מחלות ובעיות: על כאב וטיפול במים

כאב מוגדר כחוויה תחושתית ורגשית בלתי נעימה, שמתריעה בדרך-כלל על נזק רקמתי קיים או כזה שאמור להתרחש. זו תחושה מוכרת לכל אחד מאיתנו בעוצמה שונה, ונבדלת במהותה מיתר התחושות המוכרות לנו כמו טעם, ריח וכו', בעובדה שבבסיסה טמון מרכיב רגשי ניכר של אי-נעימות, זיכרונות, התייחסות ורגישות, שכולם יחד וכל אחד לחוד קובעים את אופן ואופי תגובת החולה לכאב.

כאב - PAIN - מקורו במילה היוונית Poine שמשמעותו עונש. לא במקרה מזוהה משמעות השם עם המושג עונש. כך נתפס בעבר האדם הסובל מכאב ככזה שנענש על-ידי האלים. עם השנים, השתנו הגישה וההתייחסות לכאב, ולמרות שהבנת הכאב על כל מנגנוניו והדרכים להתמודד איתו פיגרה בהרבה בהשוואה להתפתחות המחקר ביתר נושאי הרפואה, הרי ניתן לומר כי ב-30 השנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בנושא.

כאב מהווה את אחד האתגרים הבעייתיים ביותר של עולם הרפואה המודרני:

אתגר לסובל - האמור ללמוד לשאת אותו ולחיות עימו כאשר לא נמצא לו כל פתרון.

אתגר לרופא ולאיש המקצוע הפארה-רפואי - המנסים ככל שביכולתם לעזור ולסייע לחולה בשיכוך כאביו.

אתגר למדען - המנסה ללמוד, לחקור ולהבין את המכניזם הביולוגי של הכאב.

אתגר לחברה עצמה - המנסה לגייס את המשאבים המקצועיים, החברתיים והכלכליים כדי להקל עד כמה שאפשר את הכאב של הסובלים.

מוכרים שני סוגי כאב בסיסיים, אשר ההתייחסות אליהם מנקודת מבט טיפולית כמותית ואיכותית, שווה:

1. כאב חריף - אותו סוג של כאב, אשר נגרם על-ידי מחלה או פגיעה בגוף, ובעל תפקיד וערך ביולוגי. הוא מתריע ומזהיר את החולה שמשהו בגופו אינו כשורה ועליו לפנות לאיש המקצוע, קרי הרופא, לצורך אבחון הגורם הפתוגני. זהו "כאב בונה". כאב חריף מופיע גם עם, ולאחר, חבלה טראומתית, ומלווה בדרך כלל במנגנון רפלקטורי של הגוף, השומר מפני חבלה ונזק נוסף לרקמה כמו, למשל, הרחקת האבר הנפגע מגורם הפגיעה וכדומה.

2. כאב כרוני - מוגדר ככאב המתמשך מעבר לתקופה מתקבלת על הדעת לצורך החלמתה של מחלה או פגיעה. במקרה זה אין לכאב כבר תפקיד ביולוגי מתריע, כפי שראינו במקרה של כאב חריף, והוא משמש כ"כאב הורס", הפוגע באדם נפשית וגופנית.

לצורך הבנת העיקרון המנחה בתפיסה המולטי-דיסציפלינרי של הטיפול בכאב, עלינו להכיר את מנגנון העברת הכאב בגוף מחד, ואת המודל הקלאסי של הכאב מאידך.

1. מכניזם הכאב - קצוות עצבים חופשיים המצויים מתחת לעור משמשים גופיפי תחושה לכאב ומעבירים את הגירוי המכאיב לאזורים ספציפיים בחוט השדרה, ומשם במסלולים קבועים עוברים גירויי הכאב למוח, לאזורים שבהם נעשית "הכרת הכאב". גם גירויי כאב מאברי הגוף הפנימיים מועברים למוח במסלולים הנ"ל.

2. מודל הכאב הקלאסי - מודל זה משלב בתוכו ארבעה מעגלים עיקריים: גירוי מכאיב, תחושת כאב, סבל החולה והתנהגות הכאב.

אם נצא מנקודת הנחה בסיסית שמודל זה תואם לשתי צורות הכאב שצוינו לעיל, נוכל לראות כי השוני בממדי כל אחד מארבעת המרכיבים שתוארו יקבע את הגישה הטיפולית הכוללנית לכאב.

הידרו=מים; תרפיה=טיפול. ואכן, הידרותרפיה כשמה כן היא: טיפול שיקומי שנשען על יסודות הפיזיותרפיה ומתבצע במים. טיפול הידרותרפיה, מנצל את יתרונות המים, מותאם אישית לצורכי החולה ומתאים למגוון מצבים רחב, כגון החלפות מפרקים, אירוע מוחי (CVA), טרשת נפוצה, נפגעי עמוד שדרה (נח"ש - SCI), דלקות מפרקים, פרקינסון, פוליו, מחלות שרירים, לקויות התפתחותיות, פגיעות ראש וכן שיקום מניתוחים בגב, בכתף, בברכיים ועוד.

לשילוב בין טיפולי הידרותרפיה לבין הפחתת הכאב על כל סוגיו, הצלחה המתועדת במחקר הרפואי. במים ניתן להגיע לטווחי תנועה נרחבים יותר, ביצוע תנועות אקטיביות רבות יותר וכל זאת תוך כדי הפחתה ברמת העומס על מפרקי הגוף. באמצעות הידרותרפיה, המטופל מגדיל את המרחב התנועתי וזאת במקביל להפחתת כאב. נדבך חשוב נוסף היא החשיפה לטמפרטורה טיפולית. טיפולי הידרותרפיה מתבצעים בטמפרטורה של כ-34 מעלות. בטמפ' זו ישנה הרחבה בכלי הדם המוביל לזרימת דם טובה יותר, שיפור באלסטיות של רקמות עשירות בקולגן (גידים, רצועות, קפסולות).

לסיכום, טיפולי הידרותרפיה צריכים להיכלל כאחת מן האופציות הטיפוליות הראשונות במקרים בהם הכאב מהווה מרכיב עיקרי בבעיית המטופל.

הכתבה פורסמה באתר וינגייט.

בואו לדבר על זה בפורום פיזיותרפיה.