אלצהיימר: בדרך לריפוי המחלה?

ההד התקשורתי סביב מה שנראה כמו פיתרון למחלת האלצהיימר נראה במבט לאחור מוגזם מדי. השבוע הוצג בכנס בינלאומי למחקרי אלצהיימר בשיקגו ניסוי שבחן את התרופה "רמבר", אשר עיכבה בצורה משמעותית את תהליך ההתפתחות של המחלה. הניסוי בתרופה כלל 321 חולי אלצהיימר, שהתחלקו לארבע קבוצות: משתתפים ב-3 קבוצות קיבלו מינונים שונים של התרופה (30, 60 ו-100 מיליגרם ליום) וקבוצה רביעית שימשה כקבוצת ביקורת וקיבלת תרופת פלצבו.

החוקרים מצאו כי במהלך 50 שבועות של הניסוי, הקבוצה שטופלה במינון 60 מיליגרם הראתה את השינוי הגדול ביותר: ההידרדרות המוחית של החולים עוכבה בשיעור של 81% בהשוואה לנבדקים בקבוצת הבקרה. השפעת התרופה נמשכה 19 חודשים. החוקרים מדגישים כי יש לבצע ניסויים קליניים יותר רחבים על מנת לאשש את תוצאות המחקר. לפיכך, יידרשו לפחות עוד מספר שנים עד שהתרופה שפותחה בסינגפור תגיע לשוק התרופות.

המרכיב הפעיל בתרופה התגלה כבר לפני 20 שנים, כאשר אחד החוקרים טפטף אותה על משקעי החלבון "טאו". תוך זמן קצר נעלמו משקעי החלבון ההרסניים. הגילוי הוביל לפיתוחה של התרופה. בעשורים האחרונים התמקדו המחקרים באלצהיימר בחלבונים אחרים שמעורבים במחלה. תרופת ה"רמבר" פועלת על אחד החלבונים החשובים - חלבון הטאו, אשר הורס את תאי העצב.

"מדובר בפריצת דרך", מסכים ד"ר גרי סינוף, סגן מנהל מחלקה גריאטרית ואחראי על המרפאה הקוגניטיבית במרכז הרפואי כרמל. "חשוב שיהיה טיפול שיתקיף את הבעיה ולא את הסימפטומים שלה".

ד"ר אלי ורטמן, מומחה לנוירולוגיה התנהגותית ונוירוגריאטריה ומנהל מרפאת מרחב, מספר שבכנס דווח גם על תוצאות מוצלחות של מחקר בתרופה חדשה נוספת לאלצהיימר - דימבון. "במחקר בו השתתפו 183 חולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני, מחציתם טופלו בתרופה דימבון והמחצית השנייה קיבלה תרופת פלצבו. התדרדרות המחלה התעכבה אצל החולים שקיבלו את התרופה במשך 18 חודשים".

עם העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, הפכה הדמנציה למגפה. דמנציה היא תסמונת של ליקויים בתפקודים האינטלקטואליים, ירידה בזיכרון, הפרעות בהתנהגות וכשל בתפקודי היומיום. מחלת אלצהיימר היא השכיחה ביותר בין המחלות הדמנטיות, חשוכת מרפא וסופנית. מספר חולי אלצהיימר ומחלות דומות בארץ מוערך כיום בכ-100 אלף, והצפי לשנת 2020 עומד על כ-150 אלף אנשים. עומס פיזי, כלכלי ונפשי רב מוטל על כל בני המשפחה המטפלים בחולה, כאשר יכולת ההתמודדות היא נמוכה, עד כדי תחושה של חוסר אונים וחוסר ישע.

למרות ההתפתחות המחקרית, הדרך לפיתרון עודנה ארוכה. לדברי ד"ר ורטמן, "מספר החולים שנבדקו בניסוי יחסית נמוך, ולכן נדרשים מחקרים נוספים. אני מאמין שתוך 3-5 שנים התרופות ייצאו לשוק והטיפול יכלול שילובים שלהן. במהלך השנים יהיו יותר מרכזים רפואיים שישתמשו בתרופות, וכך יהיה יותר מידע בנושא. המפתיע הוא שמעבר לעובדה שהייתה עצירה בהתדרדרות, היה גם שיפור במצבם של החולים". חשוב להבין, הוא מוסיף, כי "תנאי הקבלה של חולים המשתתפים בניסוי הם שונים מהחולים המטופלים במרפאות. למחקר לא מכניסים אנשים עם בעיות נוספות, מה שמשפיע על התוצאות הטובות".

לגבי התוצאות שהתקבלו, אומר ד"ר ורטמן: "יש כיוון מצוין, והטיפול הנכון יהיה אינטגרטיבי. אני לא סבור שתרופה אחת תפתור את כל הבעיות של חולי אלצהיימר".

"כיום אין תרופה למחלה, אלא טיפול להקלה בבעיות הזיכרון", מדגיש ד"ר סינוף. "בשנות ה-90 נתנו חיסון למניעת המחלה בארה"ב שאושר על-ידי ה-FDA, אך הוא גרם למספר מקרים של דלקת בקרום המוח ולמוות".

מסתבר שרב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור למחלה. "אין אפשרות לאבחן אלצהיימר בשלבים מוקדמים", אומר ד"ר סינוף. "האבחון נעשה באמצעות מבחנים שבהם שואלים שאלות שאמורות לבדוק את הזיכרון של המטופל. כיום יש אמצעים נוספים, כגון C.T, MRI ובדיקות בנוזל עמוד השדרה, שמשתמשים בהם רק בשלבים מתקדמים של המחלה".

חשוב לציין: ככל שמתבגרים, הדמנציה מתפתחת. בגיל 60 מדובר על 1% הסובלים מהמחלה, בגיל 75 - 5%, בגיל 80 - 20%-25% ובגיל 90 - כ-40% עד 50%. "לאחרונה יש דיווחים כי יותר ויותר צעירים סובלים מהמחלה", אומר ד"ר סינוף. "לא יודעים מהן הסיבות לכך, אך נצפו מקרים של בני 50-55 עם בעיות של דמנציה".

בואו לדבר על זה בפורום גריאטריה.