האם ניסיון מונע סיבוכים?

מחקרים בעבר הראו כי בבתי חולים אקדמיים, מתמחים המצויים בתחילת התמחותם בהרדמה מביאים עמם מדי שנה עלייה בשיעור הסיבוכים במהלך פעולות ניתוחיות, תופעה אשר זכתה בארצות הברית לכינוי 'תופעת יולי' (July Phenomenon), וזאת על שם החודש בו מתחילה שם השנה האקדמית. ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Society of Anesthesiologists, עולה כי תופעה זו הינה בלתי תלויה במידת ניסיונו הקליני של הרופא המתמחה.

החוקרים מצאו עלייה מוחלטת של כ-21% בשיעור האירועים הבלתי רצויים במהלך פעולות ההרדמה בחודש הראשון של השנה האקדמית (חודש יולי כאמור בארה"ב, פברואר באוסטרליה, ואוקטובר בשוויץ) בהשוואה לחודש האחרון שלה. לדבריהם, רופאים מתמחים בשנתם הרביעית או החמישית להתמחות היו בעלי סיכון דומה לעשות שגיאות כמו אלו בשנתם הראשונה. אין די בלהיות רופא טוב, טוענים החוקרים, יש גם להכיר את סביבת עבודתך ולפעול היטב כשותף בארגון בו אתה עובד.

המחקר נערך במרכז רפואי אקדמי גדול במלבורן, אוסטרליה, ובו ביקשו החוקרים לבחון רטרוספקטיבית נתונים מ-19,560 פעולות הרדמה להיארעותם של אירועים בלתי רצויים. הפעולות שנכללו בניתוח בוצעו בידי מתמחים בהרדמה בשנה הראשונה עד החמישית להתמחות באותו מרכז. החוקרים מסבירים כי במדינתם נהוג בקרב מתמחים ותיקים לפתוח 'דף חדש' ולהתחיל את השנה בבית חולים אחר בעת התמקצעותם.

החוקרים ביצעו השוואה של האירועים הבלתי רצויים אשר התרחשו במהלך החודש הראשון של הרופאים המתמחים בבית החולים לאלו שהתרחשו במהלך 11 החודשים הנותרים, כשחודש מספר 12 נקבע כנקודת הייחוס. כמו כן, ביצעו תקנון למשתנים כגון מגוון החולים, סוג הניתוח, תחלואות נלוות ומאפייני פעולות ההרדמה.

החוקרים מצאו כי השיעור הגבוה ביותר של אירועים בלתי רצויים היה במהלך החודש הראשון, ולאחריו חלה ירידה הדרגתית עד לחודש ה-12. שיעור זה עמד על 137 בחודש הראשון, לעומת 107 ביתר החודשים, משמע הבדל מוחלט של 21%. הם מציינים כי התופעה לא הייתה מוגבלת לחודש הראשון - גם בחודשים הרביעי והחמישי היה קיים חשש, אולם לאחריהם מספר האירועים הצטמצם וכמעט ונעלם.

לדברי החוקרים, האירועים הבלתי רצויים השכיחים ביותר שנרשמו כללו יתר לחץ דם, תת לחץ דם והיפותרמיה. לעומת זאת, האירועים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לרדת בתכיפותם (באחוז הירידה) היו הנדירים יותר, ובהם פגיעות בעצבים מרכזיים והיקפיים (82%), חימצון לא מספק של החולה (66%), הקאות או אספירציות בחדר הניתוח (53%) וכשלים טכניים בצנרור קנה הנשימה (49%).

מומחה בתחום טוען כי איננו מופתע מן הממצאים. לדבריו, מידת הכרת הציוד, התרופות בהן נעשה שימוש והשגרה המחלקתית הינן מרכיבים חשובים במידה שווה בלימודו והתמחותו של הרופא. המחקר הנוכחי מדגיש לטענתו את הצורך בהכנה קפדנית, תדרוך מראש ופיקוח על רופאים מתמחים חדשים.

המומחה מוסיף כי הסיכון המוגבר לסיבוכים קשור לא רק לתחילת השנה האקדמית, כי אם גם לחגים ומועדים, וזאת בהתבסס על מחקר נוסף מבית החולים בו הוא עצמו עובד.

כפתרון אפשרי לבעיה, מציע המומחה את השימוש ב'צל' - הצמדת כל מתמחה חדש לאחד המנוסה בבית החולים, אם כי הוא מכיר בכך שמגבלות כוח אדם ואילוצי זמן הופכים גישה זו לאתגר רציני. החוקרים מסכימים עם עמדתו זו, אולם מציינים כי גישה זו כבר מבוצעת במרכזם, שם ישנו פיקוח של אחד לאחד עבור כ-80% מן המתמחים החדשים. לדבריהם, לא ניתן הרי לפקח על כולם, אולם יתכן ויש להגביר את כוח האדם עם תחילת השנה האקדמית.

הכתבה באדיבות מערכת e-Med.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה ומשפט.