הורים, ילדים ומחלות החורף

איילת כבר הייתה מיואשת. היא שוב קיבלה שיחת טלפון מהגננת שבישרה לה שלבנה בן השנה שוב עלה החום. איילת נאלצת להיעדר מעבודתה לעתים קרובות עקב מחלות שונות של הילד, שכוללות בעיקר דלקות אוזניים, חום ושיעול טורדני. למרות שהיא מנסה למנוע את המחלות בכל דרך אפשרית ולשמור על בנה שלא יתקרר, הניסיונות נכשלים. בגן, לעומת זאת, ישנם ילדים בריאים, למרות שהם מגיעים בבגדים דקים גם כשקר. הוריהם מספרים בגאווה ש"הם לא חולים אף פעם".

אז מהו הסוד, האם יש נוסחה לילדים בריאים? "אין קשר בין התקררות או מחלות לבין הורה ש'מגן' על הילד באמצעות לבוש חם, חלון סגור או איסור על הילד ללכת יחף בחוץ", אומר ד"ר גל גולדשטיין, רופא ילדים בבית החולים שיבא. "אבל, תראי לי רופא שייתן לילדו ללכת יחף כשקר בחוץ", הוא מוסיף בחיוך.

"מחקרים הוכיחו כי מערכת החיסון עובדת פחות טוב בזמן שינויי טמפרטורה וכתוצאה מכך 'חוטפים' יותר וירוסים", אומרת ד"ר מיוריאל קונופניקי, רופאת ילדים ואחראית מיון ילדים במרכז הרפואי כרמל. השאלה היא, עד כמה צריך לגונן על הילדים? לדברי ד"ר קונופניקי, "כאשר לא מאווררים את הבית יש צפיפות של חיידקים. החורף בישראל לא קר מאוד ולכן צריך לאוורר את הבית". אולם ישנם מקרים שבהם נדרשת הגנה על הילד: "שטח הראש של ילד בן חודשיים גדול יחסית בהשוואה לגופו ובדרך כלל אין לו שיער. לכן, כאשר יוצאים איתו החוצה כשקר, חשוב לחבוש לו כובע צמר, כדי שהוא לא יאבד חום גוף. בגילאים מאוחרים יותר זה כבר לא קריטי," מסבירה ד"ר קונופניקי.

רועי וליזה צוק, זוג מטפלים ברפואה משלימה, מסבירים כי "לכל ילד יש חוסן פנימי משלו, שחלקו מולד וחלקו מושפע מגורמים תזונתיים וסביבתיים". לגבי חימום הגוף, לדבריהם, "ביגוד חם בחורף חיוני לבריאותו של הילד. על פי הרפואה הסינית, חשוב במיוחד לשמור על העורף והגב התחתון עטופים וחמים. דרך האזורים הללו עלולה להיכנס 'רוח קרה' ולגרום למחלה".

אז מה הפתרון מלבד פתיחת חלונות ולבוש חם כשקר בחוץ? "הרפואה המערבית טובה בטיפול במצבי חירום, אבל חלשה בטיפול בכל מצבי הביניים, כמו מחלות שחוזרות לעתים קרובות אצל ילדים", אומר ד"ר גולדשטיין. "ישנן 9-4 בדיקות שגרתיות של המערכת החיסונית, אך בדרך-כלל התוצאות יוצאות תקינות אצל רוב הילדים ולא נמצאת בעיה כלשהי".

לדברי רועי וליזה צוק, "ילדים הסובלים מהצטננויות חוזרות וליחה מרובה צריכים להימנע ממאכלי חלב, בוטנים, בננות ותפוזים (להשלמת הסידן יש לצרוך מאכלים שעשויים משקדים, אגוזים ושומשום). כמו כן, על מנת לחזק את מערכת החיסון מומלץ לצרוך מאכלים עשירים בוויטמין C ואבץ (כגון: פירות וירקות טריים, גרעיני דלעת ואגוזים)". עוד הם מוסיפים, כי "ניתן לקחת תוספי תזונה מחזקי מערכת חיסון (סמבוק שחור, פרוביוטיקה, פרופוליס, ויטמין C ואבץ)".

כל הורה מכיר את ההרגשה שהוא הולך עם ילדו לרופא בתקווה שהרופא יאבחן את הבעיה וייתן לו סירופ שיפתור אותה כמה שיותר מהר. הרופא לפעמים ממליץ שהילד ינוח בבית 4-3 ימים והכל יעבור, אך ההורה מתעקש על מרשם של תרופה כדי לקצר את זמן השהות בבית. "אני מעריץ מדינות בצפון אירופה שבהן אוסרים על הרופאים לתת אנטיביוטיקה ולכן אין שם חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה", אומר ד"ר גולדשטיין. לדבריו, "כאשר יש לילד וירוס קל או שפעת, אין טעם לתת לו אנטיביוטיקה. חשוב לנסות לתת למחלה לעבור ללא אנטיביוטיקה במידה וזה ניתן. כאשר יש חום מחכים שהוא יעבור מעצמו תוך יומיים ונותנים לילד סירופ להורדת החום. לגבי דלקת אוזניים, בעבר רופאים נתנו אנטיביוטיקה, אך על פי מחקרים, חלק מדלקות האוזניים עוברות מעצמן. רק אם יש סיבוך הרופא יחליט מה לעשות".

ככל שהילד יותר קטן וההורים פחות מנוסים, כל שיעול עלול להוות לחץ שלעתים אין לו סיבה, ואילו אדישות יתר גם היא לא תועיל למצב. ד"ר גולדשטיין אומר, כי "ככל שהילד קטן יותר ומצבו הרפואי חמור יותר, כלומר כאשר הוא נראה חולה, יש צורך לראות רופא. חשוב לדעת כי ילדים לא עושים הצגות". עוד הוא אומר, כי "כל ילד מתחת לגיל חודשיים שעולה לו החום מעל 38 מעלות - חייבים לקחת אותו לבית-חולים".

ומה לגבי הימים הרבים שהילד בבית עקב המחלה? ד"ר גולדשטיין מייעץ להורים, במקרה שהילד נדבק כל הזמן, להוציא אותו מהמשפחתון במידה וזה מתאפשר ולהיות איתו בבית או לדאוג לסידור כדי שהוא יגדל קצת ויתחזק. ניתן גם לנסות את אחת השיטות ברפואה המשלימה: "בעזרת דיקור סיני, שיאצו ושיטות נוספות, מופעלות נקודות תרפיה עתיקות המחזקות את מערכת החיסון ומעודדות את כוחות המרפא הפנימיים של הגוף", אומרים בני הזוג צוק.

אם כל העצות וההסברים לא עזרו, תתנחמו בזה שהחורף בישראל הוא 'משחק ילדים' לעומת החורף באירופה ובאמריקה.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רפואת ילדים - הלל יפה
פורום רפואה משלימה לתינוקות, ילדים ונוער