צחוק הגורל: ליצנות רפואית

(0)
לדרג

הילד בביה"ח - האם זו סיבה מספיק טובה לצחוק? תתפלאו אך התשובה חיובית. על הקשר בין ליצנות לרפואה

מאת: מערכת zap doctors

מי לא מכיר את הקלישאה: 'אם תחייכו לחיים, הם יחייכו אליכם בחזרה'. לרבים מהאנשים שנמצאים במצבים קשים כתוצאה ממחלה, תאונה, או לחץ נפשי הקלישאה הזו לא ממש נשמעת רלוונטית, בייחוד כשמדובר בילדים.

ולמרות זאת, באווירה אופטימית שכוללת פעולות מהנות ומשעשעות, ניתן להסיח את הדעת מהכאבים ולגרום לחולה לשכוח לרגע את מצבו הקשה. ידוע כי צחוק גורם לאנשים להיות יותר רגועים ושמחים ואף משפיע על מצבם הבריאותי. ליצנות רפואית היא תחום שקיים בארץ מספר שנים, אך בארה"ב הפך לממוסד מזה תקופה ארוכה. המטרה כאן היא לחזק את החולים (ילדים ומבוגרים) ולעזור להם להתמודד מבחינה נפשית עם המחלה.

צוחקים למען הבריאות

ג'ף גורדון, רכז הדרכה ב"שמחת הלב-איגוד הליצנים הרפואיים" ומנחה סדנאות שמחה, אומר שהנוכחות הפרדוקסלית של הליצן מאירה את האבסורדיות שבחיים וגורמת לצחוק בין הדמעות. "לצחוק יש השפעה רבה על הבריאות; אפילו חיוך משפיע על המערכת החיסונית. המטרה היא לקחת את החיים בצורה הומוריסטית ולצחוק על עצמנו. ליצן רפואי מגיע עם המון אהבה ורגישות".

כאשר המודעות לנושא רק עלתה בארץ לצוותים הרפואיים היה קשה לקבל את הליצנים כחלק מהנוף הקבוע של בתי החולים, ולכן הם לא שיתפו עמם פעולה. כיום, המצב השתנה - הרופאים עצמם מזמינים ליצנים למחלקות בבתי חולים כדי לשמח את המאושפזים. התחום אמנם עוד לא מוכר כפרה-רפואי וההכשרות שאנשים עוברים הן שונות, בהתאם למקום בו הם לומדים, אך המטרה זהה וחשובה - לשפר את מצב רוחם של הנזקקים ולגרום להם להרגיש טוב יותר. יש לציין כי מלבד פניה אל חולים, הליצנים הרפואיים יוצרים קשר גם עם אוטיסטים, נפגעי טראומה ועוד.

ד"ר שבח פרידלר, רופא בכיר בהפריה חוץ גופית בבית החולים אסף-הרופא ומנהל מרפאת פוריות בקופ"ח מאוחדת בתל-אביב, אומר שהתחום חייב להיות מוכר כדי שאנשים יעברו הכשרה מתאימה ותהיה בקרה על כך. "המטרה היא להשתמש בהומור בצורה מושכלת". לטענתו, "הבעיה היא שאין כמעט מחקרים המראים כי הומור משפיע על הבריאות, מכיוון שאי אפשר למדוד הומור. ישנם מעט מחקרים המרמזים על אספקטים של קשר בין הומור לבריאות, ואף ידוע שצחוק מפעיל מנגנון בגוף שמשפיע על המערכת החיסונית ומערכת לב-ריאה; כלומר יש קשר אמיתי בין צחוק לרפואה".

השפעת הליצן

בבית חולים באיטליה בוצע מחקר בהשתתפות כ-400 ילדים. מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת הליצן הרפואי על הילדים לפני כניסה לניתוח. הילדים חולקו לשתי קבוצות, ובאופן בולט אפשר היה לראות שרמת החרדה של ילדים שראו ליצן רפואי לפני הניתוח ירדה באופן משמעותי ככל שהתקרבו למועד ההליך הכירורגי. לעומת זאת, רמת החרדה של הילדים שלא נפגשו עם ליצן, עלתה במיוחד בסמוך לניתוח. הצוות הרפואי אמר שהליצנים אמנם הפריעו, אך הילדים שנפגשו עמם היו מוכנים יותר לניתוח.

ד"ר פרידלר, שגם משמש כיו"ר ארגון "צחוק בריא", העמותה הישראלית לליצנות רפואית וג'לולוגיה, מאמין שהאספקט הפסיכולוגי מאוד משמעותי בענייני רפואה. בימים אלה הוא מסיים לכתוב את מחקרו בנוגע להשפעותיו הפיזיולוגיות של הצחוק על נשים העוברות טיפולי פוריות. המחקר, שהוצג עד כה בכנס מדעי בחו"ל ומתפרסם לראשונה בארץ באתר דוקטורס, בוצע בבית-חולים אסף הרופא. במהלכו פגשו 100 נשים ליצן רפואי, לאחר שהן עברו טיפול להחזרת עוברים. במקביל, 100 נשים נוספות עברו טיפול זהה, מבלי שהן ראו ליצן רפואי לאחר מכן; הן המשיכו בשגרת יומן הרגילה והמלחיצה (כידוע, הן ממתינות לקבל תוצאות האם הטיפול הצליח). תוצאות המחקר הראו ששיעור ההריונות בקרב הנשים שנפגשו עם הליצן הרפואי היה גבוה ב-15% מקבוצת הנשים שלא נפגשה עם הליצן. לדברי ד"ר פרידלר, זו הוכחה לכך ש"ישנו קשר מובהק בין רוגע לסיכויים להיכנס להריון".

מתברר, אם כן, שההשפעה של הליצנות הרפואית היא חיובית ומועילה, אולם לא כולם מתחברים לליצן המצחיק ולתחפושת הצבעונית. למסתייגים מתופעה זו יש פיתרון; ולי מוניץ-קולס, מנכ"ל עמותת "צחוק בריא", עוסקת בתחום כבר 17 שנה ופיתחה את שיטת הג'לולוגיה (מדע ההומור). לדעתה, ליצן רפואי מנסה יותר להצחיק אנשים ולבצע עבורם קסמים, ואילו הג'לולוג משתמש במספר רב של אומנויות בדיאלוג עם המאושפז, כאשר ליצנות היא רק אחת מהן. הג'לולוג עושה גם שימוש באומנות מפלסטיק, תנועה ומוזיקה, בהתאם לצרכים ולרצונות של האדם מולו. "ילדים עד גיל 4-5 פוחדים מאף אדום של הליצן, ואילו בני נוער לרוב צינים כאשר הם רואים דמות של ליצן, ולכן הג'לולוג מגיע מחופש לדמויות שונות מהפנטזיה".

ליצנות כדרך חיים

תחום הליצנות הרפואית נשמע אולי משעשע, אך העוסקים במלאכה מתייחסים לכך במלוא הרצינות. ד"ר פרידלר מסביר כי המטרה היא לא רק להצחיק, אלא ליצור אינטראקציה מהירה עם המטופל, תהליך המצריך מידה ניכרת של רגישות ואמפתיה. "מדובר במפגש לא מתוכנן, לכן ברגע שהליצן הרפואי מבקש רשות ונכנס לחדרו של המטופל, הוא חייב לדעת לבחור בטכניקה המתאימה לו. הומור שלא בזמן יכול לפגוע". עוד הוא מוסיף כי "עדיף לעבוד בזוגות או בשלשות, מכיוון שמדובר בעומס פסיכולוגי גדול על הליצן. כאשר עובדים יחד, העומס מתחלק בין כולם והמטופל מרגיש יותר בנוח".

גורדון חושב כי רבים יכולים להיות ליצנים רפואי: "כל אחד יכול לפתח את הליצן הפנימי שלו. הדבר דורש המון רצון והשקעה. צריך להסתכל על ליצנות כדרך חיים - להגביר את האופטימיות ולדעת להפוך מצבים שונים מעצב לשמחה". מוניץ-קולס סבורה גם היא שרבים יכולים ללמוד את התחום, אך לא כל אחד יכול לעסוק בו. "מדובר באנשים שנמצאים במצב רגשי מאוד קשה, מה שמחייב יצירת אינטראקציה טובה, תעוזה ויצירתיות. חשוב לדעת ולהכיר את מצבם של החולים, על-מנת למנוע מצבים מביכים".

את תחום הליצנות הרפואית לומדים ברחבי הארץ, ולאחר מספר חודשי לימוד וסטאג' (3-12 חודשים, תלוי במקום הלימודים) מקבלים תעודה. הליצנים הרפואיים עובדים במוסדות בריאות שונים וחלקם עושה זאת בהתנדבות. באירופה, כל מי שמגיע מאומנות יכול להיות ליצן רפואי, בעוד שבארה"ב חובה ללמוד את התחום. בארץ יש שלוש עמותות שפועלות לקידום הנושא שממומן בכל העולם על-ידי תרומות. מוניץ-קולס מציינת שליצנות רפואית היא לא מותרות, אלא מקצוע שנולד מתוך מחויבות חברתית. על פי הערכתה, תוך חמש שנים יהיו ליצנים רפואיים בכל מוסד רפואי שרוצה לתת מענה באמצעות חשיבה, יצירתיות והומור.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

עבודה סוציאלית וטיפול באומנויות
התמודדות עם מצבי מתח, לחץ וחרדה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום