הברכה והמבוכה של בריאות האישה

בשני העשורים האחרונים חלה התקדמות אדירה ברפואה בכלל ובתחום המיילדות, הפוריות והגינקולוגיה בפרט. כיום ניתן להציע פתרון כמעט לכל הזוגות הלא פוריים בעזרת שיטות טכנולוגיות מתוחכמות, לבצע הפריית מעבדה ואף לאבחן בעיות גנטיות בטרם החזרת העובר לרחם. כמו כן, פותחה קשת רחבה של טיפולים לתסמונת גיל המעבר וטיפול בדילול העצם, ושיטות מתוחכמות לגילוי מוקדם של מחלות ממאירות באיברי המין של האישה היכולות להציל ולהאריך חיים.

הנשים בעידן המודרני יכולות ליהנות מהתקדמות רפואית זו, ואף נמצא כי בשני העשורים האחרונים נוספו כחמש שנים לתוחלת החיים של האישה הישראלית לעומת העבר. ההצלחות האדירות האלה מבוססות על כמות עצומה של מחקרים רפואיים בתחום הקליני ובתחום המדע הבסיסי. למעשה, מבחינה רפואית ומבחינת הנגישות למידע, העולם לא היה אף פעם טוב כל כך לנשים כמו היום.

ניתן היה לצפות שמהפכת המידע והנגישות החופשית למידע יסייעו למטופלות להגיע לעמדה ברורה ולהקל על בחירתן בין חלופות רפואיות שונות. במציאות הרושם הוא שההפך הוא הנכון - המטופלות מבולבלות ממחקרים המתפרסמים השכם וערב על סוגיות שרק אתמול היו ברורות לחלוטין, ולפתע כבר אינן ברורות כל כך. בעקבות כך הן פונות לרופאים אשר לשווא מסבירים כי אין תשובות והצלחות של 100% לגבי הטיפולים או המסקנות המשתמעות ממחקר חדש זה או אחר.

אז מה מקור הבלבול? איך בכלל ניתן למצוא את המידע הנכון בים של מידע שהביאה עלינו מהפכת האינטרנט, ואיך המטופלת יכולה להחליט איזו מהגישות, המנוגדות לפעמים, היא הנכונה? הבעיה הבסיסית היא בהבנת המהות של הייעוץ הרפואי והמחקר הרפואי.

לרוב השאלות הרפואיות אין תשובה אחת נכונה. ייעוץ רפואי אמין צריך להיות מבוסס על בקיאות בספרות מקצועית עדכנית. עם זאת, מעצם הגדרה זו משתמע שמה שנכון היום יכול להיות לא נכון כבר מחר. ייעוץ רפואי מבוסס גם על ניסיון אישי, על התאמה של שיטות טיפול שונות למטופלות שונות ועל צרכיהן השונים. לכן, יכולות להיות גישות שונות לאותה בעיה רפואית ואף גישות מנוגדות.

באשר למחקר, מהות המחקר הרפואי היא מציאת שיטות שונות שישפרו את הקיים ובכך יקדמו את הרפואה, אך נדירים המחקרים שיכולים לספק תשובה חד משמעית לכאן או לכאן. יתר על כן, לקהל הרחב אין את הכלים הדרושים כדי לבחון את משמעותם הרפואית ולהבדיל בין העיקר לטפל, בין החשוב לפחות חשוב.

המלצתי היא, כבדהו וחשדהו. על סמך מחקר אחד אין לשנות גישות רפואיות ואורחות חיים. למטופלת בדרך כלל אין כלים לבדוק מחקרים רפואיים, אך יש לה הכלים לבחור את הרופא שבו היא נותנת את אמונה לבדוק זאת, ולייעץ לה מהי השיטה הטיפולית הטובה ביותר עבורה.

באשר לרפואת נשים, קיימת בעיה בסיסית נוספת וייחודית לה. עד שנות ה-80 המאוחרות התעלם המחקר הרפואי לחלוטין מהשוני בין המערכות הפיזיולוגיות של הגבר והאישה.

רוב התרופות נוסו על גברים ולא על נשים, בין היתר מהחשש שמא הנבדקת תהרה בזמן הניסוי, דבר שעלול להשפיע על עוברה. כך קורה בפועל, שכאשר רופא רושם מרשם לתרופה כלשהי, הוא אינו מתייחס לשאלה האם התרופה מיועדת לגבר או לאישה ואינו מתייחס להבדלים הפיזיולוגיים המצריכים גישה טיפולית שונה.

המודעות הגוברת לשוני בין המערכות הפיזיולוגיות ובין הפתולוגיות של שני המגדרים גרמה ליצירת דיסציפלינה חדשה: הרפואה המיוחדת למגדרים. משרד הבריאות האמריקאי ייסד את רשות המחקר לבריאות האישה, אשר החל משנות ה-90 מבצעת מחקר חסר תקדים בהיקפו ובעלותו על מחלות נשים. המחקר מתמקד בין השאר במחלות כגון: דיכאון, מחלות לב, דילול עצם, אלצהיימר ועוד. כמו כן, המחקר בודק את השפעתן של דיאטות דלות שומן על בריאותן של נשים בגיל המעבר.

מרכזי בריאות האישה כיום מציעים מגוון רחב של שירותים רפואיים תחת קורת גג אחת. שירותים אלה מיועדים בעיקר למערכת הרבייה (גינקולוגיה, פוריות ומיילדות), אך גם למעקב אחרי צפיפות העצם, לבדיקת השד ולדיאטה. לא יירחק היום ומרכזים אלו יכללו גם רפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה, כירורגיה ועוד, כשהבסיס לטיפול יהיה הבנת הייחודיות והשונות של גוף האישה.

הכתבה פורסמה במקור באתר של מרכז רפואי רבין.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה ומשפט ובפורום מידענות רפואית - תמיכה.