הפרעות אכילה - הכל מתחיל מהראש

"כדי להיות רזה, רצתי שלוש פעמים ביום והתפריט שלי כלל גזר וכרוב בלבד", כך, בצורה פשוטה ותמציתית, פותחת יוליה (השם המלא שמור במערכת), בת 25, את הוידוי על הנסיבות שהובילו למחלתה. ההתחלה, כמו בסיפורים אישיים רבים, לא בישרה על ההמשך. יוליה הייתה רקדנית מקצועית. היא החלה לרקוד בגיל 12, ומאז הקפידה לשמור על משקל הגוף. עלייה של מספר קילוגרמים "מיותרים" מיד גררה הערות מעליבות ופוגעות מצד מאמניה. בגיל 18, כשיוליה החליטה להפסיק את האימונים, החלה ההפרעה. "התרגלתי תמיד לשמור על המשקל, אבל כבר לא רקדתי, אז פשוט הפסקתי לאכול כדי לא להשמין", היא מספרת בגילוי לב. "אנשים העירו לי שאני רזה מדי, אך לא הקשבתי להם".

בתקופה זו היא הייתה רעבה וחלשה, וממצב של אנורקסיה הפכה לבולמית במשך 4 שנים. יוליה מסבירה, כי ניהלה מאבק מתמיד בין הראש לבין הגוף שדרש אוכל, והפיתרון? "אוכלים ומקיאים", היא מעידה על מה שעברה. "הרגשתי בשליטה, והייתי בטוחה שאני יכולה להפסיק בכל רגע את הרגלי האכילה האלו". ואולם, בחלוף השנים היא הגיעה למשקל של 40 קילו (שהתפרשו על 165 ס"מ) ועדיין לא הבחינה בשום דבר חריג.

החברה, מסתבר, נעה כמטוטלת בין השאיפה של אנשים להיות רזים לבין הנטייה הגוברת להשמנת יתר. נדיה גרינשטיין, דיאטנית קלינית ומתנדבת בעמותת אביב (ארגון ישראלי להפרעות אכילה), מסבירה: "כאשר נערה מגיעה לגיל שבו היא מקבלת מחזור, באופן טבעי היא משמינה עקב שינויים הורמונליים; אך הפן החברתי חזק מאוד והסביבה מעודדת את ההרזיה". גרינשטיין מצביעה על כך ש"1%-2% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות אכילה (אנורקסיה, בולמיה ואכילה כפייתית), הרוב בנות". מהנתונים הרבים בתחום עולה עוד כי תחום הדיאטות רווח מאוד בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם.

גם דורי לוי, פסיכולוג קליני, טוען שהפרעת אכילה היא בעיה שקשורה למוסכמות חברתיות. "בחברה שלנו, יפה הוא מי שרזה. אנשים שמנים דינם כמעט מוות, אין להם שום סיכוי להצליח". לוי מוסיף כי "כל בחורה שניה או שלישית סובלת כיום מסוג של הפרעת אכילה כלשהי. רבים לא יודעים לשים את הגבול וזה הופך להיות ממכר. כאשר אנשים מרזים, הם מקבלים מחמאות מהסביבה וזה גורם להם להמשיך להרזות".

ההקאה, חלק משגרת החיים של אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, משחררת במוח הורמונים, שגורמים לתחושת 'היי' ומעצימים את ההתמכרות הפיזית והפסיכולוגית. "זו בעצם הפרעה בתפיסת הגוף - אנשים שוקלים 40 קילו ומרגישים שמנים, ואז הם מרעיבים את עצמם, אוכלים, מקיאים, לוקחים כדורים משלשלים ו/או עושים המון ספורט", מתאר לוי את חוליית השרשרת המעגלית.

לאור דבריהם של אנשי המקצוע, נשאלת השאלה כיצד הורה יכול להבחין שיש לילד הפרעת אכילה? גרינשטיין מפרטת: "הסימנים לכך רבים: למשל, ילדה שהייתה חברותית מאוד ופתאום מסתגרת בבית. נערות שמצטיינות בלימודים ומאבדות את הריכוז משום שהפסיקו לאכול". לעתים לא קל להבחין בתופעות הללו כי הפרעת אכילה היא מחלה סמויה. "כאשר מתעוררת בעיה, ההורים צריכים ללכת להתייעץ עם אנשי מקצוע. ככל שמאבחנים את המחלה מוקדם יותר, שיעורי ההחלמה המלאים גבוהים יותר".

יוליה, למשל, מספרת כי בזמן שירותה הצבאי הצליחה להסתיר מכל מקורביה את מצבה. רק בעקבות שיחה עם בן-זוגה שבמהלכה חשפה בפניו את הרגלי האכילה שלה, הוא האיץ בה לקבל עזרה. "עד אז, הייתי בטוחה שאני יכולה לצאת מהמצב לבד ואני עושה סוג של מחקר על הגוף והיכולות שלי. לא הצלחתי להודות שאני צריכה את העזרה". גרינשטיין מציינת בהקשר הזה כי אי אפשר להחלים מהמחלה לבד, מכיוון שקיים דיאלוג תמידי בין הראש לגוף.

"הורים צריכים להבחין בכל שינוי חריג, כמו ירידה של יותר מ-15% במשקל", אומר לוי. "חשוב לשים לב להרגלי האכילה של הילדים, למשל האם הם נמנעים מארוחות, או מגיעים אליהן אך הולכים בסופן מיד לשירותים. יש מצבים שבהם ילדים הופכים פתאום לטבעונים או אוכלים רק אוכל בריא; צריך לוודא שזה לא מסווה להפרעת אכילה".

ובחזרה ליוליה; בראיון לדוקטורס היא מדברת על הטיפולים השונים שעברה ומסבירה שהפרעת אכילה היא בעצם סימן חיצוני לתהליך פנימי. "תמיד ידעתי לתת ללא גבולות, אך לא לקבל. היום אני יודעת שצריך לשים גבולות גם בהקשר של אוכל שההתעסקות סביבו נמשכה 24 שעות". במהלך התהליך שעברה, יוליה למדה לאהוב ולקבל את עצמה וכיום היא מעבירה סדנאות לאנשים שהיו במצבה. קהל היעד הוא בנים ובעיקר בנות שעברו כבר חלק מהדרך, אך זקוקים לחיזוקים נוספים עד להשלמת המסלול.

הפרעות אכילה, כמו מחלות אחרות, אינן פוגעות רק בחולה, אלא בכל הרובד המשפחתי. "הבעיה העיקרית היא בעיקר אצל בנות 15-16. במקרים רבים הן חשות בטוב ולא מודעות לכך שהן יכולות למות מדום לב, אפילו כשמסבירים להן", אומר לוי. "במצב כזה, הטיפול צריך לכלול את המשפחה. הדבר החשוב הוא לא לוותר לילד ולמצוא דרכים להגיע אליו, כאשר הוא לא משתף פעולה".

הגילוי כי הילד או הילדה סובלים מהפרעת אכילה מייצר תחושה קשה בקרב הורים. אך גם במצבים אלה חשוב להבחין בנקודת האור. "זו טעות לחשוב שהסיטואציה אינה פתירה", מדגיש לוי. "מדובר בתהליך שדורש המון עבודה וזמן. לעיתים אנשים מגיעים למצב קשה כתוצאה מדיכאון, והם בוחרים בפיתרון המהיר - הקאה; לכן, במהלך הטיפול, הם מקבלים כדורים נגד דיכאון".

לסיום, המסר של יוליה לסובלים מהפרעות אכילה הוא לא לאבד תקווה ולהכניס עוד מישהו לתמונה. "אי אפשר לצאת מזה לבד", היא קובעת נחרצות. "הקולות הפנימיים גורמים להרס עצמי ושיקול דעת מוטעה". להורים היא ממליצה לפנות לגורם חיצוני שיטפל בנער/נערה, מכיוון שלעיתים המקור להפרעה טמון ביחסים לקויים עם האם והאב.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום הפרעות אכילה - תמיכה
פורום התמודדות עם מצבי מתח, לחץ וחרדה
פורום פסיכולוגיה קלינית
פורום פסיכיאטריה