חדש: פורום פסיכולוגיית ילדים

(0)
לדרג

ההנאה והסיפוק מהורות מלווים בקשיים ובלבטים רבים. הפסיכולוגית חלי ברק-שטיין מסייעת לכם למצוא את שביל הזהב בחינוך ילדים

מאת: חלי ברק-שטיין

ההורות המודרנית לא מסתפקת רק בגידול ילדים בריאים ומוצלחים, אלא שואפת ליותר. ההורים כיום רוצים להיות משמעותיים לילדיהם, עוזרים להם במימוש עצמי וניצול הפוטנציאל שלהם להצליח בחיים ולהיות מאושרים. כתוצאה מהצורך התמידי לעזור לילדים, ההורים משקיעים בילדיהם משאבים כספיים רבים, מחשבה ורגש; הם מנסים לכוון אותם לדרך הנכונה, ובו בזמן לתת להם מרחב עצמאות. מחפשים את הדרך להיות בו בזמן הורים הומניסטיים המכבדים את רצון הילד, ובמקביל הורים המציבים גבולות, ומחנכים למשמעת אחריות וערכים. ההורים רוצים קשר אוהב וקרוב עם הילדים, ובנוסף להרגיש סיפוק והצלחה בתפקידם כהורים.

הורות היא הנאה צרופה - האהבה והסיפוק מהילדים ממלאים את הלב באושר והנאה, הרגשה שכמעט בלתי ניתנת לתיאור במילים. אולם, לא הכול ורוד ובחלק מהזמן הכוונות הטובות, הציפיות מהילדים וההשקעה האדירה בתא המשפחתי גורמים לבלבול, תסכול ואכזבה. מאבקי המשמעת, הטיפול בסערות הרגשיות של כל ילד, מריבות האחים, ההתמודדות עם מערכת החינוך הופכים לעיתים את היומיום לשדה קרב.

הורים רבים מוצאים עצמם מותשים מהמאמץ הבלתי נגמר של חינוך הילדים, וחרדים כל כך שלא עשו את הנדרש, ופגעו אולי בילדיהם; הם לא מבינים מדוע דברים לא מסתדרים בצורה פשוטה וקלה יותר.

אהבה זה כואב

להורים אשר מתלבטים מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדיהם, ההמלצה היא לוותר על העמדה הנאיבית שדברים בבית יסתדרו מכיוון שאתם אוהבים את ילדיכם והם אתכם. אמנם אהבה חשובה מאד, אך היא לא פותרת בעיות; אהבה וכוונות טובות אינן מספיקות תמיד. תגובות על פי 'תחושות בטן' ואינטואציה אינן מתאימות בכל רגע; גם נסיון לשחזר עם ילדיך את החינוך שקיבלת בילדות בבית שלך או לעשות תיקון ולחנך בדיוק הפוך - לא מספיק יעיל. יש צורך בהרבה יותר כדי להתמודד בהצלחה עם המצבים המורכבים בהורות כמו: החינוך למשמעת אחריות וערכים, חיזוק יכולות הויסות הרגשי של הילדים (כעסים, חרדות, חוסר ביטחון), ליווי הילדים בבעיות שונות בחייהם (לימודיות, מצוקות אישיות וחברתיות) ובניית הקשר בין ההורה לילד לאורך השנים שיהיה קרוב מחד ומאפשר עצמאות מאידך.

כדי להתמודד עם המשימות הרבות בהצלחה ובסטנדרטים הגבוהים שרוב ההורים מציבים לעצמם, יש צורך בגישה יותר שקולה וריאלית ביחס להורות ולילדים. גישה שמתבססת על ידע והבנה בתחומים מגוונים הקשורים להורות:

ידע על שלבי ההתפתחות של ילדים (מה אופיני לכל גיל), על מאפייני היחסים בין הורים לילדים (לדעת למשל שמאבקי כוח הם חלק בלתי נמנע בחינוך, שאכזבות וכעסים תמיד יהיו, אך לא בהכרח יקלקלו את היחסים) ועל מבנה הנפש האנושית בכל גיל (לדעת למשל שיש 'לא מודע', והוא מוביל אותנו להגיב ללא שליטה, לדעת על החרדה ודרכי ההתגוננות מולה).

ידע על ההסטוריה הנצברת של יחסי ההורים-ילדים (להבין למשל אם התקופה הקשה עכשיו היא חדשה או שתמיד המצב היה כך? מה השתנה אצלכם בזמן האחרון? ולמה הקשיים עולים דווקא עכשיו?).

ידע על מבנה המשפחה המודרנית בכלל והמשפחה שלכם בפרט (הכללים אצלכם, יחסי הכוחות, הציפיות, דפוסי התגובה, מצב הזוגיות, וכיצד הם משפיעים על ההורות).

ידע על התרבות בה אתם חיים וכיצד היא מעצבת את ההורות שלכם (ארצות הברית שונה מישראל במובן זה).

ידע זה כוח

הידע נותן בסיס להבין 'איפה אתה נמצא', מה בילד שלך וביחסים שלכם נמצא בטווח הנורמה ולכן הוא בסדר, ומהו מצב חריג. הורים לא צריכים 'להמציא את הגלגל', להסתבך ולחפש את דרכם לבד; הידע מאפשר להם לחזור לפרופורציות, ולהעזר בו במצבים של מצוקה והתלבטות. בנוסף, הוא נותן מודעות לחפש פתרונות שקולים ומגוונים במקום להגיב בצורה רגשית של חרדה, כעס או עלבון.

הידע מאפשר לנו להבין ואולי גם לקבל, שלמרות האהבה הגדולה לילדינו, כאמור, לגדל אותם זו עבודה קשה. במיוחד אם הילד שלך אינו ילד קל מבחינת הטמפרמנט, יש לו לקות למידה או קושי אחר. דוגמא אחרת היא כאשר הילד והוריו דומים מאד או להפך, המצב יכול לגרום לקושי בכימיה הטבעית שלהם (גם בין הורים וילדים יש כימיה טבעית טובה יותר או פחות); אם נדע זאת נרגיש אולי פחות אשמים כשאנחנו כועסים או לא סובלים את הילד לפעמים; נרגיש פחות מנוצלים כשאנחנו עובדים קשה כל כך והם לא מודים לנו - פחות נכעס ופחות נעלב. כאשר ההורים מבינים את המצב, הם יכולים להגיב ממקום יותר בוגר כדי למצוא את הדרך להסתדר טוב יותר עם ילדיהם ודרישותהם.

אל תהססו להתייעץ ולהתלבט כשעולה קושי, שתפו והקשיבו הן לחברים והן לאנשי מקצוע. קחו את מה שמתאים לכם, אבל חישבו גם על מה שלא, לפני שאתם דוחים אותו. תמיד המשיכו לחפש דרכים לשפר את המצב גם כשנדמה שאי אפשר. הורות היא 'לתמיד', ולכן אין לנו מנדט להתייאש או להתחפר בתגובות של כעס, עלבון או חרדה - גם אם הן 'צודקות'.

חלי ברק-שטיין היא פסיכולוגית חינוכית מומחית. לפרטים נוספים - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיית ילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום