חדשות סרטן השד

(0)
לדרג

מוטציה הגורמת לסרטן השד, תרופה יעילה בטיפול מניעתי לסרטן השד וגילוי גן חדש - כל מה שחדש במחקר

מאת: בשיתוף עם עמותת אחת מתשע
התגלתה מוטציה של הגן BARD1 הגורמת לסרטן השד בקרב נשים באיסלנד

במחקר שנערך באיסלנד נתגלה כי המוטציה Cys557Ser של הגן BARD1 משפיעה על הסיכון לחלות בסרטן השד.

החוקרים מ-Decode Genetics השוו את הגנים של 1,090 נשים איסלנדיות שחלו בסרטן השד לנתוניהן של 703 נשים איסלנדיות בריאות. מוטציה של BARD1 נמצאה ב-5.4% מבין החולות, וב-3.1% מהנשים הבריאות.

בעוד שבעבור רוב הנשים, הסיכון בנשיאת המוטציה של BARD1 לחלות בסרטן השד הוא קטן, הרי שבקרב נשים שכבר ידוע כי יש להן גם את המוטציה BRCA2 הסיכון לחלות עולה באופן דרמטי. לדברי ראש צוות החוקרים, קארי סטפנסון, "BARD1 פועל בשיתוף עם מוטציה ב-BRCA2 בקרב נשים איסלנדיות, ומעלה את הסבירות לסרטן השד מ-45% בקרב נשים שיש להן רק BRCA2 לכמעט 100% בקרב נשים שיש להן שילוב של BRCA2 עם BARD1". היא ציינה, כי נשים עם מוטציה של BARD1 הלוקות בסרטן, נמצאות בסיכון גדול יותר לפתח את המחלה בשני השדיים.

החוקרים קוראים לבדוק את הנושא בקרב קבוצות אוכלוסיות אחרות ולפתח בדיקות לאיתור הנשאות לגן.

אויסטה (רלוקסיפן) עדיפה על טמוקסיפן (נובלדקס) כטיפול מניעתי

במסגרת הכנס השנתי של ASCO - American Society of Clinical Oncology, הוצגו תוצאות מלאות של מחקר רחב היקף שמטרתו הייתה להשוות את יעילותן של שתי תרופות מוכרות בטיפול מניעתי לסרטן שד - טמוקסיפן (Novaldex) ואויסטה (Raloxifen).

המחקר הקיף 19,747 נשים לאחר הפסקת המחזור שהיו בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד ונמשך 5 שנים. ההשוואה התייחסה לטיפול בטמוקסיפן במינון 20 מ"ג עם אויסטה במינון 60 מ"ג פעם ביום.

התוצאות הראשוניות הראו ששתי התרופות היו דומות ביעילותן במניעת סרטן שד והפחיתו את רמת הסיכון ב-50%. אויסטה גרמה לפחות תופעות לוואי דוגמת קרישי דם, קאטארקט וסרטן רחם, אך ההבדלים לא היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית.

תופעות הלוואי האחרות היו דומות בשתי הקבוצות, פרט לאירועים טרומבואמבוליים, שהיו פחות שכיחים באופן משמעותי בקרב המטופלות באויסטה בהשוואה למטופלות בטמוקסיפן (100 לעומת 141 אירועים).

לדברי החוקרים, אויסטה היא בעלת פרופיל טוב יותר להפחתת סיכון, וכבר אושרה לטיפול באוסטופורוזיס בנשים לאחר הפסקת המחזור. קיימים גם נתונים ממחקרים אחרים המצביעים על ירידה בשכיחות שברים בעקבות טיפול באויסטה.

למרות שעל פי תוצאות ראשוניות של המחקר מצטיירת באמצעי התקשורת התמונה כאילו יש לאויסטה עדיפות ברורה על פני הטמוקסיפן, המסקנה אינה כה חד משמעית לאור הנתונים מהמדדים הסופיים של המחקר והתסמינים כפי שתוארו על ידי המטופלים.

יחד עם זאת, גם אם אין עדיפות ברורה לאויסטה השימוש בה עשוי להיות נפוץ יותר מאחר והתרופה כבר נמצאת בשימוש רחב כטיפול באוסטופורוזיס בנשים לאחר הפסקת המחזור.

הטמוקסיפן, לעומת זאת, אמנם אושרה למניעת סרטן שד לפני זמן רב אך היא אינה נפוצה בשימוש מאחר שהרופאים שאמורים לרשום אותה אינם אונקולוגים, ולכן אינם מכירים את התרופה.

החוקרים טוענים כי דרושים בדחיפות כלים חדשים להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד. ממצאי המחקר מספקים עדות חשובה המסייעת לנשים ולרופאים לשקול את היתרונות ותופעות הלוואי הקשורות בכל אופציה. יחד עם זאת, מסתבר כי גם בתוצאות החדשות אין עדיין די כדי לשכנע את הרופאים לתת טיפול מניעתי אגרסיבי יותר במסגרת הרפואה הראשונית.

גילוי הגן החדש SLIRP עשוי להועיל בחקר סרטן השד

חוקרים ממערב אוסטרליה גילו גן חדש שעשוי להביא לפריצת דרך בסרטן השד, בסרטן הערמונית (פרוסטטה) ובמחלת הסוכרת. הגן המכונה SLIRP התגלה ע"י צוות מכון המחקר הרפואי לסרטן במערב אוסטרליה (WAIMR) ברשות פרופ' פטר לידמן בשיתוף צוותו של פרופ' ברט אומאלי מהקולג' לרפואה ביילור שבטקסס.

"כאשר לקחנו את החכה ויצאנו לדוג בספריית הגנים של סרטן השד מצאנו להפתעתנו את SLIRP - גן שלא אופיין במיפוי הגנום האנושי", אומר פרופ' לידמן.

הגן SLIRP נתגלה כבעל פוטנציאל לחסימת האסטרוגן בתאי שד סרטניים והטסטוסטרון בתאים סרטנים של הפרוסטטה. רבות ממחלות הסרטן תלויות בהורמונים על מנת להתפתח, כך שאם ניתן יהיה להשתמש ב-SLIRP כחוסם הורמונאלי ניתן יהיה לבלום מהלכן של מחלות אלו.

"אם נפתור את התעלומה כיצד פועל הגן SLIRP יהיה באפשרותינו לפתח תרופה 'חכמה' המתמקדת בגן", ציין פרופ' לידמן. "יתרונה של תרופה 'חכמה' בכך שהיא ממוקדת בגן ולא בכל הגוף, כך שמשמעותה פחות תופעות לוואי קשות לחולים".

בנוסף, ממצאי המחקר עשויים לסייע לחוקרים ליצור בדיקות דם לאבחון סרטן השד והערמונית. "פריצת דרך בטכניקה זמינה לאבחון סרטן השד והפרוסטטה תאפשר, כך אנו מקווים, אבחון מוקדם, וחשוב מכך - תוביל לאחוזי השרדות גבוהים יותר".

ממצאי המחקר יפורסמו בגליון יוני של כתב העת הבינלאומי Molecular Cell.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום