חשמל זורם בכפות ידיך

(0)
לדרג

מהם גורמי הסיכון להתחשמלות וכיצד מטפלים בנפגעי חשמל? פרופ' שמואל שפירא מציג מורה נבוכים תמציתי למטפל הפוטנציאלי

מאת: פרופ' שמואל שפירא, מומחה בהרדמה ובמנהל רפואי
התחשמלות

התחשמלות היא פגיעה דרמתית. התמותה הכרוכה בה גבוהה, ויש לה כמה מאפיינים שהכרתם חיונית להצלת חיי הנפגעים.

נזקי ההתחשמלות

מנגנון הפציעה מהתחשמלות מורכב והוא מערב היפגעות ישירה מהזרם החשמלי, מיני חבלות וכוויות. הפגיעות הישירות מהזרם החשמלי עלולות להסתמן בהפרעות בקצב הלב ואף בדום לב, בשיתוק שרירי הנשימה ובפגיעות במוח ובמערכת העצבים. חבלות אחרות ייגרמו מהטחת הנפגע או מנפילתו. למעבר הזרם אפקט דומה למעבר של קליע בגוף והוא עשוי להסב נזקים לרקמות ולאיברים פנימיים.

כוויות שכיחות בקו מעבר הזרם בגוף. לעתים פגיעה שהיא לכאורה קטנה ושטחית בעור, נסתרת מאחוריה פגיעה עמוקה ומהותית בחלקי הגוף הפנימיים. כל פגיעה כשלעצמה, ועוד יותר - מ?שלב הפגיעות - תוצאתה תמותה מיידית בשיעור גבוה, תמותה מאוחרת ונזקים שאריים. למרות הפציעות המורכבות והמסכנות חיים, טיפול מוקדם ומתאים עשוי להציל לא מעט מהנפגעים.

גורמי סיכון להתחשמלות

גורמי סיכון להתחשמלות הם היעדר מפסקי פחת, אלתורי חשמל ושימוש בחשמל בסביבה רטובה. מכת ברק היא צורת התחשמלות נדירה. כמו מצבים אחרים ברפואה בכלל וברפואה דחופה בפרט, מניעה עדיפה על טיפול. אפשר למנוע התחשמלות בחינוך מגיל צעיר לגישה זהירה למכשירי חשמל בהדגשת בידוד (במכשור, בהנעלה), בהימנעות ממשחקים ואלתורים ברשת החשמל, בהתקנת מפסקי פחת ובהרחקת מכשירי חשמל מסביבה רטובה. היקף הנזק מהתחשמלות נקבע לפי עוצמת המתח החשמלי וסוג הזרם. רוב ההתחשמלויות נגרמו מזרם חילופין שהוא מסוכן יותר מזרם ישר. חריגה היא פגיעת ברק היוצרת זרם ישר.

הטיפול בנפגעי חשמל

את הטיפול בנפגעי חשמל יש להתחיל מוקדם ככל האפשר, על מנת להגדיל את סיכויי הצלחתו. יש לתת את הדעת בראש ובראשונה לבטיחות המטפל, ואכן היו לא מעט מקרי "התחשמלות שרשרת", שבה נפגעו מחלצים לא זהירים בזה אחר זה, בנסותם לסייע לנפגע הראשון. אם הנפגע עדיין שוהה בסמוך למקור הזרם, יש קודם כול לנתק את הזרם. דרך זו בטוחה בהרבה מנסיונות להרחיק את הנפגע ממקור הזרם. אם ניתוק הזרם אינו מעשי, יש להרחיק את הנפגע בעזרת גוף מבודד ארוך כשהמטפל עצמו מבודד היטב מהקרקע. יש לזכור את תופעת ההקשתה - מקור מתח גבוה מסוגל "לדלג" על מרחק ממוליך למוליך (גוף האדם אף הוא כמובן מוליך). אם קיים ספק, כדאי להשאיר את ניתוק הנפגע ממקור המתח לאנשי המקצוע. כבכל מקרה חירום אחר, נדרשת מיד הזעקת עזרה בטלפון: מגן דוד אדום (101) ושירותי הכיבוי (102).

הטיפול הראשוני והמיידי הוא החייאה מלאה בעת הצורך. אם לא נראים בנפגע סימני חיים (דופק ונשימה), אין להפסיק את נסיונות ההחייאה בטרם הגיעו צוותי עזרה ראשונה מקצועיים. יש להביא בחשבון פגיעות קשות נלוות כמו חבלה בעמוד השדרה, ולכן יש שהפינוי ייעשה בידי אנשי מקצוע. גם אם פגיעת ההתחשמלות נראית לכאורה קלה, יש תמיד לפנות את הנפגע לבית החולים, שכן ייתכנו פגיעות נסתרות או סיבוכים קשים ומאוחרים. פגיעת חשמל עלולה להיות קטלנית, ולכן יש חשיבות עליונה במניעתה. טיפול נכון המביא בחשבון את בטיחות המטפל ואת צורכי הפצוע עשוי להפחית את מידת הנזק שלה.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכבי שירותי בריאות.

בואו לדבר על זה במערכת הפורומים של דוקטורס.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום