חדשות סרטן השד

על פי מחקרים שונים, הריון מלא ראשון לפני גיל 25 ומס' רב של לידות עשויים להוריד את הסיכון של האישה לחלות בסרטן השד מהסוג הקשור בביטוי יתר של אסטרוגן ופרוגסטרון. יחד עם זאת, גורמים אלו אינם מגנים על האישה מפני גידולים נדירים יותר, שאינם קשורים בהורמונים. יצוין כי גיל 25 מהווה הגיל הממוצע ללידת ילד ראשון בארה"ב, לפי נתוני מינהל האוכלוסין שם.

חוקרים מאוניברסיטת דרום-קליפורניה גילו כי עבור נשים שילדו לראשונה לאחר גיל זה, להנקה עשויה להיות השפעה מגנה, שמורידה את הסיכון לחלות בסרטן השד משני הסוגים. לדברי אחד החוקרים, ד"ר ג. אורסין, "היות וכיום נשים רבות יותר בוחרות ללדת לאחר גיל 25, חשוב לדעת שההנקה מספקת הגנה נגד שני סוגי סרטן השד - בעלי הקולטנים החיוביים להורמונים כמו גם השליליים להורמונים".

במחקר נכללו נתוניהן של 995 נשים מגילאי 55 ומעלה, בעלות נתונים שונים לגבי גיל בהריון ראשון, סטטוס של קולטני הורמונים והיסטוריה של הנקה.

על פי ממצאי המחקר, נשים שיולדות את הילד הראשון לאחר גיל זה יכולות להקטין את הסיכון שלהן לחלות בסרטן השד באמצעות בחירה בהנקה.

האגודה האמריקנית לסרטן ממשיכה לדבוק בהמלצתה לנשים לעבור בדיקת ממוגרפיה לאבחון סרטן השד מידי שנה, בעשור הגילאים 40-49. זאת בניגוד לקווים מנחים שפרסמה לאחרונה קבוצת הרופאים האמריקנית ה-American College of Physicians - ACP.

על פי הקווים המנחים שהוציאה קבוצת הרופאים, אין לבצע את בדיקת הממוגרפיה באופן גורף לכל הנשים בגילאי ה-40. במקום זאת ממליצה הקבוצה לנשים לדון עם רופאיהן ביתרונות ובחסרונות הממוגרפיה עבורן בהתחשב בסיכון שלהן לסרטן השד. הקווים המנחים פורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.

על פי האגודה האמריקנית לסרטן, כ-17% ממקרי סרטן השד הפולשני בארה"ב מאובחנים בקרב נשים בגילאי ה-40. לממוגרפיה יתרון חשוב באבחון מוקדם של המחלה. יחד עם זאת, יש לממוגרפיה גם חסרונות - כאב במהלך הבדיקה, קרינה מזערית, חרדה ואפשרות לתוצאות שגויות.

מאמר מערכת נלווה בכתב העת שבו פורסמו הקווים המנחים של קבוצת הרופאים מציין, כי הערכת רמת הסיכון של אשה לחלות בסרטן השד היא בעייתית. בקרב חולות רבות דווקא לא נמצאו אותם קריטריונים מוכרים, כגון: היסטוריה משפחתית, מאפיינים גנטיים, רמת הסמיכות של השד ועוד.

בישראל זכאית כל אישה מגיל 50 עד 74 לסריקת ממוגרפיה אחת לשנתיים במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי. במידה והאישה נמצאת בקבוצת סיכון לסרטן השד, או קיימות סיבות רפואיות אחרות, יומלץ על ביצוע ממוגרפיה גם בגיל צעיר ו\או מבוגר יותר, ולעתים קרובות יותר.

רופאים המייעצים לנשים בסיכון גבוה למוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 זקוקים להערכות אמינות על רמת הסיכון של נשאיות אלה לחלות בסרטן השד. מחקר סטטיסטי חדש מבהיר את הסיכון לסרטן השד בקרב נשים אלה.

מחקרים רבים בעבר ניסו להעריך את היקף הנשאות של גנים האלה אבל נמצאו הבדלים בהערכות השונות.

ס. צ'ן וג. פרמיג'יאני מבי"הס בלומברג לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בולטימור ארה"ב, ערכו ניתוח-על (מבוסס על מספר מחקרים קיימים ולא על מחקר אחד) כדי לבחון את הנושא ולשפר את הייעוץ לקבוצת סיכון זו.

המחקר הקיף עשרה מחקרים שפורסמו בספרות. המחקרים התייחסו לקבוצות שונות של חולות, וכללו מידע גנטי והערכות סטטיסטיות לגבי מידת הסיכון. תוצאות המחקרים הראו הטרוגניות שלא ניתן להסבירה על-ידי שונות באוכלוסיות המחקר, סוג המוטציות, ארגון המחקר או שיטות ההערכה שבהן השתמשו.

ככלל, לנשאיות של BRCA1 היה 57% סיכון מצטבר לסרטן שד עד גיל 70, לעומת זאת לנשאיות BRCA2 היה 49% סיכון למחלה. הסיכון המצטבר לסרטן השחלות בשתי הקבוצות עד גיל 70 היה 40% ו-18% בהתאמה.

הצוות החוקר חישב גם את הסיכון הפרוספקטיבי לנשאיות שתי המוטציות לחלות בסרטן השד בגילאים שונים, והתוצאה הצביעה על עליה הדרגתית בסיכון. למשל, לנשאית BRCA1 יש סיכון של 1.8% לחלות בסרטן שד בגיל 30, 12% בגיל 40, 29% בגיל 50, 44% ב-60 ו-54% בגיל 70.

לתקציר המאמר: Journal of Clinical Oncology 2007; 25.

הטיפול בתרופה הביולוגית הניסויית לפטיניב (טייקרב) בשילוב קסלודה ניתן חינם במסגרת תוכנית הרחבת הנגישות במספר מרכזים רפואיים בישראל לנשים בעלות HER2 חיובי. יחד עם זאת, לא כל הנשים מתאימות לקריטריונים של התכנית, בין השאר נשים שזקוקות לטיפול שונה מהשילוב לפטיניב-קסלודה.

החל מסוף אפריל 2007, חברות קופות החולים מכבי ולאומית השייכות לתכניות "מכבי זהב" ו"לאומית מקסימום" זכאיות לקבל את הטיפול בתרופה ללא תשלום גם שלא במסגרת התכנית להרחבת הנגישות. קבלת התרופה מתבצעת לפי הליך טופס 29 ג' של משרד הבריאות, הממולא על ידי הרופא המטפל.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.