"צרת תינוקות": ריפלוקס קיבתי ושטי

(0)
לדרג

תינוקות רבים סובלים מריפלוקס (חומצה חוזרת בושט). פרופ' דוד ברנסקי על הסיבוכים המלווים תופעה זו ועל דרכי הטיפול בה

מאת: פרופ' דוד ברנסקי

במעבר בין הושט לקיבה יש שסתום שאמור להיות חד כיווני. מטרתו למנוע מזון ותוכן חומצי של הקיבה להגיע לושט ובהמשך להיפלט החוצה. השסתום אינו אמור להיות חד כיווני באופן מוחלט, מפני שיש צורך באפשרות לשחרר לחצים (גזים) או אם יש צורך בהקאה. אצל תינוקות שרוב זמנם בתנוחת שכיבה האפשרויות לריפלוקס רבות יותר.

ריפלוקס קיבתי ושטי (רק"ו) הינו מצב שכיח בכלל ובילדים בפרט. במרוצת החודשים הראשונים לחיים, התינוק שוכב רוב שעות היממה ו"מקל" בכך על האפשרות לריפלוקס. בנוסף גורמים פיזיולוגיים האופייניים לגיל הרך, כמו הזוית בה הושט נפגש עם הקיבה ותמיכת שריר הסרעפת (הדיאפרגמה) מפחיתים את תפקוד ה"שסתום" בין הושט לקיבה ומאפשרים ריפלוקס של תוכן הקיבה לושט ביתר קלות. רק"ו שכיח עד גיל כשנה וחצי אך ברוב המקרים חומרתו פוחתת בהדרגה לאחר 9-12 חודשים. אם כן כמעט לכולנו יש רק"ו והמצב יותר חמור, עם ביטוי קליני בולט יותר בתינוקות ובילדים במיוחד במשך השנה הראשונה לחיים.

"חומצה על חתך בעור"

מכיוון שהקיבה היא "בית חרושת" לחומצה, פליטה של תוכן קיבה עם חומצה דרך הושט עלולה לגרום לנזק לרירית הושט בדומה לנזק לרירית התריסריון במחלת כיב (אולקוס).
אלה שמזלם שפר עליהם ואינם סובלים ממחלת כיב, אינם מסוגלים להבין את הסבל הנגרם עקב נוכחות חוזרת של חומצה בושט כפי שקורה ברק"ו. למעשה הסבל הינו כמו שמטפטפים חומצה על חתך בעור. לכן התינוק הקטן שאינו מסוגל לבטא את סבלו מראה זאת בצורת אי שקט, בכי ממושך הקשור בדרך-כלל עם הארוחה בלא תלות בטיב הארוחה. התינוק לעיתים מקשית את ראשו לאחור לאחר מספר לגימות עקב עלית החומצה עם תוכן הקיבה לושט. לא תמיד ניראת פליטה ועל ההורים להבין שכאשר הם רואים את הפליטה, החומצה עברה מסלול בכיוון אחד בלבד, לאמור, מהקיבה החוצה. לעיתים תוכן הקיבה החומצי מגיע לושט ונבלע שוב, כך שלא תהיה פליטה ואילו החומצה "מטיילת" הלוך וחזור בושט.

סיבוכים אפשריים

המצב יכול להיות חמור והתינוק פולט כמויות מזון גדולות עד כדי כך שאינו מסוגל לעלות כלל במשקל. התינוק יכול לסבול מדלקת כימית בושט עקב הנזק שהחומצה גורמת לרירית הושט. בנוסף לסבל, בגלל הנזק לרירית, התינוק מאבד דם עקב דמם, אמנם טיפתי וקטן אך עלול לגרום לאנמיה. במקרים אלו ניתן יהיה להדגים נוכחות דם בכמות קטנה ביותר בצואה. סיבוכים נוספים של רק"ו הינם תמונה דמוית אסתמה - התכווצות דופן הסימפונות בתגובה לנוכחות חומצה בושט - רפלקס המועבר דרך עצב הווגוס. המצב יכול לגורם גם להפרעות נוירולוגיות ואפילו תוארו פרכוסים ("התכווצויות") בתינוקות. פליטות יכולות לנבוע גם על רקע של רגישות לחלבון במזון כמו רגישות לחלבון חלב פרה ו/או חלבון סויה.

סוגי הטיפול

הטיפול מורכב וכולל מתן תרופות בהתאם לדרגת הריפלוקס ולחומרתו. במקרים קלים ניתן להשכיב את התינוק כשהמזרון בזווית של 30 מעלות (הזווית חייבת להישען על תומך קשיח, לא כריות/שמיכות שתוך זמן קצר יגרמו לזווית של 10 מעלות בלבד, שאינה יעילה כלל וכלל). בנוסף, חשוב שהתינוק ישכב על הבטן במשך היום כשההורים מסתובבים ומשגיחים עליו. בלילה אין להשכיב תינוק על הבטן בגלל החשש למוות עריסה.

ככלל, עדיף להסמיך את המזון על-ידי דייסה. כאשר המצב מחייב טיפול תרופתי ניתן להוסיף תכשיר המיועד להקטנת ההפרשה של חומצה בקיבה (קיימים מספר תכשירים והרופא שלכם מכיר את כולם) ותכשיר נוסף שבהרכבו נכלל חומר מאצות ים. חומר זה ניתן בסוף כל ארוחה ובמינון נכון גורם לציפוי החלק העליון של תוכן הקיבה ומקטין את האפשרות לריפלוקס. שילוב שני החומרים יקטין את שכיחות הריפלוקס, ובמידה ובכל זאת יהיה ריפלוקס, התוכן לא יהיה מסוכן. זאת, מפני שיצירת החומצה בקיבה הופחתה משמעותית ואזי הריפלוקס יהיה פחות חומצי ובכך פחות "תוקפני" לרירית הושט. במקרים נדירים ביותר הטיפול הנ"ל אינו עוזר ואז נאלצים לפטור את בעיית הריפלוקס על-ידי ניתוח בו יוצרים שסתום "סגור" יותר על-ידי יצירת טבעת משריר הסרעפת סביב אזור "חדירת" הושט לקיבה (fundoplication). רק מספר מועט של ילדים עם מחלות נוספות בעיקר מחלות נוירולוגיות נזקקו לניתוח שתואר לעיל.

פרופ' דוד ברנסקי הוא מנהל אגף הילדים בתי החולים של הדסה.

המאמר פורסם באתר מרכז רפואי הדסה.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום