אלצהיימר: למנוע את ההתדרדרות

(0)
לדרג

מודעות לגורמי הסיכון של אלצהיימר בגיל צעיר תשמור על איכות חיים גבוהה יותר בגיל מבוגר. מקדימים תרופה למכה

מאת: אילן הלפרין ופרופ' עמוס קורצ'ין

שיטיון (דמנציה) מוגדר בדרך כלל ככשל בזיכרון המתלווה לכשלים קוגניטיביים נוספים, המהווים התדרדרות ממצב קודם. המחלה המזוהה ביותר עם שטיון היא מחלת אלצהיימר. זוהי מחלה ניוונית הגורמת תחילה לפגיעה בזיכרון ובהמשך לפגיעה בתפקודים אינטלקטואליים של למידה ושיקול דעת.

למחלת אלצהיימר ישנם גורמי סיכון סביבתיים ותורשתיים. המחקרים בתחום זה חושפים את גורמי הסיכון והקשר שלהם לבין התפתחות המחלה.

גורמים כרונולוגיים

^^גיל מתקדם:^^

שכיחות מחלת אלצהיימר עולה עם הגיל ומגיעה לפי אומדן של מחקרים ל-50% בגיל 90. במחקרים רבים נמצא שנשים יותר מגברים מהוות קבוצת סיכון למחלת אלצהיימר. מגיל 75 ומעלה היחס בין נשים לגברים בקבוצת גיל זאת הוא 2.8 בהשוואה לגברים.

^^ירידה קוגניטיבית ללא דמנציה:^^

ירידה קוגניטיבית ללא דמנציה היא מצב ביניים תלוי גיל, בו מבוגר מתלונן על ירידה קוגניטיבית עם הפרעות בתחום קוגניטיבי אחד או יותר העולות על הצפוי מגילו. עם זאת הבדיקות אינן מעלות עדות למחלה. שלב זה מכונה כיום "הפרעה קוגניטיבית קלה". במחקרי אורך דווח כי 19%-50% מהלוקים בהפרעה זאת פיתחו דמנציה במשך שלוש עד ארבע וחצי שנים מעת האבחון, ובקצב מהיר יותר מאשר אוכלוסיית ביקורת.

גורמים תורשתיים

^^APP:^^

הגן APP הנמצא בכרומוזום 21 אחראי ליצור החלבון APP בעל תפקיד שאינו ברור דיו. מוטציות ב-APP נדירות מאוד, אך כל נשאי המוטציה ב-APP מפתחים את המחלה עד גיל 55.

^^presenilin:^^

presenilin 1 ו-presenilin 2 הם גנים בהם זוהו מוטציות הקשורות להופעת מחלת אלצהיימר בגיל צעיר. בגן presenilin 1, הנמצא בכרומוזום 14, תוארו מעל 100 מוטציות. הגן presenilin 2 ממוקם על כרומוזום 1 והמוטציות בו נדירות ותורמות לפחות מאחוז ממקרי מחלת אלצהיימר התורשתית.

^^APOE:^^

החלבון APOE הוא בעל שלושה סוגים: 2,3,4 ולו תפקיד בהעברת כולסטרול בגוף. החלבון מקושר עם עליה ברמות כולסטרול בסרום הדם וגם עם סיכון גבוה יותר לטרשת עורקים, יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות כלי דם. שכיחותו נמצאה גבוהה משמעותית בחולי אלצהיימר. גיל תחילת מחלת אלצהיימר מתרחש גם מוקדם יותר אצל נשאי החלבון.

דלקת

דלקת נחשבת לבעלת תפקיד חשוב בפתוגנזה של מחלת אלצהיימר. באזורי הפגיעה ישנה הופעה של תאי דלקת במוח, וכן שקיעה של חלבוני דלקת. ההשערה היא שחלבון עמילואיד ביתא מעורר דלקת מקומית במוח, אשר תורמת להתפתחות מחלת אלצהיימר.

גורמי סיכון נפשיים

^^דיכאון:^^

דיכאון ודמנציה מדגימים מאפיינים משותפים רבים הכוללים שינויים מוחיים (בייחוד כאלו הקשורים באזור מוחי האחראי על זיכרון), שינויים ברמות נוירוטרנסמיטורים ושיבושים במערכות הורמונאליות. חלק מחולי אלצהיימר מאובחנים אף בשלב המחלה הראשוני כסובלים גם מדיכאון. במחקר בו נבדק במשך שבע שנים הקשר בין סימפטומים דיכאוניים, שינויים קוגניטיביים והתפתחות מחלת אלצהיימר נמצא כי ביטויי דיכאון ניבאו התפתחות מחלת אלצהיימר.

גורמי סיכון קרדיוסקולרים

בעשור האחרון הצטברו עדויות אפידמיולוגיות לכך שגורמי סיכון וסקולריים הם גם גורמי סיכון חשובים למחלת אלצהיימר. בנוסף נמצא כי נוכחות מחלה קרדיוסקולרית מעצימה את חומרת מחלת האלצהיימר במבוגרים חולים.

^^מחלות רקע קרדיוסקולריות:^^

חולים עם מחלה קרדיוסקולרית נוטים פחות להיות מאובחנים כסובלים ממחלת אלצהיימר ויותר כסובלים מדמנציה וסקולרית, אולם מחלות קרדיוסקולריות נחקרו ונמצאו כקשורות למחלת אלצהיימר. מחקר אחד מצא כי טרשת כלי דם היקפיים ועורקי התרדמה קשורה לזירוז של הידרדרות קוגניטיבית.

^^יתר לחץ דם:^^

יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון החשובים לשבץ מוח ולמחלות של העורקים ולכן גם גורם סיכון לדמנציה וסקולרית, אולם הקשר של גורמי סיכון אלו למחלת אלצהיימר הוכח רק לאחרונה. בנקודה זאת עדין אין תשובה למחלוקת לגבי איזה סוג לחץ דם (דיאסטולי או סיסטולי) מקושר יותר עם מחלת אלצהיימר.

^^סוכרת:^^

למנגנון באמצעותו סוכרת מהווה גורם סיכון למחלת אלצהיימר הוצעו שלושה הסברים. ראשית נמצא שסוכרת מקושרת עם פגיעות בכלי דם קטנים וגדולים. שנית, יתכן שבמחלת אלצהיימר מצבים של היפוגליקמיה גורמים למות תאי עצב באמצעות תהליכים משניים כגון שקיעה של חלבון עמילואיד. הסבר שלישי קשור לאינסולין כגורם צמיחה של תאי עצב במוח.

^^עישון:^^

היחס בין עישון למחלת אלצהיימר היה נתון במחלוקת מספר שנים. באנליזה רטרוספקטיבית של מחקרים עד שנת 1990 נמצא קשר הפוך בין מחלת אלצהיימר ועישון, אך מחקרים שנעשו מאז מצאו שעישון מהווה גורם סיכון למחלת אלצהיימר, יתכן דרך מנגנונים וסקולרים.

^^כולסטרול:^^

היחס בין ריכוז כולסטרול בפלזמה לבין מחלת אלצהיימר הוא בעל חשיבות רבה. רמות כולסטרול גבוהות באמצע החיים מהוות גורם סיכון למחלת אלצהיימר. בנבדקים בהם נמדדו רמות כולסטרול גבוהות בצירוף יתר לחץ דם, נמדד סיכון גבוה אף יותר למחלת אלצהיימר.

^^הומוציסטאין:^^

קיים קשר בין רמות הומוציסטאין גבוהות בדם וירידה בביצועים במבחנים קוגניטיביים. עדויות מצטברות מצביעות על כך שרמות גבוהות של הומוציסטאין בדם מגבירות את הסיכון לטרשת עורקים. נראה שהומוציסטאין גורם גם נזק ישיר למוח מעבר להשפעותיו על כלי הדם. סיבה חשובה לרמה גבוהה של הומוציסטאין היא חוסר בחומצה פולית ובוויטמינים מקבוצה B.

^^אלכוהול:^^

אלכוהוליזם נמצא כמגביר הסיכון למחלת אלצהיימר. במחקרים נמצא כי צריכה רבה של אלכוהול מקושרת לפגיעות קוגניטיביות הן בטווח הקצר והן לאורך זמן. עדויות מחקריות בתחום המבני של המוח הדגישו שינויים בקליפת המוח ובמערכות נירוטרנסמיטורים הדומים לאלו הנצפים במחלת אלצהיימר.

גורמים סביבתיים

^^השכלה:^^

מקובל כיום להניח כי ה"מאגר השכלי" של הפרט מהווה גורם חשוב המשפיע על הסיכון להתפתחות דמנציה. אנשים משכילים בעלי "מאגר שכלי" גדול יותר יכולים לספוג הפרעה חמורה יותר במבנה מערכת העצבים המרכזית, דבר שיתבטא בירידה בשכיחות ההפרעה או בחומרתה בגיל נתון. מחקרים שעסקו בבדיקת הקשר שבין הסיכוי לדמנציה והשכלה, הראו כי השכלה נמוכה מהווה גורם סיכון להתפתחות דמנציה ומחלת אלצהיימר בפרט.

^^פעילות גופנית:^^

מחקרים רבים מצביעים על כך שאורח חיים המלווה בפעילות גופנית מועטה תורם משמעותית לעליה בגורמי סיכון, כגון השמנת יתר, עליה בלחץ דם וסוכרת. בסקירה של מחקרים נמצא כי הסיכוי למחלות כלי דם גבוה עד פי 2.5 אצל נבדקים שלא מעורבים בפעילות גופנית. כמו-כן, נמצא כי עיסוק בפעילות גופנית בתדירות של שלוש פעמים בשבוע מפחית את הסיכון למחלת אלצהיימר.

^^חבלות ראש:^^

חבלת ראש טראומטית היא אחת מסיבות המוות השכיחות בעולם המערבי בגילאים צעירים. היא נחשבת לאחראית לאחוז תמותה של 10-15% מהנפגעים. אנליזות מחקריות מצביעות על כך שחבלת ראש טראומטית היא גורם סיכון למחלת אלצהיימר.

המחקרים שהוזכרו מדגישים כי התקופה הרלוונטית של חשיפה לגורמי סיכון אינה דווקא בקשישים, אלא בגיל צעיר (חבלות ראש וחינוך) או בגיל העמידה (יתר לחץ דם, סכרת ויתר שומנים). התערבויות תרופתיות צריכות להיעשות בגיל העמידה. הרווח בטיפול בגורמי הסיכון הוא השמירה על איכות חיים גבוהה יותר בגיל מבוגר והפחתת נטל כלכלי משרותי הבריאות.

אילן הלפרין הוא פסיכולוג ודוקטורנט במדעי המוח, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, מרפאת זיכרון, מרפאה פסיכוגריאטרית. פרופ' עמוס קורצ'ין מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, מחלקה נוירולוגית, מרפאת זיכרון, הקתדרה לנוירולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום גריאטריה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום