חדשות סרטן השד

נשים שהשתתפו בשיעורי יוגה במהלך טיפולי קרינה שעברו לריפוי מחלת סרטן השד, דיווחו על שיפור ביכולותיהן הפיסיות והחברתיות, הפחתה בעייפות ובהפרעות שינה ושיפור בתפיסתן את מצבן הבריאותי הכללי. כך עולה ממחקר שנערך במרכז הסרטן מ.ד. אנדרסון שבטקסס, ארה"ב.

במחקר השתתפו 61 נשים חולות סרטן השד, שחולקו באופן אקראי לקבוצה שהשתתפה בשיעורי יוגה ולקבוצת ביקורת שלא השתתפה. שעורי היוגה, שהתקיימו פעמיים בשבוע במהלך טיפולי הקרינה כללו מתיחות, תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה אחרות. שבוע לאחר סיום הטיפול הקרינתי מילאו הנשים שאלונים שבחנו היבטים שונים של איכות החיים שלהם.

על פי תוצאות המחקר, הנשים שלקחו חלק בשיעורי היוגה דווחו על איכות חיים טובה יותר מאלו שבקבוצת הביקורת, אם כי לא נמצאו הבדלים מבחינת סימני דיכאון וחרדה.

לדברי החוקרים, לאור העובדה שהיוגה משלבת גוף ונפש, יכולות להיות לה השלכות פיסיות ורגשיות על חולי סרטן. יחד עם זאת, צויין כי גורם אפשרי לשיפור באיכות החיים עשוי להיות עצם המפגש בשיעורי היוגה כמקור לתמיכה רגשית חברתית עבור אותן הנשים. מחקר נוסף המתוכנן בקרוב יבחן סוגיה זו.

מחקר חדש מצא כי לטיפול קרינתי יתרונות משמעותיים בטיפול בסרטן השד מסוג Ductal Carcinoma in Situ, דהיינו גידול לא פולשני הממוקם בצינורות החלב, בקרב נשים מקבוצת הגיל 66 שנה ומעלה.

במחקר, בראשותו של ד"ר ב. סמית' מביה"ס לרפואה ייל שבקונטיקט, ארה"ב, השתתפו 3,409 נשים בגילאים אלו, עם DCIS, שעברו הסרה חלקית של השד. החוקרים ביקשו לבדוק האם יש יתרון לטיפול קרינתי בנוסף לניתוח.

על פי תוצאת המחקר, בקרב הנשים שקיבלו טיפול קרינתי הסיכון היחסי להישנות המחלה או לניתוח הסרת שד היה נמוך מאלו שלא קיבלו את הטיפול.

בקרב נשים בסיכון גבוה, הסיכון לחמש שנים היה 13.6% ללא טיפולי קרינה, לעומת 3.8% בלבד לאחר טיפולי קרינה. בקרב נשים בסיכון נמוך, הסיכון לחמש שנים עמד על 8.2% ללא טיפולי קרינה, לעומת 1% בלבד לאחר טיפולי קרינה.

היתרון היחסי של טיפולי הקרינה נותר קבוע ללא קשר לגורמי סיכון, כגון גיל צעיר בעת האבחנה, גידול גדול, גידול מתקדם והיסטולוגיה אגרסיבית של הגידול.

מסקנות החוקרים היו כי טיפולי קרינה מונעים ביעילות את הישנות המחלה או הצורך בניתוח הסרת שד בנשים בקבוצת גיל זו, וכי יש לשקול שילובם במערך הטיפול.

טיפול משולב בתרופה הרצפטין ובתרופה ההורמונלית ארימידקס הכפיל את תוחלת החיים של חולות בסרטן שד מתקדם. כך עולה ממחקר חדש שבחן את יעילות הטיפול בסרטן שד גרורתי באמצעות שילוב של ארימידקס והרצפטין.

את המחקר הבינלאומי, בהשתתפות המרכז הרפואי שיבא, הציגה ד"ר בלה קאופמן, מנהלת יחידת השד במכון האונקולוגי בשיבא, בכנס בינלאומי באיסטנבול ב-3.10.06.

המחקר נערך בקרב חולות שהגידולים הסרטניים שלהם הראו רגישות לחלבון HER-2 וכן להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. במחקר השתתפו 208 חולות מ-22 מדינות, 12 מהמשתתפות מטופלות בשיבא.

על פי ממצאי המחקר, הגרורות הסרטניות נעלמו או קטנו אצל כ-20% מהנשים שטופלו בהרצפטין וארימידקס במשולב, לעומת כ-7% בלבד בקבוצת הביקורת, שטופלה רק בארימידקס. המחקר אף מצא כי הטיפול המשולב העלה ב-53% את שיעור הנשים שהסרטן בגופן התייצב או שהתפתחותו התעכבה למשך יותר מחצי שנה.

המחקר מבשר על פריצת דרך תרופתית ותקווה חדשה לחולות סרטן שד גרורתי, שכמעט אינו ניתן לריפוי.

לדברי ד"ר קאופמן, "המחקר פורץ דרך בתחומו, מכיוון שעד כה הנשים טופלו בשני מסלולי טיפול נפרדים: נשים שבגידולים הסרטניים שלהם התגלו קולטנים (חלבונים על מעטפת התא) הרגישים להורמונים - קיבלו רק טיפול הורמונלי; נשים שהתגלו אצלן קולטנים הרגישים לחלבון HER-2 טופלו בהרצפטין בשילוב כימותרפיה. עד למחקר הנוכחי לא נוסה השילוב ההגיוני בין ההרצפטין לטיפול ההורמונלי".

השלב הבא במחקר, לדברי קאופמן, יהיה "איתור הסמנים הביולוגיים שיאפשרו לקבוע מראש מי מבין החולות תגיב בדרך היעילה ביותר לשילוב של ההרצפטין והטיפול ההורמונלי".

במחקר בינלאומי אחר בהשתתפות ד"ר קאופמן נבחנת יעילות התרופה הביולוגית הניסויית טייקרב בטיפול בסרטן שד דלקתי. סוג זה של סרטן השד הוא אגרסיבי ומתפשט במהירות, וגורם לאדמומיות של השד, נפיחות וכאבים. אצל שליש מהחולות הוא מתגלה רק לאחר ששלח גרורות.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.