להקדים תרופה: חדשות הבדיקות והתרופות

(0)
לדרג

כמה תרופות חדשות: אושרה לשימוש בישראל התרופה האנטי אפילפטית - KEPPRA, וקפסולת וידאו חדשנית

אושרה לשימוש בישראל התרופה האנטי אפילפטית KEPPRA

בשורה לחולי אפילפסיה קשה וחולי אפילפסיה הסובלים ממחלות נוספות ונוטלים תרופות נוספות. בישראל אושרה לשימוש התרופה החשובה KEPPRA - המיועדת בעיקר לטיפול בחולי אפילפסיה קשים לאיזון אשר אינם מגיבים לטיפול התרופתי המקובל.
התרופה החדשה הוכנסה בשנים האחרונות לשימוש בעולם כולו, ותפסה מקום חשוב ביותר בטיפול במחלה.
אפילפסיה מתאפיינת בפירכוסים שמקורם בפעילות חשמלית פתאומית, חזקה ובלתי רצונית של תאי המוח. הביטוי להתקף מגוון אך הידוע ביותר הוא התקף המלווה בתנועות הגפיים.
שכיחות המחלה מגיעה לכדי 1% מהאוכלוסייה 25% מחולים אלה סובלים מאפילפסיה קשה לאיזון ואינם מגיבים לטיפול התרופתי המקובל.
לקפרה מבנה כימי ייחודי ומנגנון פעולה שונה ממנגנוני הפעולה של התרופות האנטי אפילפטיות הקיימות כיום ובכך מעניקה תקווה לאותם חולים קשים לאיזון.
בקפרה שילוב אופטימלי של בטיחות גבוהה מיעוט תופעות לוואי, ויעילות. היא פתרון יעיל לכן גם לחולים הסובלים מתופעות לוואי של התרופות הקיימות.
קפרה אינה עוברת פירוק בכבד, ניתן על כן לתת אותה בשילוב עם תרופות אנטי אפילפטיות נוספות (בניגוד למרבית התרופות הקיימות כיום)- לחולים קשים, הנוטלים תרופות נוספות לאיזון, ולחולים הסובלים מבעיות נוספות כגון תפקוד כבד לקוי, ליקויים בצפיפות העצם חולים נוירואונקולוגים וחולים הזקוקים לטיפול תרופתי הרגיש לתמורות בתיפקוד הכבד.

יעילותה הגבוהה של קפרה הוכחה במחקרים קליניים רבים אשר הראו צמצום בתדירות ההתקפים והגדלת מספר החולים החופשיים מהתקפים.

בגין פרופיל הבטיחות וטווח הבטיחות הרחב של התרופה ניתן להשתמש בקפרה במגוון חולים רחב ביותר ובכלל זה בילדים.

מחקרים חדשים ממליצים על השימוש בבדיקת המעי הדק באמצעות קפסולת הווידאו (PilCam SB) לאבחון הסיבה לאנמיה הנגרמת מחוסר ברזל

מחקרים חדשים מצביעים על כך שקפסולת הוידאו לבדיקת המעי הדק, PillCam SB, היא הטובה ביותר בגילוי אנמיה הנובעת מחוסר לא מוסבר בברזל (IDA), ועשויה להביא לאבחון ברור בקבוצה זו. לפי הערכות המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), כ-20% מהנשים וכ-3% מהגברים בארה"ב סובלים מאנמיה הנובעת מחוסר בברזל. ברזל הוא מרכיב של המוגלובין, הפיגמנט נושא-החמצן בדם. הסיבות לחוסר בברזל הן צריכת ברזל מועטה בתזונה, ספיגה דלה של ברזל ע"י הגוף ואיבוד דם (למשל, ע"י דימום וסתי כבד). לפי ה-NIH, בקרב גברים ובקרב נשים לאחר גיל המנופאוזה (הפסקת הוסת), אנמיה הנובעת מחוסר ברזל מקושרת בדרך-כלל עם דימום במעיים בגלל כיבים, נטילת תרופות נוגדי דלקת ללא סטרואידים (NSAIDS) או סרטן. על פי הספרות, מטופלים בד"כ עוברים עד שבע בדיקות שונות עד שמגיעים לאבחנה ברורה לבעייתם.

מחקר שכלל 253 מטופלים ובוצע ע"י ד"ר אפוסטולופולוס מאתונה, בדק את ערכה של גלולת PillCam SB בגילוי בעיות במעי הדק הגורמים לאנמיה. הנבדקים סבלו מאנמיה שנבעה מחוסר בלתי מוסבר בברזל, והם עברו בדיקות גסטרוסקופיה + קולונוסקופיה ולקיחת ביופסיות. קפסולת הוידיאו גילתה הסבר סביר לסימפטומים ב-57% ממטופלים אלה.

"בעוד שבדיקות מסורתיות לגילוי חוסר בברזל הן אפקטיביות, הסיבה למחסור בברזל עדיין לא אובחנה ב-30% מהמקרים. הנתונים שאספנו מהמחקר מצביעים על כך שהשימוש בקפסולת הוידיאו יכולה להוביל לגילוי וודאי של הסיבה ל-IDA בקבוצת המטופלים המדוברת" מסביר ד"ר אפוסטולופולוס.




בתקופה שבין דצמבר 2003 ודצמבר 2004, הופנו 253 מטופלים עם IDA לא מוסבר בגיל ממוצע 57 לבדיקת ביופסיה ובדיקות אנדוסקופיה גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. בדיקות שנעשו על 51 מהמטופלים (20.1%) נתנו תוצאות שליליות ולפיכך הופעלה עליהם בדיקת הקפסולה. אותם מטופלים נבדקו גם לשלילת אפשרות של איבוד דם. קפסולת הוידיאו מצאה אצל 29 נבדקים
(57%) ממצא אחד או יותר במעי שעשוי היה להיות אחראי לתופעה. בכדי לאשר את הממצא של הקפסולה, ערכו החוקרים בדיקת air double-contrast enteroclysis לאחר בדיקת הקפסולה ומצאו ממצאים לא שגרתיים רק ב 6 מתוך 51 (11.7%) מהמטופלים.

מחקר נוסף לא מקושר שנערך על ידי ד"ר וואסים אשרף בבית החולים King George בלונדון, שיקף אותם ממצאים. מתוך 48 מטופלים שהופנו אליו עקב IDA, השימוש בקפסולה גילה את סיבת התופעה אצל 27 מהם (56%). ממצאי הקפסולה כללו מחלת קרוהן, פוליפים, גידולים שחלקם נמצאו ממאירים, כיבי קיבה ותולעי מעיים.

החוקרים אישרו את הממצאים הקודמים שהראו כי קפסולת המצלמה הצליחה לאבחן ולדמות בעיות במעי הדק שלא אובחנו קודם לכן, באמצעים אחרים. ד"ר אשרף ועמיתיו קבעו לבסוף כי בדיקת קפסולת המצלמה צריכה להפוך לבדיקת בחירה עבור חולים שעברו אנדוסקופיה וקולונסקופיה וסובלים מ-IDA לא מוסבר.

חברת גיוון אימג'ינג מפתחת, סדרת קפסולות וידאו אנדוסקופיות הנקראות Pillcam לזיהוי ביות במערכת העיכול. מדובר בשיטה חדשנית ולא פולשנית המאפשרת התבוננות במערכת העיכול, המספקת תמונות צבע באיכות גבוהה.
המערכת עושה שימוש במצלמת וידאו מיניאטורית אשר נמצאת בתוך קפסולה אותה בולע החולה. הבדיקה אינה כרוכה בכאבים מאפשרת קיום אורח חיים רגיל לנבדק.
מערכת ה- PillCam SB המהווה כיום השיטה היחידה לצפיה במעי הדק במלואו, משווקת בארה"ב וביותר מ- 50 מדינות נוספות לרווחתם של מעל 250,000 נבדקים בכל העולם עד כה.

מערכת ה- Pillcam ESO המאפשרת צפייה בוושט אושרה ע"י ה- FDA לשווק בארה"ב, אירופה וישראל.

בואו לדבר על כך בפורום מכשור רפואי
ובפורום גסטרואנטרולוגיה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום