פרקינסון - לחיות איתה בכל דקה

(6)
לדרג

עיסוק בפעילות גופנית, העשרת מזון בנוגדי חימצון ושתיית קפה במידה - כל הדרכים להתמודדות עם מחלת הפרקינסון

מאת: ד"ר אילנה שלזינגר

מחלת הפרקינסון תוארה לראשונה ע"י ג'יימס פרקינסון בשנת 1817. המחלה מתבטאת ברעד במנוחה, איטיות, נוקשות שרירים ולאחר שנים של התקדמות המחלה, מופיע גם חוסר שווי משקל. הסימנים נגרמים מירידה בהפרשת חומר הנקרא 'דופמין' (dopamine), כתוצאה מפגיעה של המחלה באזור במוח המכונה 'החומר השחור' (substantia nigra). כאשר יש אובדן של מעל 80% מהתאים ב'חומר השחור' - יופיעו סימנים של מחלת הפרקינסון. שכיחות מחלת הפרקינסון באוכלוסיה הינה 1% מעל גיל 65, והיא שכיחה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.

עד כה נעשו מחקרים רבים במטרה לחפש את הקשר בין הופעת המחלה לבין גורמים סביבתיים, אולם עדיין לא ידוע הגורם למחלה.

מתכות, חלב ואנונה שייק

נמצא כי חשיפה לריסוס ולמתכות כבדות מעלה את שכיחות המחלה. אולם, גם חומרים שאנו חושבים שהינם מועילים לבריאותנו, נמצאו כמעלים את שכיחות המחלה. לדוגמא, נמצא כי שתיית חלב בגיל העמידה, בעיקר מעל שתי כוסות ביום, מכפילה את שכיחות הופעת המחלה. יתכן וקיים הסבר פשוט לממצא זה. כל העבודות שפורסמו בנושא החלב ושכיחות מחלת הפרקינסון, נעשו באזורים בהם משקה הבריאות הינו 'אנונה-שייק'. נמצא כי פרי האנונה מכיל חומר הנקרא 'אנונסין'. כאשר הזריקו חומר זה לחולדות, פיתחו החולדות מחלה המחקה את מחלת הפרקינסון. אם כן, ככל הנראה לא החלב הוא המזיק, אלא שתיית כמויות גדולות של משקאות, המכילים את פרי האנונה.

ספורט

קיימות עדויות כי פעילות גופנית יכולה להוריד את הסיכון לחלות במחלת הפרקינסון. פעילות גופנית של לפחות חצי שעה ביום, שלוש פעמים בשבוע, מורידה משמעותית את הסיכון לחלות במחלה. גם אנשים שחלו במחלה ועושים פעילות גופנית, יתפקדו טוב יותר לאורך זמן, לעומת חולים המוותרים על פעילות גופנית.

עישון

עישון הוא לכל הדעות מזיק. הוא גורם לעליה בתחלואה הלבבית, גורם לסרטן ריאה, לפגיעה בזיכרון ועוד. אך באופן מפתיע, אנשים שמעשנים מפתחים מחלת פרקינסון בשכיחות פחותה, בהשוואה לאנשים שלא עישנו מעולם. אין הסבר ברור לתופעה, אך הסיכון לחלות במחלת פרקינסון קטן בהרבה מהסיכון לחלות במחלת לב וסרטן. לכן בכל מקרה, עדיף להימנע מעישון.

קפה

מה לגבי שתיית קפה? קיימות סברות כי שתיית קפה מזיקה, אחרים טוענים כי היא מועילה. לגבי מחלת הפרקינסון, אין כל ספק כי היא מועילה. אנשים השותים מספר כוסות קפה ביום, מקטינים משמעותית את הסיכון לחלות במחלה.

נוגדי חימצון

בשנים האחרונות נעשה ניסיון לא רק להקל על החולים, אלא גם לנסות להאט את קצב התקדמות המחלה. המטרה הינה לשמר כמה שיותר תאים ב"חומר השחור" במוח, כדי שהאדם יוכל לשמור על תפקודו. בגופינו נוצרים כל הזמן חומרים מזיקים, הנקראים רדיקלים חופשיים, שגורמים לתמותת תאים. לכן, ניסו לטפל בחולים בעזרת תכשירים נוגדי חימצון, המונעים את הצטברות הרדיקלים החופשיים.

נוגד חימצון, שהיה נפוץ בטיפול בחולי פרקינסון, הוא ויטמין E, לגביו ניסו לבדוק האם הוא אכן מאט את קצב התקדמות המחלה. אולם, למרות עשרות עבודות שנעשו בנושא, עדיין קיימים לגביו חילוקי דעות. בשנה שעברה פורסמה עבודה, שהראתה שמתן ויטמין E במינון גבוה מאד אף עלול להזיק. ההמלצה היום הינה כי חולי פרקינסון ייטלו כתוסף לא יותר מ-200 יחידות ויטמין E ליום או שבכלל לא ייטלו תוסף זה.

נוגד חימצון אחר שנוסה הוא ה-CoQ10. כאשר ניתנו לחולים מינונים של 1,200 מ"ג של CoQ10, נראה היה כי המחלה האטה את התקדמותה. אולם, המחקר לקה בחסר מכיוון שהשתתפו בו מספר מועט של חולים. בנוסף, במדינת ישראל צריכה של 1,200 מ"ג ביום הינה יקרה מאד. נוגד חימצון נוסף הוא פרי הפאפיה. כאשר האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 חלה במחלת הפרקינסון, הוצע לו להשתמש בתמצית של פרי הפאפיה. שלוש שנים מאוחר יותר, כשהיה בגיל 84 נפטר האפיפיור וקשה היה להסיק מסקנות מ"מחקר" זה של חולה בודד.

תרופות

קיימות תרופות אשר נטען לגביהן כי הן מאטות את קצב התקדמות המחלה. הקבוצה הראשונה הינה תרופות הנקראות חוסמות MAO-B. בקבוצת תרופות אלה קיימות שתי תרופות: 'סלג'ילין' (selegiline) ו'רסג'ילין' (rasagiline). לגבי תרופת ה'רסגילין', אשר פותחה בטכניון ומשווקת על-ידי חברת טבע, יש יותר נתונים. התרופה גורמת לשיפור בתפקוד ובנוסף נראה, שחולים שמטופלים בתרופה זו מוקדם יותר, חשים טוב יותר לאורך זמן.

גם בשימוש בקבוצת תרופות אחרת, הנקראת 'אגוניסטים דופמינרגיים', יש ככל הנראה ירידה בקצב התקדמות המחלה. בעזרת הדמיה תפקודית של המוח, נמצא כי לאורך זמן, בקרב חולים שקיבלו תרופה מקבוצה זו הנקראת 'רופינירול' (ropinirol), ירדה קצב תמותת התאים ב'חומר השחור', בהשוואה לחולים שקיבלו תרופה אחרת הנקראת 'לוודופה' (levodopa).

התרופה השלישית נקראת 'אמנטדין' (amantadine). נמצא, שחולים שנטלו תרופה זו חיו יותר שנים, מאשר חולים שלא נטלו אותה.

הכותבת הנה מנהלת המרכז להפרעות תנועה ופרקינסון, בקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום נוירוכירורגיה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום