על חרדות מטיפולי שיניים

(0)
לדרג

רבים נמנעים מטיפולי שינים עקב פחד מכאב. באמצעות טיפול תרופתי, היפנוזה או דיקור ניתן להתגבר על החרדה הדנטלית

מאת: ד"ר איתן מיזיריצקי

פחד מטיפול שיניים גורם לאנשים רבים להזניח את שיניהם ולהגיע לרופא השיניים כשכבר מאוחר מדי להציל את השיניים. זהו פחד שנובע לע?תים מחוויה שלילית שעברו המטופלים עצמם או אנשים הקרובים להם עקב טיפול שיניים טראומטי. ישנן גם סיבות אחרות כמו רתיעה מהפרת האינטימיות כשמישהו, גם אם הוא רופא שיניים, "חודר" אל תוך הפה, דחייה מרעש או מרטט המכשירים במרפאה, או אפילו מהריח האופייני שלה.

יש שיטות שונות להתגבר על הבעיה, וביניהן טכניקות התנהגותיות כגון הרפיה או היפנוזה ומתן תרופות הרגעה או טשטוש לפני הטיפול. כדי לגרום למטופלים להתגבר על חרדותיהם, אפשר להפוך את המרפאה למקום נעים יותר באמצעים פשוטים כמו צוות מטפל סימפטי וחייכני, עיצוב המקום בצבעים חמים, השמעת מוסיקה מרגיעה ברקע, שימוש בתכשירים שמדיפים ריח נעים ועוד.

נוסף על כך, אפשר להשתמש בכמה שיטות אשר מטרתן להפחית את רמת החרדה של המטופל. קיימת "השיטה להפחתת רגישות" - דסנסיטיזציה - שבאמצעותה מביאים את המטופל, תוך כדי יצירת אווירה נעימה ונינוחה, לחשיפה הדרגתית לגורם החרדה (המקדחה, המזרק או כל מכשיר אחר). חשיפה הדרגתית זו גורמת למטופל "להתרגל" לאותו גורם מרתיע וללמוד לא לפחד ממנו.

היפנוזה

החוק בישראל מתיר רק לרופאי שיניים אשר קיבלו הכשרה מתאימה ורישיון מטעם משרד הבריאות להשתמש בהיפנוזה. מצב היפנוטי הוא מצב בו המהפנט מביא אליו את המטופל, אשר נמצא למעשה במצב תודעתי שונה. דבר זה עשוי להביא לידי ביטוי כוחות פנימיים שחבויים בו, שבאמצעותם הוא עשוי להתגבר על בעיית חרדה. בהיפנוזה ניתן להשתמש גם במצבים נוספים אשר מקשים על טיפול השיניים, כגון במקרים של רפלקס הקאה מוגבר.

טיפול תרופתי

השיטות המקובלות עושות שימוש בתרופות הרגעה או טשטוש בדרגות שונות, שמגיעות אפילו עד הרדמה כללית. אפשר להשתמש בתרופות הרגעה הנלקחות דרך הפה, שימוש בגז נשאף כגון גז הצחוק, מתן תרופות הרגעה דרך הווריד והרדמה כללית. בטיפולי הרגעה דרך הווריד ובהרדמה כללית נדרשת נוכחותו של רופא מרדים במרפאה. כמו-כן, רופא השיניים צריך להיות בעל הכשרה מיוחדת לכך או בעל תואר של מומחה. בכל מקרה, כאשר מטפלים במטופל חרד באמצעים תרופתיים, רצוי לשלב טיפול זה בטיפול ההתנהגותי.

שיטות אלטרנטיביות

בעולם מצטברות עדויות מחקריות על כך שגם הדיקור הסיני (האקופונקטורה) עשוי להוות טיפול עזר בהפחתת חרדות, בהתגברות על רפלקס ההקאה ועל הכאבים לאחר הטיפול. האקופונקטורה היא שיטה רפואית שמקורה בסין לפני כ-3,000 שנה. היא הגיעה לעולם המערבי בשנות ה-80 של המאה ה-20 ומאז היא משתלבת היטב בעולם הרפואה הקונבנציונלית. רופא שיניים המעוניין לטפל במטופליו בעזרת אקופונקטורה חייב לעבור הכשרה מתאימה.

הרדמה כללית

כאמור, מבוגרים וילדים רבים מזניחים את השיניים בגלל הפחד מטיפולי השיניים, חשש מכאב ומאי-נעימות הכרוכים בהם, ולעתים הדרך היחידה שבה הם מסוגלים לעבור טיפולי שיניים היא באמצעות הרדמה כללית, כדי שבזמן הטיפול פשוט יוכלו לישון להם בנחת וכמובן לא ירגישו דבר. כמו-כן פעמים רבות אנשי עסקים, הזקוקים לרצף של טיפולים, רוצים לחסוך לעצמם זמן ומבקשים לבצע את כל הטיפולים הנדרשים בבת-אחת וללא כאב, וזאת באמצעות הרדמה כללית. תופעה נוספת שלעיתים מחייבת טיפל שיניים בהרדמה כללית היא רפלקס הקאה מוגבר שנגרם על-ידי כל מגע קל בתוך חלל הפה וכתוצאה מכך מקשה מאוד לבצע את טיפולי השיניים בתנאים רגילים. הרדמה כללית נהוגה מזה זמן רב בבתי-החולים במחלקות לניתוחי פה ולסתות, וזאת לצורך ביצוע ניתוחים וטיפולי שיניים מורכבים.

בשנים האחרונות ישנה עלייה מתמדת במודעות הציבור ליתרונותיהם של טיפולי השיניים בסדציה (טשטוש), אשר ניתנים לביצוע גם במרפאות פרטיות שברשותן הציוד הנדרש, וכמובן בנוכחות רופא המומחה בהרדמה. במרפאות כאלה גם רופא השיניים המטפל צריך להיות מומחה או לעבור הכשרה מתאימה. כדאי לדעת כי באמצעות ההרדמה הכללית או בטשטוש, אפשר לטפל במועד אחד במרבית בעיות השיניים (אם כי לא בכולן), לעתים אף על-ידי צוות של רופאים מתחומים שונים, כאשר כל רופא מטפל בבעיות שבתחום התמחותו. ניתן לבצע טיפולים כירורגים כגון: השתלת עצם, שתלים, עקירות, טיפולי שורש, סתימות ושיחזורים זמניים. יחד עם זאת, לא ניתן לבצע את הטיפולים הפרותטיים הסופיים כגון כתרי חרסינה באותה פגישה, כיוון שלשם כך נדרשת עבודה של טכנאי השיניים במעבדה.

הגיל להתחיל

כבר מגיל צעיר כדאי להרגיל את הילד לרופא השיניים ולמרפאת השיניים. אחד התפקידים החשובים ביותר של הפגישה הראשונה הוא הנחת היסודות למערכת יחסים חיובית וארוכת טווח בין הרופא לבין הילד. חשוב לדעת כי אצל חלק ניכר מהמבוגרים הסובלים מחרדה מטיפולי שיניים, הדבר נובע מחוויה טראומטית שעברו בילדותם במהלך ביקור במרפאת שיניים. הגיל המתאים לפגישה ראשונה עם רופא השיניים הוא בערך שנה. בגיל זה כבר נמצא חלק מהשיניים בפה ואילו השיניים הנותרות מתחילות לבקוע. לפגישה זו חשיבות רבה מאוד.

רופא שיניים לילדים שמבין בפסיכולוגיה של הילד ומודע לצרכיו הייחודיים, יבנה מערכת יחסים המבוססת על אמון הדדי כבר מהפגישה הראשונה. מערכת יחסים זו תעזור לילד להתמודד בהצלחה עם הטיפול הנדרש ותפתח אצלו גישה חיובית כלפי טיפולי השיניים.

אסור לחכות להופעת כאב שיניים כדי להביא את הילד לטיפול ראשון. כאשר מגיעים אל הרופא בעקבות כאב שיניים, מדובר כבר בדרך-כלל בבעיה מתקדמת הדורשת טיפול נרחב ומפגש ראשון זה יזכר על-ידי הילד בהקשר של כאב ואי-נוחות. על-ידי הקפדה על ביקורת כל שישה חודשים החל מגיל שנה, גם אם אין בעיות מיוחדות או כאבים, אפשר להפוך את הביקור לחוויה חיובית ואף נעימה. בביקורים אלה אפשר לאבחן מבעוד מועד שיניים שעלולות לפתח עששת ולבצע בהן טיפול מונע, למשל על-ידי איטומים. כמו-כן אפשר לאתר מוקדי עששת כאשר הם בשלב התחלתי שבו ניתן לטפל בקלות ולא בשלב שבו נדבקו שיניים נוספות, מה שהופך את הטיפול למורכב, נרחב ויקר הרבה יותר.

ד"ר איתן מיזיריצקי הוא מנהל פורום שיקום הפה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום