נסיעה טובה - עצות למטיילים

(0)
לדרג

אתם יוצאים למסע של חייכם, רק אל תשכחו שמחכים לכם בבית. כדי לחזור בריאים ושלמים, לפניכם עשר המלצות לטיול ולהכנות שלפניו

מאת: ד"ר אבי יצחקי

לפני שאתם אורזים וטסים, הקדישו זמן להכנות שיסייעו לכם לשמור על הבריאות במהלך הטיול ולמנוע מצבי חולי לא נעימים או בלתי הפיכים. לפניכם עשרה טיפים לדרך.

^^1. תזכורת לקראת המסע:^^

אתם עומד לראות נופים חדשים ולפגוש אנשים מעניינים. אתם גם עומדים לפגוש חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים שמערכת החיסון שלכם לא פגשה בעבר. השקעתם בתכנון המסע זמן וכסף, רכשתם כרטיס טיסה וציוד יקר. אל תשכחו את הסיכונים הבריאותיים - אמא רוצה לראות אתכם חוזרים בריאים.

^^ 2. חיסונים:^^

חיידקים וטפילים המצויים באזורים אקזוטיים עלולם לסכן את בריאותכם. חיסונים מתאימים יכינו את מערכת החיסון שלכם למפגש עם מיקרואורגניזמים שלא נמצאים בסביבת מגוריכם הרגילה ויספקו את ההגנה המתאימה כנגדם. חיסונים יכולים למנוע מחלות מסכנות חיים, כמו דלקת כבד זיהומית (צהבת), טיפוס הבטן, קדחת צהובה, פוליו וקדחת המוח היפנית.

^^3. מלריה:^^

מחלה הנגרמת על ידי טפיל החודר לגוף באמצעות עקיצת נקבת יתוש האנופלס. לאנשים שחיים באזורים טרופיים יש הגנה חלקית כנגד הטפיל, לעומת המטיילים המגיעים לאזורים אלו ופגיעים יותר. ישנם ארבעה סוגים של טפילי מלריה. באזורי עולם שונים הם פיתחו עמידות כלפי חלק מהתרופות שבהם משתמשים למניעה. הרופא במרפאת המטיילים ימליץ על הטיפול המתאים לאזור שבו אתם עתידים לשהות. בדרך תפגשו מטיילים לא מעטים שיאמרו, "עזבו, אני לא לוקח כלום", יספרו לך על חבר שלהם שחלה במלריה למרות שלקח טיפול למניעה, ויפטמו אתכם בסיפורים אודות הסכנות הטמונות בתרופות למניעת מלריה (נשירת שיער ועוד תופעות לוואי מזוויעות). לידיעתכם: כל שנה נדבקים במחלה כ-300,000 איש ולפחות מיליון איש מתים ממנה! שמרו על בריאותכם והקפידו על טיפול מונע באזורים נגועים במלריה.

^^4. זיהומים של דרכי העיכול:^^

מתבטאים בשלשול, כאבי בטן והקאות. זיהומי המעי מהווים את המחלה הזיהומית הנפוצה ביותר בקרב המטיילים. קיימים חיסונים כנגד חלק מהמחוללים, כמו חיידקי סלמונלה או כולרה, אך לא ניתן למנוע את התופעה רק על ידי חיסונים. את הסיכון ניתן להפחית על ידי התנהלות נכונה, בעיקר בהקשר לצריכת מים ומזון. למרות כל אמצעי הזהירות, לא ניתן למנוע לחלוטין אפיזודות של זיהומי מעיים. ברוב המקרים מדובר באפיזודות קצרות שמסתיימות תוך יומיים-שלושה ללא טיפול, וכל מה שהמטייל צריך זה לנוח, להרבות בשתייה עם תוספת מלחים למזון. לעיתים הזיהום עלול להתארך או להסתבך עם הקאות, חום או דם בצואה, ואז רצוי להתייעץ עם רופא. באזורים נידחים אתם עלולים להתקשות למצוא מרכז רפואי או רופא; במרפאת מטיילים יציידו אתכם בטיפול אנטיביוטי למקרים כאלו.

^^5. מים:^^

בארצות רבות בעולם השלישי תשתיות מי השתייה אינן מופרדות היטב מתשתיות הביוב, וכתוצאה מכך המים בברזים אינם ראויים לשתייה. במקומות אלו מומלץ לשתות אך ורק מבקבוקים סגורים. אם ברצונכם לשתות מים מברז, יש להרתיחם תחילה. כלל זה חל גם על צחצוח שיניים, אולם אין סכנה ברחצה במי ברז. חשוב לדעת שקרח מורכב בדרך כלל ממי ברז ושחיידקים יכולים לשרוד טמפרטורות נמוכות הרבה מתחת לאפס, לכן יש להתייחס לקרח כאל מי ברז.

^^6. מזון:^^

כל מזון יכול להכיל חיידקים או טפילים וכתוצאה להוות מקור לזיהומי מעי. מזון בטוח הוא כזה שעבר עיבוד בחום (בישול, אפייה, צלייה, טיגון). עדיף לאכול אותו בעת שהוא מוגש חם. ירקות ופירות שלא עברו טיפול בחום יש לקלף.

^^7. יתושים:^^

היתושים הם האויב השני שלכם. תזונתם היא הדם והם עוקצים כדי לשרוד. בעת העקיצה הם עלולים להעביר מספר רב של מחלות שחלקן מסוכנות. לחלק מהן, כמו קדחת המוח היפנית, יש חיסון, לחלק אחר, כמו המלריה, יש טיפול מונע, יש כאלו, כמו קדחת דנגי, שכנגדן אין לא חיסון ולא טיפול מונע. בכדי להפחית את הסיכון לחלות באחת מהמחלות הללו, אנחנו משלבים חיסונים, טיפול תרופתי מונע וכן מתמקדים בטכניקות למניעת עקיצות: ביגוד מתאים, רשתות, כילות וחומרים דוחי יתושים.

^^8. תאונות:^^

רוב הפגיעות במטיילים לא קורות עקב מחלות זיהומיות, הם נפגעים מתאונות, טביעה, סיבוכים של סמים. כל אחד מבין שמסוכן לנהוג על כלי רכב דו גלגלי אם לא הוכשר לכך, שאין לנהוג לאחר צריכת אלכוהול, שניתן להידבק באיידס ממגע מיני לא מוגן או מפירסינג, שנהר שוצף עלול לגרום למוות מטביעה ושבתוך ג'ונגל קשה לנווט. בכל פעם שיצר ההרפתקנות גורר אתכם למשהו מסוכן, הפעילו את השכל הישר וזכרו שפיקח לא נכנס למצב שחכם יודע איך לצאת ממנו.

^^9. מחלת הגבהים:^^

עלולה להופיע 6-1 שעות לאחר עלייה לגובה. המחלה יכולה להתבטא בכאבי ראש, חוסר תיאבון, בחילה והקאות, הפרעות שינה, חולשה ועצבנות. המחלה עלולה להחמיר עם התפתחות של בצקת בריאות ובמוח ולהסתיים במוות. דרכים למניעת מחלת גבהים: עצרו את הטיול בגובה 3,000-2,000 מטר למשך שניים-שלושה לילות כדי למנוע מחלת גבהים. אם לא ניתן למנוע הגעה ישירה לאזור גבוה, יש להימנע ממאמצים, ארוחות כבדות ושימוש באלכוהול לאחר ההגעה. מטיילים שמתכננים עלייה מהירה לגבהים מעל 3,000 מטר, צריכים לשקול טיפול מונע עם תרופה מתאימה (יש להיוועץ עם רופא או עם רופא במרפאת מטיילים). מטיילים שמתכננים לטפס לגובה רב מאוד, זקוקים לתקופות של התאקלמות הדרגתית באזורי גובה שונים.

^^10. טיפול 10,000 לפני הנסיעה:^^

הכינו את עצמכם לשהייה באזורים שבהם שירותים רפואיים בסיסיים אינם קיימים. ביקורת אצל רופא השיניים לפני הטיול יכולה למנוע, תארו לעצמכם, שן כואבת במעבה האמזונס. אל תוותרו על ביקור במרפאת מטיילים לפני המסע. במרפאת מטיילים נמצא רופא שמתמחה בתחום של הכנת הנוסעים לקראת אפשרות של מפגש עם מחלות זיהומיות שאינן שכיחות באזורים שלנו. במרפאה תקבלו את החיסונים הנדרשים לאזור שאליו אתם נוסעים, מרשמים לתרופות למניעת מלריה לאותו אזור ספציפי, מרשמים לאנטיביוטיקה לטיפול עצמי בזיהומים שכיחים בקרב מטיילים, וכן תקבלו הרצאה לגבי הסיכונים הבריאותיים השונים ודרכי המניעה שלהם.

ד"ר אבי יצחקי הוא פנימאי, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל מרפאת מטיילים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת מטיילים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום