מסירים דאגה מלבנו

טרשת העורקים הכליליים הינה הגורם מספר 1 לתמותה בישראל ובעולם המערבי, בקרב גברים ונשים כאחד. זוהי מחלה בה רבדים שומניים מצטברים על דפנות העורקים הכליליים, המספקים דם לשרירי הלב, הגורמים להיצרותם ולהתקף לב.

למרות המודעות הגבוהה להתקף לב, רוב האנשים אינם מאובחנים בזמן. ייתכן שזה בגלל הפחד מהבדיקות או מהבשורה המרה שבגילוי או אולי האמונה ש"לי זה לא יקרה". אבל זו עובדה: אלפי גברים ונשים הנפטרים מטרשת העורקים הכליליים מידי שנה, היו יכולים להינצל על ידי אבחון מוקדם של המחלה. זוהי בעצם הבשורה של בדיקת ה-CT לב החדשנית, היא מקצרת את תהליך האבחון ללא כאב ובסיכון מזערי.

עד היום, השיטה היחידה שאפשרה לראות מה קורה בתוך כלי הדם הכליליים ולדעת האם מדובר בטרשת העורקים הכליליים או האם זו "אזעקת שווא", היתה צנתור לב אבחוני.

צנתור היא בדיקה חשובה ומצילת חיים, אך הדרך אליה כרוכה בסדרת בדיקות מקדימות, היכולות להימשך שבועות עד חודשים, ומחייבת שיקול דעת מעמיק וקפדני עקב האופי הפולשני של הבדיקה והסיכון הכרוך בה.

מעכשיו, קיימת אפשרות נוספת למסלול מהיר לבדיקה יסודית של הלב וכלי הדם שסביבו, באמצעות בדיקה חדשנית ולא פולשנית, הנקראת 'CT לב'. הבדיקה מציגה באמצעות מכשיר CT, תמונה תלת-מימדית של הלב וכלי הדם המובילים אליו ומאפשרת לשלול או לאבחן היצרויות וחסימות בכלי הדם, מיקומן וטיבן.

לפני הבדיקה מוזמן הנבדק לפגישת ייעוץ עם קרדיולוג מומחה, שהינה חלק בלתי נפרד מהבדיקה עצמה. הקרדיולוג מבצע הערכה קרדיולוגית הלוקחת בחשבון את תלונת הנבדק, ההיסטוריה הרפואית שלו, גורמי הסיכון אליהם הוא משתייך ורמת הדיוק של המכשירים לעומת הסיכונים. לפני בדיקת הקרדיולוג ממלא הנבדק שאלון בנוגע לרגישותו ליוד, מבצע בדיקת דם לבדיקת תפקודי הכליות (קריאטנין), בדיקת לחץ דם וא.ק.ג.. רק לאחר ביצוע בדיקות אלו וההערכה הקרדיולוגית, מחליט הקרדיולוג האם לבצע את בדיקת ה-CT לב.

מיד אח"כ, מגיע שלב הבדיקה, בה מזריקים לווריד חומר ניגודי (הצובע את כלי הדם) ובמקביל, מתחילים לסרוק את הלב במכשיר ה-CT. הבדיקה מורכבת מסריקה האורכת כ- 20 שניות בלבד. עם תום הבדיקה הנבדק יכול לחזור לשגרת חייו, ללא כל הגבלה.

פענוח הממצאים המתקבלים מבדיקת ה-CT לב, מצריך הרבה ידע וניסיון, ונעשה ע"י הרופא הרדיולוג. בתום הפענוח, הרדיולוג והקרדיולוג דנים במשותף בממצאי הבדיקה. הממצאים הללו, בשילוב הערכה הקלינית של הנבדק מאפשרים לקרדיולוג לקבוע בוודאות לגבי הצורך בהמשך בירור או טיפול ולקבל תמונת מצב שלמה ועדכנית למצבו של הנבדק. לאחר כשבוע נערכת פגישה נוספת עם הקרדיולוג, בה הוא מציג לנבדק את התוצאות, המסקנות ודרכי הפעולה שיש לנקוט.

ככל שהאבחון יעשה מוקדם יותר ועם תסמינים קלים יותר, כך גדל הסיכוי לטפל במחלה ולמנוע את התפתחותה רגע לפני שיהיה מאוחר מידי.

כיוון שמדובר בבדיקה CT עם חומר ניגודי יודי, אין בדיקה זו מומלצת כבדיקת סקר תקופתית לכלל האוכלוסייה, אלא רק לאנשים הסובלים מכאבים בחזה (תעוקת חזה) ולאילו הנמנים עם גורמי סיכון למחלות לב: לחץ דם גבוה, עודף שומנים בדם (כולסטרול), השמנת יתר, עישון, סוכרת ובעלי נטייה תורשתית לטרשת העורקים, או אנשים שמסיבות רפואיות לא ניתן לבצע בהם צינתור. ההחלטה הסופית האם לבצע את בדיקת ה-CT לב תתבצע ע"י הקרדיולוג.

המאמר פורסם באדיבות הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום ורידים וכלי דם ובפורום קרדיולוגיה ובפרט קרדיולוגיה התערבותית.