הדרך למאבק בסרטן: הפוליטיקאים מתבקשים להתגייס

הדרך למאבק בסרטן כרוכה בהשקעה אנושית וכספית רבה. אולם לעיתים תשומת לב רבה יותר לדעותיהם של מומחים ושיקול דעת נכון של פוליטיקאים עשויים לחסוך במשאבים רבים, כפי שמעידים המקרים הבאים, הלקוחים מישראל ובריטניה.

פרופ' טוביה שלזינגר, לשעבר האחראי על ההגנה מקרינה בכור בשורק ומנהל אקדמי של מחלקת הפיזיקה הרפואית במכללת יהודה ושומרון באריאל, טוען כי מדי שנה נפטרים בישראל למעלה מ-100 אנשים ממחלות סרטן הנגרמות ע"י החשיפה לקרינה רפואית מיותרת במסגרת טיפול ואבחון רפואי שהם עוברים.

לטענתו, ניתן להוריד את מנת הקרינה הממוצעת לנפש בישראל מקרינה רפואית מ-1.5 ל-0.8 מיליסיורט, כפי שקיים במערב אירופה, וזאת באמצעות חקיקת חוק בנושא כדוגמת ה"דירקטיבה להגנת המטופל באבחון וטיפול רפואי" הקיימת באירופה. דירקטיבה זאת דורשת קיום מערכת בקרת איכות קפדנית, הצדקת כל תהליך, ביצוע הכשרות מקצועיות ושימוש בציוד מודרני.

לדברי פרופ' שלזינגר: "בישראל מתבצעות מדי שנה כ-6-7 מיליון בדיקות שקשורות לקרינה (CT, MRI, שיקוף, ממוגרפיה, וכיו"ב), כך שלמעשה באופן ממוצע כל אדם בישראל עובר תהליך אבחוני וטיפולי הקשור לחשיפה לקרינה. מעבר לתועלת הרפואיות של אותן בדיקות עבור בריאות המטופל, הן עלולות לגרגום לנזקים רפואיים בלתי נמנעים ויש צורך במאמץ עליון על מנת לחשוף את הפציינט לקרינה המינימלית הדרושה בכל תהליך רפואי ספציפי וזה לצערי לא מתקיים בישראל".

לצורך אישוש טענתו, מביא פרופ' שלזינגר דוגמאות מהעולם. לשם השוואה, הוא מציין כי באנגליה רמת הקרינה הרפואית הממוצעת לנפש עומדת על 0.8-0.7 מיליסורט (Msv), ובישראל רמת הקרינה הממוצעת לאדם עומדת כיום על כ-1.5 מיליסורט. לדברי שלזינגר, ברמות קרינה אלו עלולים להיגרם עשרות מקרי סרטן נוספים כתוצאה מהחשיפה לקרינה הרפואית המיותרת, ובמידה והנושא לא יוסדר באמצעות חקיקה הצפי הוא כי המספר אף יעלה בצורה ניכרת בשנים הקרובות.

החוקים החדשים הנוגעים להגנת הפציינט מקרינה באבחון וטיפול רפואי, שהונהגו באירופה בעשור האחרון, דורשים מעורבות של פיזיקאים רפואיים בתהליכים רפואיים הכרוכים בחשיפה לקרינה. יתר על כן, חוקים אלה קובעים כי הפיזיקאים הרפואיים המעורבים בתהליכים אלה יהיו מוסמכים ובעלי הכשרה אקדמית מוכרת בתחום עיסוקם.

פרופ' שלזינגר מסכם: "היקף העסקת פיזיקאים רפואיים יהיה חייב לגדול במידה ניכרת בעתיד הקרוב עם המשך המודרניזציה במכוני הדימות והרדיותרפיה, אימוץ התקן הבינלאומי להגנה מקרינה בישראל והשוואת התקינה והתחיקה בתחום הגנת הנבדק מקרינה עם הנעשה בקהילייה האירופית. זאת, יחד עם הדרישה הגוברת לתכניות אבטחת איכות ובקרת איכות באבחון וטיפול רפואי, כולל דימות רפואי באמצעות קרינה, רק יגבירו את הצורך בכח אדם מיומן בתחום זה".

הבריטים, אין זה סוד, אוהבים לשתות בפאבים. אוהבים מאוד אפילו. לכן, החלטת הפרלמנט הבריטי לאסור עישון בפאבים היא צעד אמיץ דווקא משום שאינו פופולארי. "בריטניה מצטרפת היום לכמה מדינות בארה"ב ובאירופה אשר השכילו להבין כי אין די בחקיקה של איסור עישון ויש צורך גם באכיפה תקיפה של החוק", הגיבה נאוה עינבר, דוברת האגודה למלחמה בסרטן, על פסיקתו של הפרלמנט הבריטי.

ענבר טוענת כי הבעיה אינה נוגעת לחקיקה כי אם לאכיפה. "גם אצלנו החוק הישראלי להגבלת העישון במקומות ציבוריים, קובע כי אסור לעשן בכל מקום המוגדר כמסעדה, מזנון, בית קפה, פאב וכל מקום שבו נמכר מזון או משקה תוך כדי שהייה במקום. מאז שהתקבל החוק בישראל קיים שיפור במצב העישון במקומות ציבוריים אולם לצד החקיקה עדיין נדרשת אכיפה נחרצת ונמרצת של החוק מצד הרשויות המקומיות", הוסיפה ענבר.

"אנו יודעים על פי מחקרים שנעשו בארץ ובעולם כי החקיקה בתחום הגבלת העישון משפיעה על דפוסי ההתנהגות של המעשנים וכי אכיפה עשויה ליצור שינוי של ממש. יתרה מכך, מקומות ציבוריים כמו פאבים, בתי קפה וכדומה, מהווים מקום עבודה עבור רבים ובהם גם חל חוק זה. גם במקומות עבודה אלו יש צורך באכיפה של החוק. 76% מהציבור בישראל הם אינם מעשנים, מדובר ברוב מוחלט אשר זכותו לנשום אוויר נקי, כאשר הוא יוצא לעבודה ואף כאשר הוא יוצא לבלות. לא מתקבל על הדעת כי 24% מציבור המעשנים בישראל יחשוף 76% לעישון פסיבי"

עינבר ציינה כי "מניסיונם של מספר מדינות בארצות הברית ובאירופה, כמו אירלנד וניו-יורק, אנו למדים כי אחת הדרכים לסייע באכיפה הנמרצת היא הכנסת תיקונים בחקיקה. האגודה למלחמה בסרטן מקדמת תיקונים אלו בשני אופנים: הגדלת סכום הקנס. הטלת הקנס על בעל העסק, בנוסף על המעשן עצמו. כך למשל באירלנד הקנס עומד על 1,000 יורו וחל על המעשן עצמו ועל בעל העסק, ואילו בישראל על המעשן מוטל קנס של 310 שקל".

עינבר סיכמה כי "במקומות ציבוריים מתיר החוק בישראל לעשן, אך ורק אם קיים חדר נפרד לחלוטין אשר הוקצה לצרכי עישון על ידי הנהלת המקום ובאופן מפורש הוגדר למטרה זו; ורק אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המקום ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור, מדובר כמובן בקושי רב ליצור חדר נפרד שכזה".

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד ובפורום תמיכה לבני נוער חולי סרטן