גילוי מוקדם של סרטן השד

(0)
לדרג

לרגל חודש המודעות לסרטן השד: כל מה שחשוב לדעת על מניעה, אבחנה וסימנים למחלה השכיחה בעולם המערבי

מאת: מערכת zap doctors

עוד בנושא : בדיקת שד, ממוגרפיה

סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, כ-4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד וכ-900 מתות מהמחלה.

החשש מפני סרטן השד, חוסר הידע ומידע מוטעה בנושא מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן, להכיר את שדיהן, להיבדק על ידי רופא או לבצע בדיקת ממוגרפיה בגיל המומלץ. העובדה הזו עלולה למנוע גילוי מוקדם, שבכוחו להציל חיים. אחת מתוך 8 נשים ישראליות עלולה לחלות בסרטן השד בשלב כלשהו בחייה, וכ-90% מהחולות תוכלנה להירפא במידה והמחלה תתגלה בשלב מוקדם. גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר למלחמה בסרטן השד.

המלצות לציבור הנשים

החל מגיל 20, חשוב שתכירי את שדייך ואת השינויים החלים בהם. ככל שתכירי טוב יותר את גופך, תוכלי להבחין בשינויים, במידה והם קיימים ולפנות לרופא כדי לברר את טיבם.

בדיקה ידנית של השד חשוב שתבוצע על ידי רופא, שהתמחה בבדיקת שדיים.

מומלץ לנשים מגיל 50 ומעלה לבצע בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים.

לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40-49 פעם בשנה, או בהתאם להמלצת הרופא.

כיום, ישנה הסכמה בינלאומית, שבדיקת סריקה בממוגרפיה מאפשרת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים, עוד בטרם נוצר גוש בשד הניתן למישוש, ומפחיתה את שיעורי התמותה בכ-30%. מדובר בבדיקה שבכוחה להציל חיים.

חשוב לדעת כי רוב הגושים המתגלים בשד אינם סרטניים, אך רק רופא יוכל לקבוע את האבחנה המדוייקת בעזרת בדיקות משלימות.

חשיבותן של הפעילות הגופנית והתזונה הנכונה כמשפרות את איכות החיים ומסייעות למניעת מחלות כבר אינה מוטלת בספק. מחקרים מדעיים רבים הוכיחו את קיומו של קשר הדוק בין אורח חיים פעיל, המשלב תזונה מאוזנת, לבין הקטנת הסיכון לחלות במחלות שונות, ביניהן מחלות לב, כלי דם וסוכרת, ולאחרונה אף הוכח קשר חד משמעי ביחס למחלות הסרטן.

השפעתו של אורח החיים הפעיל באה לידי ביטוי בהפחתת הסיכון לחלות בעיקר בסרטן השד, מעי הגס והערמונית כמו גם בסרטן הלבלב, הכליות, הרחם והוושט.

כיצד תאמצי אורח חיים בריא?

אכלי מגוון מזון בריא, תוך העדפה של מזון ממקור צמחי.

אכלי חמש או יותר מנות מגוונות של ירקות ופירות ביום.

העדיפי חיטה מלאה על פני חיטה מעובדת ועל פני סוכרים.

העדיפי מזון המסייע לך לשמור על משקל תקין.

אמצי אורח חיים פעיל על ידי ביצוע פעילות גופנית. הוכח כי ביצוע פעילות גופנית מתונה מפחית משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ובסרטן השד.

למבוגרים: מומלצת פעילות גופנית מתונה של לפחות 30 דקות במשך רוב ימות השבוע.

לילדים ונוער: מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מתונה עד גבוהה במשך כשעה, לפחות חמש פעמים בשבוע.

אזני בין הפעילות הגופנית שאת מבצעת לבין הכמות הקלורית שאת צורכת.

הגבילי את צריכת האלכוהול שלך.

הימנעי מעישון. לאחרונה הוכח חד משמעית כי קיים קשר הדוק בין עישון לבין סיכון גבוה לחלות במחלות סרטן רבות, כולל סרטן השד, סרטן הריאות, הגרון וחלל הפה, הושט, שלפוחית השתן, הכליה, הלבלב וצוואר הרחם.

אבחנה: שפיר או ממאיר

האיברים והרקמות בגוף בנויים ממבנים זעירים הנקראים תאים. למרות שתאים בחלקי גוף שונים עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, מרביתם מתחדשים באותה דרך על ידי התחלקות. חלוקת התאים מתרחשת, בדרך כלל, באופן מסודר ומבוקר. כאשר תהליך החלוקה הופך לבלתי מבוקר, ימשיכו התאים להתחלק ויתפתחו לגוש, הנקרא גידול.

גידולים יכולים להיות שפירים או ממאירים (סרטניים). התאים בגידול השפיר אינם מתפשטים לחלקי גוף אחרים ועל כן אינם סרטניים - אך הם עדיין עלולים לגרום להפרעות כתוצאה מהלחץ שהם יוצרים על איברים סמוכים. גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות מעבר למיקום המקורי שבו נוצרו. הם עלולים לחדור לאיברים סמוכים ולהורסם. לעיתים ניתקים תאים מהגידול הראשוני ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, עם זרם הדם או באמצעות מערכת הלימפה.

כאשר תאים אלה עוברים לאיבר חדש, הם יכולים להמשיך ולהתחלק וליצור גידול חדש, הנקרא גידול משני או גרורה. האבחנה הסופית, אם הגוש שפיר או סרטני, נקבעת בבדיקת הדגימה של הרקמה תחת המיקרוסקופ. חשוב להבין שמחלת הסרטן אינה מחלה אחת, הנגרמת על ידי גורם יחיד, ושמותאם לה טיפול מסוג מסויים. ידועים למעלה מ-200 סוגי סרטן, ולכל אחד המאפיינים המיוחדים לו.

מבנה השד וגילוי הסרטן

שינויים טבעיים מתרחשים בשד במהלך חייה של כל אשה. הגורמים לכך הם גילה, המחזור החודשי, הריון, הנקה, תקופת המעבר, גלולות למניעת הריון וכדומה. על פי רוב, השדיים אינם זהים בגודלם.

מבנה השד כולל רקמה בלוטית, המכילה בלוטות חלב המורכבות מכ-20 אונות, המתנקזות בצינוריות החלב אל הפיטמה; רקמות שומן וחיבור; ודופן החזה - השרירים הנמצאים מעל הצלעות, שאליהם מתחבר השד. רקמת השד מגיעה עד בית השחי, שם מצוי אוסף של בלוטות לימפה. אלו הן בלוטות קטנות דרכן זורם נוזל הלימפה שתפקידו להגן על הגוף מפני מחלות. בלוטות הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית הממוקמות בכל חלקי הגוף.

רוב הגושים בשד הם שפירים. מרבית הגושים השפירים הינם כיסיות, או ציסטות: שקיקי נוזל שמקורם בבלוטות המייצרות את החלב. סוג שכיח נוסף של גושים שפירים בשד הוא הפיברואדנומה, המורכבת מרקמה סיבית-בלוטית. שני סוגי גושים אלה ניתנים להוצאה בקלות, במידה והם גורמים לאי נוחות. אם מגלים גוש בשד, אין לדחות את הביקור אצל הרופא. כל ממצא בשד מחייב בדיקה וחשוב לא לדחותה.

ברוב המקרים, כאמור, אין מדובר בגידול ממאיר, אך במידה וכן, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי. אגב, גם גברים עשויים לפתח סרטן שד, אולם השכיחות אצלם קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.

מה גורם לסרטן השד, ומיהן קבוצות האוכלוסיה בעלות סיכון גבוה?

הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים דיים, אולם נראה שנשים מסוימות הן בעלות סיכון גבוה יחסית לחלות במחלה מאשר נשים אחרות:

1. גיל: הסיכוי לחלות בסרטן עולה עם הגיל. סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה. על פי נתוני משרד הבריאות, כ-74% מהחולות אובחנו בגילאים אלה. כ-23% מהחולות אובחנו בגילאים 40-49, ורק כ-3% מהחולות היו צעירות מגיל 40 בשלב האבחנה.

2. היסטוריה משפחתית - נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, במיוחד אם מדובר באם או באחות.

3. נשים שחלו בסרטן השד בעבר.

4. נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.

5. נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת גיל המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).

יחד עם זאת, יש לציין ש-70% מהנשים החולות בסרטן השד אינן שייכות לקבוצות הסיכון הידועות כיום. בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה. ממחקרים שנערכו לאחרונה מסתמן קשר בין הגברת הסיכון למחלה לבין הרכב התזונה. מחקרים מסוימים הצביעו, למשל, על סיכון מוגבר למחלה מצריכת אלכוהול מופרזת, מצריכת שומנים גבוהה וקלוריות עודפות, כתוצאה מעישון ועוד.

מהם הסימנים לסרטן השד?

ב-90 אחוז מן המקרים הסימן הראשון לסרטן הוא גוש בשד, אולם ישנם סימנים אחרים אליהם יש לשים לב כאשר את בודקת את גופך. יש לחפש אחר שינויים במבנה השד, ובמיוחד אחר גושים, או תופעות אחרות, שלא הורגשו קודם לכן:

שינוי בצורה או בגודל.

ורידים מורחבים או בולטים.

שקע או בליטה בעור.

גירוד עקשני שאינו חולף.

אי נוחות או כאבים (תופעה שאינה סימן שכיח).

הפרשה דמית או שקופה.

פריחה על הפטמה או מסביב לה.

פטמה ששקעה פנימה לאחרונה.

גוש או התעבות.

נפיחות בזרוע העליונה.

נפיחות או התקשות תחת בית השחי.

גילוי מוקדם

1. נכון להיום, גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי סרטן השד.

2. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים, עולים סיכויי הריפוי לכ-90%. לכן, רוב הנשים המאובחנות בשלבים המוקדמים תוכלנה להירפא.

3. במטרה להעלות את הסיכוי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים, רצוי להכיר את השדיים בכדי להבחין בשינויים במידה והם מתרחשים.

4. רצוי להיבדק על ידי רופא, המתמחה בבדיקת שד ידנית, פעם בשנה.

5. מומלץ לנשים בגילאים 50 ומעלה לעבור בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים (לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן, הבדיקה מומלצת מגיל 40-49 פעם בשנה).

6. לנשים אשר נמצאו נשאיות של הגנים BRCA1 ,BRCA2 מומלצת בדיקת סריקה באמצעות MRI.

לפרטים על טיפולים חדשניים - מחקרים קליניים לטיפול בסרטן שד לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום גילוי מוקדם של סרטן השד - אבחון וטיפול.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום