הידרותרפיה: לב אמיץ

(0)
לדרג

הידעתם? שימוש בהידרותרפיה - פעילות גופנית במים פושרים - יכול להביא לשיפור בכושר הגופני ובסיבולת הלב והריאות

מאת: פרופ' א. שוומנטל, פרופ' י. אדלר, רינת אשכנזי

פריצה של מחלת לב הינה אירוע פתאומי וטראומתי, הנתפס על ידי החולה כאירוע המאיים על קיומו הפיסי והפסיכולוגי כאחד. בשלב האקוטי של המחלה, חש חולה הלב ש"התחמק מהמוות" ועבר שבר רציני בחייו. חוויה קשה זו מעוררת מיידית מצוקה אמוציונלית, המלווה בעיקר בחרדה תגובתית רבה, בתחושות של חוסר אונים ובדיכאון. מכאן נובעת החשיבות הרבה בנושא השיקום, כבר בשלב מוקדם.

שיקום מוגדר כרצף תהליכים המיועדים לסייע לאדם בעל מגבלה פיזית, חושית, נפשית או שכלית להגיע לרמה אופטימלית של תפקוד ועצמאות בתחומי החיים העיקריים. השיקום מתבצע על-ידי שיפור יכולות המטופל ומימוש הפוטנציאל שלו. דרך אחת מיני רבות לשיקום החולה היא באמצעות ההידרותרפיה.

נפלאות ההידרותרפיה

עוד משחר ימי האנושות נעשה שימוש במים פושרים לריפוי ולשיכוך כאבים, אולם פיתוחן של תרופות יעילות לשיכוך כאב, דחק שימוש זה למקום משני בלבד. הדיווחים ההולכים ומתרבים על השפעות הלוואי של תרופות אלה הביאו להתעניינות מחודשת באפשרויות הטיפול במים.

הידרותרפיה - פעילות גופנית במים פושרים, מנצלת את יכולת הציפה של הגוף במים ומאפשרת ביצוע מאמץ גופני תוך הפעלת עומס מופחת על השרירים. שימוש בהידרותרפיה יכול להביא לשיפור הן בכושר הגופני ובסיבולת הלב והריאות והן בכוח השרירים וביכולת התנועה. לפיכך, ניתן להכניס את הטיפולים ההידרותרפיים כחלק מתוכנית השיקום של חולי הלב. חשוב לציין, כי עדיין אין מספיק עבודות המוכיחות את יעילות הטיפולים ההידרותרפיים בחולים אלה.

בקרב אנשים בריאים, בזמן טבילה באמבט מים ניתן לראות: עלייה בנפח הדם בבית החזה, עלייה בלחץ הוורידי המרכזי, עלייה בתפוקת הלב, עלייה בהשתנה ועלייה בטונוס הואגאלי. אי-ספיקת לב כרונית מתאפיינת בירידה בתפוקת הלב, אשר גורמת לעלייה בתנגודת כלי הדם ההיקפית ולירידה בפרפוזיה. לכן, מטרת הטיפול בחולים אלה היא הפחתת ה-afterload על-ידי הרחבת כלי הדם ההיקפיים. הרחבה זו ניתן להשיג הן באמצעים תרופתיים (לדוגמא: מעכבי האנזים המהפך) והן באמצעים לא-תרופתיים על-ידי חימום.

הרחבת כלי הדם

חוקרים הצליחו להדגים שיפור בתפקוד תאי האנדותל, באמצעות טיפולים חוזרים במים פושרים, הן במתנדבים בריאים והן בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית. בעבודה אחרת, בדקו טאי וחבריו מהמחלקה לרפואת שיקום, בקגושימה יפן, 34 חולים עם אי-ספיקת לב כרונית. החולים טופלו באמבט מים חמים מאד (41 מעלות צלזיוס), או בסאונה ועברו ניטור פולשני של המדדים ההמודינמיים באמצעות צנתר סוואן-גאנז, 10 דקות לפני הטיפול, במהלך הטיפול ו-30 דקות לאחריו. החוקרים הדגימו עלייה משמעותית במקטע הפליטה, באינדקס הפעימה ובאינדקס הלבבי, וירידה משמעותית בתנגודת כלי הדם ההיקפיים והריאתיים, בזמן הטבילה באמבט החם (הן במים והן בסאונה) ושלושים דקות לאחריה.

דרך נוספת להשיג הרחבת כלי דם היקפית ממושכת באמצעים לא תרופתיים, הינה שימוש בגירוי חוזר של מים קרים. בעוד שמים חמים מביאים להרחבה ישירה של כלי הדם ההיקפיים, הרי ששימוש במים קרים (גירוי מחזורי של זרם מים קרים, למשך מספר דקות) גורם אמנם לכיווץ מיידי של כלי הדם, אך גורר אחריו כתגובה הרחבה ממושכת של כלי הדם.

תוצאות

כאמור, באמצעות טבילה במים פושרים ניתן להשיג תגובות פיזיולוגיות הדומות לאלה אשר מושגות בטיפול תרופתי: עליה בתפוקת הלב, שיפור במקטע הפליטה וירידה בתנגודת ההיקפית. בנוסף, נרשמו גם שינויים ברמות הורמונים שונים בתגובה לטבילה במים הפושרים - ירידה ברמות ההורמון האנטי-דיורטי (ADH) עם עלייה בהשתנה, וכן ירידה ברמות רנין, אנגיוטנסין II ואלדוסטרון עם הרחבת כלי דם וירידה בתנגודת כלי הדם ההיקפיים.

מעבר להשפעות ההמודינמיות להידרותרפיה, ישנה השפעה גם על מצב הרוח, שיפור בשביעות הרצון ובאיכות החיים של החולים. קבוצת המשתתפים מהווה קבוצת תמיכה והדבר ניכר בהיענותם להגיע ולהשתתף בה.

לפרטים נוספים בנושא - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום