חדשות סרטן השד

על פי מחקר שהוצג בכנס האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO), טיפול בהרצפטין בשילוב כימותרפיה לפני ניתוח בקרב חולות בסרטן שד מקומי מתקדם בעלות HER2 חיובי עשוי לצמצם את הגידול באופן משמעותי ואף להעלים אותו.

במסגרת מחקר זה, המכונה NOAH שלב III, השתתפו 228 חולות שקיבלו טיפול לפני ניתוח (neoadjuvant) במשך שנה: כמחציתן קיבלו הרצפטין וכימותרפיה וכמחצית - כימותרפיה בלבד.

המחקר מצא כי טיפול לפני ניתוח בשילוב הרצפטין וכימותרפיה השיג תגובה מלאה, כלומר העלמת הגידול, בקרב 43% מהחולות, בהשוואה ל-23% בלבד מהחולות שטופלו בכימותרפיה ללא הרצפטין. ממצאים מבטיחים אלו יוכלו להביא לשיעורי הישרדות גבוהים יותר, וכן לצמצום היקף הניתוח להסרת הגידול.

על המחקר, שעדיין נמצא בעיצומו, דיווח פרופ' ל. ג'יאני, ראש היחידה לאונקולוגיה רפואית במכון מחקר במילאנו.

לפי מחקר שנערך במרכז הרפואי רמב"ם, מתן מיץ עשב חיטה לחולות סרטן השד במהלך טיפול כימותרפי עשוי להפחית את הרעילות ההמטולוגית הקשורה בכימותרפיה ולצמצם את הצורך בהורדת מינון הכימותרפיה או בטיפול בגורמים מעודדי צמיחת תאי דם.

את המחקר ערכו ד"ר ג. בר-סלע, ד"ר מ. צליק, ד"ר ג'. פריד וד"ר הדסה גולדברג מרמב"ם ומהפקולטה לרפואה בטכניון, חיפה.

רעילות המטולוגית היא אחת מתופעות הלוואי העיקריות של הטיפול הכימותרפי, ולעיתים אף עלולה לסכן חיים. הטיפול השגרתי בנויטרופניה (ירידה בכמות תאי הדם הלבנים) הוא באמצעות גורמים מעודדי צמיחת תאי דם (GCSF); בתופעת האנמיה מטפלים באמצעות אפויאטין או עירוי דם. אולם לטיפולים אלו תופעות לוואי משלהם, ועלותם גבוהה.

מיץ עשב החיטה הוא תמצית מנבטים בוגרים של זרעי חיטה. על פי החוקרים, למיץ זה ערך תזונתי עשיר ויכולת ריפוי של מחלות שונות. על פי מידע שעדיין לא הוכח מחקרית, יש לו גם את היכולת להפחית רעילות המטולוגית.

במחקר הנוכחי השתתפו 60 חולות סרטן השד במהלך טיפול בשילוב הכימותרפי FAC. קבוצה אחת קיבלה מיץ עשב חיטה במהלך שלושת מחזורי הטיפול הראשונים, ואילו הקבוצה השנייה קיבלה רק טיפול תומך רגיל.

כמות המקרים שהצריכו הפסקה של הטיפולים, הפחתה במינון הכימותרפיה או טיפול תרופתי בנויטרופניה המלווה בחום או זיהום הייתה נמוכה פי שלושה בקרב קבוצת הנשים שקיבלו מיץ עשב חיטה בהשוואה לאלו שלא קיבלו אותו (5 מול 15 מקרים). כמו כן הירידה ברמת ההמוגלובין בסיום 3 מחזורי טיפול כימותרפי היתה פחותה באופן משמעותי בנשים ששתו מיץ נבט חיטה בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, לא נצפתה ירידה ביעילות הטיפול הכימותרפי, ותופעות הלוואי היו מזעריות.

מסקנת החוקרים הייתה כי מיץ עשב חיטה עשוי לסייע לחולות סרטן השד במהלך טיפולי הכימותרפיה באמצעות הורדת הרעילות ההמטולוגית, צמצום הצורך בהורדת מינון הכימותרפיה או בטיפול תרופתי לעידוד צמיחת תאי דם. כל זאת מבלי לפגוע ביעילות הטיפול הכימותרפי. ממצאים ראשוניים אלו עדיין זקוקים לאישוש במחקר שלב III.

לתקציר המאמר בכתב העת - לחצו כאן.

מחקר בדק האם יש מתאם סטטיסטי בין היבטים של אורח חיים - פעילות גופנית, תזונה ועליה במשקל - לבין שיעור ההישרדות לאחר סרטן השד.

המדגם כלל 1,490 נשים שאובחנו כחולות סרטן השד בשלבים מוקדמים וטופלו, בין השנים 1991-2000. הנשים ענו על שאלוני המעקב שנתיים בממוצע לאחר שאובחנו.

המחקר, בראשותו של ג'. פירס ממרכז הסרטן באוניברסיטת קליפורניה, בחן את השפעתם של הגורמים הבאים:

צריכה מוגברת של ירקות-פירות;
פעילות גופנית מוגברת;
BMI (אינדקס מסת הגוף) של משקל גוף נורמלי (לא שמן מדי/לא רזה מדי).

על פי תוצאות המחקר, נמצא קשר חלש בין כל אחד מהגורמים לבדו לבין הפחתה בשיעור התמותה לאחר סרטן השד.

עליה מובהקת בהישרדות נמצאה רק בקבוצת הנשים, ששילבה צריכה מוגברת של ירקות ופירות (5 או יותר מנות כל יום) עם פעילות גופנית כלשהי (המקבילה לשריפת האנרגיה הכרוכה בחצי שעה הליכה, ששה ימים בשבוע. רמת הפעילות הזו הינה גם רמת הפעילות המומלצת לאוכלוסיה הכללית). המדובר בירידה של כ-50% בסיכון.

לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית בין משקל הנשים להישרדותן בקרב אותן נשים בעלות משקל גבוה שעסקו פעילות גופנית וניזונו ממזון בריא.

ההשפעה המיטיבה התבטאה בעיקר בקרב נשים שמחלתן הייתה מסוג קולטן חיובי להורמון.

מסקנות החוקרים היו כי לאורח חיים המשלב הן תזונה עשירה בירקות ופירות והן פעילות גופנית ברמה בינונית יש השפעה מיטיבה, שרצוי להמשיך ולחקור אותה. רק מקצתן של הנשים לאחר סרטן השד אימצו לעצמן אורח חיים כזה.

State of the Evidence 2006 הוא שמו של מסמך מקיף, מעמיק ועדכני, המאגד בתוכו מסקנות ממספר רב של מחקרים העוסקים בגורמי סיכון סביבתיים, ידועים ואפשריים, לסרטן השד.

המסמך התפרסם ביוזמת הארגונים האמריקנים: Breast Cancer Fund, Breast Cancer Action, ושותפים לכתיבתו ולעריכתו חוקרים רבים מארה"ב ומהעולם.

המסמך המפורט והעדכני זוכה לאמינות בקרב הקהילה הרפואית בארה"ב, ומהווה בסיס לדיון בנושאי מדיניות, חקיקה ועוד.

בראשית המסמך מופיע תקציר בן 10 עמודים.

לקריאת State of the Evidence 2006 - לחצו כאן.

בסיס נתונים חדש, שמאגד 900 מחקרים על גורמי סיכון סביבתיים אפשריים לסרטן השד, נגיש כעת בחינם באינטרנט.

בסיס הנתונים הוקם בשיתוף עם הקרן לריפוי על-שם סוזן קומן Susan G. Komen for the Cure, והוא כולל רשימה מקיפה של כימיקלים וגורמים הקשורים באורח-חיים, שעלולים לתרום להופעת המחלה.

המידע המופיע במאגר מבוסס על מחקרים רפואיים וטוקסולוגיים.

לבסיס הנתונים - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.