זוגיות במבחן: שוגר דדי או מאמא?

יחסים רומנטיים ומיניים בין נשים צעירות וגברים מבוגרים, כיכבו מעל דפי ההיסטוריה מאז ומעולם. במקום השני בהפרש נכבד, ניתן לציין את תופעת הנשים המבוגרות ובני זוגן הצעירים. בשונה משידוך אישה צעירה לגבר מבוגר למטרות כאלו ואחרות, כפי שהיה נהוג ביוון העתיקה ואימפריות קדומות נוספות, הבחירה בבן זוג מבוגר בעידן החדש, היא רובה ככולה של האישה הצעירה.

מחקרים מראים, כי גברים מבוגרים שביכולתם הכלכלית או המקצועית לחבור לנשים צעירות - מתארים תחושה פיזית ומנטלית של אופוריה, שמחת חיים והתחדשות שאין דומה לה. נדמה כאילו עלתה בידיהם אפשרות מעשית ללגום ממעין הנעורים הקסום.

על-פי דיווח של הלשכה המרכזית למפקד אוכלוסין בארה"ב: אצל כ-800 אלף זוגות שאינם נשואים, נמצא הפרש גילאים של 5-10 שנים. נתון מעניין הוא ש-7 מכל 100 נשים שנישאו בשנית, שלישית וכן הלאה, בחרו בבן זוג הצעיר מהן ב-6 שנים לפחות.

בעידן הממוחשב של היום מצאו מומחים נוסחה להפרשי גיל מקובלים בין בני זוג, כשסטייה מהן מוגדרת כאנטי נורמטיבית הגוררת "הרמת גבה".

הנוסחה הפלאית לחישוב הפרשי הגיל היא: מחצית גיל בן\בת הזוג המבוגרים והוספה של 7 שנים. התוצאה המתקבלת היא הטווח הנמוך ביותר של גיל בן\בת הזוג הצעירים. לדוגמה: אם בן הזוג המבוגר הוא גבר כבן 40, הטענה היא כי בת זוג "נורמטיבית" עבורו תהיה אישה כבת 27.

המעניין הוא שגם יוצרי הנוסחה חשו בצורך להוציא מן הכלל בני זוג מבוגרים יותר בטענה, כי "ישנו מצב בו יש לקחת בחשבון הגיון ומוסר בריא, ולהתעלם מנוסחאות, לא ייתכן כי גבר בן 60 יחבור לאישה בת 37", האמנם...?

ישנן סיבות מגוונות לכך שבני הזוג משני צדי עקומת הגיל יקבלו החלטה צלולה להיכנס לקשר רומנטי מן הסוג הזה:

1. פוריות: הפסיכולוגיה ההתפתחותית טוענת, כי נשים מתחילות לאבד מפוריותן בסוף שנות 30 תחילת 40 וסופית לאחר הפסקת הווסת. לעומת זאת, גברים משמרים פריון עד גיל מבוגר הרבה יותר. מכאן שהטבע בעצמו דוחף אותנו לתור אחר אנשים המשדרים פוריות וויטאליות, גם אם אין בכוונתנו להתרבות. התהליך המנטלי הזה הוא ברובו בלתי מודע ומונע מדחף אבולוציוני בסיסי שאין ביכולתנו לשלוט בו.

2. בני זוג משכבת גיל מבוגרת יותר, נוטים לחפש את הקשר עם תרבות הצעירים, שימור חוש האופנה, מוזיקה חדישה ואמצעי מדיה נוספים שהדור שלהם איננו חלק מהם יותר. מבוגרים אלה רואים את "פער הדורות" כמכשול שיש להתגבר עליו, בעיקר אם מקננת בהם תחושת החמצה.

3. תמיכה: נשים צעירות יחפשו אחר דמות אב סמכותית, הנוהגת בעליונות כלכלית, חברתית, מינית וזוגית, כרצון אמיתי למקום חם ובטוח. במקרים רבים הצורך מתבסס על חסך כזה או אחר בשנים הקודמות לכך, ולאו דווקא בילדות.

בחברות מסוימות הפרשי גילאים קיצוניים בין בני זוג, נחשבים למוקצים ואף סוטים. המונחgold digger (מערכת יחסים בה בן\בת הזוג הצעירים מחזרים במרץ אחר בן\בת זוג מבוגרים לשם רווח ורווחה כלכלית גרידא) יוחס לפריצות והתנהגות זולה וזנותית.

הפרשי הגיל המקובלים בחברה המודרנית הם תלויי תרבות ומקום. הפרשים גדולים יותר, הופכים מקובלים יותר בגיל מבוגר יותר, כלומר בשעה שהפרש של 7 שנים בין בחור בן 22 לנערה בת 15 הוא בלתי מקובל ואף בלתי חוקי במקומות מסוימים, אותו הפרש בדיוק יראה סביר לחלוטין ומקובל בין בני זוג בגילאי 30 ו-23 וכמעט ולא מורגש בגילאי 50 ו-57. חשוב לציין, כי החברה מקבלת בהבנה רבה יותר הפרשי גילאים בין בני זוג, כשבן הזוג המבוגר הוא גבר.

החברה מפלה באופן שאיננו משתמע לשתי פנים, נשים מבוגרות ומיניות לעומת גברים מבוגרים ופעילים. הגדרות היסוד לשתי התופעות הללו מעניקות תחושה בלתי שווה כבר מהסתכלות ראשונית. החברה נוטה להעריך גברים מבוגרים ש"עלה בידם" להנות מחברתה של אישה צעירה ומצודדת כגברים חזקים, מעוררי קנאה, ומורים רוחניים - בשעה שאותה חברה בדיוק תשתעשע לנוכח גבר צעיר הנמשך לאישה מבוגרת.

קיימת נטייה לא לייחס לקשר בין האישה המבוגרת והגבר הצעיר, אלמנט של הצלחה מצידה של האישה, ואם לא די בכך תתעורר שאלה של שפיות מצד הצעיר. נמהר לחפש סיבות כלכליות להיווצרות הקשר, ועל הדרך לא נהסס להצמיד כינויים מעליבים לאישה המבוגרת כמו urban cougar (אישה מבוגרת במרדף אחר מין זמין עם גברים צעירים) ו-boy toy (בחור צעיר שנמצא במערכת יחסים רומנטית-מינית עם אישה מבוגרת). בסופו של יום, גילנו נמדד בהרגשתנו ורק אנו מחליטים עד מתי נמשכות ה"שנים הטובות" שלנו.

ד"ר לימור בלוקמן-מייקלמן היא סקסולוגית ויועצת זוגית בחברת סקיולייף, למתן שירותי סיוע ומוקד לבני גיל הזהב.

בואו לדבר על זה בפורום סקסלוגיה.