גילוי מוקדם של סרטן השד

סרטן השד שכיח אצל אחת מכל 9 נשים. לרוב אין סימנים מוקדמים, אין סימני אזהרה, כולל כאבים. אם את חשה בכאב בשדיים לרוב הסיבה היא הורמונלית, כמו בעת נטילת הורמונים הנמצאים בגלולות למניעת הריון או הורמונים תחליפיים הניטלים ע"י נשים בסביבות גילאי 50 פלוס. סיבה נפוצה אחרת לכאב בשד היא ציסטה.

נוכח נתונים אלו ראוי שכל אישה תוודא שהיא עושה את כל הנדרש על מנת לגלות את סרטן השד במועד המוקדם ביותר. מה נדרש? תלוי בגילך, בהיסטוריה המשפחתית שלך, בתרופות שאת נוטלת ובגורמים נוספים שיפורטו בהמשך.

עד גיל 40 לא נהוג לבצע ממוגרפיה, שהיא בדיקת רנטגן של השדיים, מפאת צפיפותו הגבוהה של השד. ולכן עד גיל זה כדאי שכל אישה תבדוק את שדיה במו ידיה פעם בחודש ופעמיים בשנה על ידי רופא מיומן.

בהמשך אסביר כיצד מבצעים בדיקה עצמית של השדיים וכרגע אציין שרופא מיומן לבדיקת שד הוא רופא שמעיד על עצמו ככזה. זה יכול להיות רופא משפחה, רופא כללי, רופא פנימי, רופא נשים ורופא כירורג.

רופא שאינו מיומן בבדיקה זאת יודיע לך שאינו מבצע בדיקה זו ויפנה אותך לרופא המתאים. בדיקת הרופא כוללת את בדיקת השד עצמו, איזור הפטמה ואיזור בית השחי. כאשר מופיע ממצא חשוד יידע הרופא להפנותך לשלבים הבאים שעשויים לכלול אולטרה-סאונד של השדיים, ממוגרפיה, דיקור במחט עדינה [FNA] עד ביופסיה פתוחה.

המלצות האיגוד של הכירורגים בארה"ב הן שבגילאים 40-50 נהוג לעשות ממוגרפיה ובדיקת אולטרה-סאונד כל שנה. בגילאים 50-60 כל שנה וחצי ולאחר מכן כל שנתיים. זכרי שבדיקת הממוגרפיה תקפה רק ב-90% מהמקרים וחובה לכן לתגברה בבדיקת אולטרה-סאונד גם אם הראשונה תקינה.

אני נוהג ללמד כל אישה, גם צעירות בנות 18-20, לעשות לעצמן בדיקת שדיים. אף כי שכיחות סרטן השד בגילאים אלו היא נמוכה, לימוד וחינוך הנשים לבצע את הבדיקה העצמית תיתן להן יתרון בשנים שיבואו בהמשך.

^^מתי מומלץ לבצע את הבדיקה?^^

פעם בחודש, מספר ימים אחרי תחילת המחזור החודשי, אז השדיים פחות גדושים ופחות רגישים. ראוי לסמן זאת ביומן וכך יקל עליך להקפיד על ביצוע הבדיקה במועדים קבועים.

^^איך בודקים?^^

ראשית, הסתכלי על השדיים שלך ולמדי את צורתם ואת צורת מבנה העור המחפה אותם. לעתים שינויים בעור החיצוני מרמזים על בעיה כמו, למשל עור הנראה כמו קליפתו של תפוז (בליטות ושקעים זערוריים). את תהליך ההסתכלות עשי כשפעם אחת ידייך מורמות ופעם אחת כשהן למטה.

לאחר שלב ההסתכלות מגיע שלב המישוש. מוטב שהמישוש יעשה לאחר שמרחת קרם על השדיים להקל על פעולת המישוש. מוטב שהמישוש יעשה בעת שאת שוכבת על גבך וממששת את השד עם היד הנגדית, כאשר היד שבצד של השד הנבדק תהיה מורמת או מונחת מאחורי הראש. המישוש יעשה בתנועות סיבוביות תוך שאת מתקדמת עם תנועת השעון או בכוון הפוך. מטרת הבדיקה המישושית היא לאתר גושים.

גידולים שפירים, לא-סרטניים, הם בדרך כלל כדוריים או אליפטיים בעלי גבול חד וברור. הם ניתנים לתזוזה לכל הכוונים ולעתים קרובות הם מאד רגישים. הם "משנים מקום" ומדי פעם תמצאי אותם במקומות שונים. גידולים סרטניים הם פחות מוגדרים בגבולותיהם, משום שהם מתפשטים לרקמות הסמוכות. הם נוקשים יותר ומקובעים בתוך רקמת השד ואינם ניידים.

המשך שלב המישוש נעשה בישיבה והפעם בדקי כל שד בשתי ידיך, תוך שאת חופנת את השד בין האגודל לבין שאר האצבעות. שוב, המטרה היא חיפוש גושים חריגים.

השלב הבא הוא חיפוש גושים באיזור הפטמה. הבדיקה מבוצעת כך כשהאגודל "נכנס" ממש לתוך הפטמה ושאר האצבעות לוחצות מסביב.

לעתים ישנה הפרשה עצמונית גם ללא לחיצה ולעתים רק בעת לחיצה. ההפרשה יכולה להיות שקופה, חלבית, ירוקה, שחורה או דמית. כאשר את מבחינה בהפרשה כלשהי, אנא פני לרופא המיומן בנושא זה. לרוב אין בכך כל בעיה.

כאשר במשפחתך היסטוריה של סרטן שד, כולל במשפחת אביך ראוי שתתייעצי על כך עם הרופא שלך. לעתים יש גם צורך לעשות בדיקות דם לגלוי גורם גנטי לסרטן (BRCA).

בדיקת השד עשויה להמשך 5-10 דקות והיא "שווה" את הזמן הנדרש לה.

אין תמימות דעים בין כל החוקרים לגבי הגורמים להתפתחות סרטן השד. חלקם מובאים כאן לפניכם:

היסטוריה במשפחה
השמנה
נטילת גלולות למניעת הריון
נטילת הורמון תחליפי
חיים רווי מתח
נשאות של הגורם הגנטי (BRCA)

בקרב נשים אלו המעקב צמוד ותכוף יותר.

ד"ר וקסלר מנהל באתר דוקטורס את פורום גיל המעבר בשיתוף האגודה לקידום בריאות נשים ופורום מחלות המועברות במגע מיני.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן שד.