על פעילות המוח והצלחת הריון

(0)
לדרג

חדש במחקר: מרכזי התודעה העצמית במוח אינם חיוניים לתפיסת העולם החיצוני. ועל ייצור חלבון התורם להצלחת הריון

מאת: מערכת zap doctors
התנתקות

האם אדם יכול באמת "לשכוח את עצמו" כתוצאה משקיעה וריכוז במטלה מסוימת שהוא מבצע? פרופ' רפאל מלאך, ד"ר אילן גולדברג ומיכל הראל מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע בחנו באחרונה את השאלה הזאת. ממצאיהם מתפרסמים בכתב העת המדעי Neuron.

תיאוריות רבות דוחות את האפשרות שאדם "ישכח את עצמו" באמת, ומציעות שתפישה חושית תלויה בתיווך של איזורים מסוימים במוח, הקשורים לייצוג עצמי והמהווים מעין "צופה" עירני שאינו מושפע ממטלות אחרות שהמוח טרוד בביצוען.

מדעני המכון בחנו את התיאוריות האלה באמצעות דימות תיפקודי מוח בתהודה מגנטית (fMRI). טכנולוגיה זו איפשרה להם לבחון את המתחולל באיזורים שונים במוחותיהם של מתנדבים שביצעו מטלות שונות. הממצאים היו מפתיעים בחדותם: כאשר המתנדבים ביצעו מטלות מורכבות, שחייבו קלט חושי רב ותשומת לב מלאה לעולם החיצוני, דוכאו לחלוטין איזורים בקדמת המוח שאחראים לייצוג של תפיסת ה"עצמי" במוח.

במסגרת הניסוי התבקשו המתנדבים להביט בתצלומים, או להקשיב לקטעי מוסיקה, אבל כל גירוי בוצע פעמיים, כשבכל פעם ניתנות לנבדקים הנחיות שונות. במשימה הראשונה (שאפשר לכנותה בשם "מבט פנימה"), הם התבקשו לחשוב על עצמם ועל הרגשות שהמוסיקה או התמונה מעוררת בהם. במשימה השנייה (שאפשר לכנותה "מטלה חושית-מוטורית"), הם התבקשו לבצע תרגילי זיהוי מהירים - למשל, לזהות את הקטעים שבהם נשמע צליל חצוצרה. מיפוי התיפקודים הדינמי הראה שהאיזור האחראי לתפיסת העצמיות היה פעיל בזמן החשיבה המופנמת. אבל כאשר המתנדבים עסקו במשימות הזיהוי, שחייבו אותם לריכוז רב יותר, הפעילות באיזורים הקשורים לתפיסת העצמיות פחתה כמעט לחלוטין.

"ממצאים אלה", אומר פרופ' מלאך, "אולי רומזים על משהו שגוי בתפיסה המערבית המניחה שליטה עצמית מתמדת, ומזכירים דווקא תפיסות מזרחיות שלפיהן התחברות מושלמת אל העולם החיצוני, מתאפשרת רק לאחר שהאדם לומד לנטוש את עצמיותו".

פרשנות ממוקדת יותר של הממצאים מציעה שמרכזי התודעה העצמית במוח אינם חיוניים לתפיסת העולם החיצוני, וכי הם פועלים בנוסף, ובמקביל לחוויה החושית היוצרת את תפיסת העולם החיצוני. כך קורה שכאשר העולם החיצוני מעסיק אותנו בעוצמה רבה ומציף אותנו בתחושות ומטלות מורכבות, אנחנו באמת "שוכחים את עצמנו".

הריון, מחקר ומזל

הביטוי המרגש ביותר במדע, היוצר ציפיות והמבשר תגליות, אינו "אאוריקה", אלא "זה מוזר...". את התובנה הזאת הציע סופר המדע הבדיוני, איזיק אסימוב, שצבר הרבה מאוד שעות שיחה עם מדענים. "זה מוזר...". כך הגיבה פרופ' נאוה דקל, ראש המחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, כשהתבוננה בתוצאות מסדרת ניסויים שנועדה לגלות האם חלבון מסוים, אשר יוצר ערוצי תקשורת בין תאים שכנים, ממלא גם תפקיד בהשתלה של ביצית מופרית ברחם האישה - תהליך חיוני לתחילת הריון.

בשיתוף עם רופאים מבית-החולים קפלן ברחובות, דגמו פרופ' דקל וחברי קבוצת המחקר שלה רקמות מהרחם של 12 נשים עם בעיות פוריות שלא הצליחו להרות גם לאחר טיפולים חוזרים של הפריית מבחנה. הדגימות נלקחו בשלבים שונים של המחזור החודשי, וניתוח התוצאות אישר את הנחת היסוד של המדענים שלפיה, לקראת אמצע המחזור, תקופה שבה אמורה להתבצע השתלת העובר כדי שיתפתח הריון, משתנה רמת הפעילות של החלבון שנחקר בתאי הרחם. המדענים הסיקו מכך שייצור מבוקר של החלבון הזה חיוני להצלחת ההריון.

עד כאן זהו סיפור מחקרי רגיל למדי. הנחת יסוד מובילה לתכנון ניסוי, לביצועו, לקבלת ממצאים, לניתוחם ולהסקת מסקנות. אבל אז הגיעה ההפתעה. בסיבוב הבא של טיפולי ההפריה החוץ-גופית, 11 נשים מתוך ה-12 שהשתתפו במחקר נכנסו להריון. זה הרגע שבו נשמע במעבדה הביטוי המבטיח: "זה מוזר...". האם היה כאן צירוף מקרים או שעצם נטילת דוגמאות הרקמה הגדילה את הסיכוי להריון?

כדי לענות על השאלה הזאת תכננו פרופ' דקל וחברי צוות המחקר ניסוי נוסף, עם נשים אחרות שסבלו מבעיות פוריות. הפעם חולקו הנשים לשתי קבוצות. 45 מתנדבות עברו דגימת רקמות, ו-89 נשים שלא עברו את התהליך הזה היוו את קבוצת ביקורת. התוצאות לא הותירו מקום לספק: נטילת דוגמאות הרקמה הכפילה את הסיכוי להריון.

איך יכולה דגימת רקמות פשוטה להגדיל את הסיכוי להריון במידה רבה כל כך? כיצד פציעה יכולה להוביל לתוצאה טובה? בימים אלה מתקיימים ניסויים בבעלי-חיים וכן ניסויים קליניים שתכליתם לענות על השאלות האלה, ואולי לגלות את המנגנון המולקולרי של התופעה. כך, ממצא מקרי הוביל את המדענים לכיוון מחקרי אשר עשוי בעתיד לאפשר פיתוח שיטות טיפול חדשות שאולי יסייעו להעלות את שיעורי ההצלחה של נשים להרות בעזרת הפריה חוץ-גופית.

המחקר בוצע בשיתוף עם ד"ר עמיחי ברש וד"ר אירית גרנות מהיחידה להפריה חוץ-גופית במחלקה לנשים וליולדות במרכז הרפואי קפלן ברחובות. בניסויים במעבדתה של פרופ' דקל השתתפו החוקרת הבתר-דוקטוריאלית לשעבר, ד"ר יעל קלמה והחוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר יוליה גנאינסקי.

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה ובפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום