סרטן המעי הגס: מורה נבוכים

סרטן המעי הגס הוא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בישראל, לאחר סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. גם גברים וגם נשים חשופים למחלה הזאת, ששיעור הלוקים בה נמצא בעליה מתמדת, באותה המידה. לקראת חודש המודעות (מרץ) לסרטן המעי הגס - הנערך בתקווה להגביר את המודעות מראש אצל מי שנמצאים בסיכון לחלות - הנה כמה דברים חשובים שכולנו צריכים לדעת.

כ-3,200 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס מאובחנים בארץ מדי שנה. כרבע מהחולים מאובחנים בשלב מאוחר מדי. אצל החולים האלו מוצאים לא רק גידול סרטני, אלא גם גרורות. אצל כמחצית מהחולים שנותחו תופיע חזרה מקומית או מחלה מפושטת במהלך השנים. כתוצאה מכך יש 1,500 מקרי מוות בשנה מסרטן מעי גס גרורתי.

חשיבות גבוהה נודעת לרקע גנטי, במקרים בהם סרטן המעי אובחן אצל בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה - הורה, אח או אחות.

קיימת חשיבות רבה לגילוי המוקדם של המחלה. החל מגיל 50 חשוב לבצע אחת לשנה בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ולאנשים באוכלוסיית סיכון מגיל 40. בדיקות לאבחון מוקדם באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה כלולה בסל הבריאות. ההיענות לבדיקה והמודעות לחשיבותה נמוכים ועל כן חלק גדול של החולים מאובחנים בשלבים מתקדמים של המחלה.

מהלך המחלה הנו כשגידול מתפתח על דופן המעי או על פוליפ שיוצא מהדופן ובהמשך חודר עמוק יותר לדופן המעי, עובר לבלוטות הלימפה האזוריות ועלול לחדור לכלי הדם ומשם לאיברים אחרים כגון הכבד. עם התפשטות הגידול סיכויי הריפוי הולכים ופוחתים.

נהוג לחלק את מחלת סרטן המעי הגס לשלבים: בשלב הראשון הגידול חודר את מחצית דופן המעי, השלב השני מתייחס לגידול שחדר את כל עובי דופן המעי על ידי התפשטות ישירה, בשלב השלישי קיימת מעורבות של בלוטות לימפה אזוריות, בשלב הרביעי קיימת התפשטות לאיברים כגון הכבד. על פי נתונים כ-20% מהחולים מאובחנים בשלב הראשון, 40% מהחולים מאובחנים בשלב השני, 35% מהחולים מאובחנים בשלב השלישי ו-5% מהחולים מאובחנים בשלב הרביעי.קיים קשר ישיר בין שלב המחלה בעת אבחונה לבין סיכויי ההישרדות מהמחלה. מבין אילו שאובחנו, כאשר המחלה הייתה בשלב הראשון 70% שרדו את המחלה לתקופה של 5 שנים לפחות לעומת 6% מהחולים אשר אובחנו כאשר המחלה אובחנה בשלב הרביעי. נמצא כי נשים שורדות טוב יותר מגברים בכל שלבי גילויי המחלה.

כאשר הגידול בעל ממדים קטנים ולא חדר את כל שכבות דופן המעי, ניתן להסירו בניתוח בשלמותו. אולם, כאשר המחלה חוזרת במעי או מופיעות גרורות באיבר מרוחק כגון כבד או ריאות, נדונה בשלב ראשון האפשרות של ניתוח לכריתת הגרורות, אך אם לא ניתן לנתח, הטיפול העיקרי בחולים אלה הינו כימותרפיה.

הטיפול הכימותרפי המקובל במשך שלושים השנים האחרונות הוא באמצעות התרופה הכימותרפית 5FU שניתנת אחרי כריתת הגידול בשילוב עם תרופות כימותרפיות נוספות. הטיפול נקרא טיפול משלים או טיפול מונע מאחר וייעודו להרוס תאי סרטן בודדים שנותרו בגוף אחרי הטיפול ועלולים להפוך בעתיד לגרורות. שילוב תרופות נמצא יעיל יותר משימוש בתרופה אחת מאחר והתא הסרטני מותקף בו זמנית באמצעות מנגנונים שונים, דבר שעשוי להקטין את הגרורות. מאז 1990 ידוע על סמך מחקרים כי טיפול כימותרפי הניתן מיד אחרי כריתת הגידול הראשוני מהמעי מפחית את הסיכון לחזרת המחלה בעתיד ומעלה את הסיכויים לריפוי מלא.

מחקרים מוכיחים כי שילוב 5FU עם התרופה אלוקסטין (הניתנת לאחר ניתוח בחולים עם מעורבות בלוטות הלימפה) מוכיח יתרון בזמן עד לחזרת המחלה, הארכה במשך הזמן עד להתקדמות המחלה ועלייה במספר החולים בהם הופיעו גרורות. על סמך מחקרים אלה נקבע כי טיפול זה הינו טיפול הסטנדרטי במחלה בשלב III. אלוקסטין מאושרת בישראל בסל התרופות הן כטיפול מונע לאחר ניתוח לחולים בשלב III והן בשלב הגרורתי.

ניתן להפחית את הסיכון ללקות במחלה על ידי פעילות גופנית סדירה, אכילה מאוזנת הכוללת פירות וירקות, שמירה על משקל נאות והימנעות מעישון.

בואו לדבר על זה פורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול.