חדשות סרטן השד

(0)
לדרג

חדש במחקר: על הגן הפגום ATM והסיכון לסרטן השד, על התרופה פמרה שאושרה ע"י משרד הבריאות ועוד

מאת: בשיתוף עם עמותת אחת מתשע
הגן הפגום ATM והסיכון לסרטן השד

נשים שמצויה בגופן גרסה פגומה של הגן ATM עלולות להיות בסיכון גבוה לסרטן השד, לדברי מחקר בריטי.

המחקר החדש השווה את קיומו של גן ATM פגום אצל נשים עם סרטן השד עם קיומו אצל נשים בריאות ללא סרטן שד. מניתוח סטטיסטי העלו החוקרים כי נשים הנושאות את מוטצית הגן ATM מצויות בסיכון כפול לסרטן השד.

ATM הוא גן מתקן-DNA, בדומה לגן BRCA (ששינויים בו ידועים בקשר לסרטן השד). כשגנים מסוג זה פגומים, הם אינם מסוגלים לתקן כראוי את ה-DNA. התאים הפגומים משתכפלים ללא שליטה והופכים לתאי סרטן. מסיבה זו, נשאיות של מוטציות גנטיות מסוימות מצויות בסיכון גבוה יותר לסוגי סרטן מסוימים.

המחקר, אותו ניהלו מדענים מהמכון לחקר הסרטן בבריטניה, כלל 954 נשים בשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה היו 433 נשים עם סרטן השד והיסטוריה של המחלה במשפחה. אף אחת מהן לא היתה נשאית של הגנים 1BRCA או 2BRCA. בקבוצת הביקורת היו 521 נשים בריאות ללא סרטן שד. בקבוצת הנשים עם סרטן השד נמצאו 12 נשאיות של הגן הפגום ATM, לעומת 2 בלבד בקבוצה הבריאה.

לדברי האגודה האמריקאית לסרטן, יש קשר בין מוטציה גנטית תורשתית לבין 5-10 אחוזים ממקרי סרטן השד. בעבר חשדו מדענים כי יש קשר בין מוטצית הגן ATM וסרטן השד. המחקר החדש חיזק לקהילה המדעית את ההוכחה לתפקיד הגן במחלה.

פמרה אושרה על ידי משרד הבריאות כטיפול משלים לאחר ניתוח

התרופה פמרה אושרה על ידי משרד הבריאות כטיפול משלים (אדג'ובנטי) לאחר ניתוח לנשים לאחר גיל המעבר, החולות בסרטן שד מוקדם. הערה: התרופה טרם נכנסה לסל הבריאות בהתוויה זו.

פמרה היא תרופה מקבוצת התרופות מעכבות הארומטאז, המעכבת את ייצור האסטרוגן בקרב נשים בגיל המעבר עם קולטנים חיוביים להורמונים. ייצור האסטרוגן הוא המעודד את צמיחתם של תאי סרטן השד התלויים בהורמונים. על ידי עיכוב או הפסקת תהליך זה משפיעה התרופה על יכולת הגידול להתפתח ולשלוח גרורות.

עם רישום התרופה בישראל כטיפול משלים בסרטן שד מוקדם, מצטרפת ישראל לארה"ב ומדינות נוספות בהן נרשמה פמרה לקריטריון זה. "רישומה של פמרה בישראל כטיפול משלים הינה תוספת חשובה ומשמעותית לטיפול המונע הקיים היום בחולות סרטן שד מוקדם", ציינה ד"ר בלה קאופמן, מנהלת היחידה לסרטן השד במערך האונקולוגי, המרכז הרפואי ע"ש שיבא.

מחקר רחב היקף שבחן את היעילות והסבילות של הטיפול בפמרה לעומת הטיפול בטמוקספן, מחקר BIG 1-98, מדגיש את יתרונות התרופה כטיפול משלים בקרב נשים לאחר גיל המעבר החולות בסרטן השד שאובחן בשלבים מוקדמים, עם קולטנים חיוביים להורמונים.

המחקר מצא כי פמרה מפחיתה את הסיכון להישנות סרטן השד ב-19% נוספים לעומת הטיפול המקובל כיום בטמוקסיפן. כמו כן, נמצא כי פמרה מפחיתה את הסיכון להתפשטות המחלה לאיברים מרוחקים (מחלה גרורתית) ב-27% נוספים בהשוואה לטיפול הנהוג כיום בטמוקסיפן.

תוצאות המחקר הראו גם כי פמרה הציגה יעילות גדולה יותר בקרב תתי-קבוצות של חולות הנמצאות בסיכון גבוה להישנות המחלה: פמרה הפחיתה ב-29% נוספים את הסיכון להישנות אצל נשים שהסרטן התפשט אצלן לבלוטות הלימפה בזמן האבחנה, וב-30% נוספים בקרב נשים שקיבלו טיפול כימותרפי.

המחקר הראה גם כי בקרב תתי-קבוצות אלו, פמרה הפחיתה את הסיכון לגרורות בשיעור שבין 31-33% נוספים.

טיפול הורמונלי חלופי אינו מקל על גלי חום שמקורם בטיפול בטמוקסיפן

טיפול הורמונלי חלופי ידוע כטיפול יעיל להקלה על סימפטומים של גיל המעבר, בפרט תופעות של גלי חום. חוקרים בריטים בחנו את השאלה האם טיפול זה יעיל גם עבור נשים בסיכון גבוה לסרטן השד המטופלות בטמוקסיפן.

החוקרים, בראשותו של ד"ר ג'ק קוזיק ממכון וולפסון לרפואה מונעת בלונדון, בחנו נתונים ממחקר אודות למעלה מ-7,100 נשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד. הנשים חולקו לשתי קבוצות אקראיות, חלקן קיבלו טמוקסיפן במינון 20 מ"ג ביום וחלקן - תרופת דמה (פלצבו).

למעלה ממחצית מהנשים היו לאחר גיל המעבר, מתוכן כ-40% קיבלו טיפול הורמונלי חלופי מלכתחילה.

בקרב הקבוצה שטופלה בטמוקסיפן היו יותר נשים שסבלו מגלי חום תכופים (70.6% לעומת 57.1%). תופעות של גלי חום קיצוניים היו קשורות עם הטיפול בטמוקסיפן. במקרים אלו, הטיפול ההורמונלי החלופי לא הצליח להקל על גלי החום.

מסקנת החוקרים היא כי טיפול הורמונלי חלופי אינו יעיל להקלת סימפטומים של גלי המעבר בנשים הנוטלות טמוקסיפן.

החוקרים מסבירים את הממצאים בכך שהטמוקסיפן מציף כמעט לחלוטין את קולטן האסטרוגן, כך שהעלאת רמת האסטרוגן באמצעות טיפול הורמונלי חלופי כנראה אינן מצליחות להשפיע על הקולטן.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום