הכנסת קובעת כי: פרסום העישון מסוכן לבריאות - האמנם?

היום, יום רביעי, 2.11.2005 תצביע מליאת הכנסת על הצעת החוק לאיסור פרסום של סיגריות בעיתונים, בקריאה טרומית. מסקר דעת קהל שערכה האגודה למלחמה בסרטן עולה כי 64% מהציבור בישראל חושבים שלא צריך לאפשר לחברות הסיגריות לפרסם ורק 36% חושבים שכן צריך לאפשר. לכל משתתפי הסקר הוצגו העובדות כי כיום מותר על פי החוק, לחברות הסיגריות, לפרסם בעיתונים, מגזינים ובאינטרנט והם נשאלו "האם הם חושבים שצריך או לא צריך לאסור פרסום של סיגריות".
הסקר נערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן לקראת ההצבעה במושב החורף של הכנסת במגוון הצעות חוק שהוגשו בתחום העישון בכלל ובתיקון לחוק הגבלת הפרסומת שהוגש על פי הצעתו של ח"כ חיים אורון.

על פי הצעתו של ח"כ אורון, יו"ר שדולת בריאות הציבור של הכנסת, שתובא כאמור מחר, לאישור במליאת הכנסת. יוכנס תיקון בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק וייאסר על חברות הטבק לפרסם בעיתונים, בכתבי עת ובאינטרנט. כיום אוסר החוק לפרסם בטלוויזיה, ברדיו ובשילוט חוצות

עוד עולה מהסקר כי 17% מקרב המתנגדים לפרסום (64% מהציבור) הנם מעשנים ו - 83% אינם מעשנים ואילו מקרב התומכים בפרסום (36% מהציבור) 29% הנם מעשנים ו - 71% אינם מעשנים.

בקרב המתנגדים לפרסום (64% מהציבור) בולט מקומן של הנשים, כ - 68.5% מהנשים מתנגדות לפרסום ובולט מקומם של אנשים וגברים בגילאים 35 - 44 , כ - 71% מבני גיל זה מתנגדים לפרסום.

"כיום אוסר החוק לפרסם בטלוויזיה, ברדיו ובשילוט חוצות ומתיר לפרסם בעיתונים מגזינים ואינטרנט. הפרסום נותן תמריצים ויוצר לגיטימציה לעשן. הפרסום "מוכר" לצרכנים את האשליה לפיה אם יעשנו יהיו מקובלים בחברה ומצליחים עם בני המין השני מצד אחד אבל גם מיוחדים, שונים ומורדים מצד שני. הפרסום יוצר תחושה שלעשן זה "קול", שלעשן זו חוויה מרגשת, בריאה לנפש ואפילו ספורטיבית. פרסום של סיגריות מוכר אשליה של הנאה ועונג שלא ניתן להשיגה באמצעי אחר ואף אחד מאיתנו אינו מחוסן מפני ההשפעה הזו. הצעת חוק איסור הפרסום עולה בקנה אחד עם יישום סעיף 13 באמנת ארגון הבריאות העולמי לפיקוח על הטבק, עליה חתם לראשונה שר הבריאות דני נוה ב 20 ביוני 2003 והיא אושררה מחדש בהחלטת הממשלה ביום ראשון 7 באוגוסט 2005 ונחתמה שוב בעקבות אישרור זה בארגון הבריאות העולמי ב - 24 באוגוסט 2005. אמנה זו מחייבת את מדינת ישראל כמו 192 מדינות נאורות נוספות ברחבי העולם לפעול תוך חמש שנים מכניסתה לתוקף ולהטיל חרם (ban) מקיף על פרסום, קידום וחסות, במטרה שיוביל לצמצום בצריכת מוצרי הטבק".

הפרסום הינו הגורם המשפיע ביותר על תחילת העישון. התפקיד החשוב, שממלא הפרסום בנוהג זה, הוא בעידוד ההתנסות בסיגריה ראשונה. ממחקרים שנערכו בארץ ובעולם עולה כי 90% מקרב המעשנים התחילו לעשן לפני גיל 18. חברות הטבק בישראל משקיעות כ - 70 מליון שקלים בפרסום, וכמו חברות אחרות בעולם, גם הן משתמשות באמצעים מתוחכמים בדמויות ודימויים ויזואליים הפונים במיוחד לנשים, צעירים, ילדים ונוער.

על פי שיטה זו נולדה בארצות הברית לפני שנים הדמות הפופולארית ג'ו קאמל, אשר במחקר מקיף שנערך בארצות הברית זכתה ל - 91 אחוזי זיהוי בקרב צעירים ודמותו של מיקי מאוס זכתה לאחוזי זיהוי דומים % 94 אחוזים. על פי הניסיון הנצבר בשנים האחרונות ממדינות שונות בעולם עולה כי איסור גורף על הפרסום מסייע להורדת שיעור המעשנים. כך למשל, בנורבגיה כאשר איסור הפרסום הוחל ב- 1975, נמצא כי עד ל- 1996 התרחשה ירידה של 26% בכמות המעשנים. כמו כן, בפינלנד החוק נחקק ב- 1975, והוחל ב- 1978.

שיעור מכירות מוצרי הטבק למבוגרים ירד מאז ב- 37%. גם במדינה זו ירד שיעור המתחילים לעשן בין הגילאים 16-25 מ- 35% ל- 23% בשנת 1997. בניו-זילנד החוק האוסר פרסום של מוצרי טבק הוחל השנת 1990. בצרפת החלת החוק האוסר על פרסום מוצרי טבק הוחל בשנת 1993 ובעקבותיו ירדו שיעורי העישון בקרב מבוגרים ירדו ב- 14%.

חוקים ועישון בישראל
גם בישראל בשנת 1970, בתקופה שלפני ההגבלות החוקיות עמד שיעור המעשנים על 42% .
כאשר נחקק לראשונה החוק בשנת 1983 האוסר פרסום בטלוויזיה עמד אחוז המעשנים על כ - 37% . בשנת 1992 ירד שיעור המעשנים ל 31% וכיום, בשנת 2005, על פי דוח שר הבריאות על מצב העישון בישראל, הוא עומד על כ 24%. מדובר על שיעור המעשנים הנמוך ביותר בתולדות מדינת ישראל.