סימן שאתה צעיר?

(0)
לדרג

במה שונה מחלת לב של אדם צעיר מזו של מבוגר? פרופ' אריה רוט מנפץ מספר מיתוסים בתחום

מאת: פרופ' אריה רוט

מחלת לב עלולה לפגוע בכל אדם בלי הבדלי דת גזע צבע ומין. אולם שכיחותה והגורמים לה שונים בצעירים. בעוד שבצעירים עיקר התחלואה נובעת מסיבות מולדות ישירות (מום לב מלידה) או עקיפות (קיום גורמי סיכון), לא קשה לנחש כי במבוגרים עיקר מחלות הלב "נרכשות" (בחינם... במהלך ולאורך החיים).

התקף לב

קל להבין את שמתרחש בעת התקף לב אם נשווה את המצב למנוע מכונית (תחשבו על זה כמה אנו דומים למכונית: יש ביננו דגמים משנתונים שונים, יפים/ות וגרוטאות, כולנו צורכים דלק, מים, שמן וזקוקים לרחצה ולטיפול באהבה, חלקינו מטופח ומלוקק וחלקינו מוזנח, לעיתים עונים על הציפיות ולעיתים מאכזבים, בוגדים בבעלים, מקימים רעש ואפילו פולטים גזים).

כידוע, הסיבה להתקף הלב (אוטם שריר הלב) היא היווצרות פתאומית של קריש דם בחלל עורק אחד מ-3 העורקים הראשיים (או סעיפיהם) המזינים את הלב. חסימת החלל תביא להפרעה מיידית לזרימת "הדלק למשאבה" והתוצאה תהיה הפרעה בתפקודה בטווח שנע בין מוות (נובע מהפרעה חשמלית - "הפרעה בהצתה"), דרך הפרעות בספיקה ("המנוע לא סוחב"), המשך הפרעות בתפקוד היומי (מי לא מכיר את גמגום המכונית עם "סתימת דלק") וכלה בחזרה לתפקוד מלא אם התקלה טופלה היטב ובזמן.

זה גם הרגע להפריך מיתוס רווח, לפיו התקף לב בצעירים מסוכן יותר מאשר במבוגרים. ההפך המוחלט הוא הנכון, שכן בצעיר רוב מערכות הגוף (כליות, ריאות וכו') עדיין במלוא כושרן בו בזמן שנתוני הפתיחה בזקן פחות טובים. ככלל, עדיף מכונית חדשה על ישנה, אלא אם אתה אספן (שומר בית הקברות), כי במיוחד ברפואה פועל הכלל הידוע "עדיף להיות צעיר, בריא ויפה מאשר זקן וחולה".

גורמי הסיכון הקלאסיים להתפתחות התקף לב בצעירים דומים במהות לאלו שבמבוגרים וכוללים נטייה משפחתית, ערכי שומני דם גבוהים, יתר לחץ דם, עישון, סוכרת וכו'. מבין אלה מהווה העישון סיבה עיקרית להתקף לב בגיל הצעיר. העישון מסוכן במיוחד בנשים צעירות הנוטלות גלולות נגד הריון, ופוגע באופן משמעותי בחסינות היחסית שיש לאישה בגיל הפריון בהשוואה לגבר מבחינת הסיכוי להתקף לב.

גורם חשוב שמשקלו הולך ועולה בגרימת התקפי לב הוא שימוש בסמים (כל הסמים ובכל הצורות). הסמים גורמים להתכווצות, השתנקות וחנק של כלי הדם המובילים דם ללב והתוצאה תהיה התקף לב גדול ובד"כ קטלני.

בשני העשורים האחרונים, עם העלייה במודעות השיפור באבחנה ובאמצעים הטיפוליים, עלתה לאין ערוך ההישרדות לאחר התקף לב בכל הגילאים, אולם רק בשלב האישפוזי ולאחריו. הסיכוי של אדם צעיר להשתחרר בחיים היום מביה"ח לאחר החלמה מהתקף לב עולה על 90%. מאידך, לאחר התרחשות התקף הלב, סיכוייו להגיע בחיים לבית החולים הם פחות מ-70%. לממד הזמן תפקיד מכריע לאופן ההישרדות של הלוקה בליבו, ולכן מרגע שהתקף הלב מתרחש מתחילה "הספירה לאחור". ככל שיפנה לעזרה רפואית מקצועית בשלב מוקדם יותר, הסיכוי שיאובחן ויטופל מהר גדול יותר וממילא גם סיכויו להחלים ולהישרד טובים יותר.

ולבסוף, הגורם המכריע והחורץ את גורלו של החולה הוא 'זמן ההחלטה', דהיינו, פרק הזמן החולף מרגע הופעת התלונה הרפואית או ההרגשה הרעה ועד לרגע שהוא אמנם מחליט לפנות לעזרה. זה הרגע להזכיר כי כל מצב של כאב בלתי מוסבר פתאומי בקדמת החזה, במיוחד אם הוא לוחץ (תופעה שכיחה בצעירים של דקירות פתאומיות הנמשכות שניות, קשורות או לא בנשימה, בד"כ לא נובעות מהלב), נמשך מעל 5 דקות ברציפות, מחייב פנייה מיידית לעזרה.

מתברר כי אלו הקשורים בשירותי אבחון וטיפול טרום-אישפוזיים (שח"ל, מד"א וכו') הם בעלי המודעות הגבוהה ביותר להתראה מוקדמת, ואכן זמן התגובה קצר אצלם.
ולבסוף, חשוב לזכור כי כיוון שסיכויו של הצעיר הלוקה בליבו להחלים טובים, אין סיבה שדיכאון כתוצאה מהאירוע ינחה אותו וכשל תפקודי במערכות חייו השונות ישתלט עליו. לכן, לאחר תקופת החלמה ראויה ותוך שהוא במעקב שיגרתי וסדיר על ידי רופאו האישי, הוא יכול להמשיך בחייו הרגילים, תוך ביצוע התאמות זמניות כמתבקש ממצבו.

מחלות שריר הלב (קרדיומיופטיה)

קיימת מחלה ראשונית של שריר הלב (קרדיומיופטיות), אשר אינה נגרמת כתוצאה מהפרעה באספקת דם ללב, אלא מפגם תורשתי, ועם השנים בהתאם לחומרת המחלה בתחילתה ובהמשך, בכפוף ל"תכנות הגנטי" שלה, היא יכולה להתבטא באופנים שונים ובכל גיל. החל ממוות פתאומי במגרש משחקים בגן, במהלך טיול או בכיתת ביה"ס, קריסה בעת מאמץ גופני בצבא, או קבל עם ועדה באצטדיון כדורגל וכלה במוות תוך שינה.

הסיבה לכך, על פי רוב, היא הפרעה קטלנית בקצב הלב הנובעת ממבנה שריר הלב, מערכת החשמל שלו ויחסי הגומלין בינם. מצב דרמטי זה הופך באופן טבעי לשיחת היום כאשר צעיר בריא לכאורה בנוי לתלפיות וספורטאי מצטיין, קורס ומת במהלך פעילות טבעית.

לטובת הגולש הצעיר והנפחד הקורא דברים אלו כרגע חשוב להדגיש כי תנוח עליו דעתו, שכן למרבה המזל מחלות תורשתיות אלו נדירות למדי.

לסיכומו של פרק זה, מן הראוי להכניס כאן מילה אחת של זהירות הקשורה למחוללי מחלת השפעת. וירוסים שונים הקשורים בשפעת, כסיבוך עלולים לתקוף גם את הלב ולגרום מחלה (מיוקרדיטיס). בעצם רוב מקרי המוות שמתרחשים בצעירים במהלך פעילות ספורטיבית מקורם ב"שפעת לב" זו. ולכן ההמלצה היא להימנע מפעילות גופנית מתישה עד יעבור זעם השפעת.

מחלות מסתמי הלב

בלב 4 מסתמים (שסתומים), וכמו בכל משאבה תפקידם לווסת את זרימת הדם ולכוונו באופן הרצוי. גם כאן למרכיב התורשתי יש מה להגיד וייתכן מצב בו נולדים עם שסתומים פגומים. הרפואה המודרנית נותנת פתרון סביר וברוב המקרים פעולה פולשנית הכרוכה בצנתור ו/או ניתוח לתיקון או החלפת השסתום בשסתום טבעי (חזיר, עגל וכו') או מלאכותי ומתן טיפול תרופתי מסייע ותומך, יביאו מזור לחולה לטווח ארוך.

הפרעות בקצב הלב

הפרעות בקצב הלב קיימות בכולם - צעירים ומבוגרים כאחד. הפרעות אלו הן בטווח רחב של ביטויים, החל מאי מודעות של החולה לקיומן, דרך הרגשה של דפיקות לב, הרגשה שהלב כאילו מדלג על פעימה או כאילו גל עולה לגרון, הרגשת פרפורים בחזה, וכלה בהרגשה כללית רעה של לב דוהר בקצב מטורף, הרגשת סחרחורת, עילפון, ולעיתים עלול להתרחש גם מוות פתאומי. גם כאן הרקע יכול להיות מולד או נרכש (מחלת לב, מחלת בלוטות וכו'), אולם לגורמים חיצוניים יש השפעה רבה על שכיחות ועיתוי הופעת הפרעת הקצב. יתרה מזו, בין הפרעות הקצב ישנן כאלה במיוחד מבין המולדות, שפגיעתן רעה ומחייבות אבחנה וטיפול (יש היום טיפול יעיל למדי תרופתי ו/או אחר) כדי להפסיקן. בהפרעות קצב אחרות, הצורך בטיפול נקבע לפי בחירתו של המטופל בכפוף למידת סבלו.

בין הגורמים להפרעות קצב ניתן למנות: עייפות, התרגשות, התרגזות, מצבי מתח וחרדה, התייבשות, קפה, תה, סיגריות, אלכוהול, שוקולד, קוקה -קולה לסוגיה, סמים מכל הסוגים.

למותר לציין, שכל מה שיכול לתרום להרגעה של הפרט (כגון מוזיקה תרבותית, נוף אהוב, סרט טבע וכו'), יש בו כדי להפחית בצורה משמעותית את הפרעות הקצב.

פרופ' אריה רוט - מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, המרכז הרפואי ת"א (איכילוב).

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה ובפרט קרדיולוגיה התערבותית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום