סיוע פסיכולוגי לספורטאים

(0)
לדרג

אימון מנטלי: פסיכולוג ספורט מאפשר לספורטאי להתמודד עם רמות לחץ גבוהות ומסייע לו לקבל החלטות בצורה שקולה ונכונה

מאת: מיכל יערון

ליווי פסיכולוגי יכול לסייע לספורטאים להגיע לניצחון המיוחל. אולם האם כל ספורטאי צריך פסיכולוג? ישנם ספורטאים שצריכים את התמיכה דווקא בתחילת דרכם, ואילו אחרים מעדיפים ליווי פסיכולוגי רק לאחר שהגיעו להישגים מרשימים, או להפך - רק אחרי נכשלו.

שאלות אלו ורבות אחרות עולות תוך כדי הליווי הפסיכולוגי בתחום הספורט. באגודות ספורט רבות בחו"ל מובן מאליו שהפסיכולוג הוא חלק אינטגרלי מהצוות המלווה. בארץ הנושא פחות מוכר ועדיין שנוי במחלוקת. חשוב לזכור כי הליווי הפסיכולוגי תלוי במספר רב של גורמים ואי אפשר להחיל כלל יחיד על כל הספורטאים, ומכאן גם שאין תשובה אחת נכונה המתאימה לכולם.

טיפול מונע

ספורטאים, ככל בני האדם, מגיבים ללחץ, לתסכול, לאכזבות ולמשברים. התגובה תלויה בגורמים רבים, כמו אישיות הספורטאי, סוג הספורט, מידת המחויבות לספורט, תמיכת הסביבה ועוד.

בעבר נהוג היה להגיע לפסיכולוג בזמן משבר, טרגדיה או טראומה בניסיון לתת מענה בזמן חירום עבור הנפש. תפיסה זו התנהלה באופן מקביל ובהתאמה לתפיסה הרפואית המערבית, שיש מקום לפנות לרופא במצב של משבר פיזי ויש מקום לפנות לפסיכולוג במצב של משבר נפשי. כיום עקב שינויים תפיסתיים (בין השאר בשל השפעת גישות "מזרחיות") רווחת יותר ויותר הגישה הרואה חשיבות בביקורת תקופתית ובטיפול מונע. תפיסה זו מתבטאת בין השאר בשינוי השם של גורמי הטיפול הרפואיים; כבר לא מדובר על "קופת חולים" אלא על "שירותי בריאות". אנשים הולכים לרופא כדי להיבדק ולהימנע ממחלות.

הספורטאים, על פי המלצת הרופאים, יקפידו על אורח חיים בריא, ייבדקו באופן תקופתי אצל רופא ויתייעצו עם תזונאי על מנת לשמור על חוסן פיזי ותפקוד אופטימאלי. התנהגות זו נובעת, בין השאר, מהבנה כי סטייה מאורח החיים הבריא עלולה לגרום לנזק מתמשך ולהשבית את הספורטאי לתקופות ארוכות. מבחינה מנטלית נראה כי המצב שונה. אותם ספורטאים ששומרים על אורח חיים בריא המתאים לעומס הפיזי שבו הם נתונים, לא בהכרח שומרים על אורח חיים בריא מנטלית שיאפשר להם להתמודד עם רמות הלחץ בו הם נתונים.

כלים להתמודדות עם קשיים

הספורטאי נתון בדרך-כלל לרמות לחץ הולכות ומתגברות שיכולות לנבוע מקושי לאזן בין דרישות הספורט, כגון עומס אימונים, לחץ של תחרויות, מערכות יחסים עם מאמנים וקולגות, עייפות גופנית ואורח חיים אינטנסיבי, ובין דרישות "החיים": לימודים, בן/בת זוג וכו'. האם באמת כדאי לחכות לרגע המשבר? לא בטוח. אם ניקח לדוגמה נערה המתאמנת כבר בגיל צעיר באופן סדיר 5 יחידות אימון בשבוע ויותר בספורט אישי או קבוצתי, ייתכן שהיא נתונה בעומס כה גדול שאם נחכה עד למשבר, ייקח לה שבועות רבים להתאושש ואף לא בטוח שהיא תהיה במצב נפשי שיאפשר לה לקבל את העזרה שנציע לה. ייתכן שעדיף להתחיל בליווי מראש, בתקופה בה היא מספיק מאורגנת על מנת לקבל עזרה ולקבל כלים להתמודד במקרה שיגיע המשבר. במצב רגוע קל יותר לתת כלים להתמודדות עם תסכולים ואכזבות.

קשר טוב עם איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה ויחסי אמון שייווצרו, יקלו על הספורטאי בהמשך לקבל את תמיכתו של איש המקצוע גם בזמן המשבר - אם וכאשר הוא יגיע. הקשר עם הפסיכולוג יכול לשמש לספורטאי מקום בו הוא יכול לשתף, להשתחרר ולחוות את המציאות בצורה מקבלת יותר.

ליווי פסיכולוגי מונע יכול לצייד את הספורטאי ביכולות לחשיבה חיובית, ביכולת לדעת מתי להרפות, ביכולת לדמיין מצבים חיובים גם כאשר הוא מדוכדך ומתקשה וביכולת לקבל החלטות בצורה שקולה ונכונה.

באופן כללי, הליווי יכול להיות אישי או קבוצתי, ליווי העוסק בתכנים רגשיים או ליווי המבוסס על למידת טכניקות התנהגותיות, זיהוי מחשבות שליליות והחלפתן בחיוביות והרפיה. כל זאת בהתאם לניתוח צרכי הספורטאי ולמצבו הרגשי.

^^להלן מספר דוגמאות לליווי הפסיכולוגי/רגשי אפשרי:^^

תמיכה בספורטאים הישגיים - ליווי אישי ותמיכה רגשית ומנטלית בספורטאים, במטרה לאפשר להם למצות את מלוא הפוטנציאל, הכישורים והאיכויות המקצועיות.

תמיכה בקבוצות ספורט - ליווי קבוצתי של המאמן והקבוצה בתחומים רלוונטיים לספורט הקבוצתי, כמו עבודת צוות, שיתוף פעולה, תקשורת בין אישית, תחרותיות, כללי התנהגות בקבוצה ועוד.

עבודה מעשית עם קבוצות בני נוער: הקבוצה היא מקור לכוח והצוות התומך עושה שימוש בקבוצה ככלי לחיזוק יכולות השחקנים. שיטות כמו הרפיה, הדמיה וחשיבה חיובית מובילות את בני הנוער להציב לעצמם מטרות, לעמוד ביעדים ולהשיג הצלחה יוצאת דופן בפרק זמן קצר.

חשוב לזכור, כי האפשרויות מגוונות ותמיד ניתן למצוא דרך המתאימה עבור כל ספורטאי בהתאם לצרכיו.

מיכל יערון היא פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט.

המאמר פורסם באדיבות אתר וינגייט.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום