אוכלים כדי להישאר צעירים

(0)
לדרג

למזון שאנחנו צורכים יש השפעה מכרעת על הקצב שבו גופנו יזדקן. אז מה אוכלים כדי להישאר צעירים?

מאת: פרופ' משה שטרנפלד, מומחה ברפואה פנימית ורפואה סינית

מרגע ההתעברות לגוף האנושי יש מטען בסיסי. על כן תינוקות מריחים כל כך רעננים. הדבר דומה למאפה שרק יצא מן התנור. עם השנים, אנו הופכים להיות יותר ויותר חומציים. נדמה זאת לגבינה אותה אנו משאירים להזדקן מחוץ למקרר. הגבינה מתחילה בתהליך של חמצון ואז מרקיבה. במקרה של גוף האדם, המזון ממנו אנו ניזונים יכול לזרז את תהליך ה"התחמצות" של הגוף, וכך גם נזדקן מהר יותר. התהליכים הללו אינם תלויים בגיל לבדו, רבים יכולים להיות צעירים כרונולוגית ומבוגרים ביולוגית. הדבר כרוך במידת חומציות הגוף וקצב התהליך.

גם הנפש יכולה להאט או להאיץ את התהליך. ההיבטים הנפשיים מכתיבים את הקצב של כל התהליכים הביוכימיים המתחוללים בגוף. למשל, במצב של דיכאון, אנו מניעים את הגוף באיטיות עד לחוסר תנועה. הגוף ופעילותו נכנסים למין "קיפאון" המעכב את הפעילות הביוכימית הטבעית. כל חילוף החומרים איטי עד כדי השפעה שלילית על כל מערכות הגוף כולל מערכת ההורמונים של הגוף. מתחילים שינויים גופניים הדרגתיים ועד כדי מחלות קשות. כלומר, הגוף בעצם אינו משחלף את החומצה ואינו מונע את הצטברותה. הגוף החסון כברזל מתחיל בהדרגה "להחליד" ולהתפורר.

בדרך כלל מודדים חומציות באמצעות נייר לקמוס, אשר משנה את צבעו על פי מידת החומציות. השימוש בנייר הלקמוס היא דרך פשוטה ומהירה למדידת חומציות, אך היא מתאימה לנוזל בלבד ולא לחומר על כן בדיקה זו אינה רלוונטית. כדי לנהל מעקב על תהליך ההחמצה יש לבצע את הבדיקה על ידי מכשיר חשמלי המבצע בדיקת חומציות של רקמות או מוצקים.

רמת חומציות גבוהה יכולה בקלות רבה לגרום נזק לרקמות השונות. עד לשנים האחרונות היה ברור לכל החוקרים כי חיידקים אינם יכולים להתקיים בסביבה חומצית קיצונית. עם התפתחות המדע נמצא החיידק קמפילובאקטר אשר יכול לחיות בסביבה חומצית ביותר כשל הקיבה. ממצאים אלו שינו את החשיבה הכללית ברפואה. מעטות הן הרקמות היכולות לשרוד את התנאים הקיצוניים של החומציות ללא נזק משמעותי.

ברוב המקרים רמת החומציות שלנו תלויה ישירות באורך חיינו. את שינוי מטען הגוף יש לעשות בהדרגתיות, כדי שינתן מספיק זמן לתאים להסתגל למצב החדש. סל המזונות שלנו יכול להיות מגוון למדי, תלוי בכל אחד ואחד. בדרך כלל אנו נוהגים לאכול מעט מן המגוון הרחב של המזונות שהטבע מציע לנו, אך למרות זאת כולנו מאמינים כי אנו אוכלים נכון ושמחים על המוגמר. ראשית עלינו לאכול מזון צמחי רב ככל האפשר. מזון נטול חומרים רעילים המגיעים עם הריסוס הרב. התפריט שלנו יהיה יותר טבעי ומיעוט מזון מתועש. במקביל עלינו לעבוד על הנפש, המודעות שלנו היא היחידה אשר יכולה להביא למפנה בחיים ובמודעות התזונה. הגוף לא מכזיב כאשר הוא מקבל את מה שהוא זקוק לו.

עם שינוי התזונה עלינו להבין כי כל אדם שונה מחברו וזקוק לסל מזונות קצת שונה. לפי הרפואה הסינית טיפוסים בעלי אנרגיה חמה זקוקים לתפריט הכולל מזונות עם מטען בסיסי, ניטראליים ומקררים. לעומת טיפוסים בעלי אנרגיה קרה הזקוקים לתפריט המשלב מאכלים חומציים, ניטראליים ומחממים. המזונות החומציים הם לא בהכרח חמוצים, גם סוכר לבן או חום אשר לפני העיכול איננו חומצי אך בסוף התהליך הם הופכים לחומציים.

תפריט יומי לתזונה בסיסית

בוקר: דייסת קוואקר על בסיס מים, כדי להמתיק ניתן להוסיף צימוקים, רצוי אורגנים. לחלופין ניתן לאכול לחם מחיטה מלאה המרוחה באבוקדו או בטחינה גולמית המעורבת בדבש. בקיץ ניתן לשלב אכילת סלטים חמים.

צהריים: סלט חי קטן המשלב ירקות למיניהם. דגן מבושל וירקות מבושלים. רצוי להוסיף כמנה עיקרית קטניות עוף או דג לפי בחירה.

ערב: בדומה לארוחת בוקר אך ניתן להוסיף גם ירקות מבושלים ופסטה.

מוצרי חלב אינם מומלצים בגישה הסינית - ובמיוחד אלו המגיעים מחלב בקר. כדאי מאד להרבות ולשלב תבלינים רבים ככל האפשר בכל מזון המגיע לפינו, להימנע מאבקות מרק ומכל מזון מתועש אחר. הקפדה על שעות קבועות לארוחות היא חשובה בהחלט; מומלץ לאכול את הארוחות ב-7:00 בבוקר, 13:00 בצהריים ו-19:00 בערב.

השתייה היא חלק אינטגראלי של התזונה הנכונה. הסינים אינם צורכים מיצים ממותקים על בסיס פירות או קפה, אלא מים או תה. הירקות הם המרכיב העיקרי של התזונה הסינית. המתוק בתפריט מגיע בעיקרו מן הפרי ולא מממתיקים. לכן לא ניתן למצוא על השולחן הסיני סוכר. המלח גם הוא אינו התבלין הראשי אלא אחד מיני רבים וממעטים להשתמש בו ובכמויות קטנות בלבד.

לתגובות על המאמר - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום אנטי אייג'ינג ועיכוב תהליכי גיל ובפורום תזונה טבעית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום