חדשות סרטן השד

בסקירה שהתפרסמה בכתב העת של האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית, כותבים ד. קריוולארי ועמיתים על ההיבטים היחודיים של סרטן השד בקרב נשים בגיל המבוגר.

בדיקות סקר וטיפולים משלימים (אדג'ובנטים) לאחר ניתוח מגדילים את שיעור ההישרדות של נשים שחלו בסרטן השד. אולם בקרב נשים מבוגרות, אמצעים אלה מיושמים לעיתים רחוקות, למרות שלפי נתוני הרשות האמריקנית למידע סטטיסטי על מחלות הסרטן (SEER), שכיחות התחלואה בסרטן השד קרובה ל-50% בנשים בנות 65 ומעלה, וכ-47% אחרי גיל 70.

חולות מבוגרות בסרטן השד, גם אם מצבן הבריאותי טוב, אינן נכללות כמעט במחקרים קליניים. חציון צפי החיים של נשים בנות 70 במצב בריאותי טוב עומד על 15.5 שנים, כלומר, מחציתן יחיו הרבה מעבר לכך. משמעות הדבר היא שהן יישארו חשופות זמן ממושך לסיכונים, הניתנים למניעה, להישנות המחלה או למוות ממנה.

בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בנושא זה. הטיפול היום בנשים אלה מציב שתי מטרות, בדומה לזה בנשים צעירות: שיפור ההישרדות ללא מחלה בשלבים המוקדמים, והקלה על הסימפטומים במחלה מתקדמת.

יחד עם זאת, בשני המקרים היתרון המוחלט של הטיפול הוא קריטי, כי שמירה על איכות חיים, בכל היבטיה (בייחוד תפקוד ועצמאות), היא גורם מכריע באנשים מבוגרים עם צפי חיים מוגבל. מעבר לכך, הטיפולים ההורמונליים החדשים (מעכבי הארומטאז) ותרופות כימותרפיות כדוגמת קסלודה ודוקסיל, הם פחות רעילים אך יעילים באותה מידה כמו הטיפולים הקיימים.

תרופות חדשות אלה מציבות אתגרים חדשים, כמו גם עלויות גבוהות יותר. לכן, הגדרת היתרון שלהן עבור נשים מבוגרות חולות סרטן השד חייבת לכלול בדיקה של עלות מול תועלת.

נושאים אלה מדגישים את הצורך הדחוף לפתח ולתמוך במחקרים קליניים לאוכלוסייה המבוגרת של חולות סרטן השד, הן בטיפול התומך והן בטיפול במחלה גרורתית, דבר שיקדם אותנו מרפואה שמרנית מבוססת על גיל לרפואה נתמכת ראיות.

המקור: Journal of Clinical Oncology, Vol 25, No 14.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.