כאב שאין לו הופכין

(0)
לדרג

רבים מתמודדים עם כאב בעזרת משככים שונים; אולם אם נבין את משמעות הכאב, נוכל להפיק מכך גם תועלת

מאת: ד"ר גדעון רון

הגוף שלך משוחח איתך די הרבה, בדרכים שונות ולצרכים שונים: צימאון ורעב, גירוד ועקצוץ, תחושת סיפוק או פחד; אבל אתה לא תמיד מקשיב. כדי להסב את תשומת לבך, נאלץ הגוף לקרוא לעתים לעזרה למישהו שאתה אמנם מכיר אך לא בהכרח מוקיר - הכאב.

אם הכאב היה יכול לדבר, כך הוא היה נשמע:

^^שלום, אני הכאב שלך^^

אתם בחברתכם נוהגים לדון רבות בסוגיה המעניינת: האם שלום עושים עם אויבים? מה דעתך על השאלה: האם מלחמה עושים עם ידידים? בכאב לב אני חייב לומר לך כי במקרה שלפנינו זהו בדיוק המצב - על אף שאני מטובי ידידיך, אתה במאבק מתמיד איתי.

לאורך כל חייך שמרתי עליך, אך בסוף המאה ה-20 הכריז עלי הממסד הרפואי מלחמה. הגדירו אותי כמחלה, הפכו אותי רשמית לאויב העם והקימו 'מרפאות כאב' ששמו להן למטרה למגר אותי. אני יודע שלעתים אינכם נותנים לעובדות לבלבל אתכם, אבל בנוגע אלי חשוב שתדע - אני איתך, לא נגדך. יתרה מזו, אני השפה באמצעותה גופך מת?קשר איתך.

תפקידי הוא להתריע, לעורר אותך לעובדה כי משהו אינו כשורה אצלך ולגרום לך לשפר את בריאותך כך שלא תהיה סיבה לכאב; ממש כאותו פעמון אזעקה המצלצל כאשר פורצת שריפה. תאר לעצמך שהתורן בתחנת מכבי-האש היה מנתק את חוט הפעמון וממשיך לישון; זה מה שאתם עושים כאשר אתם מנטרלים אותי וממשיכים בחייכם כרגיל; שוב הורגים את השליח.

^^תמרור אזהרה^^

הרפואה הסינית, לעומת זאת, מבינה אותי. היא, הרואה בי לעיתים ביטוי לצ'י שנחסם, משתמשת באיתותיי כדי לזהות את מקור הבעיה; היא רואה בי תמרור ולא מפגע. האם אתה יודע למה מקרי הסרטן הם כה בעיתיים? משום שעל פי רוב אין תחושת כאב בשלבי המחלה הראשוניים. התברר, שתאי הסרטן מצאו דרך לעקוף את מנגנוני ההתרעה שלי. הם מצליחים למדר אותי, ורק כאשר התהליך נמצא כבר בשלבים מתקדמים נודע לי עליו ואני מסב את תשומת לבך לבעיה.

תשאל, איך מצליחים לעבוד על שועל ותיק כמוני? מצליחים, כיוון שרוב החומרים המסרטנים הם מעשה ידי אדם או בריכוזים שאינם קיימים בטבע, ולא נוצר אצלי מעולם הצורך לפתח חיישנים המזהים אותם מבעוד מועד. אל דאגה, צוותים מטעמי כבר עוסקים בדחיפות בהקמת מיזם שייעודו פיתוח התרעה כנגד המחלות המודרניות; אבל אני בספק אם התוכנה החדשה תושק בזמנך.

בינתיים, אני אמשיך לעזור לך, בכל אותם המקרים שיש בידי לעשות זאת: במצבי דלקת, התכווצויות פתאומיות, במקרים של חתך, פצע, שבר ועוד. איך אני עושה זאת? על ידי העסקת אינספור קולטני-כאב הנמצאים בעור וברקמות אחרות בגופך. קולטנים אלה הם סיבי עצב עם קצוות פתוחים, היכולים להיות מגורים על ידי מגע מכני או חום, כמו גם על ידי תרכובות כימיות שונות שגופך מייצר, כגון סרוטונין והיסטמין. כשהפגיעה היא במערכת העצבים עצמה, אני מכונה 'כאב נו?ירו?פתי'.

^^תחושת הכאב נסבלת^^

כאשר אתה, בחוסר הבנתך את תפקידי, ממהר לשגר לעברי את 'צוותי החיסול', ה-pain killers, אתה יוצר אצלי דילמה מוסרית ממדרגה ראשונה. אני מבין שאתה רוצה שאפסיק להעיר לך ולעורר אותך, אבל מנקודת ראותי תהיה זו מעילה בתפקידי; חוץ מזה, האם אינך מבין שהטבה לטווח קצר עלולה לגרום לך הרעה לטווח ארוך?

כאשר התייחסותך אלי תשתנה, תלמד איך לא לסבול ממני. אתה יכול לסבול איתי, לא נורא אם לא תסבול אותי, אבל אנא אל תסבול ממני. הכאב הוא מצב פיזיולוגי חיובי, גם אם אינו נוח. סבל זה מה שאתה מוסיף לכאב, כאשר אינך מקבל אותו כעובדה, כאשר אתה מתנגד לו, כלומר - לי. התנגדותך מעצימה אצלך את תחושת הכאב. עוד תיווכח לדעת, כי ככל שרמת הסבל יורדת, פוחתת גם תחושת הכאב. מכאן עצתי לך: בכל פעם שאתה חש בכאב, תאמר מיד בלבך מספר רב של פעמים - "אני לא אסבול מזה... אני לא אסבול מזה...". אין ויכוח שבמקרים קיצוניים במיוחד ניתן להשתמש במשככי כאבים, גם גופך פועל באופן דומה. כאשר אתה נפצע באורח רציני וברור שתידרש לפעולה דחופה בטרם תנוטרל על ידי הכאב החזק, מוחך מגביר את הפרשת האנדורפינים החוסמים זמנית, לטובתך, את תחושת הכאב.

החום, שכבר תועד בכתובים במאה השישית לפני הספירה, גם הוא ידיד קרוב, שלי ושלך. גם את תפקודו אינכם מבינים. אותו, כמוני, אתם מנסים לדכא, למרות שהוא מנגנון הגנה בעל ערך רב (אפילו יותר ממני). תפקידו, בין השאר, לעזור לך ליצור תנאים לא נוחים לחיידקים ולווירוסים (על ידי זירוז חילוף החומרים בגוף, עידוד יצירת אינט?רפ?רו?ן ועוד). כל ניסיון לסלקו באמצעים כימיים פוגע בבריאותך. ככלל, ניתן לשמור על חום מבו?קר בעזרת מגבת קרה על המצח (אצל תינוקות נעזרים באמבט מים פושרים). במקביל, להרבות בשתיית מים ולהימנע מאכילה, הרי ממילא אין הרבה תיאבון כשיש חום. ההתגוששות עם החום והכאב, שבאה בדרך כלל על חשבון ההתמודדות עם הסיבות להם, מסמלת יותר מכל את ההחמצה שבהבנת היגיון תפקודו של גופך.

ד"ר גדעון רון הוא מומחה לרפואה סינית.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה סינית, בפורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני ובפורום הרדמה, רפואה סב-ניתוחית ורפואת כאב.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום